|
[245a]
וּבְגִין כָּךְ לָא אָרִיךְ יַתִּיר בְּבָעוּתֵיהּ. (נ''א ועל דא כולהו) וְכֻלְּהוּ סִדּוּרִין, לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתָּא בְּעָלְמָא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא בְּכָל אִינּוּן (שאר) הֵיכָלִין דְּקָאָמַרָן.
רַבִּי שִׁמְעוֹן קָם וְאָמַר, זַכָּאָה חוּלָקָא דִּילָךְ אָדָם קַדְמָאָה, בְּרִירָא דְּכָל נִבְרָאִין, דְּקַיְימִין בְּעָלְמָא, דְּרַבֵּי לָךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל כֹּלָּא, וְאָעִיל לָךְ בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, וְאַתְקִין לָךְ ז' חוּפּוֹת בֵּיהּ, לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּעִנּוּגָא דְּנֹעַם עִלָּאָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים כז) לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ' לְעֵילָּא. וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ לְתַתָּא. לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם יְיָ', בְּאִינּוּן שִׁבְעָה רְקִיעִין לְעֵילָּא, וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ בְּאִינּוּן שִׁבְעָה רְקִיעִין דִּלְתַתָּא, וְאִלֵּין קַיְימִין אִלֵּין לָקֳבֵל אִלֵּין.
וּבְכֻלְּהוּ קָמְת בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן. אִינּוּן שִׁבְעָה חוּפּוֹת עִלָּאִין קַדִּישִׁין, קַיְימוּ עֲלָךְ לְעֵילָּא, לְאִתְעַטְּרָא בְּהוּ. וְאִינּוּן ז' תַּתָּאִין, קָמְת בְּהוּ לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּהוּ, וּבְכֻלְּהוּ אַשְׁלִים לָךְ מָארָךְ, לְמֶהֱוֵי שְׁלִים בְּכֹלָּא.
עַד דְּאִתְדְּחוּ רַגְלָךְ, בָּתַר עֵיטָא דְּהַהוּא חִוְיָא בִּישָׁא, וְאִתְתַּרָכְת מִגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, וְגַרָמְת מוֹתָא לָךְ, וּלְכָל עָלְמָא, בְּגִין דְּשַׁבָקְת אִלֵּין עִדּוּנִין דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, וְאִתְמַשָּׁכְת בָּתַר אִינּוּן כִּסוּפִין מִסְאָבִין, דְּאִקְרוּן (איוב כ׳:ט״ז) רֹאשׁ פְּתָנִים, דְּגוּפָא מָשִׁיךְ בְּהוּ, וְלָא רוּחָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (דברים ל״ב:ל״ג) וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר. וּכְתִיב עֲנָבֵימוֹ עִנְּבֵי רֹאשׁ. עַד דְּאָתָא אַבְרָהָם חֲסִידָא, וְשָׁארִי לְאַתְקְנָא עָלְמָא, וְעָאל גּוֹ מְהֵימְנוּתָא קַדִּישָׁא, וְאַתְקִן לְעֵילָּא וְתַתָּא, בְּאִינּוּן רְקִיעִין עִלָּאִין, וּבְאִינּוּן רְקִיעִין תַּתָּאִין.
אִינּוּן תַּתָּאִין, הֵיכָלִין לְאִינּוּן רְקִיעִין עִלָּאִין, לְאִתְאַחֲדָא דָּא בְּדָא, וּלְאִתְקַשְּׁרָא דָּא בְּדָא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא בְּאִינּוּן הֵיכָלִין דְּקָאָמַרָן. וְאַף עַל גַּב דְּאוֹקִימְנָא הָתָם גּוֹ כְּלָלָא, הָכָא אִית לָן לְפַרְטָא מִלִּין, וּלְאַתְקְנָא לְיִחוּדָא כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּגִין דְּלָא יִטְעוּן חַבְרַיָּיא, וְיֵהָכוּן בְּאֹרַח מֵישָׁר, כְּמָה דִּכְתִּיב (הושע י״ד:י׳) כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְיָ' וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָּם וְגוֹ'.
היכל לבנת הספיר יסוד ועטרה
הֵיכָלָא קַדְמָאָה. שֵׁירוּתָא גּוֹ מְהֵימְנוּתָא, וְהַאי אִיהוּ שֵׁירוּתָא לְרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וּבְדַרְגִין דְּחֵיזוּ דִּמְהֵימְנוּתָא. נְבִיאֵי קְשׁוֹט, הֲווֹ חָמָאן מִגּוֹ דָּא אַסְפָקָלַרְיָא דְּאֵינָה מְאִירָה, וּבְגִין דְּהַאי אִיהוּ שֵׁירוּתָא דִּמְהֵימְנוּתָא, כְּתִיב (הושע א) תְּחִלַּת דִּבֶּר יְיָ' בְּהוֹשֵׁעַ. דְּחָמָא מִגּוֹ דַּרְגָא דָּא, דְּאִיהוּ שֵׁירוּתָא דְּכָל דַּרְגִּין לְסַלְּקָא לְעֵילָּא, וְסוֹפָא דְּכָל דַּרְגִּין לְנַחְתָּא לְתַתָּא.
וּבְגִין דְּהוֹשֵׁעַ חָמָא מִגּוֹ שֵׁירוּתָא דָּא, סוֹפָא דְּכָל דַּרְגִּין, אִצְטְרִיךְ לְנַטְלָא הַאי אֵשֶׁת זְנוּנִים, בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל אִתְדָּחוּ וְאִתְמְשָׁכוּ מִתַמָּן לְתַתָּא, לְגַבֵּי הַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי אֵשֶׁת זְנוּנִים, בְּגִין דְּשַׁבְקוּ, וְלָא אִתְדָּבָּקוּ בְּהַאי אֵשֶׁת חַיִל. וְחָמָא מִתַמָּן כָּל אִינּוּן הֵיכָלִין דְּאִינּוּן בְּסִטְרָא מְסַאֲבָא. (דאית ליה)
הֵיכָלִין דִּמְסָאֲבָא, כֻּלְּהוּ מִסְאָבִין לְמַאן דְּאִתְדָּבַּק בְּהוֹן, וְעַל דָּא כְּתִיב, קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְגוֹ'. וְכִי נְבִיאָה דִּקְשׁוֹט אִצְטְרִיךְ לְדָא. אֶלָּא, בְּגִין דְּאָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאַעֲלָא בְּאִינּוּן הֵיכָלִין, בְּגִין דְּלָא יִתְמְשַׁךְ אֲבַתְרַיְיהוּ, כְּגַוְונָא דְּעָבַד נֹחַ, דִּכְתִּיב, (בראשית ט׳:כ״א) וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל.
וְהוֹשֵׁעַ דָּחִיל לְאִסְתַּכְּלָא בְּאִינּוּן הֵיכָלִין דְּאִסְתְּאָבוּ בְּהוּ יִשְׂרָאֵל וְאִתְדְּבָּקוּ, דְּלָא יִתְמְשַׁךְ אֲבַתְרַיְיהוּ, כְּמָה דִּכְתִּיב בְּנֹחַ וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל. עַד דְּאָמַר לֵיהּ, קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים. וּכְתִיב וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם. לְמִנְדַּע בְּמָה דְּאִתְדְּבָּקוּ וְאִסְתְּאָבוּ, וְשָׁבְקוּ רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, בְּגִין (רמ''ג ע''א) אֵל נִכָר. וְעַל דָּא, חָמָא מִגוֹ הֵיכָלָא דָּא, שֵׁירוּתָא דְּכָל דַּרְגִּין.
הֵיכָלָא דָּא, שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, לְסַלְּקָא בְּדַרְגִּין. הַאי הֵיכָלָא, אִיהוּ מָדוֹרָא דְּקַיְּימָא בִּנְהִירוּ. לְאִתְעַטְּרָא בְּדַרְגּוֹי, לְאִסְתַּכְּלָא בְּאִינּוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין, דִּכְתִּיב, (שמות כ״ד:י׳) וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
בְּהַאי הֵיכָלָא, חַד מְמָנָא שַׁמָשָׁא טָהֲרִיאֵ''ל שְׁמֵיהּ. וְאִיהוּ קַיְּימָא עַל פִּתְחָא דְּהַהוּא הֵיכָלָא, וְכָל נִשְׁמָתִין דְּסַלְּקִין, קַיְּימָא הַאי מְמָנָא בְּהַאי פִּתְחָא, וְכַמָּה מְמָנָן אַחֲרָנִין עִמֵּיהּ, כֻּלְּהוּ אֶשָּׁא דִּמְלַהֲטָא, וְשַׁרְבִיטִין דְּאֶשָּׁא (רי''ב ע''א) בִּידַיְיהוּ, וְכֻלְּהוּ
- [...] il n'avait pas besoin d'une longue prière; deux paroles lui suffisaient. Le but de tous les palais célestes, c'est de conserver la Schekhina en ce bas monde. Rabbi Siméon se leva et dit: Heureux ton sort, Adam, l'élu de toutes les créatures du monde; car le Saint, béni soit-il, t’a placé au-dessus de toutes les créatures, t'a introduit dans le paradis et t’a préparé sept dais pour te procurer les délices d'en haut, ainsi qu'il est écrit234: « …Pour voir les délices de Dieu et visiter son palais. » Les « délices de Dieu » désignent les sept palais d'en haut. « Son palais » désigne les sept firmaments d'en bas. Ces sept dais supérieurs formaient une couronne autour de toi et tu te promenais dans le Jardin d'Eden d'en bas. Tu étais parfait jusqu'à ce que tu te sois laissé entraîner par le mauvais serpent, et tu fus chassé du Jardin d'Eden, et tu amenas la mort sur la terre. Tu as abandonné les délices célestes et tu t'es laissé entraîner par les passions honteuses qui sont appelées « venin de serpent ».
Mais Abraham le pieux arriva et il perfectionna le monde et le fit entrer dans la Foi sacrée, et il rétablit l'union entre les cieux d'en haut et les cieux d'en bas. Le premier palais est le siège de la Foi; c'est là le commencement du mystère de la Foi. C'est par ce palais que les prophètes véridiques ont vu leurs visions comme dans une glace sans reflet. Tel est le sens des paroles: « Au commencement que le Seigneur parla à Osée … » Cela signifie que Dieu accorda à Osée le premier degré de la vision. Dans l'empire du démon, un palais semblable répond à celui que nous venons de citer. Qu'on se garde bien d'y pénétrer, car il souille tous ceux qui en approchent. Noé y pénétra et il s'enivra. La femme prostituée que Dieu recommanda à Osée désigne ce palais; Dieu voulait qu'Osée pénétrât dans ce palais avant de monter dans le palais sacré correspondant à celui-ci. Un ange du nom de « Tahariel » se tient à la porte de ce palais sacré; aussi bien lui-même que tous les autres chefs et les anges qui montent dans ce palais ressemblent à un feu, et ils tiennent dans leurs mains des gerbes de feu. Les chefs de ce palais sont appelés [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[245b]
מָארֵי דְּעַיְינִין. הַאי מְמָנָא קַיְּימָא בְּסִטְרָא דָּא, אִי זַכָאַת הַאי נִשְׁמְתָא לְמֵיעַל, הַאי מְמָנָא פָּתַח פִּתְחָא וְעָאלַת.
וְאִי לָא זַכָּאַת, הַהוּא מְמָנָא אַחֲרָא דְּקַיְּימָא בְּסִטְרָא אַחֲרָא, זַמִּין, וְכַמָּה אֶלֶף וְרִבְבָן גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין עִמֵּיהּ. דָּחֵי לָהּ הַהוּא מְמָנָא אַחֲרָא קַדִּישָׁא, וְנָקִיט לָהּ הַאי אַחֲרָא, דִּי בְּסִטְרָא דִּמְסָאֲבָא, וְאָעִיל לָהּ גּוֹ אִינּוּן הֵיכָלֵי מִסְאֲבֵי. וְכָל אִינּוּן גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין אַחְדֵּי לָהּ, עַד דְּנַחְתֵּי לָהּ לַגֵיהִנָּם, וְאִתְדָּנַת תַּמָּן תְּרֵיסָר יַרְחֵי. תִּקּוּנָא דְּהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, בֵּי דִּינָא לְאַתְדְּנָא בְּהוּ חַיָּיבַיָּא.
כְּגַוְונָא דָּא, הַהוּא מְמָנָא קַדִישָׁא, דְּקַיְּימָא עַל הַהוּא פִּתְחָא, כָּל אִינּוּן צְלוֹתִין, דְּבַקְעֵי אֲוִירִין וּרְקִיעִין, לְמֵיעָאל קַמֵּי מַלְכָּא, אִי צְלוֹתָא דְּסַגִיאִין אִינּוּן, פָּתַח פִּתְחָא, וְאָעִיל הַהוּא צְלוֹתָא עַד דְּאִתְעָבֵידוּ כָּל צְלוֹתִין דְּעָלְמָא, עֲטָרָא בְּרֵישָׁא דְּצַדִיק חַי עָלְמִין, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ.
וְאִי צְלוֹתָא דְּיָחִיד, סַלְּקָא עַד דְּמָטֵי לְפִתְחָא דְּהֵיכָלָא דָּא, דְּהַאי מְמָנָא קַיְּימָא בֵּיהּ. אִי יָאָה הַהִיא צְלוֹתָא, לְאַעֲלָא קַמֵּי מַלְכָּא קַדִישָׁא (יאות), מִיַּד פָּתַח פִּתְחָא, וְאָעִיל לָהּ. וְאִי לָא יָאָה, דָּחֵי לָהּ לְבַר, וְנַחְתָא וְאִתְּשַׁטְיָא בְּעָלְמָא, וְקַיְּימָא גּוֹ רְקִיעָא תַּתָּאָה מֵאִינּוּן רְקִיעִין דִּלְתַתָּא, דִּמְדָבְרֵי גּוֹ עָלְמָא, וּבְהַהוּא רְקִיעָא, קַיְּימָא חַד מְמָנָא דִּי שְׁמֵיהּ סָהֲדִיאֵ''ל, וּמְמָנָא עַל הַאי רְקִיעָא. וְנָטִיל כָּל הָנֵי צְלוֹתִין דְּאִתְדַחְיָין, דְּאִקְרוּן צְלוֹתֵי פְּסִילָאן וְגָנִיז לוֹן, עַד דְּאִתְּדָּן (נ''א דתב) הַהוּא בַּר נָשׁ.
אִי תָּב לְגַבֵי מָארֵיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת, וְצַלֵּי צְלוֹתָא אַחֲרָא זַכָּאָה, הַהִיא צְלוֹתָא זַכָּאָה כַּד סַלְּקָא, נָטִיל הַהוּא מְמָנָא סָהֲדִיאֵ''ל הַאי צְלוֹתָא, וְסָלִיק לָהּ לְעֵילָּא, עַד דְּאִעְרַע בְּהַהִיא צְלוֹתָא זַכָּאָה, וְסַלְּקִין וְאִתְעָרְבוּן כַּחֲדָא, וְעָאלִין קַמֵּי מַלְכָּא קַדִישָׁא.
וּלְזִמְנִין אִתְדַחְיָא הַהִיא צְלוֹתָא, בְּגִין דְּהַהוּא בַּר נָשׁ אִתְמְשָׁךְ בָּתַר סִטְרָא אַחֲרָא, וְאִיהוּ אִסְתְּאַב בְּהַהוּא סִטְרָא, וְנָטִיל לָהּ הַהוּא מְמָנָא דִּי בְּהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא מְסַאֲבָא. וּכְדֵין קַיְּימָא הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא מְסַאֲבָא. סָלִיק וְאַדְכַּר חוֹבוֹי דְּהַהוּא בַּר נָשׁ קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַסְטֵי עָלֵיהּ לְעֵילָּא. וְעַל דָּא, כָּל צְלוֹתִין, וְכָל נִשְׁמָתִין, כַּד סַלְּקִין, כֻּלְּהוֹן סַלְּקִין וְקַיְימָן קָמֵי הֵיכָלָא דָּא. וְהַאי מְמָנָא קַיְּימָא עַל פִּתְחָא דְּהֵיכָלָא דָּא, לְאַעֲלָא נִשְׁמָתִין וּצְלוֹתִין, אוֹ לְדַחְיָיא לוֹן לְבַר.
לְעֵילָּא מֵהַאי פִּתְחָא, אִית פִּתְחָא אַחֲרָא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָתִיר לָהּ וְאִתְפְּתַח תְּלַת זִמְנֵי בְּיוֹמָא, וְלָא אַנְעִיל, וְקַיְּימָא לְאִינּוּן מָארֵיהוֹן דְּתִיוּבְתָא, דִּי אוֹשְׁדִין דִּמְעָה בִּצְלוֹתְהוֹן קָמֵי מָארֵיהוֹן. וְכָל תַּרְעִין וּפִתְחִין נִנְעָלוּ, עַד דְּעַיְילֵי בִּרְשׁוּתָא, בַּר תַּרְעִין אִלֵּין, דְּאִקְרוּן שַׁעְרֵי דִּמְעָה.
וְכַד הַאי צְלוֹתָא דְּדִמְעָה סַלְּקָא לְעֵילָּא, לְאַעֲלָא בְּאִינּוּן תַּרְעִין, אִזְדָּמַן הַהוּא אוֹפָן דְּקַיְּימָא עַל שִׁית מֵאָה חֵיוָון רַבְרְבָן, וְרַחֲמִיאֵ''ל שְׁמֵיהּ, וְנָטִיל הַהִיא צְלוֹתָא, בְּאִינּוּן דִּמְעִין, צְלוֹתָא עָאלַת וְאִתְקָשָּׁרַת לְעֵילָּא.
וְאִינּוּן דִּמְעִין אִשְׁתָּאֲרוּ הָכָא, וּרְשִׁימִין בְּהַאי פִּתְחָא. וְאִית דִּמְעִין אַחֲרָנִין, וּרְשִׁימִין תָּדִיר עַל כֹּל אִינּוּן רְתִיכִין עִלָּאִין, דְּלָא אִתְמְחוּן (ס''א אתחמון). אִלֵּין אִינּוּן דִּמְעִין, דְּאוֹשְׁדוּ לְעֵילָּא וְתַתָא, כַּד אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְשָׁא, דִּכְתִיב (ישעיהו ל״ג:ז׳) הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן. וְאִינּוּן דִּמְעִין דְּאוֹשְׁדִין עַל צַדִיקַיָּיא, וְזַכָּאִין, כַּד מִסְתַּלְּקֵי מֵעָלְמָא. כֻּלְּהוּ נַטְלֵי לוֹן אִינּוּן רְתִיכִין, וְעַרְבֵי לוֹן בְּאִינּוּן דִּמְעִין, דְּאִתוֹשְׁדוּ עַל חָרִיבוּ דְּבֵי מַקְדְשָׁא וְעַל דָּא כְּתִיב, (ישעיהו כ״ה:ח׳) וּמָחָה יְיָ' אֱלהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים. מַאן פָּנִים. אִלֵּין רְתִיכִין עִלָּאִין קַדִישִׁין. וּלְבָתַר וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְיָ' דִּבֵּר.
בְּהַאי הֵיכָלָא, אִית רוּחַ דְּאִקְרֵי (רל''ג ע''א) סִטוּטְרִיָ''ה, וְהַאי אִיהוּ חֵיזוּ סָפִירָא, דְּנָצִיץ לְכָל עֵיבָר, וְהַאי אִיהוּ דְּקַיְּימָא לִתְרֵין סִטְרִין, וּמֵאִלֵּין מִתְפָּרְשָׁאן נְצִיצִין כִּנְצִיצוּ דְּשַׁרְגָא, כְּמָה (בראשית ע''א) דְּאוֹקִימְנָא בְּכַמָּה סִטְרִין. וְכַמָּה
- [...] « Maîtres d'yeux ». Quand une âme est digne, elle pénètre dans ce palais; sinon, elle est repoussée, et des millions de légions la saisissent et la jettent dans l'enfer où elle subit des punitions pendant douze mois. Le chef préposé à la porte de ce palais laisse également pénétrer les prières de la « Communauté ». Quant à la prière d'une personne seule, elle pénètre dans le palais, si elle est faite de manière convenable; sinon, elle est cueillie par un autre chef du nom de « Sahadiël » placé à un ciel inférieur. Celui-ci conserve la prière imparfaite. Si l'homme qui l'a faite fait pénitence, cette prière s'épure également et remonte tardivement jusqu'auprès du Roi sacré. Mais si l`homme ne se convertit jamais, cette prière est jetée au démon. Au-dessus de cette porte du palais, il y en a une autre gardée par le Saint, béni soit-il, lui-même. E:lle est ouverte trois fois: par jour et sert aux larmes des pénitents qui y sont recueillies.
Alors que toutes les portes du ciel se ferment, celle-ci ne se ferme jamais. Un ange du nom de « Ramiel » placé sur une roue soutenue par six cents Hayoth puissants cueille ces larmes et en fait une couronne. Les larmes qui ont été versées, et en haut, et en bas, à cause de la destruction du temple, sont toujours gardées; car, en haut aussi, on a versé des larmes sur cet événement, ainsi qu`il est dit235: « Les anges ont gémi dehors et les anges de paix ont pleuré amèrement. » Ces larmes sont mêlées à celles qu'on verse à la mort d'un juste et d'un pieux. Mais, aux temps futurs236: « Dieu effacera les larmes de toutes les faces », c'est-à-dire les larmes d’en haut, et « il ôtera la honte de son peuple ». Dans ce palais, il existe en outre un esprit qui porte le nom de « Satoutriâ ». Il projette des lumières de tous côtés, comme les étincelles qui s'échappent d’une chandelle. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[246a]
גַּוְונִין מְלַהֲטָן מֵהַאי בְּסִטְרָא דִּימִינָא.
כַּד הַהוּא רְקִיעָא עִלָּאָה, נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן, אַפִיק נִשְׁמָתִין, לְאַעֲלָא גּוֹ הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה לְעֵילָּא, הַהוּא הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה נָקִיט לוֹן. וְכַד נַפְקֵי אִינּוּן נִשְׁמָתִין קַדִישִׁין, מִגוֹ הַהוּא הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה, נַחְתִין עַד דְּמָטוּן לְהַאי הֵיכָלָא, וְנָקִיט לוֹן הַאי רוּחָא קַדִישָׁא סִטְטוּרִיָ''ה (סטוטרי''ה) שְׁמֵיהּ, דְּאִיהוּ לִימִינָא. וְכָל אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּכוּרִין, דְּאִינּוּן זְמִינִין לְאִתְפָּרְחָא בְּזַכָּאִין דְּכוּרִין, לִימִינָא כֻּלְּהוּ נָקִיט לוֹן, וּמִתְעַכְּבֵי תַּמָּן, עַד דְּאִתְכְּלִילוּ בְּנִשְׁמָתִין דְּנוּקְבֵי.
מֵהַאי רוּחָא נָפְקָא (ר''ס ע''א) רוּחָא אַחֲרָא, לִשְׂמָאלָא. דְּאִתְחָזֵי וְאִתְגְּנִיז וְאִתְכְּלִיל בְּהַאי רוּחָא קַדְמָאָה, וְאִינּוּן חַד, כְּלִילָן דָּא בְּדָא. וְהַאי רוּחָא אַחֲרָא, אִקְרֵי אַדִירִיָּ''הּ סָנוּגְיָ''א. סניגי''ה (נ''א סנוגיא סטניה) הַאי אִיהוּ רוּחָא לִשְׂמָאלָא. וְהַאי קַיְּימָא, דְּכַד תִּיאוּבְתָּא דְּהֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה לְאִתְדַּבְּקָא (רנ''ח ע''א) בְּהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, הַהוּא רְעוּתָא דְּסַלְּקָא מִתַּתָּא לְעֵילָּא, עָבְדָא נִשְׁמָתִין בִּרְעוּתָא דִּילֵיהּ, וְאִינּוּן נוּקְבֵי.
וְכַד רְעוּתָא דְּהַהוּא נָהָר, נַחְתָּא וְאִתְדַּבְּקָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, עַבְדִּין נִשְׁמָתִין דְּכוּרִין. רְעוּתָא דִּלְעֵילָּא עָבִיד דְּכוּרִין. רְעוּתָא דִּלְתַּתָּא עָבִיד נוּקְבִין.
וְכַד אִלֵּין נִשְׁמָתִין נוּקְבִין נָפְקִין מִגּוֹ הַהוּא הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה, נַחְתִּין (ס''א נפקין) עַד דְּמָטוּ לְהַאי רוּחָא שְׂמָאלָא, דְּאִקְרֵי אַדִּירִיָּ''הּ. וְאִקְרֵי לִבְנַ''ת הַסַּפִּי''ר. כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא בְּסִטְרִין אַחֲרָנִין.
כֵּיוָן דְּמָטוּ לְהַאי רוּחָא אִינּוּן נִשְׁמָתִין נוּקְבִין, נַקְטָא לוֹן הַאי רוּחָא, וְקַיְימָאן בֵּיהּ. וּלְבָתַר אִתְכְּלִילוּ רוּחָא דָּא דִּשְׂמָאלָא, בְּרוּחָא דָּא דִּימִינָא. וּכְדֵין אִתְעָבִידוּ אִינּוּן נִשְׁמָתִין, כְּלִילָן דְּכַר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא (מזדווגן) וּפַרְחָאן מֵהַאי הֵיכָלָא וְאִתְפָּרְשָׁן בִּבְנֵי נָשָׁא. (כד אתא לאתכללא) כָּל חַד כְּפוּם אָרְחֵיהּ, וּלְבָתַר מִזְדַּוְּוגָן כַּחֲדָא. (כד אתא לאתכללא) רוּחָא דָּא דִּשְׂמָאלָא בִּימִינָא, בָּטַשׁ דָּא בְּדָא לְאִתְכַּלְּלָא. וְנַפְקֵי נְצִיצִין דְּמִתְפַּשְּׁטֵי לְכָל עֵיבָר, וְאִתְעָבִידוּ אִינּוּן אוֹפַנִּים מִנַּיְיהוּ, מֵאִינּוּן נְצִיצִין דְּנַפְקֵי מִגּוֹ רוּחָא שְׂמָאלָא, דִּכְתִּיב בְּהוּ, (יחזקאל א׳:ט״ז) מַרְאֶה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ. וְאִלֵּין אִינּוּן אוֹפַנִּים דִּמְלַהֲטָן אֶשָּׁא, וְקַיְימִין בְּשִׁירָתָא.
כֵּיוָן דְּאִתְבְּסָמוּ רוּחָא בְּרוּחָא, וְאִתְכְּלִילוּ כַּחֲדָא, כְּדֵין נָפְקָא חַד נְהִירוּ דְּסַלְּקָא וְנַחְתָּא, וּמִתְיַשְּׁבָא עַל אַרְבַּע שׁוּרִין דְּאוֹפַנִים, וְאִיהוּ חַד חֵיוָתָא דְּשַׁלְטָא עָלַיְיהוּ, וְאִקְרֵי בָּזָק, הַאי בָּזָק נָהִיר בִּנְהוֹרָא דְּנָצִיץ גּוֹ שַׁלְהוֹבָא, וְשַׁלְטָא עַל כָּל אִינּוּן אוֹפַנִּים.
וְאִתְפָּשַּׁט מִנֵּיהּ חַד רְקִיעָא, דְּקַיְּימָא עַל תְּרֵין סַמְכִין, וְאִינּוּן תְּרֵין סַמְכִין אִינּוּן תְּרֵין כְּרוּבִין, חַד מִסִּטְרָא דָּא, וְחַד מִסִּטְרָא דָּא. וְהַאי רָקִיעַ עַל רֵישַׁיְיהוּ, כְּמָה דִּכְתִּיב, (יחזקאל י׳:א׳) וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אֶל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרוּבִים. וְלָאו הַאי רָקִיעַ דְּעַל רֵישׁ חֵיוָתָא. וְהַאי בָּזָק מְמָנָא עָלֵיהּ, וְרוּחָא עִלָּאָה דְּאִתְכְּלִיל, עַל כֹּלָּא.
כָּל אִינּוּן צְלוֹתִין, דִּמְקַדְּמֵי עַל לָא סַיְימֵי יִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ צְלוֹתֵהוֹן, מִתְעַכְּבֵי בְּהַאי רְקִיעָא, וְהַאי בָּזָק דְּשַׁלְטָא עַל הַאי רְקִיעָא, מְתַקֵּן לוֹן. עַד דְּאָתָא סַנְדַּלְ''פוֹן רַב מְמָנָא, רוּחַ עִלָּאָה, דְּשַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, וְכַד סַיְימֵי יִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ צְלוֹתִין, נָטִיל לוֹן מֵהַאי רְקִיעָא, וְסַלְּקָא וְקָשִׁיר לוֹן קִשְׁרִין (וכתרין) לְמָארֵיהּ כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ.
הַאי בָּזָק, קָאִים לְמִמְנֵי כָּל אִינּוּן צְלוֹתִין דְּסַלְקָן, וְכָל אִינּוּן מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא דְּמִתְעַטְּרָן בְּלֵילְיָא, כַּד רוּחָא דְּצָפוֹן אַתְעַר, וְלֵילְיָא אִתְפְּלַג כָּל מַאן דְּקָאִים בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, וְאִתְעֲסָק בְּאוֹרַיְיתָא, כָּל אִינּוּן מִלִּין סַלְּקִין, וְנָטִיל לוֹן הַאי בָּזָ''ק, וְאָנַח לוֹן בְּהַאי רְקִיעָא, עַד דְּסַלְּקָא יְמָמָא.
וּלְבָתַר דְּסָלִיק יְמָמָא, סַלְקָן אִינּוּן מִלִּין, וְשָׁארָן בַּאֲתָר דִּרְקִיעָא, דְּבֵיהּ (בראשית ל''א ע''א) תַּלְיָין כֹּכָבַיָא וּמַזָּלֵי שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא. וְהַאי אִקְרֵי (ע' ע''א) סֵפֶר הַזִּכָּרוֹן, דִּכְתִּיב, (מלאכי ג׳:ט״ז) וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו. לְפָנָיו, בְּגִין דְּסֵפֶר וְזִכָּרוֹן כְּתָב בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא.
אִינּוּן אַרְבַּע גַּלְגַּלִּין, אִינּוּן נַטְלִין עַל תְּרֵיסָר סַמְכִין. אִלֵּין ד', אַהֲנִיאֵ''ל. קְדוּמִיאֵ''ל (ס''א קדומי''א מלכיא''ל) יְאֲהַדוֹנָהִ''י, (ר''מ ע''ב) יְהֲדוֹנִיָּ''ה. דִּי מַפְתְּחָאן דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא בִּידַיְיהוּ.
וְאִלֵּין אַרְבַּע אִינּוּן כְּלִילָן
- [...] Les âmes qui arrivent du septième palais sont cueillies par l'esprit sacré « Satoutriâ ». Il garde les âmes mâles qui émanent du côté droit, et un autre esprit du nom d'Adiriâ Sanoughiâ Sanighiâ garde les âmes femelles qui émanent du côté gauche. Lorsque les âmes reviennent de ce bas monde, elles se retrouvent dans ce palais, et les âmes mâles s’y unissent de nouveau avec les âmes femelles. Quand une âme mâle s'unit à une âme femelle, des étincelles s'échappent et se répandent dans toutes les directions. Ce sont ces étincelles qui donnent naissance aux roues dont il est parlé dans la vision d’Ezéchiel. Les roues sont sous les ordres d'un Hayâ appelé « Bazaq ». Ce Hayâ donne naissance à un firmament étendu au-dessus de la tête des Cheroubim. « Bazaq » est chargé d’estimer le mérite des prières et de l'étude de la Loi faites pendant la nuit. Dès que le jour commence à poindre, « Bazaq » suspend ces prières et ces études au firmament où sont fixés les étoiles, la lune et les autres corps célestes. Ce firmament porte le nom de « Livre de souvenir », ainsi qu'il est écrit237: « Et il fit écrire dans le livre de souvenir. » Quatre roues célestes posées sur douze piliers sont gouvernées par les quatre chefs « Ahaniël », « Qedoumiël », « Malkhiël », « Jahadounhi », qui ont les clefs du Nom sacré entre leurs mains. Ces quatre anges sont exprimés dans les lettres du nom [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[246b]
בְּרָזָא דְּאַתְוָון (ר''ס ע''א) אֲדֹנָ''י, דִּי סַנְדַּלְפוֹ''ן מָארֵי רְתִיכִין. מִשְׁתַּמֵשׁ בְּהוּ. אִלֵּין אַרְבַּע אַתְוָון פַּרְחִין בַּאֲוִירָא, דְּהַהוּא אֲוִירָא כָּלִיל בְּאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, יְהוָֹ''ה, יוֹ''ד הֵ''א וָא''ו הֵ''א. וְהַהוּא אֲוִירָא כָּלִיל לוֹן, וְאִתְכְּלִילוּ אִלֵּין בְּאִלֵּין. וְאִלֵּין ד' נַטְלִין לוֹן, בְּרָזָא דְּהַהוּא בָּזָק.
וְאִלֵּין ד' עָאלִין בְּד', אִלֵּין בְּאִלֵּין, דִּכְתִּיב, (שמות כו) מַקְבִּילוֹת הַלּוּלָאוֹת אֶחָת אֶל אֶחָת. וְהָא אוֹקִימְנָא, וְרָזָא אִיהוּ לְאִתְכַּלְּלָא אִלֵּין בְּאִלֵּין, וּלְשַׁלְּבָא אִלֵּין בְּאִלֵּין, בְּרָזָא דְּהַהוּא רוּחָא דְּכָלִיל בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. דְּכָלִיל שְׁמָא דָּא בִּשְׁמָא דָּא.
וְכֹלָּא בְּהַאי הֵיכָלָא מִתְנַהֲגֵי, וְנַטְלֵי בְּהַהוּא רוּחָא, בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּשַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. בְּהַאי הֵיכָלָא אִיהוּ יְאַהֲדוֹנָהִ''י, כְּלָלָא דִּתְרֵין שְׁמָהָן, מִגּוֹ דְּאִיהוּ רוּחָא בְּרוּחָא. וְכַד שְׁמָא דָּא, דְּכָלִיל בְּרָזָא דְּרוּחָא בְּרוּחָא, וְכָלִיל דָּא בְּדָא. נָהִיר דָּא בְּדָא, כְּדֵין נָהִיר כֹּלָּא, וְסַלְּקָא נְהוֹרָא וְנַחְתָּא, כִּנְהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא גּוֹ מַיָּא ואוֹקִימְנָא.
וּכְדֵין (כד) הַאי רוּחָא נָטִיל, כֹּלָּא נַטְלִין בְּגִינֵיהּ, דִּכְתִּיב, (יחזקאל א׳:י״ב) אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ לא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן. וְכַד רוּחָא דָּא נָהִיר בִּשְׁמָא דָּא, כְּדֵין עָאלִין כֻּלְּהוּ דָּא בְּדָא, וְאִתְקַשָּׁרוּ כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, לְסַלְּקָא לְעֵילָּא, בְּרָזָא דִּשְׁמָא דָּא קַדִּישָׁא.
בְּאֶמְצָעִיתָא דְּהֵיכָלָא דָּא, קַיְּימָא חַד עַמּוּדָא, נָעִיץ מֵהֵיכָלָא דָּא לְהֵיכָלָא תִּנְיָינָא, בְּהַאי סָלִיק רוּחָא דִּלְתַּתָּא לְגַבֵּי רוּחָא דִּלְעֵילָּא, לְאִתְאַחֲדָא רוּחָא בְּרוּחָא, וְכֵן עַד לְעֵילָּא מְכֻּלְּהוּ, לְמֶהֱוֵי כֻּלְּהוּ רוּחָא חֲדָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וְרוּחַ אֶחָד לָהֶם (לכל).
עַמּוּדָא דָּא דְּקַיְּימָא בְּאֶמְצָעִיתָא, אַדְרָהָנִי''אֵל שְׁמֵיהּ, וְרָזִין דְּמַפְתְּחָן דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא בִּידֵיהּ. כַּד צְלוֹתִין סַלְּקָאן וּמָטָאן לְהַאי עַמּוּדָא, כְּדֵין נַטְלֵי כֻּלְּהוּ דְּאִינּוּן בְּהֵיכָלָא דָּא, לְגוֹ הֵיכָלָא תִּנְיָינָא, לְאִתְאַחֲדָא דָּא בְּדָא, לְמֶהֱוִי כֹּלָּא בְּרָזָא חֲדָא, לְאִתְיַיחֲדָא עֵילָּא וְתַתָּא כַּחֲדָא לְמֶהֱוֵי שְׁמָא קַדִּישָׁא שְׁלִים כְּדְקָא יֵאוֹת.
היכל עצּם השמים הו''ד
הֵיכָלָא תִּנְיָינָא הֵיכָלָא דָּא, קַיְּימָא גּוֹ רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, לְאִתְאַחֲדָא בְּרָזָא דִּלְעֵילָּא. הַאי הֵיכָלָא, טָמִיר וְגָנִיז יַתִיר מִן קַדְמָאָה. בְּהֵיכָלָא דָּא, אִית תְּלַת פִּתְחִין, וְחַד שַׁמָשָׁא מְמָנָא עָלַיְיהוּ, אוּרְפָנִי''אֵל שְׁמֵיהּ. הַאי מְמָנָא, שַׁלִּיט עַל תְּלַת סִטְרֵי עָלְמָא, דָּרוֹם וְצָפוֹן וּמִזְרָח. דָּרוֹם מֵהַאי סִטְרָא, וְצָפוֹן מֵהַאי סִטְרָא, וּמִזְרָח בְּאֶמְצָעִיתָא.
אִלֵּין תְּלַת פִּתְחִין, לִתְלַת סִטְרִין אִלֵּין. תְּרֵין סְתִימִין, וְחַד בְּאֶמְצָעִיתָא פָּתִיחַ, בְּרָזָא דִּכְתִיב, (שמות כד) וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. הַאי מְמָנָא אִתְפְּקַד וְקַיְּימָא בְּהַהוּא פִּתְחָא דְּאִיהוּ פָּתִיחַ, וּתְחוֹת יְדֵיהּ תְּרֵין מְמָנָן אַחֲרָנִין, דִּמְמָנָן עַל אִינּוּן פִּתְחִין אַחֲרָנִין סְתִימִין.
וְכָל אִינּוּן נִשְׁמָתִין, דְּאִינּוּן קְטוּלֵי בֵּית דִּין, אוֹ אִינּוּן קְטוּלֵי שְׁאַר עַמִּין, כֻּלְּהוּ אִתְמָנָן תְּחוֹת יְדֵיהוֹן, וְהַאי מְמָנָא דְּעָלַיְיהוּ, חָקִיק לוֹן לְדִיּוּקְנֵיהוֹן בִּלְבוּשׁוֹי, דְּאִינּוּן נוּר דָּלִיק, וְסָלִיק לוֹן לְעֵילָּא, וְאַחְמֵי לוֹן לְמָארֵיהּ, וּכְדֵין נָטִיל לוֹן, וְחָקִיק לוֹן בְּפוּרְפּוּרוֹי, לְאִינּוּן קְטוּלֵי שְׁאַר עַמִּין.
וְאִינּוּן קְטוּלֵי בֵּית דִּין, נָחִית לוֹן הַאי מְמָנָא, וְאָעִיל לוֹן בָּתַר אִינּוּן תְּרֵין פִּתְחִין סְתִימִין, דְּאִינּוּן תְּרֵין מְמָנָן אַחֲרָנִין קַיְימִין עָלַיְיהוּ, וְתַמָּן חָמָאן יְקָרָא דְּכָל אִינּוּן דְּקַיְימוּ אוֹרַיְיתָא, וְנָטְרוּ פִּקּוֹדוֹי, וְאִינּוּן כְּסִיפִין בְּגַרְמַיְיהוּ, וְנִכְוִין מֵחוּפָּה דִּלְהוֹן. עַד דְּהַאי מְמָנָא דְּקַיְּימָא עָלַיְיהוּ, פָּתַח לוֹן תַּרְעָא דְּמִזְרָח, וְנָהִיר לוֹן, וְיָהִיב לוֹן חַיִּים דְּאִתְפָּתָחוּ בְּהַהוּא תַּרְעָא דְּמִזְרָח. וּבִידָא דְּהַהוּא מְמָנָא חַד כַּסָּא דְּחַיִּין, דְּאִיהוּ מַלְיָא נְהוֹרִין, וְהַאי אִקְרֵי כּוֹס תַּנְחוּמִין, כַּסָא דְּחַיֵּי. (נ''א ונהיר ויהיב לון חיים) דְּהָא בְּגִין כַּסָּא אַחֲרָא דְּשָׁתוּ בְּקַדְמִיתָא, זָכוּ לְהַאי.
כְּגַוְונָא דָּא אִית בְּסִטְרָא אַחֲרָא, בְּהֵיכָלָא דִּמְסָאֲבָא, מְמָנָא אַחֲרָא, וּבִידֵיהּ כּוֹס דְּאִקְרֵי (ויקרא י''ב ע''ב, רס''ד ע''א) כּוֹס תַּרְעֵלָה, כּוֹס חֲמָתוֹ. כְּמָה דְּתָנֵינָן, אִית יַיִן וְאִית יַיִן, הָכִי נָמֵי אִית כּוֹס וְאִית כּוֹס, וְכֹלָּא, דָּא לְטָב, וְדָא לְבִישׁ. יַיִן לְטָב, דִּכְתִּיב, (תהלים קד) וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ. וְיַיִן לְבִישׁ, דִּכְתִּיב, (תהלים עה) וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וְגוֹ'. כּוֹס לְטָב, דִּכְתִּיב, (תהלים קטז) כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא. כּוֹס
- [...] « Adonaï » gardées par « Sandalphon » , chef des chars, tandis que «Bazaq », garde les lettres du Nom sacré « Jéhovah ». « Jahadounhi »,qui est l'union des deux Noms sacrés mentionnés, se trouve également dans ce palais. C'est un esprit qui naît de l'union des deux autres esprits telle la couleur résultant de la réfraction des rayons du soleil, lorsque les rayons de cet astre dardent sur l'eau. Cet esprit tient donc d'un côté et de l'autre auxquels il sert de trait d'union pour rendre complet le Nom sacré. Au milieu du palais, il y a une colonne appelée « Adrahaniël »; elle conduit au second palais et y transmet les prières. Le second palais est plus mystérieux que le premier; il est le séjour de la Foi. Il est pourvu de trois portes gardées par un ange du nom d' « Ourphaniel ». Il règne sur trois directions: le Sud, le Nord et l'Est. Au-dessous de lui, sont placés deux autres chefs. Ils sont charges de recueillir les âmes des hommes exécutés à la suite d'un jugement du Tribunal ou tués par les païens. Les chefs célestes gravent les visages de ces malheureux sur leur habit de feu qu'ils montrent ensuite à leur Maître. Celui-ci les reproduit parmi les noms de ceux qui ont été tués par les païens. » Ce chef possède une coupe pleine de lumière et de vie qui porte le nom de « coupe de consolation ». Il la tend aux affligés. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[247a]
לְבִישׁ, דִּכְתִּיב, (ישעיהו נ״א:י״ז) כּוֹס חֲמָתוֹ כּוֹס הַתַּרְעֵלָה.
כְּמָה דְּאִית בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, הֵיכָלִין וּמְמָנָן כֹּלָּא לְטָב, וְרוּחִין קַדִּישִׁין וְכָל סִטְרִין קַדִּישִׁין. הָכִי נָמֵי אִית בִּסְטָר מְסַאֲבָא, הֵיכָלִין וּמְמָנָן כֻּלְּהוּ לְבִישׁ, וְרוּחִין מִסְאָבִין, מְמָנָן, וְכָל סִטְרִין מִסְאָבִין. וְדָא לָקֳבֵל דָּא, כְּגוֹן יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע, וְכֹלָּא בְּרָזָא חֲדָא.
הֵיכָלָא דָּא אִקְרֵי הֵיכָל זוֹהַר, בְּגִין דְּאִית בֵּיהּ רוּחָא, דְּאִקְרֵי אוּרְפָנִיאֵ''ל. וְאִיהוּ זוֹהַר דְּלָא אִשְׁתַּנִּי, וְקַיְּימָא בִּנְהִירוּ סְתִימָא, דְּנָהִיר מֵעֵילָּא, וּבִנְהִירוּ דְּנָהִיר לְתַתָּא. וְכַד בָּטַשׁ נְהִירוּ דִּלְתַתָּא בִּנְהִירוּ עִלָּאָה, (נ''א וכד נהיר נהורא בנהורא) נָהִיר הַאי רוּחָא, כְּגַוְונָא דְּחֵיזוּ דְּעֵינָא, דְּכַד מִתְגַּלְגְּלָא, כְּדֵין אַפִּיק נְהוֹרָא דְּנָצִיץ וְזָהֲרָא, הָכִי נָמֵי הַאי רוּחָא. וְעַל דָּא, הֵיכָלָא דָּא אִקְרֵי זוֹהַר.
הַאי רוּחָא דְּאִקְרֵי אוּרְפָנִי''אֵל, הַאי אִיהוּ דְּנָהִיר לְהֵיכָלָא דָּא, וְנָהִיר לְהֵיכָלָא קַדְמָאָה, בְּגִין דְּהַהוּא רוּחָא דְּהֵיכָלָא קַדְמָאָה, נָהִיר בְּאִתְגַּלְיָא, בֵּהַאי (ד''א מהאי) רוּחָא דְּאִיהוּ סְתִימָאָה. דָּא רוּחָא נָטִיל לְעֵילָּא וְנָטִיל לְתַתָּא, בְּרָזָא דִּכְתִּיב, (שיר השירים ז׳:ב׳) חַמּוּקֵי (רנ''ח ע''א) יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים. וּמַה דְּאָמַר חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ. בְּגִין דְּאִית רוּחָא אַחֲרָא דְּנָפִיק מִנֵּיהּ לִסְטַר שְׂמָאלָא, וְאִתְקָשַׁר בַּהֲדֵיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב חַמּוּקֵי תְּרֵין. וְהַאי רוּחָא שְׂמָאלָא אִקְרֵי הֲדַרְנִיאֵ''ל, וְאִתְכְּלִילוּ דָּא בְּדָא, כְּלִילָן כַּחֲדָא, וְאִינּוּן עֶצֶם הַשָּׁמַיִם, דִּכְלִילָא בְּאֵשׁ וּמַיִם.
כְּתִיב (יחזקאל א׳:כ״ח) כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם וְגוֹ'. הַאי רוּחָא קַדְמָאָה אוּרְפָנִיאֵ''ל, דְּאִיהוּ סָתִים בֵּין עֵילָּא וְתַתָּא, וְנָהִיר, אִיהוּ (יחזקאל א׳:כ״ז) כְּעֵין חַשְׁמָל, הַאי אִיהוּ כְּעֵין חַשְׁמָל, וּלְזִמְנִין אִיהוּ חַשְׁמָל. בְּגִין דְּמִנֵּיהּ קַיְימִין כָּל אִינּוּן שְׂרָפִים (פ''א ע''ב) חֵיוָון אֶשָּׁא מְמַלְּלָן, חֵיוָון דְּקַיְימֵי וְלָא קַיְימֵי, וְעַל דָּא אִיהוּ חַשְׁמָל.
אוּרְפָנִיאֵ''ל דְּקָאָמַרָן, בְּדָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן חַיִּין לְעָלְמָא. כַּד אִתְּדָן עָלְמָא לְטָב, כְּדֵין נָהִיר רוּחָא דָּא, וְכָל חַיִּין וְכָל חִדוּ אִשְׁתְּכַח, דְּהָא כֵּיוָן דִּזְכוּתָא נָפְקָא, וּנְהִירוּ דִּינִין כְּדֵין רוּחָא דָּא אַנְהִיר. וְסִימָנִךְ (משלי ט״ז:ט״ו) בְּאוֹר פְּנִי מֶלֶךְ חַיִּים.
וְכַד אִתְּדָּן עָלְמָא בְּדִינָא, (בההוא זכותא) כְּדֵין הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא מְסַאֲבָא, שַׁלְטָא וְאִתָּקַף, (ס''א וכד אתדן עלמא בדינא בההוא זכותא, כדין ההוא רוחא אחרא שלטא ואתקף) וְהַאי רוּחָא אִגְנִיז וְאִתְחֲשָׁךְ, וּכְדֵין כָּל עָלְמָא קַיְּימָא בְּדִינָא וְאִתְּדָּן. וְכֹלָּא קַיְּימָא בְּהַאי רוּחָא. וְסִימָנִיךְ (דניאל ה׳:ו׳) וְאַרְכֻּבָתֵיהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן.
הָכָא קַיְימָן, כָּל אִינּוּן מַלְבּוּשִׁין דְּנִשְׁמָתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּסַלְּקִין לְאִתְחֲזָאָה קַמֵּי מָארִיהוֹן, וּלְקַיְּימָא קַמֵּיהּ. וְכַד נִשְׁמְתָא סַלְּקָא וּמָטֵי לְהַאי הֵיכָלָא, כְּדֵין אִזְדָּמַן חַד מְמָנָא, דְּאִתְפְּקַד עַל אִינּוּן לְבוּשִׁין, וְצִדְקִיאֵ''ל שְׁמֵיהּ. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּבַּר נָשׁ עָבִיד פִּקוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא בְּהַאי עָלְמָא, כְּגַוְונָא דְּאִיהוּ אִשְׁתָּדַּל גַּרְמֵיהּ, הָכִי אִתְעָבִיד לֵיהּ בְּהַאי הֵיכָלָא לְעֵילָּא, מַלְבּוּשָׁא לְאִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ, בְּהַהוּא עָלְמָא.
וְכַד נִשְׁמְתָא סַלְּקָא, הַהוּא מְמָנָא נָטִיל הַהוּא לְבוּשָׁא דִּילָהּ, וְאָזִיל עִמָּהּ עַד דִּי מָטָא לְנָהָר דִּינוּר, דִּי נִשְׁמְתָא אִצְטְרִיכָא לְאִתְסַחְיָיא וּלְאִתְלַבְּנָא תַּמָּן, וּלְזִמְנִין דְּטַבְעָא הַהִיא נִשְׁמְתָא תַּמָּן וְאִתּוֹקְדָא, וְלָא סַלְּקָא כֹּלָּא יוֹמָא, עַד בְּצַפְרָא, כַּד אַתְעַר רוּחָא דְּסִטְרָא דְּדָרוֹם, כְּדֵין קַיְימֵי כֻּלְּהוּ וּמִתְחַדְּשָׁן, וְאַמְרֵי שִׁירָתָא, וּמְזַמְּרָן כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן מַלְאֲכִין דְּאִתְעֲבָר (צו ל''ב ע''ב) שֻׁלְטָנֵהוֹן וְאִתּוֹקְדָן, וְקַיְימָן וּמִתְחַדְּשָׁן כְּמִלְּקַדְּמִין, וְאַמְרֵי שִׁירָתָא, (ואזלי לון) הָכִי נָמֵי אִלֵּין נִשְׁמָתִין.
וְאִי זַכָּאָת הַאי נִשְׁמְתָא וְסַלְקַת. הַאי מְמָנָא צִדְקִיאֵ''ל, נָטִיל לָהּ לְהַאי נִשְׁמְתָא, וְאַלְבִּישׁ לָהּ בְּהַהוּא לְבוּשָׁא, וְאִתַּקְנָת בֵּיהּ, וְסַלְּקָא לְקָרְבָּנָא עַל יְדָא דְּמִיכָאֵל כַּהֲנָא, לְקַיְּימָא תָּדִיר כָּל יוֹמִין קָמֵי עַתִּיק יוֹמִין, זַכָּאָה חוּלָקָא דְּהַאי נִשְׁמְתָא, דְּקַיְּימָא וְזָכָאת לְהַאי.
וּבְכֹלָּא, אִתְמָנָא הַאי רוּחָא אוּרְפָנִיאֵ''ל דְּקָאָמַרָן, וְאִיהוּ שַׁלִּיט עַל הַאי הֵיכָלָא. מִכְּלָלָא דָּא, כַּד אִתְכְּלִיל רוּחָא בְּרוּחָא, וּבָטַשׁ דָּא בְּדָא לְאִתְכַּלְּלָא כַּחֲדָא, אִתְבְּרִיאוּ אִינּוּן שַׁלִּיטִין אַחֲרָנִין דְּאִתְמְנָן עַל עָלְמָא, וְאִלֵּין אִינּוּן שְׂרָפִים דְּשִׁית גַּדְפִּין. דִּמְקַדְּשֵׁי לְמָרֵיהוֹן תְּלַת
- [...] De même que le côté saint a des palais, des chefs, des esprits et des anges servant au bien, le côté impur a aussi des palais, des chefs et des esprits servant au mal. A un côté correspond exactement l'autre côté; l’esprit du mal correspond à l'esprit du bien. Ce palais porte le nom de « lumière éclatante » (Zohar), parce que l'esprit « Ourphaniel » répand une lumière composée de celle d'en haut et de celle d'en bas. C'est à cette lumière que fait allusion le mot « Haschmal » dans la vision d'Ezéchiel. Ce mot désigne l'ange « Ourphaniel ». Quand une âme arrive en haut, un chef préposé à la garde des vêtements des anges et appelé « Tzadeqiël » la saisit et la conduit auprès d' « Ourphaniel ». Celui-ci décide du vêtement qui lui convient, toujours proportionné aux œuvres accomplies en ce bas monde. L'âme est ensuite conduite au « fleuve de feu » par lequel toute âme doit passer pour-être purifiée. Il arrive parfois qu'une âme se noie dans ce fleuve, qu'elle y est consumée et n'en remonte plus. Mais si l'âme est digne et remonte du fleuve, elle est revêtue de son habit et remise au grand-prêtre Michel qui l’offre en holocauste à l'Ancien des temps, devant lequel elle reste éternellement. Heureuse l'âme jugée digne d'une telle faveur! L'union de deux esprits donne naissance aux Seraphim à six ailes qui régissent le monde et qui sanctifient leur Maître trois [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[247b]
זִמְנִין בְּיוֹמָא. וְאִלֵּין אִינּוּן דִּמְדַקְדְקֵי עִם צַדִּיקַיָּיא, אֲפִילּוּ כְּחַד נִימָא דְּשַׂעֲרָא. וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקַיְימֵי לְאַעְנָשָׁא, בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. וּלְאִינּוּן דִּמְזַלְזְלֵי לְבַּר נָשׁ דְּאוֹלִיפוּ מִנֵּיהּ אֲפִילּוּ מִלָּה חֲדָא בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא מְנָהֲגֵי בֵּיהּ יְקָר. וּלְכָל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּמְשֵׁי, בְּמַאן דְּקָארִי שִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה, לְיַחֲדָא יִחוּדָא דְּמָארֵיהוֹן.
כַּד מִתְיַשְּׁבָן רוּחָא בְּרוּחָא, וְאִתְנָהֲרָן כַּחֲדָא. מֵהַהוּא נְהִירוּ נָפְקָא חֵיוָתָא חֲדָא, דְּשַׁלְטָא עַל אִינּוּן שְׂרָפִים, וְאַרְבַּע תְּחוֹתָהּ, דְּאַנְפַּיְיהוּ אַנְפִּין דְּנֶשֶׁר, הַאי חֵיוָתָא יוֹפִיאֵ''ל שְׁמֵיהּ, וְאִיהִי קַיְּימָא בְּכָל רָזֵי דְּחָכְמְתָא, לְכָל אִינּוּן מַפְתְּחָאן דְּחָכְמְתָא קַיְימִין בֵּיהּ.
הַאי חֵיוָתָא, קַיְּימָא לְמִתְבַּע אַגְרָא מֵעִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמֵיהַב לְכָל אִינּוּן דְּרַדְפֵי בָּתַר כָּל מָארֵיהוֹן דְּחָכְמָה, וַאֲפִילּוּ מִכָּל בַּר נָשׁ, וְאוֹלְפֵי חָכְמָה לְמִנְדַּע לְמָארֵיהוֹן, וְהַהוּא אַגְרָא דְּיָהִיב לִבְנֵי נָשָׁא דְּרַדְפֵי בָּתַר חָכְמָה לְמִנְדַּע לְמָארֵיהוֹן.
דְּכַד נָפַק בַּר נָשׁ מֵהַאי עָלְמָא, הַאי חֵיוָתָא נָפְקָא עַל ד' שְׂרָפִים מְעֹפְפִין, וְטָאסַת קַמֵּיהּ, וְלָא שָׁבִיק כָּל אִינּוּן גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין דִּי בְּסִטְרָא אַחֲרָא, לְמִקְרַב בַּהֲדֵיהּ, וְכַמָּה אִינּוּן שְׁלִיחָן דִּשְׁלָם, סַחֲרָנֵיהּ. וְאִלֵּין שְׂרָפִים כַּד נַטְלִין וְאִתְחַזְּיָין, אִתְכַּפְיָין אִינּוּן שְׂרָפִים נְחָשִׁים, דְּנַפְקָן מֵהַהוּא נָחָשׁ דְּגָרִים מוֹתָא לְכָל עָלְמָא.
הַאי חֵיוָתָא קַדִּישָׁא קַיְּימָא כַּד נִשְׁמְתָא סַלְּקָא וּמָטָאת לְגַבֵּיהּ, כְּדֵין שָׁאַל לָהּ בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא דְּמָארֵיהּ, וּכְפוּם הַהִיא חָכְמְתָא דְּרָדִיף אֲבַתְרָהּ וְאַדְבַּק (ס''א בה), הָכִי יַהֲבֵי לֵיהּ אַגְרֵיהּ. וְאִי יָכִיל לְאַדְבְּקָא וְלָא אַדְבַּק, דָּחֵי לֵיהּ לְבַר, וְלָא עַיְילָה, וְקַיְּימָא תְּחוֹת הַהוּא הֵיכָלָא בִּכְסִיפוּ, וְכַד נַטְלֵי גַּדְפַיְיהוּ, אִלֵּין שְׂרָפִים דִּתְחוֹתָהּ, כְּדֵין כֻּלְּהוּ בַּטְשֵׁי בְּגַדְפַיְיהוּ, וְאוֹקְדוּן לָהּ וְאִתּוֹקְדַת וְלָא אִתּוֹקְדַת, וְקַיְּימָא וְלָא קַיְּימָא, וְהָכִי אִתְּדָנָת בְּכָל יוֹמָא, נְהִירַת וְלָא נְהִירַת.
וְאַף עַל גַּב דְּעוֹבָדִין טָבִין אִית לָהּ, בְּגִין (בראשית קל''ב) דְּלֵית אַגְרָא בְּהַהוּא עָלְמָא, כְּאִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּחָכְמְתָא, לְאִסְתַּכְּלָא בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן, וְלֵית שִׁיעוּרָא לְאַגְרָא, דְּאִינּוּן דְּיַדְעֵי חָכְמְתָא, לְאִסְתַּכְּלָא בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, דִּכְתִּיב, (משלי ג) אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה.
רוּחָא דָּא, שַׁלְטָא עַל כֹּלָּא. כֹּלָּא כְּלִילָן בָּהּ, כֹּלָּא אִסְתַּכְיָין לְגַבָּהּ. הַאי חֵיוָתָא, שַׁלְטָא עַל אַרְבַּע אַחֲרָנִין, וְאַרְבַּע גַּלְגַּלִּין לְכָל חַד וְחַד. גַּלְגַּלָּא חֲדָא אִסְתָּכֵי לִסְטַר מִזְרָח. וְגַלְגַּלָּא חֲדָא אִסְתָּכֵי לִסְטַר צָפוֹן. וְגַלְגַּלָּא חֲדָא אִסְתָּכֵי לִסְטַר דָּרוֹם. וְגַלְגַּלָּא חֲדָא אִסְתָּכֵי לִסְטַר מַעֲרָב. וְכָל חַד וְחַד בִּתְלַת סַמְכִין.
גַּלְגַּלָּא דְּלִסְטַר מִזְרָח. חַנִיאֵ''ל שְׁמֵיהּ. גַּלְגַּלָּא דְּלִסְטַר צָפוֹן, קַרְשִׁיאֵ''ל שְׁמֵיהּ. גַּלְגַּלָּא דְּלִסְטַר דָּרוֹם, עַזְרִיאֵ''ל שְׁמֵיהּ. גַּלְגַּלָּא דְּלִסְטַר מַעֲרָב, עָנִיאֵ''ל שְׁמֵיהּ. וְאִינּוּן תְּלַת סַמְכִין דְּאִינּוּן לְכָל חַד וְחַד, כֻּלְּהוּ אִסְתַּכְיָין לְאֶמְצָעִיתָא. בְּגִין דְּאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ נָטִיל לוֹן, וְכֻלְּהוּ נַטְלוּ בְּגִינֵיהּ דְּאֶמְצָעִיתָא.
אִלֵּין דְּקַיְימֵי בְּאֶמְצָעִיתָא, כֻּלְּהוּ מְמָנָן בְּשִׁירָתָא. וְאִלֵּין דִּימִינָא אָמְרֵי שִׁירָתָא, דְּסַלְּקָא רְעוּתָא לְעֵילָּא, וְאָמְרֵי קָדוֹשׁ. וְאִלֵּין דִּשְׂמָאלָא אָמְרֵי שִׁירָתָא, וְסַלְקֵי רְעוּתָא לְעֵילָּא, וְאַמְרֵי בָּרוּךְ. קָדוֹשׁ לְעֵילָּא, וּבָרוּךְ לְתַתָּא.
אִלֵּין דְּקַיְימֵי לְעֵילָּא לִסְטַר יְמִינָא, נַטְלֵי קְדוּשָּׁה, וּמִתְחַבְּרָאן בִּקְדוּשָּׁה, בְּכָל אִינּוּן דְּיַדְעֵי לְקַדְּשָׁא לְמָארֵיהוֹן, בְּיִחוּדָא בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא. וְאִלֵּין דְּקַיְימֵי בִּשְׂמָאלָא, נַטְלֵי קְדוּשָּׁה, וּמִתְחַבְּרָאן בְּכָל אִינּוּן דְּלָא יַדְעֵי לְקַדְּשָׁא לְמָארֵיהוֹן כַּדְקָא יֵאוֹת. וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן אִלֵּין בְּאִלֵּין בְּיִחוּדָא חֲדָא, וּמִתְקַשְּׁרָאן דָּא בְּדָא, עַד דְּכֻלְּהוּ אִתְעָבִידוּ קִשּׁוּרָא חֲדָא, וְרוּחָא חֲדָא, וּמִתְקַשְּׁרָן בְּאִינּוּן דִּלְעֵילָּא, לְמֶהֱוִי כֹּלָּא חַד, לְאִתְכַּלְּלָא דָּא בְּדָא.
מֵאֲתָר דָּא, יַנְקֵי כָּל אִינּוּן מָארֵיהוֹן דְּחָכְמְתָא, דְּקַיְימָן לְמִנְדַּע (וישב קנ''א ע''ב, רנ''ז ע''ב) בְּמַרְאֶה, אוֹ בְּרָזָא (תיקון י''א ע''ב, כ''א, רנ''ח ע''א, ע''א ע''ב, רס''ב ע''א) דְּחֶלְמָא, בְּגִין דִּנְבִיאִים יַנְקֵי מִלְעֵילָּא. וְאִלֵּין מָארֵי דְּחֶלְמָא, אוֹ דְּמַרְאֶה, יַנְקֵי מֵהָכָא. וְכַד מִתְחַבְּרָא אַתְרָא דָּא בְּאַתְרָא דִּלְעֵילָּא בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא, כְּדֵין נְבִיאִים, יַנְקֵי מֵעֵילָּא וּמִתַּתָּא, בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא.
- [...] fois par jour. Ils sont très méticuleux dans leur jugement; la moindre faute d'un juste lui est comptée par ces Seraphim pour un crime, telle, par exemple, la faute de se faire servir par un homme qui a étudié les six séries de la Mischna. Au-dessus de ces Seraphim aux visages d'aigle, il y a un Hayâ appelé « Jophiel » qui tient toutes les clefs de la Sagesse. C'est lui qui demande à Dieu de récompenser tous ceux qui s'appliquent à l'étude de la Loi sacrée. C`est selon le degré de savoir que l’âme a acquis en ce bas monde, qu'elle est récompensée en haut. Les Seraphim ont pour but de terrasser les autres seraphim à forme de serpents qui émanent du mauvais serpent, cause de la mort de tout le monde. Au-dessus de ce Hayâ, il y a quatre roues disposées dans les quatre directions du monde. Celle de l'Orient s'appelle « Haniël »; celle du Nord « Quarschiel »; celle du Sud « Ezriël », et celle de l'Ouest « Aniël ». C'est de ce palais que vient le don de la prophéties accordé à chacun suivant son degré de savoir. A l'un est donnée la vision claire, à l'autre une vision trouble, et à un autre encore une vision en songe. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[248a]
וּבְגִין כָּךְ, אִית מָשָׁל בְּמִלַּיְיהוּ, דְּלָא צַחְצְחָא נְבוּאַתְהוֹן כְּדְקָא יֵאוֹת, כְּמָה דְּהֲוָה בֵּיהּ בְּמֹשֶׁה, דְּהֲוָה צִחְצוּחָא בִּנְבוּאָתֵיהּ בְּכֹלָּא. בְּגִין דִּנְהִירוּ נָפִיק מֵעֵילָּא, מֵאֲתָר דְּכָל נְהוֹרִין נָפְקִין מִנֵּיהּ, וּמָטָא לְדַרְגֵּיהּ, וּמִתַּמָּן יָנִיק נְבוּאָתֵיהּ, וְנָהִיר, מַה דְּלָא הֲוָה כְּדֵין לְכֹלָּא, לְכָל שְׁאַר נְבִיאִין. אִינּוּן מָארֵיהוֹן דְּחֶלְמָא, מָארֵיהוֹן דְּמַרְאֶה, כֻּלְּהוּ יַנְקֵי מֵאֲתָר דָּא לְתַתָּא, בְּלָא חִבּוּרָא דִּלְעֵילָּא, עַל יְדָא דְּדַרְגָא אַחֲרָא תַּתָּאָה מִינֵּיהּ דְּאִיהוּ לְבַר.
כְּמָה דְּדַרְגָא דִּנְבִיאִים דִּלְעֵילָּא, לָא הֲווֹ חָמָאן לֵיהּ נְבִיאִים, בַּר עַל יְדָא דְּדַרְגָא אַחֲרָא תַּתָּאָה. הָכִי נָמֵי אִלֵּין, דַּרְגָּא דִּיְנִיקוּ דִּילְהוֹן אִיהוּ לְעֵילָּא, בְּהַאי דַּרְגָּא תַּתָּאָה, אֲבָל לָא אִתְגַּלְיָא לוֹן, אֶלָּא עַל יְדָא דְּדַרְגָא אַחֲרָא לְבַר, דְּאִיהוּ תַּתָּאָה מִנֵּיהּ, בְּגִין דְּנָפְקָא מֵהַאי הֵיכָלָא, וּמָטָא מִלָּה עַד הַהוּא מְמָנָא דְּקַיְּימָא עַל תַּרְעָא דְּהֵיכָלָא דָּא, וּמִתַּמָּן לְהַהוּא מְמָנָא דִּתְחוֹת יְדֵיהּ, וְכֵן עַד (ס''א כלהו) דְּכַמָּה אִינּוּן דְּנַטְלֵי הַהִיא מִלָּה, וְאִתְעָרְבוּ בַּהֲדָהּ. וְעַל דָּא כַּד מָטָא לְגַבֵּיהּ דְּבַר נָשׁ, כַּמָה אִינּוּן דְּאִתְעַרְבֵי בַּהֲדָהּ, וְעַל דָּא לָא צַחְצְחָא מִלָּה כַּדְקָא יֵאוֹת.
כַּד מִתְחַבְּרִין אִלֵּין אַרְבַּע גַּלְגַּלִּין, בְּאַרְבַּע אִינּוּן דִּי בְּאֶמְצָעִיתָא, כְּדֵין כֻּלְּהוּ אִקְרוּן חֲמוּדוֹת. וְאִינּוּן מָארִיהוֹן, דְּמַרְאֶה. וּבְגִין כָּךְ, הַאי חֵיוָתָא דְּקַאמְרָן, שַׁלְטָא עָלַיְיהוּ. וּבְגִין כָּךְ, אִקְרֵי דָּנִיאֵל, אִישׁ חֲמוּדוֹת. דִּכְתִּיב, (דניאל ט׳:כ״ג) כִּי חֲמוּדוֹת אָתָּה. וְכֹלָּא רָזָא כְּדְקָא יֵאוֹת. זַכָּאִין אִינּוּן דְּיַדְעִין רָזֵי דְּמָארֵיהוֹן, לְמֵיהַךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט, בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
היכל נוגה נצּ''ח
הֵיכָלָא תְּלִיתָאָה. הֵיכָלָא דָּא, הֵיכָלָא דְּקַיְּימָא בִּנְהִירוּ עִלָּאָה, יַתִיר עַל כָּל אִלֵּין קַדְמָאֵי. בְּהֵיכָלָא דָּא קַיְימִין אַרְבַּע פִּתְחִין, חַד לִסְטַר דָּרוֹם, וְחַד לִסְטַר מִזְרָח, וְחַד לִסְטַר צָפוֹן, וְחַד לִסְטַר מַעֲרָב. בְּכָל פִּתְחָא וּפִתְחָא אִית מְמָנָא חֲדָא, דְּקַיְּימָא מְמָנָא עַל כָּל פִּתְחָא וּפִתְחָא.
פִּתְחָא קַדְמָאָה, דָּא פִּתְחָא דְּקַיְּימָא בֵּיהּ חַד מְמָנָא, מַלְכִּיאֵ''ל שְׁמֵיהּ. וְאִיהוּ שַׁלִּיטָא עַל כָּל אִינּוּן פִּתְקִין, דְּנַפְקֵי מִבֵּי דִּינָא דְּמַלְכָּא, לְאִתְדְּנָא עָלְמָא. (בההוא פתקא) בְּגִין דְּהַאי אִיהוּ מְמָנָא לְאַשְׁגָחָא בְּהוּ בְּאִינּוּן פִּתְקִין, וּתְרֵין סוֹפְרִין תְּחוֹת יְדֵיהּ, חַד מִימִינָא וְחַד מִשְּׂמָאלָא.
לְהַאי, אִתְיְיהִיבוּ תִּקּוּנֵי פִּתְקִין לְאַתְקְנָא, עַד לָא יִפְקוּן מֵהַאי תַּרְעָא לְבַר, וְיִתְמְסָרוּ בִּידָא דְּהַהוּא מְמָנָא, דִּי בְּהֵיכָלָא קַדְמָאָה. דְּהָא מִזִּמְנָא דְּאִתְמְסָרוּ בִּידָא דְּהַהוּא מְמָנָא דִּבְהֵיכָלָא קַדְמָאָה, הָא נַפְקֵי מִתַמָּן, וְלֵית רְשׁוּ לְאָתָבָא לוֹן.
דְּהָא מִיַּד אִזְדָמַן מְמָנָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא מְסַאֲבָא, מָארֵיהּ דְּדִינָא קַשְׁיָא תַּקִּיפָא, דְּלָא מְרַחֵם, וְסַנְגַדִיאֵ''ל (ס''א וסהדיאל) שְׁמֵיהּ, וְאִיהוּ מְמָנָא עַל תַּרְעָא דְּהֵיכָלָא קַדְמָאָה (ס''א גריס אחרא, ולא גריס קדמאה) דִּי בְּסִטְרָא אַחֲרָא, דְּאִיהוּ גֵּיהִנָּם, וְכַמָּה אִינּוּן גַּרְדִּינִי נִימוּסִין מְמָנָן לְשַׁטְיָא בְּעָלְמָא, וּזְמִינִין לְמֶעְבַּד דִּינָא.
וּבְגִין כַּךְ, קַיְּימָא הַהוּא מְמָנָא לְעַיְינָא בְּפִתְקִין, וְאִינּוּן תְּרֵין סוֹפְרִין דְּקַיְימֵי תְּחוֹת מְמָנָא דָּא, שַׁמָּשִׁיאֵ''ל וְקָמוּאֵ''ל, אִלֵּין סוֹפְרִין לְאַתְקְנָא פִּתְקִין, וְהַהוּא מְמָנָא עָלַיְיהוּ דְּאִיהוּ מַלְכִּיאֵ''ל. בְּגִין דִּבְאִינּוּן הֵיכָלִין דִּי בִּסְטַר אַחֲרָא מְסַאֲבָא, אִתְפְּקִידוּ מְמָנָן יְדִיעָאן, בְּהִפּוּכָא מֵאִלֵּין מְמָנָן דִּי בְּהֵיכָלִין אִלֵּין, וְכָל אִינּוּן רוּחִין וְכָל אִינּוּן מְמָנָן, דְּתַמָּן, כֻּלְּהוּ לְאַבְאָשָׁא.
תָּא חֲזֵי, הַאי סַנְגַדִיאֵ''ל (ס''א סהדיאל) כַּד נָטִיל פִּתְקָא, מִסִּטְרָא דְּהַהוּא מְמָנָא דְּקַיְּימָא לְפִתְחָא קַדְמָאָה, פָּתַח חַד פִּתְחָא, לְסִטְרָא דַּחֲשׁוֹכָא, דְּאִקְרֵי בְּאֵר שַׁחַת, וְתַמָּן מְמָנָן אֶלֶף וְרִבְבָן זְמִינִין לְנַטְלָא אִינּוּן פִּתְקִין, וְהַאי מְמָנָא עָלַיְיהוּ. וּכְדֵין כָרוֹזִין נָפְקִין, וְכַמָּה גַּרְדִּינֵי שַׁטְיָין
- [...] Nul prophète n'a eu de vision aussi claire que Moïse qui puisait à la source même. Le troisième palais a plus de lumièreque les deux précédents. Il a quatre portes qui donnent sur les quatre directions du monde et à chacune desquelles se tient un chef. A la première porte se tient le chef « Malkhiël » préposé à la garde des décrets émanant du tribunal du Roi. Avant de transmettre ces décrets à ses subalternes, il les lit. Il a sous ses ordres deux écrivains, l'un à sa droite, l’autre à sa gauche. Tant que les décrets sont entre les mains de ce chef, ils sont susceptibles d'être abrogés. Mais dès qu'ils arrivent aux chefs du premier palais, les. peines qu'ils infligent sont inéluctables. Car ce chef les transmet immédiatement à un chef de l’ « autre côté », à un chef impur de la rigueur, qui est sans pitié et qui porte le nom de « Sangadiel ». Celui-ci se tient à la porte du premier palais entouré de plusieurs légions et n'attend que l'instant de recevoir un décret pour l'exécuter immédiatement. Les deux écrivains assis aux côtés de « Malkhiël » s'appellent « Schamschiel » et « Qemouël ». Comme le chef de l’ « autre côté » exécute incontinent les décrets qu'il reçoit, [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[248b]
בְּעָלְמָא, וְהַהוּא דִּינָא אִשְׁתְּלִים, וְעַל דָּא, מְמָנָא דָּא קַיְּימָא לְעַיְינָא בְּפִתְקִין, וּלְאַתְקְנָא נִימוּסֵי פִּתְקִין, עַד לָא נַפְקוּ מֵהַאי פִּתְחָא, וְהַאי פִּתְחָא אִיהוּ פִּתְחָא דְּדָרוֹם.
פִּתְחָא תִּנְיָינָא, דָּא פִּתְחָא דְּחַיִּין וּמוֹתִין תַּלְיָין בֵּיהּ, בְּגִין דְּהַאי פִּתְחָא, חַתְמִין חַתִימִין דְּכָל פִּתְקִין, דְּכֵיוָן דְּפִתְקִין אִתְּקָנוּ כְּדְקָא יֵאוֹת, חַד שַׁמָשָׁא זַמִּין, גַּזְרִיאֵ''ל שְׁמֵיהּ, וְנָטִיל פִּתְקִין בְּהַאי פִּתְחָא תִּנְיָינָא, וְתַמָּן חַתְמִין לְהוּ.
מְמָנָא חֲדָא קַיְּימָא עַל הַהוּא פִּתְחָא, וְעַזְרִיאֵ''ל שְׁמֵיהּ, וְכָל פִּתְחָא וּפִתְחָא אִתְקְרֵי עַל שְׁמָא דְּהַהוּא מְמָנָא דְּאִתְפַּקְּדָא עָלֵיהּ. הַאי מְמָנָא תְּחוֹת שׁוּלְטָנֵיהּ, וּתְחוֹת יְדֵיהּ, תְּרֵין שַׁמָּשִׁין דִּי שְׁמָהוֹן (ס''א סטרי''ה) סָנוּרִיָּ''א, עָדִיאֵ''ל. חַד מִימִינָא וְחַד מִשְּׂמָאלָא. הַהוּא מִימִינָא, בֵּיהּ תַּלְיָין חַיִּין. וְהַהוּא דִּשְׂמָאלָא, בֵּיהּ תַּלְיָא מוֹתָא. וּתְרֵין חוֹתָמִין בִּידַיְיהוּ, חוֹתָם חַיִּים וְחוֹתָם מָוֶת. דָּא קָאִים לְסִטְרָא דָּא, וְדָא קָאִים לְסִטְרָא דָּא.
הַאי פִּתְחָא סָתִים כָּל יוֹמֵי שַׁתָּא, וּבְיוֹמָא דְּשַׁבְתָא, וּבְיוֹמֵי דְּחָדְשָׁא אִתְפְּתַח, לְאַחֲזָאָה חַיִּים בְּהַהוּא חוֹתָמָא, דְּתַלְיָין בֵּיהּ חַיִּים, בְּגִין דְּשַׁבָּת וְחֹדֶשׁ חוֹתָמָא דְּחַיִּים אִתְקְיָּים בְּהוּ.
בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי, דְּיִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ קַיְימֵי בִּצְלוֹתִין וּבָעוּתִין, וּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּפוּלְחָנָא דְּמָארֵיהוֹן, סָתִים הַהוּא פִּתְחָא, עַד שַׁעֲתָא דִּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה. כֵּיוָן דְּאַעְבַר הַאי צְלוֹתָא דְּמִנְחָה, מֵאֲתָר בֵּי דִּינָא דְּהֵיכָלָא דִּזְכוּתָא, חַד אֲוִירָא נָפְקָא, וּפִתְחָא דָּא אִתְפְּתַח, וְהַאי מְמָנָא דְּהֵיכָלָא דָּא קַיְּימָא, וְאִינּוּן תְּרֵין שַׁמָּשִׁין חַד מִימִינָא וְחַד מִשְּׂמָאלָא, וְחוֹתָמֵי דְּחַיִּים וּמוֹתָא בִּידַיְיהוּ, וְכָל פִּתְקִין דְּעָלְמָא קַמַּיְיהוּ, וּכְדֵין אַחְתִימוּ הֵן לַחַיִּים הֵן לַמָוֶת. וְדָא הוּא פִּתְחָא דְּמִזְרָח.
פִּתְחָא תְּלִיתָאָה, דָּא פִּתְחָא דְּקַיְּימָא בְּקִיּוּמָא, לְמִנְדַּע כָּל אִינּוּן דִּי דִּינָא יַעְבַר עָלַיְיהוּ, בֵּין לְמַרְעִין, בֵּין לְמַכְאוֹבִין, בֵּין לְמִסְכְּנוּ. דִּינָא דְּלָא קַיְּימָא לְמוֹתָא. כַּד תַּרְעָא דְּפִתְחָא דָּא סָגִיר, כְּדֵין דִּינָא אִתְרְשִׁים עַל בַּר נָשׁ, דְּלָא תַּיְיבִין לֵיהּ, בַּר בְּחֵילָא דִּצְלוֹתָא תַּקִּיפָא, וְתִיוּבְתָא שְׁלִים. דִּכְתִיב (איוב י״ב:י״ד) יִסְגּוֹר עַל אִישׁ וְלא יִפָּתֵחַ.
חַד מְמָנָא קַיְּימָא עַל פִּתְחָא דָּא, וְקַפְצִיאֵ''ל שְׁמֵיהּ, וְהַאי מְמָנָא עַל פִּתְחָא דָּא, בְּגִין לְסַגְרָא הַאי פִּתְחָא, עַל הַהוּא בַּר נָשׁ, דְּאִתְחָזֵי לְאִתְעַנְּשָׁא, בְּגִין דְּלָא יִתְקָבַּל בִּצְלוֹתָא, עַד דְּיֵתוּב לְקָמֵי מָארֵיהּ.
וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְגְּזַר דִּינָא בִּבְנוֹי דְּלָא חָאבוּ, בְּאִינּוּן רַבְיָין זְעִירִין, חַד מְמָנָא שַׁמָשָׁא תְּחוֹת יְדֵיהּ, עִירִיאֵ''ל שְׁמֵיהּ, וְנָפַק וְכָרִיז לִסְטַר שְׂמָאלָא, עַד דְּאִתְעַר חַד רוּחָא, דְּאִיהוּ רוּחָא דִּפְגִּימוּ, (רס''ד ע''ב) אִתְבְּרֵי בִּפְגִּימוּ דְּסִיהֲרָא, וְאִקְרֵי אַסְכָּרָ''א, וְהַאי אִיהוּ רוּחָא דְּקַיְּימָא עַל דַּרְגָא (ס''א פתחא) רְבִיעָאָה, בְּהֵיכָלָא תְּלִיתָאָה, דִּי בִּסְטַר מְסַאֲבָא, וְדָא קַיְּימָא עַל קִטּוּלָא דִּלְהוֹן, וְיִתְחָזֵי לוֹן לְרַבְיֵי, כְּאִתְּתָא דִּרְבִיאַת לְרַבְיֵי, וַאֲחִידַת לוֹן, וְקַטְלַת לוֹן.
וּכְדֵין הַהִיא נִשְׁמְתָא, סַלְּקָא, וְאָחִיד לָהּ הַאי מְמָנָא, וְסַלְּקָא לָהּ לַמְמָנָא דְּקַיְּימָא עַל הֵיכָלָא רְבִיעָאָה, וְהַהוּא מְמָנָא מְגַדְּלָא לוֹן, וְאִשְׁתַּעְשַׁע בְּהוּ, וְסָלִיק לוֹן לְאִתְחֲזָאָה קַמֵּי מַלְכָּא קַדִישָׁא, בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, וּבְכָל רֵישׁ יַרְחָא וְרֵישׁ יַרְחָא, וְאִתְחָזוּן קָמֵיהּ, וְאִתְבָּרְכוּן מִנֵּיהּ. וּבְשַׁעֲתָא דְּרוּגְזָא שַׁלְטָא, אִסְתָּכַּל בְּהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְחָיִּיס עַל עָלְמָא.
וְכָל אִינּוּן רַבְיָין, דְּלָא אַשְׁלִימוּ שְׁנִין, עַד תְּלֵיסָר שְׁנִין וְיוֹמָא חַד, כֻּלְּהוּ אִתְמְסָרוּ בִּידָא דְּהַאי, (רס''ד ע''ב) מִתְּלֵיסַר שְׁנִין עַד עֶשְׂרִין, כֻּלְּהוּ אִתְמְסָרוּ עַל יְדָא דְּרוּחָא אַחֲרָא, דְּאִקְרֵי אָגִירְיסוֹ''ן, דְּנָפְקָא מֵהַאי נָחָשׁ (ס''א עקימא) עֲמִיקָא, דְּגָרִים מוֹתָא לְכָל עָלְמָא, וְאִיהוּ יֵצֶר הָרָע. מֵעֶשְׂרִין שְׁנִין וּלְעֵילָּא, אִתְדָּן בַּר נָשׁ מִבֵּי דִּינָא, אֲתָר דְּאִקְרֵי זְכוּתָא, אִיהוּ בְּגַרְמֵיהּ אָתָא, וּבְחוֹבוֹי אִתְדָּן, וְאִתְמְסָר בִּידָא דְּהַאי חִוְיָא דְּאִיהוּ מַלְאָךְ הַמָּוֶת. (בגין דהא מעשרין שנין ולתתא, עד תליסר שנין), הַאי רוּחָא דְּקַיְּימָא
- [...] Dieu chargea un chef de garder les décrets entre ses mains pendant quelque temps avant de les remettre au chef du premier palais. La première porte est du côté du sud. La seconde porte est maîtresse de vie et de mort; car c'est là que les décrets sont signés. Elle est gardée par le chef « Gazriël ». Il a au-dessous de lui deux autres chefs appelés « Sanouriâ » et « Adiel »; l'un de ces deux garde les décrets de vie, et l'autre ceux de mort. Cette porte est fermée tous les jours de semaine; elle ne s'ouvre que le jour du Sabbat et le premier du mois. Le jour du Grand Pardon, cette porte est fermée jusqu'à la prière des Vêpres. Quand la prière des Vêpres est récitée, cette porte s'ouvre et les deux chefs se tiennent l'un à droite et l'autre à gauche, tenant dans leurs mains l'un les décrets de vie, l'autre les décrets de mort. Cette porte est du côté de l'Orient. De la troisième porte dépendent les maladies, les souffrances et la pauvreté ! Quand cette porte est fermée à la prière d'un homme, celui-ci sera accablé de maladie, de souffrance et de pauvreté, jusqu'à ce qu’il fasse pénitence. Elle est gardée par le chef «Qaphtziel ». Il a Au-dessous de lui un chef du nom d' «Iriel », lequel confie le sort des hommes condamnés à la maladie ou à la pauvreté à un autre chef du côté impur appelé «Ascara ». C'est ce dernier qui frappe de maladie les enfants au-dessous de treize ans. Ceux de treize ans jusqu'à l'âge de vingt ans sont confiés à l'esprit appelé « Aghirison » qui sort du « serpent tortueux », auteur de la mort de tout le monde; c'est l'esprit tentateur. A partir de l'âge de vingt ans, le sort de l'homme est confié au serpent lui-même, appelé ange exterminateur. Les esprits chargés de frapper les enfants [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[249a]
בֵּיהּ כְּנָחָשׁ, אָזִיל אֲבַתְרֵיהּ, דָּא אָגִירִיסוֹ''ן דְּקָאָמַרָן. בְּגִין דְּלָא אִתְנְטִיר כַּד הֲוָה רַבְיָא דָּקִיק כְּדְקָא יֵאוֹת. וְחָמֵי בֵּיהּ סִימַן דְּיִתְפְּגִים לְבָתַר. וְהַאי אִתְנְטִיל בְּלָא רְשׁוּ, וְעַל דָּא כְּתִיב, (משלי י״ג:כ״ג) וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט. וְרָזָא דָּא כְּתִיב (בראשית א׳:ל״א) וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וְתָנֵינָן, וְהִנִּה טוֹב מְאֹד, דָּא מַלְאָךְ הַמָּוֶת, דְּאַקְדִים לֵיהּ עַד לָא יִתְפְּגִים לְבָתַר. וְהַאי מְמָנָא דְּקָאִים עַל הַאי פִּתְחָא, אָעִיל נִשְׁמָתֵיהּ וְסַלְּקָא לָהּ לְעֵילָּא.
מִתְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְתַתָּא, אִתְדָּן עַל חוֹבוֹי דְּאָבוֹי, וְאִתְמְסָר בִּידָא דְּהַאי אַסְכָּרָא דְּקָאָמַרָן. וְכָל חַד וְחַד, הֵיכָלָא דָּא לָקֳבֵל הֵיכָלָא דָּא. דָּא בְּהִפּוּכָא מִן דָּא, כִּדְקַאמְרָן, וְהַאי פִּתְחָא אִיהוּ לִסְטַר צָפוֹן.
פִּתְחָא רְבִיעָאָה, פִּתְחָא דָּא קַיְּימָא לְאַסְוָותָא, וְאִקְרֵי פִּתְחָא דְּאַסְוָותָא, בְּהַאי פִּתְחָא קַיְּימָא חַד מְמָנָא, (רנ''ב ע''א) פְּדָיאֵ''ל שְׁמֵיהּ. וְהַאי קַיְּימָא עַל כָּל אִינּוּן אַסְוָותִין דְּעָלְמָא, וּלְאַעֲלָא צְלוֹתִין דְּכָל אִינּוּן מָארֵי דְּמַכְאוֹבִין וּמַרְעִין וְצַעְרִין, וְהַאי אִיהוּ סָלִיק בְּכָל (נ''א לכל) אִינּוּן צְלוֹתִין, וְאָעִיל לוֹן קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
וְהַאי אִיהוּ (איוב ל״ג:כ״ג) מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף, בְּגִין דְּאִינּוּן אֶלֶף קַיְימִין בְּהַהוּא פִּתְחָא, וְהַאי חַד מִנַּיְיהוּ, וּכְתִיב וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר. בְּגִין דְּסָלִיק בְּהַאי (נ''א להאי) צְלוֹתָא, וְקַיְּימָא מֵלִיץ טוֹב עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ, וְאַדְכַּר זְכוּתֵיהּ דְּעָבַד קָמֵי מַלְכָּא קַדִישָׁא, בְּגִין דְּהַאי אִיהוּ דְּקַיְּימָא תָּדִיר לְטָב, וְעַל דָּא, כָּל אַסְוָותָא קַיְּימָא בְּהַאי פִּתְחָא דִּי פְּדָיאֵ''ל מְמָנָא בֵּיהּ. פִּתְחָא דָּא אִיהוּ לִסְטַר מַעֲרָב. וּבְגִין דָּא, אִלֵּין אַרְבַּע פִּתְחִין קַיְימִין בְּהֵיכָלָא דָּא.
בְּהֵיכָלָא דָּא קַיְּימָא רוּחָא חֲדָא דְּאִקְרֵי נֹגַהּ, הַאי אִיהוּ רוּחָא שַׁלִּיטָא בְּהַאי הֵיכָלָא, כָּל זִיוָא וְכָל תִּיאוּבְתָא קַיְּימָאן בֵּיהּ. הַאי רוּחָא אִיהוּ קַיְּימָא לְכָל אִינּוּן דְּאִית לוֹן חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, דָּא אַעְטָּר לְאִינּוּן נִשְׁמָתִין בְּזִיוָא דִּיְקָרָא, בְּגִין לְמִנְדַע כָּל אִינּוּן רוּחִין דִּי בְּהֵיכָלִין אַחֲרָנִין, דְּדָא אִיהוּ בַּר עָלְמָא דְּאָתֵי, וְיַּעְבַר בְּכֻלְּהוּ, וְלֵית מַאן דְּיִמְחֵי בִּידֵיהּ.
הַאי רוּחָא, אִיהוּ רוּחָא דַּכְיָא, בָּרִיר מֵאִלֵּין תַּתָאִין, זָהֲרִיאֵ''ל שְׁמֵיהּ, מֵהַהוּא מִשְׁחָא דִּרְבוּת קוּדְשָׁא דְּנָגִיד מֵעָלְמָא דְּאָתֵי, נָגִיד בֵּיהּ, וּמֵהַהוּא מִשְׁחָא אִתְבָּרֵי (נ''א אתרבי) וְאַצְמַח. וְהַאי אִיהוּ נֵר, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (תהילים קל״ב:י״ז) עָרַכְתִּי נִר לִמְשִׁיחִי. בְּגִין דְּהַאי אִיהוּ סִדּוּרָא לְאַדְלְקָא בּוּצִינִין מִתַתָּא לְעֵילָּא, כַּד שָׁרָא עָלֵיהּ נְהִירוּ דְּנָגִיד מִלְּעֵילָּא, בְּגִין דְּהַאי אִתְסָדָר, כַּד אִתְכְּלִילוּ בֵּיהּ כָּל אִינּוּן תַּתָּאִין לְתַתָּא.
וְכַד אִתְסָדָר הַאי רוּחָא בְּכָל אִינּוּן תַּתָּאִין, וְנָהִיר, כְּדֵין אַפִיק מִנֵּיהּ נְהוֹרָא חַד, דִּי שְׁמֵיהּ אַקֲרִיאֵ''ל (ס''א אהדיא''ל) וְהַאי כָּלִיל בְּרוּחָא דָּא, הַאי קַיְּימָא תְּחוֹת (ס''א האי) רוּחָא, לְאֲמְשְׁכָא (ס''א לאמשחא) לְכָל אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּסַלְּקִין, דְּאִית לוֹן חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְאִתְחָזוּן לְסַלְּקָא לְעֵילָּא.
בְּגִין דְּכַד נִשְׁמְתָא סַלְּקָא, וְעָאלַת בְּאִינּוּן הֵיכָלִין תַּתָּאִין, רְשִׁימָא אִיהִי בְּעֶשְׂרִין (ר''י ע''א) וּתְרֵין אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא, דִּרְשִׁימִין בְּהַאי נִשְׁמְתָא. וְכַד נִשְׁמְתָא זַכָאת וְקָמַת קַמֵּיהּ דְּהַהוּא רוּחָא, דָּא מְמָנָא אַהֲדִיאֵ''ל מָשַׁח לוֹן. וְסַלְקִין וְעָאלִין בְּהַהוּא נְהַר דִּינוּר וְסַלְּקִין וְאִתְקְרִיבוּ לְקָרְבָּנָא.
הַאי נְהוֹרָא כָּלִיל בִּתְלַת נְהוֹרִין, בְּגִין דְּהַהוּא רְבוּת מִשְׁחָא, אִתְכְּלִיל בִּתְלַת גְּוָונִין. וְכַד נָצִיץ הַאי נְהוֹרָא, נָצִיץ מִנֵּיהּ עֶשְׂרִין וּתְרִין (אתוון) נְהוֹרִין, לָקֳבֵל כ''ב אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא, דִּרְשִׁימִין בְּהַאי נִשְׁמְתָא. וְאִלֵּין עֶשְׂרִין וּתְרֵין נְהוֹרִין, כֻּלְּהוּ מְמָנָן שַׁמָּשִׁין דְּקַיְימֵי עִמֵּיהּ, וְכֻלְּהוּ אִתְקְרוּן עַל שְׁמָא דְּהַאי נְהוֹרָא דְּעָלַיְיהוּ, וְכֻלְּהוּ אִתְכְּלִילוּ בֵּיהּ. הַאי נְהוֹרָא בְּכָל אִינּוּן נְהוֹרִין, אִתְכְּלִיל בְּהַאי רוּחָא, וְהַאי רוּחָא כָּלִיל בֵּיהּ, וְאִסְתָּכֵי לְאִתְיַשְּׁבָא גּוֹ הֵיכָלָא רְבִיעָאָה.
רוּחָא דָּא, כַּד אִתְכְּלִיל מִנְּהוֹרָא דָּא, וּמִכֻלְּהוּ נְהוֹרִין, כַּד דָּחֲיָּין (נ''א דחקין) לְאִתְנַצְּצָא
- [...] ne frappent jamais que quand ils y sont autorisés, tandis que le serpent lui-même frappe parfois sans autorisation, ainsi qu'il est écrit238 :« Et il y a des hommes qui disparaissent sans jugement.” C'est pour cette raison que l'ange exterminateur est appelé “très bon”, parce qu'il enlève parfois l'homme avant que celui-ci ne dégénère encore davantage. Cette porte se trouve du côté du Nord. La quatrième porte est le séjour des guérisons. Elle est gardée par un chef appelé “Padiel”. C'est de là que sortent toutes les guérisons du monde, et c'est là que montent les prières de tous les malades et de tous ceux qui souffrent et qui peinent. C'est le chef mentionné qui fait monter ces prières à Dieu. C’est cet ange qui est désigné sous le nom d' « Ange défenseur entre mille”, parce qu'il est entouré de mille autres anges. Cette porte ouvre sur l'Occident. Les âmes, lorsqu'elles sont trouvées dignes, entrent par cette porte où elles sont recueillies par un esprit pur du nom de “Zahariël”, né de la semence sacrée qui coule comme de l'huile du monde d'en haut et qui est appelée “lumière », ainsi qu'il est écrit: “J'ai préparé la lumière à mon oint.” Les âmes sont ointes par le chef “Adiel » avant de passer par le « fleure de feu”. Et ensuite elles sont offertes en holocauste. La lumière sortant de cette porte est un composé de trois lumières unies, car la semence d’en haut est composée de trois couleurs. De cette lumière sortent vingt-deux rayons auxquels correspondent les vingt-deux lettres de l'alphabet dont les âmes sont marqués. Ces rayons [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[249b]
נָפְקָא מִנַּיְיהוּ חַד חֵיוָתָא קַדִישָׁא, כְּלִילָא בִּתְרֵי גְּוָונֵי, אַרְיָא וְנִשְׁרָא, וְאִיהִי חַד דִּיּוּקְנָא, וְהַאי אִקְרֵי אֲהִיאֵ''ל. (ס''א אתיא''ל)
וְהַאי חֵיוָתָא קַדִישָׁא, נַפְקֵי מִנְּצִיצוּ דִּילָהּ, כַּד מָטֵי נְהִירוּ דְּהַאי רוּחָא עִלָּאָה בָּהּ, אַרְבַּע אוֹפַנִּים, כְּלִילָן בְּכָל גְּוָונִין, וְאִינּוּן הַדְרִיאֵ''ל, יְהֲדְרִיאֵ''ל, אַהֲדוֹרִיָ''א, (הקדמה י''ד ע''ב) אָסִימוֹ''ן (נ''א אטימו''ן). כָּל אִלֵּין בִּתְמַנְיָא גַּדְפִּין, וְאִלֵּין אִינּוּן מְמָנָן, עַל כָּל חֵילֵי שְׁמַיָא, מַגִּיחֵי קְרָבָא. בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַח קְרָבָא בְּעָלְמָא, אוֹ עֲקִירוּ דְּמַלְכוּתָא מֵאַתְרַיְיהוּ, עַד דְּחֵילֵי שְׁמַיָא, וְכֹכָבַיָּא דִּשְׁאַר רְקִיעִין, כֻּלְּהוּ אַחְזִיוּ קְרָבִין וְסִכְסוּכִין אִלֵּין בְּאִלֵּין. וְאִלֵּין אַרְבַּע אוֹפַנִּים, קַיְימֵי עָלַיְיהוּ לְאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא.
אִלֵּין אַרְבַּע, כַּד נַטְלִין לְאַגָּחָא קְרָבִין, מֵרָזָא דְּהֵיכָלָא דִּלְעֵילָּא נַטְלִין, דְּאִיהוּ בֵּי דִּינָא, וְאִקְרֵי זְכוּתָא. מִזִּיעָא דִּלְהוֹן אַפִּיקוּ כַּמָה חֵילִין וּמַשִּׁרְיָין דְּלֵית לוֹן חוּשְׁבָּנָא. וְכֻלְּהוּ קַיְימֵי תְּחוֹת אִלֵּין אוֹפַנִּים.
מִנְּהוֹן קַיְימֵי עַל שִׁירָתָא, וּמִנְּהוֹן שְׁלִיחָן עַל עָלְמָא. לָקֳבֵל אִינּוּן שְׁלִיחָן דְּלִסְטַר מְסַאֲבָא, דְּנַפְקֵי מִגּוֹ הַהוּא הֵיכָלָא תְּלִיתָאָה דִּילָהּ, וְאִינּוּן מְקַטְרְגֵי עָלְמָא לְאַבְאָשָׁא. וְאִלֵּין אִשְׁתְּכָחוּ לָקֳבְלַיְיהוּ, דְּלָא יִשְׁלְטוּן לְגַבֵּי אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים צ״א:י״ב) כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ וְגוֹ'. וּכְתִיב עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגוֹף בָּאֶבֶן וְגוֹ'. דָּא (ישעיהו ח׳:י״ד) אֶבֶן נֶגֶף צוּר מִכְשׁוֹל. הַאי אִקְרֵי אֶבֶן נֶגֶף צוּר מִכְשׁוֹל. וְהַאי אִקְרֵי (ישעיהו כ״ח:ט״ז) אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת, (ישעיהו כ״ח:ט״ז) צוּר יִשְׂרָאֵל. וְכֹלָּא קַיְּימָא דָּא לָקֳבֵל דָּא.
מֵרָזָא דְּהֵיכָלָא תְּלִיתָאָה דִּי בְּסִטְרָא אַחֲרָא, נַפְקֵי תְּרֵין רוּחִין, דְּאִקְרוּן אַ''ף וְחֵמָ''ה, וּמִתְּרֵין אִלֵּין, נָפְקִין כָּל אִינּוּן שְׁלִיחָן דְּאָזְלִין לְאַסְטָאָה בְּנִי נָשָׁא מֵאָרְחָא דִּקְשׁוֹט, וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקַיְּימָאן, וְאַקְדִּימוּ עַל בַּר נָשׁ, דְּקָא אָזִיל לְאוֹרְחָא דְּמִצְוָה. וְעַל דָּא אִלֵּין אוֹפַנִּים קַיְימָן לָקֳבְלַיְיהוּ, בְּגִין לְאַגָּנָא עָלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ דְּלָא יִתְנָזְקוּן. מֵאִלֵּין תְּרֵין רוּחִין דָּחִיל מֹשֶׁה, כַּד הֲוָה נָחִית מִן טוּרָא, דִּכְתִּיב, (דברים ט׳:י״ט) כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה.
בְּאֶמְצָעִיתָא דְּהֵיכָלָא דָּא, אִית אַתְרָא אַחֲרָא, דְּקַיְּימָא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, בְּאַרְבַּע פִּתְחִין, לְאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא, עֶשֶׂר מְמָנָן לְכָל פִּתְחָא וּפִתְחָא, וְחַד מְמָנָא עָלַיְיהוּ. וְהַאי כָּלִיל בִּנְהוֹרָא דְּאִקְרֵי אַהֲדִיאֵ''ל, וְהַאי אִיהוּ אוֹפָן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן, מְשֻׁלָּבָן דָּא בְּדָא.
אִלֵּין אַרְבְּעִין, נַטְלֵי דִּינָא מִבֵּי זְכוּתָא, לְאַלְקָאָה לְהַאי נִשְׁמְתָא דְּחָבָאת (ס''א ובעאת) לְאַלְקָאָה. וְאִלֵּין קַיְימֵי בְּשַׁלְהוֹבֵי נוּרָא לְגַבֵּי אִינּוּן נִשְׁמָתִין, וְטָאסִין לְבַר מֵהֵיכָלָא דָּא, וְאַלְקָאן לְנִשְׁמְתָא דָּא, וְקַיְּימָא נְזִיפָא לְבַר, כָּל אִינּוּן יוֹמִין דְּאִתְגְּזָרַת עָלָהּ, וְלָא עָאלַת לְפַרְגּוֹדָא.
וְאִלֵּין אַרְבָּעִים, אִינּוּן דְּקַיְימִין וַאֲנְזִיפוּ וּמְנַדִּין, לְכָל אִינּוּן דְּאַפִּיקוּ מִפּוּמַיְיהוּ מִלָּה דְּלָא אִצְטְרִיכָא, וּבָתַר דָּא אַפִּיקוּ מִפּוּמַיְיהוּ מִלָּה קַדִּישָׁא, מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא, וּמְטָנְפֵי פּוּמַיְיהוּ בָּהּ. וְאִלֵּין קַיְימֵי, וּמְנַדִּין לוֹן, וְקַיְימֵי בְּהַאי נִדּוּיָיא אַרְבְּעִין יוֹמִין, דְּלָא אִשְׁתְּמַע צְלוֹתְהוֹן.
וְכֵן לְכָל אִינּוּן דְּחָאבוּ אִינּוּן חוֹבִין, דְּבַעְיָין לְנַזְפָא, עֲשָׂרָה כָּרוֹזִין נַפְקֵי בְּכָל יוֹמָא, וּמַכְרְזֵי בְּכָל אִינּוּן רְקִיעִין, וּבְכָל אִינּוּן חֵילִין וּמַשִּׁרְיָין, אִזְדְּהָרוּ בִּפְלַנְיָא דְּאִיהוּ נְזִיפָא. נְזִיפָא אִיהוּ עַל חוֹבָא פְּלוֹנִי דְּעֲבַד, עַד דְּתָב קַמֵּי מָארִיהּ, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן.
כַּד תָּב מֵהַהוּא חוֹבָא, מִתְכַּנְּפֵי אִלֵּין אַרְבְּעִין, וְשָׁרָאן לֵיהּ. וּכְדֵין אַכְרִיזוּ עָלֵיהּ, פְּלַנְיָא שָׁרָא נְזִיפָא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה צְלוֹתָא עָאלַת. וְעַד לָא תָּב, נָזִיף אִיהוּ לְעֵילָּא וְתַתָּא, וּנְטִירוּ דְּמָארֵיהּ אִתְעָדֵי מִנֵּיהּ. וַאֲפִילּוּ בְּלֵילְיָא נִשְׁמָתֵיהּ נְזִיפָא, דְּסָתְמִין לָהּ כָּל תַּרְעֵי שְׁמַיָּא וְלָא סַלְּקָא, וְדַחְיָין לָהּ לְבַר.
הַאי אוֹפָן דְּקַיְּימָא עַל אִלֵּין אַרְבְּעִין, כַּד נָטִיל מָטָא לְהַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי (מלכים א י״ד:כ״ח) תָּא הָרָצִי''ם. וְכַד עָאל, עָאלוּ עִמֵּיהּ אִינּוּן אַרְבְּעִין, דִּי מְמָנָן בְּאַרְבַּע פִּתְחִין, וְסַלְּקִין כָּל אִינּוּן מְגִינִּין דִּי דַּהֲבָא. וְאִלֵּין אִינּוּן מַלְאֲכִין דְּאִקְרוּן חַשְׁמַלִי''ם. וְאִינּוּן מְגִינִּין וְסַיְיפִין וְרוּמְחִין, דְּרַהֲטֵי לְאַגָּנָא עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל מִשְּׁאַר
- [...] donnent naissance à un saint Hayâ ayant la forme d'un lion et d'un aigle à la fois et appelé “Athiel”. Au-dessus de ce Hayâ, existent quatre roues gouvernées par les quatre anges pourvus chacun de huit ailes et appelés “Hadriël », «Jahadriël”, “Ahadouri”, et “Asimona”. Ces anges sont les chefs de la guerre. Jamais guerre ne se fait ici-bas sans que les étoiles ou autres corps célestes préposés à la garde des nations belligérantes ne se déclarent la guerre entre eux. Du troisième palais du côté impur sortent deux esprits appelés “Aph” et “Hemâ” qui donnent naissance à tous les autres esprits impurs qui parcourent le monde pour séduire les hommes et les détourner de la voie de la vérité. Ils se jettent surtout sur l'homme qui se met en route pour accomplir une bonne œuvre.
Quarante esprits impurs s'appliquent à faire prononcer aux hommes des paroles impures et ordurières. Un tel homme est mis au ban pour quarante jours pendant lesquels sa prière ne monte pas au ciel. Une voix retentit dans tous les cieux disant: Gardez-vous d'un tel; car il est mis au ban pour avoir prononcé une parole ordurière, imprimant une tache à son âme qui ne s'efface que par la pénitence. Que Dieu nous préserve d'un tel homme ! Même pendant le sommeil, l'âme d'un tel homme ne s'élève pas en haut; car les portes du ciel lui sont fermées. La roue qui tourne autour de ces quarante esprits arrive dans sa course à la région appelée239 « Tha ha-ratzim ». Là sont placés les anges appelés « Haschmalim », qui sont pourvus d'armes pour défendre Israël contre [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[250a]
עַמִּין, וּלְאַגָּחָא קְרָבָא בְּהוּ, וּלְנַקְמָא לוֹן כְּפוּם שַׁעֲתָא, בְּלָא אֲרִיכוּ.
וּבְגִין כָּךְ אִקְרֵי תָּא הָרָצִים, אֲתָר דְּאִינּוּן רָצִים רַהֲטֵי, וְאוֹחוּ לְאַגָּחָא, וּלְנָקְמָא נוּקְמִין לָקֳבֵל רָצִים אַחֲרָנִין, דְּרַהֲטֵי לְאַבְאָשָׁא וּלְאַתְרְעָא מַזָּלִין, לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיהוּ. וְרָזָא דָּא, (אסתר ג׳:ט״ו) הָרָצִים יָצְאוּ דְּחוּפִים. רָצִים מִסִּטְרָא דָּא, וְרָצִים מִסִּטְרָא דָּא, וּבְגִינֵהוֹן, (אסתר ח׳:ט״ו) וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה, אוֹ (אסתר ג׳:ט״ו) נָבוֹכָה. אִי מְקַדְּמֵי אִלֵּין דְּהָכָא, הָעִיר שׁוּשָׁן שָׂמֵחָה. וְאִי מְקַדְּמֵי אִלֵּין דְּסִטְרָא אַחֲרָא, הָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה.
וְהָא אוֹקִימְנָא, דִּבְכֹלָּא קַיְימִין אִלֵּין לָקֳבֵל אִלֵּין, סִטְרָא דָּא לָקֳבֵל סִטְרָא דָּא. וּבְגִין כָּךְ, אִלֵּין אִינּוּן מְגִינִּין לְכֹלָּא. כַּד סַלְּקִין אִלֵּין בְּאִלֵּין, נָפַק חַד אֲוֵירָא דִּלְעֵילָּא, וְאִתְעָבִידוּ כֻּלְּהוּ מָגֵן חַד. וְסִימָנִךְ, (בראשיתטו) אָנֹכִי מָגֵן לָךְ.
תְּרֵיסָר גַּלְגַּלִּין, אִינּוּן דְּסַחֲרָאן גּוֹ הֵיכָלָא דָּא, וְאִינּוּן אִקְרוּן שְׂרָפִים, דִּתְרֵין גַּוְונִין, חִוָּור וְסוּמָק, רַחֲמֵי וְדִינָא, אִלֵּין אִינּוּן קַיְימֵי לְאַשְׁגָּחָא תָּדִיר, עַל כָּל אִינּוּן מָארֵי דְּצַעֲרָא, דְּצַעְרִין לוֹן שְׁאַר עַמִּין, וְדַחֲקִין לוֹן, וְאִקְרוּן חַלּוֹנוֹת. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (שיר השירים ב׳:ט׳) מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת.
וְאִלֵּין קַיְימֵי לְאִסְתַּכְּלָא, כָּל אִינּוּן דִּמְצַלָּאן צְלוֹתַיְיהוּ, דִּמְקַדְּמֵי לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, וְאִתְמְנוּן מֵאִינּוּן עֲשָׂרָה קַדְמָאֵי. כְּדֵין סַלְּקִין וְכַתְבִין לוֹן לְעֵילָּא, בְּגִין דְּאִלֵּין אִקְרוּן חֲבֵרִים לְגַבַּיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ח׳:י״ג) חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִעִינִי.
זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּיַדְעֵי לְסַדְּרָא צְלוֹתְהוֹן כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּגִין דְּכַד הַאי צְלוֹתָא שָׁרָאת לְאִסְתַּלְּקָא, אִלֵּין סַלְּקִין בְּהַאי צְלוֹתָא, וְעָאלִין בְּכָל אִינּוּן רְקִיעִין, וּבְכָל אִינּוּן הֵיכָלִין, עַד תַּרְעָא דְּפִתְחָא עִלָּאָה, וְעָאלַת הַהִיא צְלוֹתָא קָמֵי מַלְכָּא, לְאִתְעַטְּרָא. כְּמָה דְּאִתְּמַר.
תָּא חֲזֵי, כָּל אִינּוּן דִּמְצַלָּאן צְלוֹתִין, וּמְקַדְּשֵׁי לְמָרֵיהוֹן בִּרְעוּתָא שְׁלִים, הַאי צְלוֹתָא בַּעְיָא לְאַפָּקָא לָהּ מִגּוֹ מַחֲשָׁבָה, וּבִרְעוּתָא דְּמִלוּלָא וְרוּחָא, וּכְדֵין אִתְקַדָּשׁ שְׁמֵיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכַד מָטָאת לְגַבֵּי אִלֵּין חֲבֵרִים, כֻּלְּהוּ נַטְלֵי לְהַהִיא צְלוֹתָא, וְאַזְלָן בַּהֲדָהּ עַד הֵיכָלָא רְבִיעָאָה, בְּהַהוּא פִּתְחָא. וְאִלֵּין מְשַׁבְּחִין בְּהַהוּא זִמְנָא דִּמְצַלָּאן צְלוֹתִין, וּמְקַדְּשֵׁי בְּהַהוּא זִמְנָא, אִלֵּין אִינּוּן דִּי מְמָנָן בִּימָמָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן חֲבֵרִים. (ס''א ולאו בליליא כאינון) וּבְלֵילְיָא, בְּאִינּוּן אַחֲרָנִין, דְּאַמְרֵי שִׁירָתָא בְּלֵילְיָא.
וְתָא חֲזֵי כְּתִיב, (משלי כ״ח:כ״ד) גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְאוֹמֵר אֵין פָּשַׁע חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית. וְהָא אוֹקְמוּהָ, בְּגִין דְּמָנַע בִּרְכָאן דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִיהוּ אָבִיו. כְּמָה דִּכְתִּיב, (דברים לכ) שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ. וּכְתִּיב (משלי כ״ג:כ״ה) יִשְׂמַח אָבִיךָ. וְאוּקְמוּהָ.
חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית, מַאן אִישׁ מַשְׁחִית. דָּא אִיהוּ הַהוּא אִישׁ, דְּפָגִים לְסִיהֲרָא. וְאִקְרֵי (משלי ט״ז:כ״ח) אִישׁ תַּהְפּוּכוֹת. (תהילים ק״מ:י״ב) אִישׁ לָשׁוֹן. (בראשית כ״ה:כ״ז) אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה. וְהַאי אִיהוּ אִישׁ מַשְׁחִית, דְּהַאי אִיהוּ מָנַע בִּרְכָאן מֵעָלְמָא. אוּף הָכִי, מַאן דְּמָנַע בִּרְכָאן מֵעָלְמָא, חָבֵר הוּא לְהַאי אִישׁ מַשְׁחִית כִּדְקַאמְרָן. וְדָא הוּא רָזָא, בְּגִין דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְבָרְכָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְצַלָּאָה צְלוֹתָא כַּדְקָא יֵאוֹת. בְּגִין דְּיִתְבָּרַךְ שְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא, וְיִתְחַבָּר בְּאִלֵּין חֲבֵרִין קַדִּישִׁין, וְלָא יִפְגוֹם צְלוֹתֵיהּ. בְּגִין דְּיִמְנַע בִּרְכָאן מֵעָלְמָא, וְיִתְחַבָּר בְּהַהוּא חָבֵר אִישׁ מַשְׁחִית דְּאִיהוּ מָנַע בִּרְכָאן מֵעָלְמָא, וְגָרִים מוֹתָא לְכֻלְּהוּ.
כְּתִיב (דברים יח) וְחוֹבֵר חָבֶר, מַאי וְחוֹבֵר חָבֶר. הַהוּא מַאן דְּאָזִיל בָּתַר סִטְרָא אַחֲרָא, וְחָרָשׁ חַרְשִׁין, אִיהוּ מָשִׁךְ עָלֵיהּ רוּחָא אַחֲרָא מְסַאֲבָא, וְאִתְחַבָּר בְּהַהוּא חַבְרוּתָא דְּהַהוּא חָבֵר רָע, וְשָׁאֲרִי בְּחַבְרוּתָא בַּהֲדֵיהּ, הַהוּא חָבֵר אִישׁ מַשְׁחִית. אֲמַאי אִקְרֵי חָבֵר. בְּגִין דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְיְילִיד בַּר נָשׁ אִתְחַבָּר עִמֵּיהּ. וְתָדִיר קַיְימָא בַּהֲדֵיהּ חָבֵר. לְבָתַר, אִתְהַפָּךְ לֵיהּ חָבֵר, אִישׁ מַשְׁחִית.
וְהָכִי אִית בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, בְּסִטְרָא דִּימִינָא, חָבֵר טוֹב, דְּעָבִיד טִיבוּ עִמֵּיהּ דְּבַר נָשׁ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְאִלֵּין חֲבֵרִים קַיְימֵי תָּדִיר עָלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, בְּחַבְרוּתָא חֲדָא, לְשֵׁיזָבָא לֵיהּ, וּלְאַגָּנָא עָלֵיהּ, וּלְמֶהוֵי עִמֵּיהּ חֲבֵרִים, לְקַדְּשָׁא שְׁמָא דְּמָארֵיהוֹן, וּלְזַמְּרָא וּלְשַׁבְּחָא קַמֵּיהּ. תָּדִיר.
מֵאִלֵּין נַפְקֵי
- [...] les peuples païens. De là le nom de « ha-ratzim » qui signifie « courir », parce que cette roue parcourt de nombreuses légions offrant tantôt un spectacle joyeux et tantôt un spectacle de tristesse, tels que les coureurs d'Assuérus240 apportant à Suse tantôt de bonnes et tantôt de mauvaises nouvelles. Dans ce palais, tournent douze roues conduites par des Seraphim de deux couleurs, blanc et rouge, clémence et rigueur. Heureux le sort de ceux dont la prière parvient jusqu'à ce troisième palais; car d'ici on la transmet au quatrième où elle paraît devant le Saint, béni soit-il. L'Ecriture désigne la magie sous le nom de « Haber », qui signifie également « ami », parce que l'homme qui pratique la magie s'attire l'esprit impur et se l'attache comme un ami. Mais cet ami se change bientôt en exterminateur; il prive l'homme de bénédictions et en cause la mort. Mais il y a aussi un ami du côté saint qui comble l'homme de bienfaits en ce monde et dans le monde futur. Cet ami est le chef des anges [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[250b]
אַרְבַּע סַמְכִין אַחֲרָנִין, לְאִינּוּן תְּרֵיסָר דְּקָאָמַרָן, הָנֵי חֲבֵרִים. וְאִלֵּין אִינּוּן קַיְימֵי לְגַבֵּי אִינּוּן דְּיַעְטִין עֵיטָא לְאַבְאָשָׁא לְצַדִּיקַיָּיא. אַף עַל גַּב דְּלָא עַבְדֵּי, וְסַלְקֵי וְאוֹדְעֵי מִלָּה לְעֵילָּא, וּבַטְלֵי לְהַהוּא עֵיטָא, וְאִלֵּין אִקְרוּן אֶרְאֶלִּי''ם וְאַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ אִתְמְנוּן לְדָא, כָּל חַד וְחַד אִתְמָנָא וְאִתְפְּקַד עַל מִלִּין יְדִיעָאן. וּתְחוֹת אִלֵּין לֵית לוֹן חוּשְׁבָּנָא.
אִלֵּין אַרְבַּע, קַיְימֵי לְאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא, וְכָל חַד קָאִים לְאַשְׁגָּחָא עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל. וְאִלֵּין אִקְרוּן חֲרַכִּים, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (שיר השירים ב) מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים. שְׁמָא דְּאִלֵּין אַרְבַּע דְּאִקְרוּן חֲרַכִּים, עִיגָאֵ''ל. עִירִיָ''ה (נ''א עזרי''ה). עָרִיאֵ''ל. יְהִירָאֵ''ל.
עִיגָאֵ''ל, אִיהוּ קָאִים לִסְטַר מִזְרָח, וְדָא קַיְּימָא לְאַשְׁגָּחָא עַל כָּל אִינּוּן דְּעַבְדִין עוֹבָדִין טָבִין, וְעַל כָּל אִינּוּן דִּמְחַשְּׁבֵי מַחֲשָׁבָה דְּמִצְוָה, אַף עַל גַּב דְּלָא יַכְלֵי לְמֶעְבַּד.
עִירִיָ''ה, קַיְּימָא לִסְטַר דָּרוֹם. וְדָא קַיְּימָא לְאַשְׁגָּחָא, לְכָל אִינּוּן דִּמְנַחֲמֵי לְמִסְכְּנָא, אוֹ דְּצַעֲרֵי לִבַּיְיהוּ עָלֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּלָא יַכְלֵי לְמֵיהַב לֵיהּ. וּלְאִינּוּן דְּאַזְלֵי לְאוֹרְחָא דְּמִצְוָה. וּלְאִינוּן דְּעַבְדֵי חֶסֶד עִם מֵתִים. וְאִיהוּ קַיְּימָא קִיוּמָא דֶּאֱמֶת. וְהַאי אִתְמָנָא לְאַדְכְּרָא לֵיהּ לְעֵילָּא, וּלְאַחֲקָא דִּיּוּקְנֵיהּ לְעֵילָּא, לְאַעֲלָא לֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי.
עָרִיאֵ''ל, קַיְּימָא לִסְטַר צָפוֹן. וְדָא קַיְּימָא לְאַשְׁגָּחָא לְכָל אִינּוּן דַּחֲשִׁיבוּ לְמֶעְבַּד בִּישִׁין, וְלָא עַבְדֵי. אוֹ בָּעָאן לְמֶחטֵי, וְאָתוּ לְמֶעְבַּד, וְאִתָּקַף בְּיִצְרֵיהּ וְלָא עָבִיד.
יְהִירָאֵ''ל, קַיְּימָא לִסְטַר מַעֲרָב. וְהַאי קַיְּימָא לְאַשְׁגָּחָא לְכָל אִינּוּן דְּלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא. וְעַיְילֵי בְּנַיְיהוּ לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא לְבֵי רַב. וּלְכָל אִינּוּן דְּמִסְתַּכְּלֵי עַל מְרַע, כַּד אִיהוּ בְּבֵי מַרְעֵיהּ. וְאַשְׁגָּחוּ עָלֵיהּ, וְאוֹדִעוּ לֵיהּ דְּיִסְתָּכַּל בְּחוֹבוֹי וּבְעוֹבָדוֹי, וְיֵתוּב מִנַּיְיהוּ לְמָארֵיהּ. בְּגִין דְּכָל מַאן דְּיִשְׁתָּדַּל בְּהַהוּא מְרַע, דְּיִסְתָּכַּל בְּעוֹבָדוֹי, וְיֵתוּב בְּתִיּוּבְתָּא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִיהוּ גָּרִים לֵיהּ לְאִשְׁתְּזָבָא, וּלְאָתָבָא לֵיהּ רוּחֵיהּ.
וְעַל דָּא כְּתִיב (תהלים מא) אַשְׁרִי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְיָ'. מַאי בְּיוֹם רָעָה, בְּיוֹם רָע מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא בְּיוֹם רָעָה, בְּיוֹמָא דְּשַׁלְטָא הַהוּא רָעָה לְמֵיסַב נִשְׁמָתֵיהּ. אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, דָּא הוּא מְרַע. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמואל ב יג) מַדוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן הַמֶּלֶךְ. וּבְגִין כָּךְ, בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְיָ'.
וְאִלֵּין (ס''א אינון דמסתכלי) דְּאִינּוּן מִסְתַּכְּלֵי בְּהַהוּא מְרַע, לְאָתָבָא לֵיהּ מֵחוֹבוֹי גַּבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. בְּהֵיכָלָא דָּא קַיְּימָא עָלֵיהּ, לְאַשְׁגָּחָא. וּבְיוֹמָא דְּשַׁרְיָא דִּינָא עַל עָלְמָא, יִשְׁתְּזִיב מִנֵּיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְיָ'. יוֹמָא דְּאִתְּמְסַר דִּינָא לְהַהִיא רָעָה לְשַׁלְּטָאָה בֵּיהּ (על עלמא) וְכֻלְּהוּ אִלֵּין קַיְימֵי לְאַשְׁגָּחָא. וְעַל דָּא אִקְרוּן חֲרַכִּים.
בְּיוֹמָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כַּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאִים בְּדִינָא עַל עָלְמָא, וְהַהוּא סִטְרָא בִּישָׁא אָתֵי לְאַסְטָאָה, כְּדֵין מִתְכַּנְּפֵי כָּל הָנֵי, וְקַיְימָן קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּכְדֵין מִתְעַטְּרָן כֻּלְּהוּ, וְקַיְימָן קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בְּהַהוּא זִמְנָא מַה כְּתִיב, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים. מֵצִיץ: כְּמַאן דְּאַשְׁגַּח מֵאֲתָר דָּקִיק, דְּחָמֵי וְלָא חָמֵי כָּל מַה דְּאִצְטְרִיךְ. וּלְבָתַר, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת, אֲתָר אַשְׁגָּחוּתָא יַתִּיר, דְּפָתַח פִּתְחִין לְרַחֲמָא עַל כֹּלָּא, וְכַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁגַּח עַל עָלְמָא, אִסְתָּכַּל בְּאִלֵּין חַלּוֹנוֹת, וּבְאִלֵּין חֲרַכִּים, וְחָיִיס עַל כֹּלָּא.
וּכְדֵין כַּד יִשְׂרָאֵל תַּקְעִין בְּהַהוּא שׁוֹפָר וְאִתְּעַר מִתַּתָּא הַהוּא קוֹל דְּנָפִיק מִשּׁוֹפָר, כָּלִיל מֵאֶשָּׁא וּמַיָא וְרוּחָא, וְאִתְעָבִיד מִכֹּלָּא הַהוּא קוֹל, בְּגִין לְאִתְּעָרָא קוֹל עִלָּאָה, דְּנָפְקָא מִגּוֹ הַהוּא שׁוֹפָר, דְּאִיהוּ כְּגַוְונָא דָּא, כָּלִיל בְּאֶשָּׁא וּבְמַּיָא וְרוּחָא. כְּדֵין כָּרוֹזָא נָפְקָא, וְאַכְרִיז בְּכֻלְּהוּ רְקִיעִין, וְאָמַר קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא וְגוֹ', מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים.
וּכְדֵין יַדְעֵי כֻּלְּהוּ, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָיִיס עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְאַמְרֵי זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִית לוֹן עֵיטָא בְּאַרְעָא, בְּגִין לְאִתְּעָרָא רַחֲמֵי מִלְּעֵילָּא, כְּדֵין כְּתִיב (תהלים פט) אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, יוֹדְעֵי תְרוּעָה וַדַּאי,
- [...] appelé « Erelim ». Ces anges enregistrent les bonnes œuvres des hommes ainsi que les bonnes actions qu'on s'est proposé de faire, mais qu'on a été empêché d'exécuter. Ils rappellent en haut les voyages qu'on fait pour une bonne cause, ainsi que les honneurs rendus aux morts. Ils rappellent enfin les mauvaises actions qu'on avait l'intention de faire, mais dont on s'est abstenu en domptant l’esprit tentateur. Quand, le premier jour de l'an, il s'assoit dans son tribunal, Dieu regarde à travers les fenêtres du ciel par où arrive la clémence en ce monde. « Heureux241 le peuple qui sait sonner de la trompette ! » [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[251a]
יוֹדְעֵי תְרוּעָה: מְתַבְּרֵי הַאי תְּרוּעָה, דְּאִיהוּ דִּינָא קַשְׁיָא, דְּכֹלָּא אִתְדָּנוּ בֵּהּ. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, בְּגִין דְּאִינּוּן יַדְעֵי אָרְחוֹי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְיַדְעֵי לְמֵהַךְ בְּאָרְחוֹי, וּלְיַחֲדָא יִחוּדָא כְּדְקָא יֵאוֹת.
אִלֵּין חַלּוֹנוֹת, וְאִלֵּין חֲרַכִּים, קַיְימֵי כֻּלְּהוּ לְאַחֲדָא כָּל צְלוֹתִין, דְּסַלְּקִין מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וּלְאַשְׁגָּחָא בְּהוּ, לְאַעֲלָא לוֹן קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְעַל דָּא כָּל בֵּית הַכְּנֵסֶת דְּלָאו בֵּיהּ חַלּוֹנוֹת, לָאו אֲתָר לְצַלָּאָה בֵּיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת.
דְּהָא בֵּית הַכְּנֵסֶת לְתַתָּא, לָקֳבֵל בֵּית הַכְּנִסֶת דִּלְעֵילָּא. בֵּית הַכְּנֵסֶת דִּלְעֵילָּא דְּאִית בֵּיהּ (נ''ט ע''ב) חַלּוֹנוֹת כְּמָה דְּאַמָרָן, הָכִי נָמֵי לְתַתָּא. לְעֵילָּא כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, אִית בֵּיהּ תְּרֵיסָר חַלּוֹנוֹת עִלָּאִין, הָכִי נָמֵי לְהַאי בֵּית הַכְּנֵסֶת תַּתָּאָה. וְכֹלָּא קַיְּימָאן דָּא לָקֳבֵל דָּא, בְּגִין דְּעָלְמִין קַיְימִין אִלֵּין בְּגַוְונָא דְּאִלֵּין, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָלִיק יְקָרֵיהּ בְּכֹלָּא. וְעַל דָּא בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְיָ', כַּד שַׁלְטָא הַהִיא סִטְרָא בִּישָׁא, יְמַלְּטֵהוּ יְיָ'.
כְּגַוונָא דָּא, הַאי מְמָנָא יְהִירָאֵ''ל, קַיְּימָא עַל כָּל אִינּוּן דְּחַיְיסֵי עַל מִסְכְּנֵי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל. וּבְגִין דָּא כֹּלָּא קַיְּימָא בְּהֵיכָלָא דָּא, וְהֵיכָלָא דָּא אִתְכְּלִיל בְּהֵיכָלָא אַחֲרָא רְבִיעָאָה, דְּתַמָּן הוּא גִּזְרִין וְדִינִין לְכֹלָּא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּיָדַע גִּנְזֵי דְּמָארֵיהּ, לְיַחֲדָא לֵיהּ, וּלְקַדְּשָׁא שְׁמֵיהּ דְּמָארֵיהּ תְּדִירָא, לְמִזְכֵּי לֵיהּ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
היכל הזכות גבור''ה
הֵיכָלָא רְבִיעָאָה. הֵיכָלָא דָּא, דִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּמוֹדַע שׁוּלְטָנֵיהּ בְּאַרְעָא בְּגִינֵיהּ. וְדָא אִיהוּ הֵיכָלָא, דְּקַיְּימָא לְמֵטַר אָרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא. דָּא הֵיכָלָא אִקְרֵי דִּזְכוּת, דְּבֵיהּ אִתְדָּנוּ כָּל דִּינִין דְּעָלְמָא, וְכָל זַכְיָין, וְכָל חוֹבִין, וְכָל עוֹנָשִׁין, וְכָל אֲגָר טַב, לְאִינּוּן דְּנַטְרֵי פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא.
הֵיכָל דָּא דִּזְכוּת, מְשַׁנְיָיא מִכָל שְׁאַר הֵיכָלִין, וְהַאי הֵיכָלָא, כְּלִילָן בֵּיהּ אַרְבַּע הֵיכָלִין, מְשַׁנְיָין דָּא מִן דָּא, וְכֻלְּהוּ חַד הֵיכָלָא. בְּהֵיכָלָא דָּא אִית רוּחָא חֲדָא, דְּאִקְרֵי זְכוּ''ת אֵל. וְהֵיכָלָא דָּא אִקְרֵי עַל שְׁמֵיהּ זְכוּת, וְהַאי אִיהוּ אֵל. וְהָכָא אִתְדָנוּ כָּל דִּינִין דְּעָלְמָא, וְהַאי אִיהוּ רָזָא דִּכְתִיב, (תהלים ז) וְאֵל זוֹעֵם בְּכָל יוֹם.
ד' הֵיכָלִין, ד' אִלֵּין דְּאִינּוּן בְּהֵיכָלָא דָּא, דָּא לְגוֹ מִן דָּא, כֻּלְּהוּ כְּלִילָן דָּא בְּדָא, וְכֻלְּהוּ חַד הֵיכָלָא, וְאִקְרֵי זְכוּתָא. אַרְבַּע הֵיכָלִין אִלֵּין, אִית לְהוּ פִּתְחִין. חַד מְמָנָא עִלָּאָה דְּקַיְּימָא לְבַר לְפִתְחָא קַדְמָאָה דְּהֵיכָלָא דָּא, סַנְסָנִיָּ''הּ שְׁמֵיהּ, וְעַל שְׁמָא דָּא, אִית מְמָנָא אַחֲרָא לְסִטְרָא אַחֲרָא דִּשְׂמָאלָא, דְּנָטִל דִּינִין בְּהַהוּא הֵיכָלָא דִּילֵיהּ, לְאַתְעֲרָא לְמֶעְבַּד בְּעָלְמָא. וּבְגִין דְּנָטִיל מִנֵּיהּ, אִקְרֵי עַל שְׁמֵיהּ, סַנְסָנִיָּ''הּ. וְאִיהוּ שַׁלִּיט עַל הַהוּא אַסְכָּרָ''א דְּרַבְיֵי.
וְהַאי מְמָנָא עִלָּאָה סַנְסָנִיָּ''הּ, כַּד נָטִיל דִּינָא, אַכְרִיז לְאִינּוּן מְמָנָן דְּקַיְימִין עַל תְּרֵיסָר פִּתְחִין, וְאִינּוּן כָּרוֹזִין דְּמַכְרְזֵי כָּל אִינּוּן דִּינִין, דְּאִתְדָּנוּ מְהֵיכָלָא דִּזְכוּתָא דָּא.
רוּחָא דָּא דְּנָטִיל כֹּלָּא, דְּאִקְרֵי זְכוּת אֵ''ל דְּקָאָמַרָן, כֹּלָּא כָּלִיל בֵּיהּ. מִנֵּיהּ נַפְקוּ שִׁבְעִין נְהוֹרִין נְצִיצִין, וְכֻלְּהוּ בְּעִגוּלָא קַיְימֵי, בְּגִין לְאַחֲזָאָה דָּא בְּדָא דְּלָא אִתְכַּסֵי דָּא מִן דָּא. כָל זַכְיָין, וְכָל עוֹנָשִׁין, וְכָל דִּינִין, קָמֵי כֻּלְּהוּ נְהוֹרִין אִלֵּין קַיְימִין.
מִנַּיְיהוּ נַפְקֵי תְּרֵין נְהוֹרִין, דְּקַיְימֵי קָמַיְיהוּ תָּדִיר. וְאִלֵּין ע' נְהוֹרִין, וּתְרֵין נְהוֹרִין דְּקַיְימֵי קָמַיְיהוּ, אִינּוּן לְגוֹ בְּאֶמְצָעִיתָא דְּהֵיכָלָא. וְעַל רָזָא דְּהֵיכָלָא דָּא כְּתִיב, (שיר השירים ז׳:ג׳) שָׁרְרֵךְ אֲגַן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג.
לָקֳבֵל אִינּוּן נַפְקֵי שִׁבְעִין וּתְרֵין נְהוֹרִין אַחֲרָנִין, מִסִּטְרָא דִּימִינָא. וְשִׁבְעִין וּתְרֵין נְהוֹרִין אַחֲרָנִין, מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא. וְאִלֵּין קַדְמָאֵי אִינּוּן פְּנִימָאֵי לְגוֹ, בְּאֶמְצָעִיתָא דְּהֵיכָלָא. לְקַמֵּי נְהוֹרִין אִלֵּין, עָאלִין כָּל זַכְוָון וְכָל חוֹבִין לְאִתְדַכָּאָה. כָּל עוֹבָדִין דְּעָלְמָא, מֵאִלֵּין פְּנִימָאֵי נַפְקֵי. אִשְׁתְּכָחוּ כָּל נְהוֹרִין דְּנַפְקֵי מֵרוּחָא דָּא עִלָּאָה, מָאתָן וְשִׁית סְרֵי נְהוֹרִין, וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן בְּרוּחָא דָּא.
אִינּוּן תְּרֵי נְהוֹרִין, דְּקַיְימֵי קָמֵי אִינּוּן שִׁבְעִין, אִינּוּן סַהֲדֵי סַהֲדוּתָא תָּדִיר, וְכַתְבֵי פִּתְקֵי דִּינָא דִּזְכוּ אוֹ דְּחוֹבָה. אִלֵּין שִׁבְעִין אִינּוּן גִּזְרִין גַּזְרֵי וְדַיְינִין דִּינִין. וְכָל דִּינִין דְּעָלְמָא הֵן לְטָב הֵן לְבִישׁ הָכָא אִיהוּ.
רוּחָא דָּא, דְּאִיהוּ זְכוּת אֵ''ל כִּדְקַאמְרָן, בֵּיהּ רְשִׁימִין תְּלַת אַתְוָון, דְּמִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ מִלְּעֵילָּא, דְּאִינּוּן יה''ו. וְהָא אוֹקִימְנָא דְּכַד אִלֵּין אַתְוָון מִתְדַּבְּקָאן בְּהַאי אֲתָר,
- [...] Car c'est la sonnerie de la trompette du premier jour de l'an qui brise la rigueur. Le chef préposé aux fenêtres du ciel porte le nom d' « Ichiriel »; il laisse monter dans la maison de prière d'en haut les vœux formés par tous ceux qui sont touchés de compassion pour la misère des pauvres. Le quatrième palais sert au jugement favorable et défavorable; on y décrète des récompenses pour les justes et des punitions pour les coupables. Il se subdivise en quatre palais de diverses formes, mais qui portent tous le nom du palais. Il est gardé par un esprit appelé « Zacouth-El », et le palais porte le même nom. Les quatre subdivisions du palais sont gardées par quatre anges, dont deux sont chargés d'apporter les récompenses aux justes, et les deux autres d'apporter les peines aux coupables. Le premier esprit préposé aux récompenses porte le nom de « Zacouth », et est marqué des trois lettres Yod, Hé et Vav. Quand ces lettres s'unissent [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[251b]
דְּאִתְדַבְּקוּתָא דִּדְכוּרָא בְּנוּקְבָּא. כְּדֵין אִתְרְשִׁימוּ בְּהַאי רוּחָא, אִינּוּן אַתְוָון. וְהָכָא אָמַר דָּוִד, (תהילים צ״ד:כ״ב) וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי. רָזָא דְּרוּחָא דָּא דְּאִקְרֵי אֵ''ל וְרָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון דִּרְשִׁימִין בֵּיהּ, דְּאִקְרוּן יה''ו, אִלֵּין תְּלַת סִטְרִין דִּנְהוֹרִין דְּקָאָמַרָן.
אִינּוּן תְּלַת בָּתֵי דִּינִין, דְּמִתְפַּלְּגֵי בְּדִינִין אַחֲרָנִין, בְּמִילֵּי דְּעָלְמָא, בְּעוּתְרָא, בְּמִסְכְּנוּ, בְּמַרְעִין, בִּשְׁלִימוּ, דְּאִינּוּן אַרְבַּע הֵיכָלִין דְּאִינּוּן מְתַקְּנָן לְכָל אִינּוּן אַחֲרָנִין, תְּרִין הֵיכָלִין לְאִלֵּין תְּרֵי סִטְרֵי נְהוֹרִין אַחֲרָנִין, וְחַד הֵיכָלָא לְכָל אִינּוּן מָארֵי דְּעַיְינִין, דְּעַבְדֵי חוּשְׁבָנָא מִכָל עוֹבָדִין דְּעָלְמָא. וְחַד הֵיכָלָא, לְסוֹפְרִין אַחֲרָנִין, דִּי תְּחוֹת אִלֵּין קַדְמָאֵי פְּנִימָאֵי. אִלֵּין אַרְבַּע הֵיכָלִין, כְּלִילָן בְּהֵיכָלָא דָּא, דְּאִקְרֵי עַל שְׁמָא דְּהַאי רוּחָא זְכוּתָא, כִּדְקַאמְרָן.
בְּכָל פִּתְחָא וּפִתְחָא דְּאִלֵּין הֵיכָלִין, אִית מְמָנָא חַד, בְּפִתְחָא קַדְמָאָה אִית מְמָנָא חֲדָא, דִּשְׁמֵיהּ אִקְרֵי גַּזְרִיאֵ''ל. (לפתחא קדמאה דשמיה דכלא סנסני''ה דמינה נטיל) הַאי מְמָנָא אַחֲרָא, הַהוּא מְמָנָא אִיהוּ לְגַלָּאָה דִּינִין, דְּאִתְדָּנוּ וְאִתְגְּזָרוּ לְהַהוּא מְמָנָא קַדְמָאָה, דִּשְׁמֵיהּ סַנְסָנִיָּ''הּ דְּמִנֵּיהּ נָטִיל הַאי מְמָנָא אַחֲרָא, דְּקַיְּימָא עַל הֵיכָלָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְקַיְּימָא עַל אַסְכָּרָה דְּרַבְיֵי, כִּדְקַאמְרָן.
וְהַאי מְמָנָא גַּזְרִיאֵ''ל, נָטִיל מִלָּה דְּבֵי דִּינָא פְּנִימָאָה. דְּכֹלָּא, אִתְגְזַר תַּמָּן, וּכְדֵין אוֹדִיעַ מִלָּה לְהַאי מְמָנָא דִּלְבַר, וְכָל אִינּוּן כָּרוֹזֵי מַכְרְזֵי וְאַמְרֵי בְּכָל רְקִיעִין, כַּךְ וְכַךְ אִתְגְּזַר מִבֵּי מַלְכָּא, עַד דְּנַטְלֵי הַהִיא מִלָּה בְּהֵיכָלָא דִּלְתַתָּא, וּמִתַּמָּן נַפְקֵי וּמַכְרְזֵי מִלָּה, עַד דְּאִשְׁתְּמַע בְּכֻלְּהוּ רְקִיעִין תַּתָאִין, וְנַחְתֵּי וְאוֹדְעֵי מִלָּה, לְכֻלְּהוּ דִּלְתַתָּא.
וְנַטְלֵי מִלָּה כֻּלְּהוּ תַּתָּאִין, מִדַרְגָא לְדַרְגָא, אֲפִילּוּ צִפֳּרֵי שְׁמַיָא, וְעוֹפֵי דְּאַרְעָא, כֻּלְּהוּ נַטְלֵי מִלָּה, וְאוֹדְעֵי לָהּ בְּעָלְמָא. עַד דְּנַטְלֵי מִלָּה כָּל אִינּוּן גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין, וְאַחְזְיָין בְּחֶלְמָא לִבְנֵי נָשָׁא, וְאַתְיָא הַהִיא מִלָּה לִזְמַן קָרִיב.
וּלְזִמְנִין דְּהַהִיא מִלָּה דְּאִצְטְרִיכָא לְמַלְכֵי אַרְעָא, דְּאִינּוּן מְמָנָן לְאַתְזְנָא, וּלְדַבְּרָא עַמִין. דְּאוֹדְעִין הַהִיא מִלָּה עַד רְקִיעָא דְּשִׁמְשָׁא דִּלְתַתָּא, וְקַיְּימָא תַּמָּן. עַד דְּאִינּוּן מְמָנָן שִׁמְשָׁא, דְּאִתְמָנוּן עַל שִׁמְשָׁא, נַטְלֵי הַהִיא מִלָּה, וְאוֹדְעֵי לָהּ לְאִינּוּן מְמָנָן עִלָּאִין דִּי בְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְאִינּוּן מוֹדִעִין הַהִיא מִלָּה לְמַלְכֵי אַרְעָא, דְּאִינּוּן בְּסִטְרָא דִּלְהוֹן.
וְכַד הֲווֹ נְבִיאִים בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, הֲווֹ נַטְלִין נְבוּאָה דִּלְהוֹן, מִתְּרֵין עַמּוּדִין עִלָּאִין דְּאוֹרַיְיתָא סָמִיךְ עָלַיְיהוּ. לְבָתַר דְּאִסְתָּלָקוּ נְבִיאִים מֵעָלְמָא, וְאָתוּ מָארֵי דְּמַרְאֶה, וּמָארֵי דְּחֶלְמָא, נַטְלֵי מִלָּה מֵאַתְרֵיהּ כִּדְקָאָמְרָן. וְכַד מַלְכֵי הֲווֹ בֵּינַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וּנְבִיאִים אִסְתָּלָקוּ, וּמָארֵי דְּחֶלְמָא וּמַרְאֶה לָא אִשְׁתְּכָחוּ, אוֹדְעִין מִלָּה לְאִינּוּן מַלְכִין, מֵהַאי פִּתְחָא כִּדְקָאָמְרָן.
וְאִי תֵּימָא הֵיךְ נָטִיל מִלָּה מֵהַאי אֲתָר. תָּא חֲזֵי, כָּל דַּרְגָא וְדַרְגָּא, וְכָל פִּתְחָא וּפִתְחָא, כֻּלְּהוּ אִית לוֹן לְבַר, מְמָנָן יְדִיעָן, דְּאִתְמָנוּן (בסטרא דלהון) בְּכָל אִינּוּן רְקִיעִין, עַד דְּנַחְתֵי לְתַתָּא בִּרְקִיעִין תַּתָּאִין וְאוֹדְעִין מִלָּה לְאִינּוּן דְּאִצְטְרִיךְ בְּגִין דְּהָא מֵאִלֵּין הֵיכָלִין דְּאִינּוּן סִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה וְרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, אִתְפְּרָשׁוּ דַּרְגִּין לְתַתָּא, כֻּלְּהוּ בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְנַחְתּוּ דַּרְגִּין עַל דַּרְגִּין, עַד דְּפַרְחִין מֵהַאי עָלְמָא, וְאִתְמְנוּן בֵּיהּ.
מִנְּהוֹן, לְנַטְרָא בְּנֵי נָשָׁא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וּמִנְּזִיקֵי עָלְמָא, וּבְאִינּוּן אָרְחֵי דְּקָא אָזְלֵי. וּמִנְּהוֹן, לְסַיְּיעָא לִבְנֵי נָשָׁא, כַּד אָתָאן לְאִתְדַּכְאָה. וּמִנְּהוֹן, לְמֶעְבַּד אָתִין וְנִסִּין בְּעָלְמָא. וּמִנְּהוֹן דְּקַיְימֵי לְאַשְׁגָחָא בְּעוֹבָדִין דִּבְנֵי נָשָׁא, לְמִסְהַד סַהֲדוּתָא. וְכֵן (בגוונא דא) מִתְפָּרְשִׁין כַּמָה דַּרְגִּין לְסִטְרַיְיהוּ, וְכֻלְּהוּ בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, בִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה.
כְּגַוְונָא דָּא בְּסִטְרָא אַחֲרָא, סִטְרָא מְסַאֲבָא, מִתְפָּרְשִׁין דַּרְגִּין מֵאִינּוּן הֵיכָלִין לְתַתָּא, כֻּלְּהוּ דַּרְגִּין לְאַבְאָשָׁא, וּלְאַסְטָאָה עָלְמָא: מִנְּהוֹן, קַיְימֵי לְאַסְטָאָה בְּנִי נָשָׁא, מֵאֹרַח טַב לְאֹרַח בִּישָׁא. וּמִנְּהוֹן קַיְימֵי לְסָאֲבָא בְּנִי
- [...] comme mâle et femelle, elles impriment la marque mentionnée à l'esprit. Ce palais est pourvu de quatre portes. La première est gardée par le chef « Gazriel » qui fait connaître les décrets célestes au chef inférieur « Sansania ». La voix de ce chef est parfois entendue par certains esprits qui descendent ici-bas pour faire connaître aux hommes les décrets d'en haut. Ils les font connaître en songe, lorsqu'il s'agit d'événements qui arriveront à bref délai. Ces visions sont parfois nécessaires aux rois d'ici-bas chargés de conduire et de guider les peuples. Tant qu'il y eut des prophètes en Israël, c'était la prophétie qui guidait les hommes; maintenant, ce sont les visions en songe qui y suppléent. A cette porte se tiennent également les anges gardiens chargés de garder les hommes, de veiller sur eux et les préserver des attaques du démon et de tout accident. D'autres anges sont chargés de venir en aide à ceux qui ont pris la résolution de se convertir. Car le démon a également des esprits chargés [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[252a]
נָשָׁא, לְאִינּוּן דְּאָתוּ לְאִסְתַּאֲבָא, כְּמָה דְּתָנֵינָן, אָתָא בַּר נָשׁ לְאִסְתַּאֲבָא, מְסָאֲבִין לֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא, וּמְסָאֲבִין לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא, וְאִינּוּן אִקְרוּ צוֹאָה רוֹתַחַת. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיהו ל׳:כ״ב) צֵא תֹּאמַר לוֹ. וְאִינּוּן דַּרְגִּין דְּקַיְימָן לְסָאֲבָא יַתִיר, וּבְגִין כַּךְ, אִלֵּין תָּדִיר לָקֳבֵל אִלֵּין, וְכֹלָּא אִיהוּ בְּדַרְגִּין יְדִיעָאן כַּדְקָא חֲזֵי.
פִּתְחָא תִּנְיָינָא. בְּהַאי פִּתְחָא אִית מְמָנָא, דַּהֲרִיאֵ''ל שְׁמֵיהּ. וְאִיהוּ לִסְטַר יְמִינָא, וְהַאי אִיהוּ מְמָנָא, לְאַעֲלָא כָּל זְכוּתִין דְּזָכוּ בְּהוּ בְּנֵי נָשָׁא, בְּגִין דְּיִתְדָּן בַּר נָשׁ לְטָב עָלַיְיהוּ כַּד אִתְּדָן לְטָב, וְאִינּוּן זַכְיָין קַיְימָן סַגִיאָן עַל חוֹבֵי בְּנֵי נָשָׁא, כְּדֵין הַאי מְמָנָא, פָּקִיד עַל אַגְרָא וְחוּלָקָא דְּאִינּוּן זַכְיָין וְאַגְרָן לְטָב.
וְאַפִּיק הַהוּא דִּינָא, וּמָנֵי לֵיהּ לְהַהוּא מְמָנָא, דְּאִקְרֵי פְּדָיאֵ''ל, דִּי בְּהֵיכָלָא תְּלִיתָאָה. וּכְדֵין אֲמַר לֵיהּ, (איוב ל״ג:כ״ד) פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת. בְּגִין דְּכַד בַּר נָשׁ קָאִים בְּבֵי מַרְעֵיהּ, וְאִתְפַּס בִּתְפִיסוּ דְּמַלְכָּא, כְּדֵין אִתְדָּן בַּר נָשׁ. וְכָל זְכוּ וְכָל חוֹבָה דְּעֲבַד בְּהַאי עָלְמָא, כֹּלָּא עָאל בְּהַאי הֵיכָלָא לְאִתְדְּנָא.
וְכַד אִתְדָּן לְטָב, בְּהַאי פִּתְחָא נָפַק דִּינֵיהּ לְטָב, לִימִינָא דְּהַאי מְמָנָא דַּהֲרִיאֵ''ל, דְּקַיְּימָא בֵּיהּ, וְאוֹדְעִין דִּינִיהּ לְטָב, עַד דְּאִשְׁתְּזִיב. וְנַחְתָּא הַהוּא דִּינָא, בְּכָל אִינּוּן מְמָנָן, דַּרְגִּין דְּאִשְׁתְּמוֹדָעוּ לְטָב לְתַתָא, כֻּלְּהוּ דַּרְגִין עַל דַּרְגִין, וְכֹלָּא, בֵּין לְטָב בֵּין לְבִישׁ, מִבֵּי מַלְכָּא אִתְדָּן הַהוּא בַּר נָשׁ.
פִּתְחָא תְּלִיתָאָה. בְּהַאי פִּתְחָא אִית מְמָנָא חַד, גַּדִיאֵ''ל שְׁמֵיהּ. וְאִיהוּ לִסְטַר שְׂמָאלָא, וְהַאי אִיהוּ מְמָנָא, לְאַעֲלָא (ס''א לאתקלא) כָּל חוֹבִין וְכָל בִּישִׁין, דְּבַּר נָשׁ אַסְטֵי אֲבַתְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. וְנָחִית לוֹן גּוֹ מַתְקְלָא לְאַתְקְלָא, בְּאִינּוּן זַכְיָין דְּעָאלוּ בִּידָא דְּהַהוּא מְמָנָא אַחֲרָא דְּקָאָמַרָן.
וְהַהוּא מַתְקְלָא קַיְּימָא גּוֹ פִּתְחָא רְבִיעָאָה, וְתַמָּן אִתְקָלוּ זַכְיָין וְחוֹבִין כַּחֲדָא. מַאן דְּנָצַח מִנַּיְיהוּ, הָכִי אִית לֵיהּ מְמָנָן בְּהַהוּא סִטְרָא. אִי נַצְחָן זַכְיָין, כַּמָה מְמָנָן אִית בִּסְטַר דִּימִינָא, וְנַטְלֵי הַהוּא דִּינָא, וּמַעֲבִרִין בִּישִׁין וּמַרְעִין מֵהַהוּא בַּר נָשׁ, עַד דְּאִשְׁתְּזִיב. אִי נַצְחָן חוֹבִין, כַּמָה מְמָנָן אִית לֵיהּ בְּהַהוּא סִטְרָא דִּשְׂמָאלָא, עַד דְּנַטְלֵי מִלָּה הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, וְכָל אִינּוּן גַּרְדִּינִי נִמּוּסִין, עַד דְּאִתְרַע מַזָּלֵיהּ. וּכְדֵין נַחְתָּא הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, וְנָטִיל נִשְׁמְתָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
פִּתְחָא רְבִיעָאָה. בְּהַאי פִּתְחָא, קַיְּימָא חַד מְמָנָא, ואזני''ה (ס''א מאזני''ה) שְׁמֵיהּ. וְהַאי אִיהוּ מַתְקְלָא, דְּנַטְלָא (ס''א דתקיל) זַכְיָין וְחוֹבִין, וּבֵיהּ אִתְּקָלוּ כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא. וְדָא אִקְרֵי (רנ''ה ע''א) מֹאזְנֵי צֶדֶק. כְּדִכְתִיב (ויקרא י״ט:ל״ו) מֹאזְנִי צֶדֶק. בְּהַאי אִתְּקָלוּ כֻּלְּהוּ לְאִתְּדְּנָא.
תְּחוֹת הַאי מְמָנָא, אִית תְּרֵין מְמָנָן, חַד לִימִינָא וְחַד לִשְׂמָאלָא. חַד לִימִינָא, הֲרִיאֵ''ל שְׁמֵיהּ. חַד לִשְׂמָאלָא, גְּדוּדִיאֵ''ל שְׁמֵיהּ. וְכַד אִתְּקָלוּ זַכְיָין וְחוֹבִין, דָּא אַכְרַע לִסְטַר יְמִינָא, וְדָא אַכְרַע לִסְטַר שְׂמָאלָא. וְכֻלְּהוּ אִתְכְּלִילוּ בְּהַאי רוּחָא דְּאִקְרֵי זְכוּ''ת אֵל.
וְכַד אִתְכְּלִילָן כֻּלְּהוּ בֵּיהּ, אַפִּיק (ס''א חד) חֵיוָתָא, קַדִּישָׁא, וְהַאי חֵיוָתָא מְלָהֲטָא, וְאִקְרֵי שְׁמֵיהּ, תּוּמִיאֵ''ל. הַאי חֵיוָתָא, אִיהִי חֵיוָתָא דְּקַיְּימָא לְאַשְׁגָּחָא בְּעָלְמָא, בְּאִינּוּן עֵינִי יְיָ', דְּאַזְלָן וְשָׁטָאן בְּעָלְמָא. וְאִינּוּן עֵינֵי יְיָ', כֻּלְּהוּ נַטְלוּ אַשְׁגָּחוּתָא, מֵאִינּוּן עוֹבָדִין טָבִין דְּאִתְעָבֵידוּ בִּטְמִירוּ, וּלְאַשְׁגָּחָא בְּאִינּוּן עוֹבָדִין דְּאִינּוּן בִּשְׁלִימוּ דְּלִבָּא, וְאַף עַל גַּב דְּלָא אִתְעָבִידוּ כַּדְקָא יֵאוֹת.
הַאי חֵיוָתָא אִיהִי קַיְּימָא בְּאַשְׁגָּחוּתָא דִּצְלוֹתִין. בְּגִין דְּאִינּוּן שְׁאֶלְתִּין דְּשָׁאֲלֵי בְּנִי נָשָׁא בִּצְלוֹתֵהוֹן, כֻּלְּהוּ קַיְימֵי בִּידָא דְּהַאי חֵיוָתָא, וְאָנַח לְהוּ בְּהַאי הֵיכָלָא, וְקַיְימִין אִינּוּן שְׁאֶלְתִּין בְּהַאי הֵיכָלָא עַד אַרְבְּעִין יוֹמִין, לְאַשְׁגָּחָא בְּהוּ.
דְּהָא (בסוף ארבעין יומין) בְּכָל אַרְבְּעִין וְאַרְבְּעִין, נָפְקָא הַאי חֵיוָתָא, וְנָטִיל לְכָל אִינּוּן שְׁאֶלְתִּין, וְאָנַח לוֹן קָמַיְיהוּ דְּאִינּוּן שִׁבְעִין וּתְרֵין נְהוֹרִין, וְדַיְינִין לוֹן. וּכְדֵין הַאי רוּחָא דְּאִקְרֵי זְכוּ''ת אֵל,
- [...] d'entraîner dans la souillure ceux qui ont pris la résolution de mener une mauvaise vie. A la deuxième porte, se tient le chef «Dahariel »; il se tient du côté droit et est chargé de faire monter toutes les bonnes œuvres des hommes. A la troisième porte se tient le chef “Gadiël »; il se tient du côté gauche et est chargé de faire monter les péchés et les mauvaises actions des hommes. A la quatrième porte se tient le chef “Mazuia” préposé à la garde de la balance sur les plateaux de laquelle on met les bonnes et les mauvaises actions. Chacun des plateaux est surveillé par un autre ange Ce chef a quarante jours pour procéder au pesage des œuvres Aussi les prières que l'homme adresse au ciel ne sont-elles prises en considération qu'au bout de quarante jours; si ses bonnes œuvres font pencher la balance, ses prières sont exaucées; sinon, elles sont repoussées. Au-dessous de ce chef [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[252b]
מְעַיֵּין בְּהוּ, אִי זָכֵי אִי לָא זָכֵי. אִי זָכֵי, נָפְקָא הַאי צְלוֹתָא, וּמִתְגַּלְגְּלָא הַאי שְׁאֶלְתָּא, וְנָפְקָן עִמָּהּ תְּרֵיסָר מְמָנָן, וְכָל חַד וְחַד תַּבְעִין מֵעִם הַהוּא רוּחָא, קִיוּמָא בְּהַאי שְׁאֶלְתָּא, וְאִתְקַיְּימָא בְּהוּ.
תְּחוֹת הַאי חֵיוָתָא, אַרְבָּעָה שְׂרָפִין מְלַהֲטָן, שְׂרַפְאֵ''ל, בַּרְקִיאֵ''ל, קְרִישִׁיאֵ''ל קְדוּמְיָּ''הּ. וְאִלֵּין אַרְבַּע תְּחוֹת הַאי חֵיוָתָא קַיְימִין לְאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא, אִלֵּין ד' קַיְימֵי לְד' סִטְרֵי עָלְמָא, וְאִינּוּן מְמָנָן לְאַשְׁגָּחָא בְּכָל אִינּוּן דְּנַטְרֵי יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא, וּמְעַנְּגֵי שַׁבְּתָא כְּדְקָא יֵאוֹת.
מֵאִלֵּין אַרְבַּע כַּד נַטְלֵי, נַפְקֵי שְׁבִיבִין דְּאֶשָּׁא, וּמֵאִלֵּין שְׁבִיבִין אִתְעָבִידוּ שִׁבְעִין וּתְרֵין גַּלְגַּלִּין, מְלַהֲטָן בְּאֶשָּׁא. מֵהָכָא אִתְעָבִיד נְהַר דִּינוּר. אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵיהּ לְהַהוּא נַהֲרָא, כָּל אִינּוּן דִּמְעַנְּגֵי שַׁבְּתָא, אִלֵּין אַרְבַּע מְמָנָן מַשְׁגְּחָן בְּכָל אִינּוּן דִּמְעַנְּגֵי שַׁבְּתָא, וְהַאי חֵיוָתָא קַיְּימָא עָלַיְיהוּ, וְנַטְלֵי בְּגִינָהּ תְּחוֹתָהּ.
בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, נָגִיד הַהוּא נְהַר דִּינוּר, וְאוֹקִיד לְכַמָּה רוּחִין, וּלְכַמָה שַׁלִּיטִין. וְכַד עָיִיִל שַׁבְּתָא, כָּרוֹזָא נָפְקָא, וְשָׁכִיךְ הַהוּא נְהַר דִּינוּר, וְזַעְפִּין וְזִיקִין וּשְׁבִיבִין אִשְׁתְּכָכוּ. וְהַאי חֵיוָתָא אַזְלָא וְסַלְּקָא עַל אַרְבָּעָה אִלֵּין שְׂרָפִים דְּקָאָמַרָן. וְעָאל גּוֹ אֶמְצָעִיתָא דְּהֵיכָלָא דָּא, בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי עֹנֶג.
בְּגִין דִּבְהַאי אֲתָר, כַּד עָיֵיל שַׁבְּתָא, מִתְסַדְּרָאן תַּמָּן כָּל פָּתוֹרֵי דִּבְנֵי עָלְמָא, דְּאִקְרוּ בְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וְאֶלֶף אַלְפִין, וְרִבּוֹ רִבְּוָון מְמָנָן, קַיְימֵי עַל אִינּוּן פָּתוֹרֵי. וְהַאי חֵיוָתָא עִלָּאָה עַל אִלֵּין אַרְבָּעָה שְׂרָפִים, וְעָאל בְּהַהוּא אֲתָר, וְחָמָא כָּל אִינּוּן פָּתוֹרֵי, (וכל אינון דקיימא עלייהו) וְאַשְׁגַּח בְּכָל פָּתוֹרָא וּפָתוֹרָא, וְהֵיךְ מְעַנְּגֵי לֵיהּ לְכָל פָּתוֹרָא וּפָתוֹרָא, וְקַיְּימָא וּבָרִיךְ לֵיהּ לְהַהוּא פָּתוֹרָא. וְכָל אִינּוּן אֶלֶף אַלְפִין, וְרִבּוֹא רִבְּבָן, כֻּלְּהוּ פַּתְחֵי וְאַמְרֵי אָמֵן.
וּמַה בְּרָכָה הִיא דְּבָרִיךְ עַל הַאי פָּתוֹרָא דְּמִתְסָדָר וְאִתְעַנְּגָא כְּדְקָא יֵאוֹת. (ישעיהו נ״ח:י״ד) אָז תִּתְעַנַּג עַל יְיָ' וְגוֹ' כִּי פִּי יְיָ' דִּבֵּר. וְכֻלְּהוּ אַמְרֵי, (ישעיהו נ״ח:י״ד) אָז תִּקְרָא וַיְיָ' יַעֲנֶה וְגוֹ'. רוּחָא עִלָּאָה דְּאִקְרֵי זְכוּ''ת אֵל, כַּד הַהוּא פָּתוֹרָא אִתְעַנָּג בְּכֻלְּהוּ סְעוּדָתֵי, בִּסְעוּדָתָא בַּתְרָאָה תְּלִיתָאָה מְסַיֵּים וְאָמַר, עַל כָּל אִינּוּן קַדְמָאֵי, וְאָמַר (ישעיהו נ״ח:ח׳) אָז יִבָּקַע כַּשַׁחַר אוֹרֶךָ וְגוֹ', כְּבוֹד יְיָ' יַאַסְפֶּךָ. כָּל אִינּוּן שִׁבְעִין נְהוֹרִין אַחֲרָנִין בְּכָל סִטְרִין, פַּתְחֵי וְאַמְרֵי, (תהילים קכ״ח:ד׳) הִנֵּה כִּי כֵן יְבוֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ'.
וְכַד פָּתוֹרָא דְּבַר נָשׁ לָא קַיְּימָא בְּהַהוּא אֲתָר בְּסִדּוּרָא דְּעִנּוּגָא כְּדְקָא יֵאוֹת, כְּדֵין הַאי חֵיוָתָא, וְאִינּוּן אַרְבַּע דִּתְחוֹתָהּ, וְכָל אִינּוּן אֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹ רִבְּבָן, כֻּלְּהוּ דַּחְיָין לֵיהּ לְבַר, לְהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, וּכְמָּה גַּרְדִּינִי נִימוּסִין, כֻּלְּהוּ נַטְלֵי לֵיהּ וְעַיְילֵי לֵיהּ לְהַהוּא אֲתָר, דְּאִיהוּ בְּהִפּוּכָא מִן דָּא, וְאִקְרֵי נֶגַע. וְכַד עַיִיִל לָהּ תַּמָּן, (ס''א פתחי) וְאַמְרֵי (תהילים ק״ט:י״ז) וַיֶאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ. (תהילים ק״ט:י״ז) יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְגוֹ', אַל יְהִי לוֹ מוֹשֵׁךְ חָסֶד וְגוֹ'. רַחֲמָנָא לִשֵׁזְבָן.
בְּגִין דְּעִנּוּגָא דְּשַׁבְּתָא, וּמְהֵימְנוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ס''א האי איהו אלין פתורי דעינוגא דשבתא וזמנין וחגין כולהו חדוותא דקודשא בריך הוא) אִיהוּ. וּבְגִין דָּא, כָּל אִינּוּן דִּמְעַנְגֵי עִנּוּגָא דְּשַׁבְּתָא וְזִמְנֵי וּמוֹעֲדֵי, אִלֵּין אַרְבַּע דְּקַיְימֵי תְּחוֹת הַאי חֵיוָתָא, קַיְּימָא לָקֳבֵל הַהוּא נְהַר דִּינוּר, וְלָא שַׁבְקֵי לְאִתּוֹקְדָא בֵּיהּ, לְכָל אִינּוּן דְּמִתְעַנְּגֵי עִנּוּגַיְיהוּ כְּדְקָא יֵאוֹת.
תְּחוֹת אִלֵּין אַרְבַּע, אִית מְמָנָן אַחֲרָנִין, דְּקַיְימֵי לְבַר, דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָאן מִסִּטְרָא דְּהֵיכָלָא דָּא (וכל כרוזין לבר) וּמַכְרְזֵי לְכֹלָּא אִינּוּן דִּינִין, וְכָל אִינּוּן גִּזְרִין דְּאִתְגְּזָרוּ בְּהַאי הֵיכָלָא.
כֹּלָּא אִתְּדָּן הָכָא, בַּר תְּלַת מִלִּין, דְּלָא אִתְיְיהִיב רְשׁוּ הָכָא בְּהֵיכָלָא דָּא דְּאִקְרֵי זְכוּתָא. ואִלֵּין (בראשית מ''ג ע''ב, קפ''א ע''א, ויקרא כ''ה ע''ב) אִינּוּן: בְּנֵי, חַיֵּי, וּמְזוֹנֵי. דְּהָא אִלֵּין תְּלָתָא, לָא קַיְימֵי הָכָא, בְּגִין דְּהָא בְּמַזָּלָא תַּלְיָאן. דְּהָא הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, תַּמָּן תַּלְיָין חַיִּין דִּלְעֵילָּא, וְתַמָּן תַּלְיָין מְזוֹנֵי, וְתַמָּן תַּלְיָין בְּנֵי, דְּהָא אִלֵּין תְּלָתָא מִתַּמָּן נַפְקֵי, וְנַגְדֵּי וְאִתְמַשְּׁכָאן לְתַתָּא. וּבְגִין כַּךְ, כֹּלָּא קַיְּימָא בְּהֵיכָלָא דָּא, בַּר הָנֵי תְּלָתָא.
בַּר נָשׁ כַּד אִיהוּ בְּבֵי מַרְעֵיהּ, הָכָא אִתְּדָּן, וְכָל שְׁאַר דִּינִין דְּעָלְמָא. ואִי תֵּימָא, בַּר נָשׁ בְּבֵי
- [...] se tiennent quatre Seraphim brûlants: “Saraphel”, “Baraquel”, “Qarischiel”, “Qadoumia ». Ils sont placés dans les quatre directions du monde. Lorsqu’ils se meuvent, ils projettent des gerbes de feu qui font tourner soixante-douze roues d'où sort le “fleuve de feu”. De nombreuses lumières s'échappent de ces roues et sont répandues à profusion par des millions d'anges. Chacun reçoit une part de lumière proportionnée à sa manière d'ère assis à table. C'est dans le quatrième palais qu'on décide de tout excepté des trois choses suivantes: enfants, moyens d'existence et vie. Car ces trois choses dépendent du « sort”. Les malades y sont également jugés; si l'on décide que le malade vive [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[253a]
מַרְעֵיהּ, אִי אִתְּדָּן לַחַיִּים יָהֲבִין לֵיהּ. לָאו דְּחַיִּין תַּלְיָין הָכָא, אֶלָּא כַּד אִתְּדָּן הָכָא לְחַיִּים, כְּדֵין נַגְדִּין חַיִּים מִלְּעֵילָּא, וְיָהֲבֵי לֵיהּ. (ואי לא לא יהבין) זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא דְּיַדְעֵי אָרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא, וְזַכָּאן בָּהּ לְחַיֵּי עָלְמָא, עָלַיְיהוּ כְּתִיב (ישעיהו ס׳:כ״א) וְעַמֵּךְ כּוּלָם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אָרֶץ וגו'.
היכל אהבה חס''ד
הֵיכָלָא חֲמִישָׁאָה, הֵיכָלָא דָּא קַיְּימָא לְאַנְהָרָא לְאִלֵּין תַּתָּאֵי. וְהַאי אִיהוּ הֵיכָלָא דְּקַיְּימָא לְאַנְהָרָא בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא. פִּתְחָא חֲדָא קַיְּימָא בְּהַאי הֵיכָלָא, וְחַד מְמָנָא עָלֵיהּ, וְהַהוּא מְמָנָא אִקְרֵי סָנִיגוֹרְיָ''ה. הַאי מְמָנָא קַיְּימָא עַל פִּתְחָא דָּא, בְּגִין לְמֵילַף (ס''א סניגוריא עלייהו דישראל ובגין דא אקרי שמיה כך דהא איהו ממנא על כל אינון טבין דישראל למיעל) סַנֵּיגוֹרָא דִּלְהוֹן, קַמֵּיהּ דְּמָארֵיהוֹן. וְלָא יִשְׁלוֹט עָלַיְיהוּ סִטְרָא אַחֲרָא.
בְּהֵיכָלָא דָּא, קַיְּימָא חַד רוּחָא, דְּכָלִיל בְּאַרְבַּע, דְּהָא רוּחָא דָּא כָּלִיל בְּאַרְבַּע גְּוָונִין, חִוָּור וְאוּכָם יָרוֹק וְסוּמָק. וְהַאי אִיהוּ רוּחָא דְּקַיְּימָא כָּלִיל בְּכֹלָּא, וְאִקְרֵי סוּרִיָּ''ה, רַב עַל כָּל אִינּוּן חַיָּילִין תַּתָּאִין. וְכֻלְּהוּ קַיְימִין תְּחוֹתֵיהּ, וּמְמָנָן תְּחוֹת יְדֵיהּ.
הַאי רוּחָא, דְּסָגִיר וּפָתַח. כָּל מַפְתְּחָאן עִלָּאִין כֻּלְּהוּ אִתְמַסְרָן בִּידֵיהּ. (תלת זמנין ביומא) כָּל חַיָּילִין תַּתָּאִין, כֻּלְּהוּ אִתְכְּלִילָן וְקַיְימָן תְּחוֹתֵיהּ, וּמִנֵּיהּ אִתְזָנוּ. הַאי קַיְּימָא בְּכָל רָזִין דְּמָארֵיהּ, כָּל גְּנִזִין עִלָּאִין כֻּלְּהוּ אִתְמַסְרָן בִּידֵיהּ.
הַאי רוּחָא אִקְרֵי אַהֲבָה. וּבְגִין דָּא, אִקְרֵי הֵיכָל דָּא, הֵיכָל אַהֲבָה. בְּגִין דְּהָכָא אִתְגְנִיזוּ כָּל רָזָא דְּרָזִין, לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ. וְהָכָא הוּא רָזָא דִּכְתִיב, (שיר השירים ז׳:י״ג) שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדִי לָךְ.
רוּחָא דָּא, אִיהוּ נָטִיר כָּל נְטִירוּ דִּלְעֵילָּא, וְדָא אִקְרֵי (תהלים קכא) שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. (דברים ז׳:ט׳) שׁוֹמֵר הַבְּרִית. בְּגִין דְּהָכָא אִיהוּ נְטִירוּ דְּכָל גִּנְזִין עִלָּאִין, וְעַל דָּא גְּנִיזִין דְּמָארֵיהּ גְּנִיזִין בֵּיהּ. מֵהַאי נַפְקֵי שְׁבִילִין וְאָרְחִין לְאִינּוּן דִּלְתַתָּא, בְּגִין לְאַתְעֲרָא בְּהוּ רוּחָא דִּרְחִימוּתָא.
אִלֵּין ד' גְּוָונִין דְּבֵיהּ, אִתְּכְלִילָן דָּא בְּדָא. וְכַד בָּעָאן לְאַכְלְלָא, בָּטַשׁ דָּא בְּדָא, וְנָפַק מִכֻּלְּהוּ חַד חֵיוָתָא קַדִישָׁא, דְּאִקְרֵי זֹהַר. וְהַאי חֵיוָתָא עַל דָּא כְּתִיב, (יחזקאל י׳:כ״ב) הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל נְהַר כְּבָר.
מֵהֵיכָלָא דָּא, נָפְקִין כָּל רוּחִין קַדִישִׁין דְּקַיְימִין בְּקִיּוּמָא דְּנְשִׁיקִין (עלאין). דְּהָא מֵאִינּוּן נְשִׁיקִין, נָפְקָא אֲוֵירָא דְּרוּחָא, לְקִיּוּמָא דְּנַפְשָׁא לְכָל אִינּוּן נִשְׁמָתִין עִלָּאִין, דְּאִתְיְיהִיבוּ בִּבְנֵי נָשָׁא. וְרָזָא הַהוּא דִּכְתִיב, (דברים ח׳:ג׳) כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִּי יְיָ' יִחְיֶה הָאָדָם. בְּגִין דִּבְהַאי הֵיכָלָא קַיְימִין כָּל נִשְׁמָתִין, וְכָל רוּחִין, דִּזְמִינִין לְנַחְתָּא בִּבְנִי נָשָׁא, מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא. וְעַל דָּא, הֵיכָלָא דָּא נַקְטָא, כָּל אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּנָפְקִין מֵהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק. וּבְגִין דָּא, הֵיכָלָא דָּא לָא קַיְּימָא לְעָלְמָא בְּרֵיקָנַיָּיא.
וּמִיּוֹמָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְשָׁא, לָא עָאלוּ הָכָא נִשְׁמָתִין אַחֲרָנִין. וְכַד יִסְתַּיְימוּן אִלֵּין, הֵיכָלָא קַיְּימָא בְּרֵיקָנַיָּא, וְיִתְפְּקַד מִלְּעֵילָּא, וּכְדֵין יֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא. וְאַתְעַר הֵיכָלָא דָּא לְעֵילָּא, וְיִתְעַר הֵיכָלָא לְתַתָא.
וּבְרָזָא דְּהֵיכָלָא דָּא כְּתִיב, (שיר השירים ד׳:ה׳) שְׁנִי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנִי עֳפָרִים וְגוֹ'. בְּגִין דִּבְהֵיכָלָא דָּא הַהוּא רוּחָא דְּקָאָמַרָן, וְהַהוּא חֵיוָתָא, אַפִיק תְּרֵין נְהוֹרִין כְּלִילָן דָּא בְּדָא, מִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא, וְאִקְרוּן אֵ''ל שַׁדַּ''י. אִלֵּין אִקְרוּן שַׁדַּ''י, וְאֵ''ל דִּלְתַּתָּא, מִתְחַבְּרָן דָּא בְּדָא, וְאָעִיל דָּא בְּדָא, וְאִקְרֵי אֵ''ל שַׁדָ''י. בְּגִין דְּנָפַק מִכְלָלָא דְּאִלֵּין שָׁדַיִם.
וְהַאי אֵ''ל דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דִּימִינָא, נָטִיל מֵאֲתָר דָּא, כָּל אִינּוּן רַחֲמִין, דְּקַיְימֵי לְאַתְזָנָא הַהוּא הֵיכָלָא דִּלְתַתָא, דְּאִקְרֵי זְכוּתָ''א, עַל שְׁמָא דְּהַאי רוּחָא דְּבֵיהּ דְּקָאָמַרָן. הַאי שַׁדַּי, יָנִיק לְכָל אִינּוּן תַּתָּאִין, וּלְכָל אִינּוּן הֵיכָלִין, וּלְכָל אִינּוּן דִּלְבַר, דְּקַיְימֵי מִסִּטְרָא דָּא, דְּאִקְרוּן יִתְדוֹת הַמִּשְׁכָּן, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְעַל דָּא אִקְרֵי שַׁדַּי, בְּגִין דִּמְסַפְּקָא מְזוֹנָא לְכֻלְּהוּ תַּתָּאֵי, כְּמָה דְּאִיהוּ מְקַבְּלָא, מִסִּטְרָא דִּימִינָא.
מֵהָכָא, נָפְקוּ אִינּוּן נְהוֹרִין, דְּאִקְרוּן (בראשית ג׳:כ״ד) לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. בְּגִין דְּמִתְהַפְּכָא לְכַמָּה גְּוָונִין, וְהָא אוֹקִימְנָא, דְּאִלֵּין מִתְעָרֵי דִּינָא בִּשְׁלִיחוּתָא דִּלְעֵילָּא, וְאִינּוּן בְּעָלְמָא
- [...] , il reçoit la vie du monde d'en haut. Le cinquième palais éclaire les palais inférieurs. Ce palais est éclairé par la Foi. Il est pourvu d'une seule porte gardée par un chef appelé « Synigouriâ », chargé de plaider en faveur des hommes devant leur Maître et de les soustraire au pouvoir de l’ « autre côté ». Dans ce palais se trouve également un esprit composé de quatre esprits. Il a quatre couleurs: blanc, noir, jaune et rouge. Il porte le nom de « Souria ». Il est à la tête des autres esprits. Il est dans le secret de son Maître, et tous les trésors d'en haut lui sont confiés. Il porte aussi le nom d’ « Amour », et c'est pour cette raison que le cinquième palais porte le nom de « palais d'amour ». Depuis le jour de la destruction du sanctuaire, aucune âme n'a pénétré dans ce palais; et quand les âmes qui s'y trouvent enfermées seront toutes, jusqu'a la dernière, descendues sur la terre, le Roi Messie viendra et fera l'union du palais d'en haut avec le palais d'en bas; il fera l'union entre « El » et « Schadaï ». C'est de ce palais que vient la lumière appelée « épée tournante », [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[253b]
מִסְּטָר שְׂמָאלָא, כַּד אִתְפְּרַשׁ (ס''א אתפשט) רוּחָא דָּא, וּבָטַשׁ לְאַפָקָא נְהוֹרִין לְכָל סִטְרִין, כְּאִינּוּן שָׁדַיִם דְּרָמָאן חֲלָבָא לְכָל סְטָר, הָכִי נָמֵי מֵהַאי רוּחָא, נַפְקֵי לְכָל סְטָר, וְאַפִיקוּ חַד חֵיוָתָא אַחֲרָא, דִּי מְמָנָא עַל אִלֵּין, דְּאִקְרֵי לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. וְדָא אִקְרֵי. (חסר) (ס''א שבע ודא איהו דממנא)
וְהַהוּא וְהַאי דִּמְמָנָא עַל עָלְמָא. בְּזִמְנָא דִּי מְמָנָא כַּפְנָא עַל עָלְמָא וְאִתְדָּן בֵּיהּ, כְּדֵין הַאי חֵיוָתָא אִתְפָּקְדָא עַל עָלְמָא, וְאַפִיק רוּחָא דִּמְזוֹנָא, לְכָל אִינּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, דְּלָא יְמוּתוּן בְּכַפְנָא, וְסָעִיד לִבַּיְיהוּ. בְּגִין דְּהָא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, כַּד שַׁלְטָא כַּפְנָא בְּעָלְמָא, נַפְקֵי מֵהַאי סִטְרָא תְּרֵין רוּחִין מִסְאֲבִין, וְאִקְרוּן שׁוֹד וְכָפָן. וְדָא אִיהוּ רָזָא, (איוב ה׳:כ״ב) לְשׁוֹד וּלְכָפָן תִּשְׂחָק. בְּגִין דְּאִלֵּין קַיְימִין בְּעָלְמָא, וְעַבְדִין לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא קִטְרוּגָא. חַד, הַהוּא דְּקָא מְשַׁדֵּר לְהוּ כַּפְנָא, וּמַיְיתִי. וְחַד, דְּקָא אַכְלֵי בְּנֵי נָשָׁא וְלָא שַׂבְעִין, בְּגִין דְּהָא רוּחָא בִּישָׁא שַׁלְטָא בְּעָלְמָא.
חֵיוָתָא דָּא, אַפִיק חַד נִיצוֹצָא, דְּקָא נָפִיק מִנְּצִיצוּ דִּתְרֵין נִיצוֹצִין דְּאַמָרָן, דְּאִינּוּן מִתְהַפְּכָאן לְכַמָּה גְּוָונִין. וְהַאי נִיצוֹצָא אִקְרֵי שְׂרָפִים, וְהַאי אָחִיד בְּהוֹן, וְלָהִיט לוֹן.
בְּהֵיכָלָא דָּא אִית תְּרֵין מְמָנָן, נְהוֹרִין דְּקַיְימִין עַל אֶלֶף וְרִבּוֹא רִבְּבָן דְּאִקְרוּן גְּפָנִים, וְאֶלֶף וְרִבּוֹא רִבְּבָן דְּאִקְרוּן רִמּוֹנִים, וְכֻלְּהוּ קַיְימִין בַּחֲבִיבוּתָא, וְאִלֵּין אִינּוּן דְּאַעֲלֵי רְחִימוּתָא בֵּין יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָּא. וְכֻלְּהוּ מִתְעָרֵי רְחִימוּתָא, וְקַיְימָן בִּרְחִימוּ. וְכַד אַתְעַר רְחִימוּ מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וּמֵעֵילָּא לְתַתָּא, כְּדֵין אִתְמַלְיָא הֵיכָלָא, דָּא, מִכַּמָּה טָבִין, מִכַּמָּה חֲסָדִין, מִכַּמָּה רַחֲמִין וּכְדֵין רְחִימוּ דִּלְתַתָּא, גּוֹ רְחִימוּ עִלָּאָה, אִתְדַּבָּק דָּא בְּדָא.
מֵהָכָא נַפְקֵי תְּרֵין מְמָנָן, וְאִקְרוּן אַהֲבָה, עַל שְׁמָא דְּהֵיכָלָא. וְאִלֵּין קַיְימִין לְאַשְׁגָּחָא עַל כָּל אִינּוּן דִּמְיַחְדֵּי יִחוּדָא דְּמָארֵיהוֹן בִּרְחִימוּ, וּמַסְרֵי נַפְשַׁיְיהוּ עָלֵיהּ בִּרְחִימוּ, וְסַלְקֵי וְאַסְהִידוּ לְעֵילָּא וְכָל אִינּוּן דְּעַבְדֵּי חֶסֶד בְּעָלְמָא, אִינּוּן חֲסָדִין סַלְּקִין וְעָאלִין גּוֹ הַאי הֵיכָלָא, וּמִתְעַטְּרֵי תַּמָּן, וְסַלְקֵי לְאִתְעַטְּרָא גּוֹ אַהֲבָה עִלָּאָה. וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהילים ק״ח:ה׳) כִּי גָּדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ. בְּהֵיכָלָא דָּא כְּתִיב, (שיר השירים ח׳:ז׳) מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לא יִשְׁטְפוּהָ וגוֹ'.
היכל הרצון תפאר''ת
הֵיכָלָא שְׁתִיתָאָה. דָּא הוּא הֵיכָלָא דְּאִקְרֵי הֵיכָלָא דְּרָצוֹן, דְּאִיהוּ רַעֲוָא, דְּאִקְרֵי (דברים ח׳:ג׳) מוֹצָא פִי יְיָ', חֶדְוָה דְּאִתְדַּבְּקוּתָא דְּכֹלָּא. וְהָכָא אִיהוּ רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, בְּרָזָא דִּכְתִיב, (שיר השירים ד׳:ג׳) כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ. רַעֲוָא דְּכָל נִשְׁמָתִין, דְּנַפְקֵי מֵהַהוּא מוֹצָא פִי יְיָ'.
הַאי הֵיכָלָא, הֵיכָלָא דְּרַעֲוָא. דְּקַיְימָן הָכָא כָּל שְׁאֶלְתִין, וְכָל בָּעוּתִין דְּעָלְמָא. בְּגִין דְּרַעֲוָא דְּכָל רַעֲוִין, כַּד נְשִׁיקִין אִשְׁתְּכָחוּ, בְּרָזָא דִּכְתִּיב, (בראשית כ״ט:י״א) ויִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל. וּכְדֵין כַּד נָשִׁיק דָּא לְדָא, כְּדֵין אִקְרֵי עֵת רָצוֹן. בְּגִין דְּהָא כְּדֵין שְׁלִימוּ אִשְׁתְּכַח, וְכָל אַנְפִין נְהִירִין. וְכַד צְלוֹתִין סַלְּקִין, כְּדֵין אִיהוּ עֵת רָצוֹן לְאִשְׁתַּכְחָא, וְעַל דָּא כְּתִיב (תהילים ס״ט:י״ד) וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ' עֵת רָצוֹן. דְּאִיהוּ חִבּוּרָא דָּא עִם דָּא.
בְּהֵיכָלָא דָּא קַיְימָן שִׁית פִּתְחִין, ד' פִּתְחִין לְד' סִטְרִין דְּעָלְמָא, וְחַד לְעֵילָּא, וְחַד לְתַתָּא. בְּאִלֵּין פִּתְחִין אִתְמָנָא חַד רוּחָא, דְּאִיהוּ רַב עַל כֻּלְּהוּ דִּי מְמָנָן בְּכָל אִלֵּין פִּתְחִין, וְרָזִיאֵ''ל שְׁמֵיהּ. וְהַאי אִתְמָנָא וְאִתְפְּקַד בְּכָל אִינּוּן רָזִין עִלָּאִין, דְּפוּמָא לְפוּמָא מְמַלְלָן, דְּנַשְׁקִין דָּא דְּלָא בִּרְחִימוּ דִּרְחִימוּתָא.
רָזִין אִלֵּין לָא קַיְימָן לְגַלָּאָה, אֲבָל כַּד תַּרְעִין אִתְפְּתָחוּ, כְּדֵין יַדְעִין כֻּלְּהוּ הֵיכָלִין, וְכָל אִינּוּן רוּחִין, וְכָל אִינּוּן מַשִּׁרְיָין, דְּהָא תַּרְעֵי דְּרָצוֹן אִתְפְּתָחוּ. וְלָא עָאלִין בְּאִלֵּין תַּרְעִין, אֶלָּא רַעֲוֵי דִּצְלוֹתִין, רַעֲוֵי דִּשְׁבָחָא, רַעֲוֵי דְּנִשְׁמָתִין קַדִישִׁין עִלָּאִין.
הַאי אִיהוּ הֵיכָלָא דְּמֹשֶׁה, בְּהַאי הֵיכָלָא אִתְכְּנִישׁ מֹשֶׁה בִּרְחִימוּ, וְנָשִׁיק נְשִׁיקִין. בְּהַאי הֵיכָלָא, (שמות י״ט:י״ט) מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנְנּוּ בְקוֹל.
כַּד אִתְדָּבָּקוּ נְשִׁיקִין בִּנְשִׁיקִין,
- [...] parce que la lumière tourne dans toutes les directions. Quand la famine désole la terre, c'est ce palais qui ouvre ses portes pour faire descendre la nourriture aux hommes. Le chef préposé à ce palais a sous ses ordres des millions d'anges dénommés les uns « la vigne », les autres « les dattes », d'autres encore « des figuiers », etc., tous chargés de plaider la cause des hommes. Le sixième palais est appelé « palais de la clémence », car c'est ici qu'on cueille les prières et les vœux des hommes. Ce palais est pourvu de six portes dont quatre sont disposées aux quatre directions du monde, une en haut et une en bas. Le chef préposé à la garde de ces portes porte le nom de « Raziël »; il a la garde de tous les mystères suprêmes qui ne sont prononcés que de bouche à bouche lorsque les degrés célestes s'unissent et s’embrassent. Ces mystères ne seront jamais révélés. Seulement quand les portes de ce palais s'ouvrent, tous les esprits et toutes les légions d'anges savent que c'est le moment de la Clémence. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[254a]
דָּא עִם דָּא, וְעַל דָּא כְּתִיב, (שיר השירים א׳:ב׳) יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ וְגוֹ'. לֵית נְשִׁיקִין דְּחֶדְוָה וּרְחִימוּתָא אֶלָּא כַּד מִתְדַּבְּקָן דָּא בְּדָא, פּוּמָא בְּפוּמָא, רוּחָא בְּרוּחָא, דִּכְדֵין רָוָואן דָּא עִם דָּא, בְּתַפְנוּקִין דְּכֹלָּא, וּבְחֶדְוָה, מִנְּהִירוּ עִלָּאָה.
תָּא חֲזֵי, מֹשֶׁה יְדַבֵּר, דִּכְתִּיב, (שיר השירים א) הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, וּכְתִיב (שיר השירים ד) כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ. וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, דִּכְתִּיב, (שיר השירים א) הִנְּךָ יָפֶה דּוֹדִי אַף נָעִים, וּכְתִיב (שיר השירים ה) שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נוֹטְפוֹת מוֹר עוֹבֵר.
הַאי רוּחָא, אִתְמְסָרוּ בִּידֵיהּ, כָּל רָזִין דְּאִינּוּן נִשְׁמָתִין עִלָּאִין, דְּמִתְעָרֵי תִּיאוּבְתָא דִּרְחִימוּ דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא כַּחֲדָא. אִינּוּן נִשְׁמָתִין עִלָּאִין, כְּגוֹן רִבִּי עֲקִיבָא וְחַבְרוֹי, דְּאִלֵּין לָא אִתְקְרִיבוּ לְאִסְתַּחֲאָה בִּנְהַר דִּינוּר, כְּמָה דִּשְׁאַר נִשְׁמָתִין אִסְתַּחְיָין תַּמָּן וְעָבְרוּ בֵּיהּ, וְהָא אוֹקִימְנָא. (תא חזי), רוּחָא דָּא, אַפִיק תְּרֵיסָר נְהוֹרִין, וְכֻלְּהוּ קַיְימֵי בְּרָזָא דִּתְחוֹת הַאי רוּחָא. בְּאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא, קַיְימִין ד' נְהוֹרִין עִלָּאִין, דְּשַׁלְטִין לְאַרְבַּע סִטְרִין. בְּסִטְרָא דְּדָרוֹם, קַיְּימָא חַד נְהוֹרָא עִלָּאָה יְמִינָא דְּכָל עָלְמָא, דְּהָא מִנֵּיהּ שָׁרָאן יִשְׂרָאֵל לְאִתְאַחֲדָא בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְאִיהוּ מִיכָאֵל, רַב חֵילָא דִּנְהוֹרָא עִלָּאָה, דְּנַחְתָא מִסִּטְרָא דְּדָרוֹם, דְּתַמָּן נְהוֹרָא קַיְּימָא בְּתוּקְפֵּיהּ.
הַאי מִיכָאֵל, נְהוֹרָא יְמִינָא, אַפָטְרוֹפוֹסָא רַבָּא דְּיִשְׂרָאֵל. בְּגִין, דְּכַד סִטְרָא אַחֲרָא קַיְּימָא לְאַסְטָאָה עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, כְּדֵין מִיכָאֵל טָעַן עִמֵּיהּ, וְאִתְעָבִיד סַנֵּיגוֹרְיָא עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִשְׁתְּזִבָן מֵהַהוּא קַטֵיגוֹרְיָא דְּמָארֵי בַּעֲלֵי דְּבָבוּ דְּיִשְׂרָאֵל.
בַּר בְּזִמְנָא דְּאִיחְרַב יְרוּשָׁלַם, דְּהָא כְּדֵין אִתְגַבָּרוּ חוֹבִין וּמִיכָאֵל לָא יָכִיל בַּהֲדֵיהּ דְּסִטְרָא אַחֲרָא, דְּטַעֲנָתֵיהּ דְּמִיכָאֵל תְּבִירָא עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וּכְדֵין (איכה ב׳:ג׳) הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב.
בְּסִטְרָא דְּצָפוֹן, קַיְּימָא נְהוֹרָא אַחֲרָא, דְּהָא אִיהוּ קַיְּימָא (ס''א לנטלא) לְבַטְּלָא דִּינָא מִבֵּי הֵיכָלָא רְבִיעָאָה. וְיָהַב לַמְמָנָא דְּפִתְחָא דִּבְהַהוּא פִּתְחָא קַיְּימָא מְמָנָן אַחֲרָן דְּאִינּוּן דְּבִסְטַר מְסַאֲבָא, מְחַכָּאן לְהַהוּא מְמָנָא וְנַטְלֵי דִּינָא. וּלְזִמְנִין דְּהַאי נְהוֹרָא דְּבְסִטְרָא דְּצָפוֹן, אִיהוּ עָבִיד דִּינָא, וְלָא יִתְמְסָר בִּידָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא. בְּגִין דְּכָל דִּינִין דְּאִתְעָבֵידוּ בֵּיהּ, אִית לוֹן אַסְוָותָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד חֶסֶד בְּאִינּוּן אַתְרֵי.
גַּבְרִיאֵ''ל אִיהוּ הַאי נְהוֹרָא דִּבְסִטְרָא דְּצָפוֹן, וּבְכָל אֲתָר דְּאִיהוּ מָחֵי, שָׁרֵי בֵּיהּ חֶסֶד. בְּגִין דְּגַבְרִיאֵ''ל בִּתְרֵין סִטְרִין, כָּלִיל בְּתַרְוַויְיהוּ, וְעַל דָּא, מַחְיָא וְאַסְוָותָא בֵּיהּ. בְּסִטְרָא דָּא קַיְּימָא רָזָא דִּכְתִּיב, (דברים ח׳:ה׳) כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְיָ' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ. וְאִלֵּין יִסּוּרִין דִּרְחִימוּתָא, דִּכְלִילָן בְּסִטְרָא דָּא וּבְסִטְרָא דָּא.
בְּסִטְרָא דְּמִזְרָח, קַיְּימָא נְהוֹרָא אַחֲרָא, דְּאִיהוּ קַיְּימָא בְּכָל מִלֵּי דְּאַסְוָותָא, לְמֵיעַל קַמֵּי מָארֵיהּ, כָּל אִינּוּן דְּאִתְנַשְׁיָין בְּבֵי מַרְעַיְיהוּ, וּלְקָרְבָא זִמְנִין וְקִצִין לְאִינּוּן מַרְעִין דְּאִשְׁתְּלִימוּ מְהֵימְנוּתַיְיהוּ. וְאַסְחַר עָלְמָא בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, בְּגִין לְאַשְׁלְמָא אַסְוָותָא בְּפִקּוּדָא דְּמָארִיהּ, וְהַאי (איהו) נְהוֹרָא רְפָאֵ''ל שְׁמֵיהּ. וְאַף עַל גַּב דְּהָא אוֹקִימְנָא לֵיהּ לְסִטְרָא אַחֲרָא. וְדָא אָחִיד לְסִטְרָא דָּא, וּלְסִטְרָא דָּא, לְסִטְרָא דְּמִיכָאֵל, וּלְסִטְרָא דְּגַבְרִיאֵל.
וְהַאי אִיהוּ מְמָנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְדָּן בַּר נָשׁ בְּהֵיכָלָא רְבִיעָאָה לַחַיִּים, כְּדֵין אִיהוּ אַקְדִים בְּאַסְוָותָא. וְהַאי אַסְוָותָא מִגּוֹ דְּחִיקוּ נָפְקָא, בְּגִין דְּמִתְּרֵין סִטְרִין נָפְקָא, וְהַאי דְּחִיקוּ אַתְיָא מִגּוֹ סְטָר שְׂמָאלָא, וְאַסְוָותָא מִגּוֹ סְטָר יְמִינָא. וְעַל דָּא, הַהוּא מְרַע כַּד אַתְיָא לֵיהּ אַסְוָותָא, מִגּוֹ דְּחִיקוּ סַגִּיא אַתְיָא לֵיהּ.
וְהָכִי הוּא מִסִּטְרָא דְּמַעֲרָב, וְאַף עַל גַּב דְּאַמָרָן דִּרְפָאֵל בִּסְטָר מִזְרָח, וְאוּקְמוּהָ בִּסְטָר דָּא דְּמַעֲרָב, אַסְוָותָא וְחַיִּין לָאו אִיהוּ אֶלָּא מִסְּטָר מִזְרָח, דְּהָא (רמ''ו ע''ב) מִתַמָּן אִתְמַשְּׁכָאן חַיִּין לְתַתָא. (ובהאי סטרא דמערב), נְהוֹרָא חַד וְנוּרִיאֵ''ל שְׁמֵיהּ, וְאִיהוּ אוּרִיאֵ''ל. וְדָא אִיהוּ כָּלִיל מִכֻּלְּהוּ, וְקַיְּימָא שְׁלִיחָא בְּכֹלָּא. וְאִית לֵיהּ ג' סִטְרִין, אֲבָל תְּרֵין אִינּוּן, בְּגִין דְּכָל חַד מֵאִלֵּין כָּלִיל בְּחַבְרֵיהּ,
- [...] Au côté sud du palais on voit une grande lumière qui couvre tout le monde; c'est Michel, le grand avocat d'Israël. Toutes les fois que l’ «autre côté » fait un réquisitoire contre Israël, Michel prend sa défense et le préserve ainsi des atteintes de son ennemi. Au moment de la destruction de Jérusalem, la culpabilité d'Israël était si grande que le plaidoyer de Michel ne put pas prévaloir contre le réquisitoire du démon. Au côté nord du palais, on voit une lumière. C'est Gabriel qui apporte le mal et son remède à la fois. Au côté est du palais, on voit une lumière. C'est Raphaël qui apporte les remèdes à tous les maux. Enfin la lumière du côté de l'ouest, c'est « Nariël » qui est la synthèse des trois lumières précédentes. A ces quatre lumières correspondent [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[254b]
דְּאִינּוּן אַרְבַּע יְסוֹדִין תַּתָּאִין, מֵאִינּוּן אַרְבַּע יְסוֹדֵי עָלְמָא, עִלָּאִין עַל כֹּלָּא. וּבְגִין דְּכֻלְּהוּ מִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא, רָמַז קְרָא וְאָמַר, (שיר השירים ו׳:י״א) אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת.
אִינּוּן תְּרֵיסָר נְהוֹרִין, קַיְימִין בְּהַהוּא רוּחָא דְּקַאמְרָן, וְהַהוּא רוּחָא עָלַיְיהוּ בִּשְׁלִימוּ, אִלֵּין אַרְבַּע נְהוֹרִין עִלָּאִין, אִית תְּחוֹתַיְיהוּ תְּמַנְיָא אַחֲרָנִין, לְמֶהֱוֵי בִּשְׁלִימוּ, וּבְכֻלְּהוּ שְׁלִימוּ חַד (ירדתי לראות אלין ארבע נהורין עלאין אית תחותייהו תמניא אחרנין ואינון תריסר נהורין דקימין תחות ההוא רוחא דקאמרן וההוא רוחא עלייהו בשלימו למהוי בכלהו שלימו חד), וְכַד מִתְפָּרְשִׁין כֻּלְּהוּ, אִינּוּן תְּלַת לְכָל סְטָר.
אִלֵּין אַרְבַּע סַמְכִין, קַיְימִין לְסַלְּקָא וּלְאִתְאַחֲדָא הַאי הֵיכָלָא לְעֵילָּא, בַּאֲתָר דְּאִקְרֵי שָׁמַיִם, לְאִתְחַבְּרָא נְשִׁיקִין אִלֵּין בְּאִלֵּין כַּחֲדָא. תְּחוֹת אִלֵּין, כַּמָה דַּרְגִּין לְדַרְגִּין, כֻּלְּהוּ נַפְקֵי מִנַּיְיהוּ, מֵאִלֵּין יְסוֹדִין תַּתָּאִין, מִנַּיְיהוּ מִסִּטְרָא דְּמַיָּא, וּמִנַּיְיהוּ מִסִּטְרָא דְּאֶשָּׁא, וּמִנַּיְיהוּ מִסִּטְרָא דְּרוּחָא, וּמִנַּיְיהוּ מִסִּטְרָא דְּעַפְרָא.
כְּגַוְונָא דָּא תָּנִינָן, אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵס, וְכֻלְּהוּ אִתְבְּרִירוּ לְדוּכְתָּא דָּא, לְאִלֵּין אַרְבַּע יְסוֹדֵי. וְכָל חַד וְחַד אִתְקָשָּׁר בְּדוּכְתֵּיהּ, דָּא בְּסִטְרָא דְּאֶשָּׁא, וְדָא בְּסִטְרָא דְּמַיָּא, וְדָא בְּסִטְרָא דְּרוּחָא, וְדָא בְּסִטְרָא דְּעַפְרָא. וְכֻלְּהוּ אַטְבָּעוּ בִּיסוֹדָא דִּילֵיהּ, כְּמָה דְּאָעֲלוּ. בַּר הַהוּא שְׁלֵימָא חֲסִידָא, דְּאַתְיָא בְּסִטְרָא דִּימִינָא, וְאִתְדָּבַּק בִּימִינָא, וְסָלִיק לְעֵילָּא.
וְכַד מָטָא לְהַאי אֲתָר דְּאִקְרֵי הֵיכָל אַהֲבָה, אִתְדָּבַּק בֵּיהּ בִּרְעוּ דְּלִבָּא. אָמַר, הַאי הֵיכָלָא, צְרִיכָא אִיהוּ לְדַבְּקָא לֵיהּ, בְּהֵיכָלָא דִּלְעֵילָּא, בְּאַהֲבָה רַבָּה. כְּדֵין אִשְׁתְּלִים בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְאִיהוּ סָלִיק וְאַשְׁלִים אַהֲבָה זוּטָא בְּאַהֲבָה רַבָּא, כַּדְקָא חֲזֵי. וְעַל דָּא מִית בְּאַהֲבָה, וְנָפַק נִשְׁמָתֵיהּ בְּהַאי קְרָא, (דברים ו) וְאָהַבְתָּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.
כָּל אִינּוּן אַחֲרָנִין, נַחְתוּ לְתַתָא כָּל חַד וְחַד, וְאִתְעֲנָשׁוּ בְּהַהוּא יְסוֹדָא דְּנָחַת לְתַתָא. אֱלִישָׁע נָחַת לְתַתָא בִּסְטָר שְׂמָאלָא, דְּאִיהוּ אֶשָּׁא, וְנָחִית בֵּיהּ וְלָא סָלִיק, וְאִעְרַע בְּהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, דְּאִקְרֵי אֵל אַחֵר. וְאִתְמְנַע מִנֵּיהּ תְּשׁוּבָה, וְאִתְתָרַךְ בְּגִין דְּאִתְדָּבַּק בֵּיהּ, וְעַל דָּא אִקְרֵי אַחֵר, וְאוֹקִימְנָא.
בֶּן עֲזָאי, נָחִית בִּיסוֹדָא דְּעַפְרָא, וְעַד לָא מָטָא לְאוֹקִידוּ דְּעַפְרָא, דְּמָטֵי לְהַהוּא סְטָר אַחֲרָא, אַטְבַע בְּהַהוּא עַפְרָא, וּמִית. וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהילים קט״ז:ט״ו) יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו.
בֶּן זוֹמָא, נָחִית בִּיסוֹדָא דְּרוּחָא, וְאִעְרַע בְּרוּחָא אַחֲרָא, דְּמָטָא לִסְטַר מְסַאֲבָא, דְּאִקְרֵי פֶּגַע רַע, וּבְגִין כַּךְ פָּגַע בֵּיהּ, וְלָא אִתְיָישָׁב בֵּיהּ, וְכֻלְּהוּ לָא אִשְׁתֵּזָבָן מֵעוֹנְשָׁא. וְעַל דָּא אָמַר שְׁלמֹה, (קהלת ח׳:י״ד) יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמַּגִיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים. בְּגִין דְּאִלֵּין נַחְתוּ בְּדַרְגִּין אִלֵּין, וְאִתְעֲנָשׁוּ.
תָּא חֲזֵי, בְּגִין דְּרִבִּי עֲקִיבָא סָלִיק לְעֵילָּא כְּדְקָא יֵאוֹת, עָאל בִּשְׁלָם וְנָפַק בִּשְׁלָם. דָּוִד שָׁאִיל שְׁאֶלְתָּא, וְלָא אִתְפְּרַשׁ, דִּכְתִיב (תהילים י״ז:י״ד) מִמְתִים יָדְךָ יְיָ' מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים. (ס''א תוהא) עַל מַה דָּא אִלֵּין דְּאִתְקְטָלוּ בְּקָטוּלֵי עָלְמָא צַדִיקַיָּיא, זַכָּאִין דְּלָא חָאבוּ חוֹבָה בְּגִין דְּיִתְעָנְשׁוּן.
תָּא חֲזֵי, מִמְתִים יָדְךָ יְיָ', מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים, הָכָא אִיהוּ תְּרֵי סִטְרֵי, יָדְךָ יְיָ'. וְחֶלֶד. יָדְךָ יְיָ', דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּנִשְׁמְתָא אִתְכְּנִישׁ לְגַבֵּיהּ. מִמְתִים מֵחֶלֶד, דָּא סִטְרָא אַחֲרָא, דְּגוּפָא אִיהוּ שַׁלְטָא עֲלוֹי, דִּכְתִיב (ישעיהו ל״ח:י״א) לא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְבֵי חָדֶל.
תָּא חֲזֵי, נִשְׁמְתָא דְּאִלֵּין, לְאַשְׁלָמוּתָא דְּרוּחָא קַדִישָׁא, דִּלְהוֹן עֲשָׂרָה רוּחִין מִתַּתָא כְּדְקָא יֵאוֹת, וְגוּפָא דִּלְהוֹן יִתְמְסָר לְמַלְכוּ חַיָּיבָא. כָּל חַד נָטִיל חוּלָקֵיהּ, בְּרָזָא דְּקָרְבְּנִין.
וְתָא חֲזֵי, רֵישָׁא שֵׁירוּתָא דִּמְהֵימְנוּתָא, גּוֹ מַחֲשָׁבָה, בָּטַשׁ בּוּצִינָא דְּקַרְדִינוּתָא, וְסָלִיק גּוֹ מַחֲשָׁבָה, (ס''א ואפיק) נִצוֹצִין, נְצִיצִין זָרִיק (ויקרא רצ''ב ע''ב) לִתְלַת מֵאָה וְעֶשְׂרִין עֵיבָר, וּבָרִיר פְּסוֹלֶת מִגּוֹ מַחֲשָׁבָה, וְאִתְבְּרִיר.
אוּף הָכִי, כְּגַוְונָא דָּא סָלִיק בְּמַחֲשָׁבָה, כְּמָה דְּאִתְבְּרַר בֵּיהּ פְּסוֹלֶת, (ס''א ויתבריר אוף הכי, אלין בהו אשתלים מאן דאצטריך, ודאי כך סליק במחשבה וכלא) וְיִתְבְּרִיר אִלֵּין, בְּהוּ אִשְׁתְּלִים מַאן דְּאִצְטְרִיךְ, ודָאי כַּד סָלִיק, בְּמַחֲשָׁבָה סָלִיק וְכֹלָּא
- [...] les quatre éléments du monde ici-bas. Ces lumières se subdivisent en d'innombrables lumières inférieures. Chacun ici-bas reçoit la lumière conforme à sa manière de vivre. Les zélés, les prophètes, les maîtres de la Loi reçoivent leurs lumières de ce palais. Bien que la lumière soit toujours la même, elle n'arrive pas d'égale façon à tous les hommes. La conduite menée ici-bas est le canal par où coule la lumière. Si le canal est propre, la lumière arrive pure; elle arrive trouble quand le canal est obstrué de terre. De là vient qu’une même lumière étant aperçue par plusieurs hommes, chacun la voit d'autre façon. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[255a]
כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ. חִידוּ מִסִּטְרָא דָּא, וַעֲצִיבוּ מִסִּטְרָא דָּא.
כְּתִיב (קהלת ח׳:ט״ו) וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַּעֲמָלוֹ יְמֵי חַיָיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלהִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה, וְכִי שְׁלמֹה מַלְכָּא מְשַׁבַּח דָּא. אֶלָּא וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה, דָּא חֶדְוָותָא דְּמַלְכָּא קַדִישָׁא, בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ שַׁלְטָא, בְּשַׁבְּתָא וּבְיוֹמִין טָבִין, דְּמִכָּל עוֹבָדִין טָבִין דְּבַּר נָשׁ עָבִיד, אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי אִם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת, וּלְאַחְזָאָה חֶדְוָותָא בְּהַהוּא, (נ''א זמנא) סִטְרָא בְּגִין דִּיְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי.
וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַּעֲמָלוֹ. מַאן. דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הוּא יִלְוֶנּוּ, וְיֵהַךְ עִמֵּיהּ לְאַעֲלָא לֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי.
דָּבָר אַחֵר וְהוּא יִלְוֶנּוּ, מַאן הוּא. הַהוּא בַּר נָשׁ דְּאָכִיל וְשָׁתֵי וְחַדֵי, כָּל מַאי דְּאַפִיק לְמֵיכַל וּלְמִשְׁתֵּי, הוּא יִלְוֶנּוּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַלְוָאָה, וְאִיהוּ יָהִיב לֵיהּ כִּפְלֵי כִּפְלַיִם, מִכָּל מַה דְּאַפִיק בְּהַאי. בִּתְרֵין אִלֵּין, אוֹזִיף בַּר נָשׁ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד חַיִּיס לֵיהּ לְמִסְכְּנָא. וְכַד אַפִיק בְּשַׁבָּתֵי וְזִמְנֵי. דְּהָא כֹּלָּא אוֹזִיף לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי י״ט:י״ז) מַלְוֶה יְיָ' חוֹנֵן דָּל וּגְמוּלּוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ.
וּבְגִין כָּךְ, דָּא שִׂמְחָה, וְדָא עֲצִיבוּ. דָּא חַיִּים וְדָא מָוֶת. דָּא טוֹב, וְדָא רָע, דָּא גַּן עֵדֶן, וְדָא גֵּיהִנָּם. וְכֹלָּא, דָּא בְּהִפּוּכָא דְּדָא, וְעַל דָּא גּוּפָא דִּלְהוֹן הֲוָה בַּעֲצִיבוּ, וְנִשְׁמְתָא בְּחֶדְוָה. וְכַד הֲווֹ אִלֵּין עֲשָׂרָה דְּאִקְרוּן הֲרוּגֵי מַלְכוּת, הֲרוּגִים הֲווֹ מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וְאַשְׁלִימוּ אֲתָר אַחֲרָא דִּקְדוּשָּׁה. וּבְגִין כָּךְ, כֹּלָּא גַּלֵּי קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִתְעָבִיד כְּדְקָא יֵאוֹת.
בְּהֵיכָלָא דָּא קַיְימִין אִינּוּן תְּרֵיסָר. אַרְבַּע אִלֵּין לְעֵילָּא, וּתְמַנְיָא עִמְּהוֹן. בְּגִין דְּכָל חַד, נָטִיל עִמֵּיהּ תְּרִין, כְּמָה דְּאִיהוּ סִדוּרָא (דתרין) דִּדְגָלִים וְכֵן בְּסִדוּרָא דִּלְתַתָּא, עַד סוֹף דְּכָל דַּרְגִין.
בְּהֵיכָלָא דָּא, עָאלִין כָּל אִינּוּן צְלוֹתִין, וְכָל אִינּוּן רַעֲוִין דִּשְׁבָחִין דְּאִתְעָבֵידוּ בִּרְחִימוּ, וְכַד עָאלִין בְּהַאי הֵיכָלָא, כֻּלְּהוּ מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ. (בקודשא בריך הוא) וּבְכָל יוֹמָא, וּבְכָל זִמְנָא דְּנְשִׁיקִין אִתְחַבָּרוּ, כְּדֵין אִיהוּ זִמְנָא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתַּעְשַׁע בְּנִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּיא, וּמַהוּ הַשַׁעְשׁוּעַ דְּמִתְעֲרִין אִינּוּן נְשִׁיקִין, וְאִינּוּן אַקְדִּימוּ לְהַהוּא עִנּוּגָא, וְעַל דָּא כְּתִיב (ישעיהו נ״ח:י״ד) אָז תִּתְעַנַּג עַל יְיָ', וְאוֹקִימְנָא.
הֵיכָלָא דָּא, כְּלָלָא דְּכָל אִינּוּן הֵיכָלִין תַּתָּאִין, כֻּלְּהוּ כְּלִילָן בְּהַאי הֵיכָלָא. הֵיכָלָא קַדְמָאָה, דְּתַמָּן קַיְּימָא הַהוּא רוּחָא דְּקַאמְרָן, וְכָל אִינּוּן חֵיוָון דְּבֵיהּ, אִסְתְּמִיךְ בִּתְרֵין סַמְכִין לִסְטַר מִזְרָח, וּבִתְרֵין סַמְכִין לִסְטַר דָּרוֹם, וּבִתְרֵין סַמְכִין לִסְטַר מַעֲרָב, וּבִתְרֵין סַמְכִין לִסְטַר צָפוֹן, וְאִינּוּן תְּמַנְיָא. וְאִלֵּין אִקְרוּן יְתֵדוֹת הַמִּשְׁכָּן, וְקַיְימֵי לְבַר.
כַּד מַלְכָּא עִלָּאָה אָתֵי, נַטְלֵי אִינּוּן יְתֵדוֹת, וְאִתְעַקְרָן מֵאַתְרַיְיהוּ אִינּוּן מֵיתָרִים, דְּאִינּוּן תְּמַנְיָא אַחֲרָנִין, בַּר מֵאִינּוּן יְתֵדוֹת דְּקָא אַמָרָן. וְהַהוּא רוּחָא קַדְמָאָה דִּי בְּגוֹ הֵיכָלָא דָּא, קָדִים וְעָאל, וְאִתְכְּלִיל בְּגוֹ הַהוּא (ס''א תניינא ברוחא אחרא דביה) רוּחָא תִּנְיָינָא דְּבֵיהּ.
אִינּוּן תְּרֵין סַמְכִין דְּלִסְטַר מִזְרָח, אִינּוּן קַרְעִיאֵ''ל, דְּאִתְמַנָא לְבַר עַל תְּרֵיסָר אַלְפֵי מְמָנָן, דְּכֻלְּהוּ אִקְרוּן יְתֵדוֹת הַמִּשְׁכָּן, דָּא לִימִינָא. לִשְׂמָאלָא שַׁמְעִיאֵ''ל, וְאִתְמָנָא עַל תְּרֵיסָר אַלְפֵי מְמָנָן אַחֲרָנִין, וְכֻלְּהוּ יְתֵדוֹת כִּדְקַאמְרָן. (אינון ממנן אחרנין) סַמְכִין דְּאִתְמָנוּן לִסְטַר דָּרוֹם, חַד סַעֲדִיאֵ''ל, וְחַד סְטָרִיאֵ''ל, (נ''א סעריהא''ל) כָּל חַד וְחַד, עַל תְּרֵיסָר אַלְפֵי מְמָנָן אַחֲרָנִין. אִלֵּין לָא אִתְעֲדוּן מִשׁוּלְטָנֵהוֹן לְעָלְמִין.
אִלֵּין כֻּלְּהוּ, מְמָנָן עַל קִיוּמָא דְּעָלְמָא, אִלֵּין (מאינון דקיימן בקיומא דאינון דאתנסיבו דשקלי (קט''ו ע''ב) במתקלא דוכרין ונוקבין דא עם דא) (ס''א אינון דתקלי במתקלא דכורין ונוקבין, לאתנסבא דא עם דא). וְאִלֵּין אִקְרוּן מֹאזְנַיִם, עַל דָּא כְּתִיב, (תהילים ס״ב:י׳) בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת, וְלָא אִינּוּן דִּכְתִּיב בְּהוּ (רנ''ב ע''א) (ויקרא י״ט:ל״ו) מֹאזְנֵי צֶדֶק, דְּקַאמְרָן. כָּל אִינּוּן דִּשְׁקִילִין דָּא עִם דָּא, וְלָא שָׁקִיל דָּא יַתִיר מִן דָּא, סַלְּקִין וְאִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, וְאִינּוּן חִבּוּרָא
- [...] L'un y trouve la joie et l'autre la tristesse, l'un la vie et l'autre la mort, l'un le bien et l'autre le mal, l’un le paradis et l'autre l'enfer. Ce palais est la quintessence de tous les autres. Dans le premier palais, l'esprit que nous avons mentionné et les Hayoth qui en dépendent sont appuyés contre huit piliers disposés par deux, dans chacune des quatre directions. Les piliers du Tabernacle correspondaient aux huit piliers du palais. Outre l'esprit mentionné, il y en a un autre du nom de « Qariel ». Au-dessous de celui-ci sont placés douze mille autres chefs. Contre les piliers du côté sud sont appuyés les anges « Sahadiël » et « Satrie » dont chacun a douze mille chefs sous ses ordres. Ils sont chargés de peser sur la balance les mâles et les femelles, c’est-à-dire de peser le mérite de chacun des conjoints. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[255b]
דִּדְכַר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא, וְעַל דָּא בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת. וְאַף עַל גַּב דִּלְזִמְנִין מִסְתַּיְּיעָא מִלְּתָא, וְשָׁקִיל דָּא יַתִיר מִן דָּא, סַלְּקִין וּמִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, וְהָא אוֹקִימְנָא.
אִינּוּן תְּרֵין סַמְכִין דְּלִסְטַר צָפוֹן, פַּתְחִיאֵ''ל, עֲטָרִיאֵ''ל. וּמְמָנָן כָּל חַד וְחַד, עַל תְּרֵיסָר אַלְפִין מְמָנָן אַחֲרָנִין, וְאִינּוּן יְתֵדוֹת הַמִּשְׁכָן, וּבְאִלֵּין אַחֲרָנִין דְּקַאמְרָן. אִינּוּן מְמָנָן תְּרֵין סַמְכִין אַחֲרָנִין דְּלִסְטַר מַעֲרָב, אִינּוּן פְּדָתִיאֵ''ל תּוֹמִיהָאֵ''ל, וְאִתְמְנוּן כָּל חַד עַל תְּרֵיסָר אַלְפֵי מְמָנָן אַחֲרָנִין, וְכֻלְּהוּ יְתֵדוֹת הַמִּשְׁכָּן כִּדְקַאמְרָן.
אִלֵּין אִינּוּן דְּאוֹשְׁדֵי דִּמְעִין, עַל כָּל אִינּוּן דִּמְתָרְכֵי נְשֵׁיהוֹן קָמַיְיתָא. בְּגִין דְּאִינּוּן שֶׁבַע בִּרְכָאן דְּאִתְמְסָרוּ לָהּ, אִתְעֲדָן, וְלָא אִתְקְיָּימוּ, בְּגִין דְּאִתְתָּרָכָא, וְלָא אִתְדְּבָקוּ בַּעְלָהּ וְאִתְּתָא כַּחֲדָא. וְעַל דָּא כֻּלְּהוּ אוֹשְׁדֵי דִּמְעִין, דְּאַחְזֵי תִּירוּכִין, דְּאִינּוּן שֶׁבַע בִּרְכָאן כְּמָה דְּאִתְעֲדָּן מֵאֲתָר אַחֲרָא. כְּדֵין בְּהַהִיא שַׁעֲתָא קָלָא נָפַק וְאָמַר, (ישעיהו נ׳:א׳) אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ.
הֵיכָלָא תִּנְיָינָא, דְּקָא אַמָרָן דְּכָלִיל לְהֵיכָלָא קַדְמָאָה, לְאִתְיַיחֲדָא בֵּיהּ. וְכָל אִינּוּן חֵיוָון, הָכִי נָמֵי אִית לֵיהּ תְּמַנְיָא סַמְכִין כְּקַדְמָאֵי. וְכוּלְהוּ מְמָנָן, כָּל חַד וְחַד, עַל תְּרֵיסָר אַלְפֵי מְמָנָן אַחֲרָנִין, כְּאִלֵּין קַדְמָאֵי כִּדְקַאמְרָן. תְּרֵין סַמְכִין אִינּוּן לִסְטַר מִזְרָח, תְּרֵין סַמְכִין לִסְטַר דָּרוֹם, וּתְרֵין סַמְכִין לִסְטַר צָפוֹן, וּתְרֵין סַמְכִין לִסְטַר מַעֲרָב.
אִלֵּין תְּרֵין סַמְכִין דְּלִסְטַר מִזְרָח, יְהָדָנִיאֵ''ל, גְּזוּרִיָּ''ה. תְּרֵיסָר אַלְפֵי מְמָנָן דְּכָל חַד, וְכֻלְּהוּ יְתֵדוֹת. אִינּוּן תְּרֵין סַמְכִין דְּלִסְטַר דָּרוֹם, אָהֲרִיאֵ''ל, בָּרְהִיאֵ''ל. כָּל חַד וְחַד, אִינּוּן עַל תְּרֵיסָר אַלְפִין כְּקַדְמָאֵי.
אִלֵּין מְמָנָן עַל מַשְׁבֵּר, וְנַטְלֵי אִינּוּן קַלֵי דְּנָשִׁין, וּמַנְחָן לוֹן קָמֵי הַהוּא הֵיכָלָא. וְכַד הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא אָתֵי לְקַטְרְגָא בְּהַאי שַׁעֲתָא, דְּאִיהוּ שַׁעֲתָא דְּסַכָּנָה, קַיְימֵי אִלֵּין, וְעָאלִין הָנֵי קָלֵי לַמְמָנָא דְּעַל פִּתְחָא, וְלָא יָכִיל הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא לְקַטְרְגָא. וּלְזִמְנִין דְּקָדִים הַהוּא סְטָר אַחֲרָא וְעָאל וְקַטְרִיג, וְיָכִיל לְנַזְקָאָה.
אִלֵּין תְּרֵין סַמְכִין דְּלִסְטַר צָפוֹן, חַלְחָלִיאֵ''ל (ס''א סלסליא''ל), קַרְסָפִיהָאֵ''ל, אִינּוּן מְמָנָן כָּל חַד עַל תְּרֵיסָר אַלְפִין אַחֲרָנִין. דְּלִסְטַר מַעֲרָב אִינּוּן, סוּגַדְיָ''ה (ס''א סוגרי''א). גְּדַרְיָ''ה. וְאִלֵּין עַל תְּרֵיסָר אַלְפֵי אַחֲרָנִין.
וְאִלֵּין מְמָנָן עַל הַהוּא דָּמָא דִּבְרִית, כַּד אִתְגְזַר הַהוּא וַלְדָא לִתְמַנְיָּא יוֹמִין וְאִלֵּין נַטְלֵי הַהוּא דָּמָא, וּמַנְחָן לֵיהּ קָמֵי הַאי הֵיכָלָא. וְכַד רוּגְזָא אַתְעַר בְּעָלְמָא, אַשְׁגַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל הַהוּא דָּמָא, וְלָא אִתְיְיהִיב לְהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא רְשׁוּ לְאַעַלָא תַּמָּן.
תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּאִתְגְּזַר הַהוּא בַּר נָשׁ לִתְמַנְיָּא יוֹמִין, וְשָׁרַאת עָלֵיהּ שַׁבָּת, מַלְכוּת קַדִישָׁא, הַהִיא עָרְלָה דְּגַזְרִין וְשָׁדָאן לֵיהּ לְבַר, כְּדֵין קַיְּימָא הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, וְחָמָא דְּהַאי אִיהוּ חוּלָקֵיהּ מִקָּרְבְּנָא דָּא, כְּדֵין אִתְבַּר, וְלָא יָכִיל לְשַׁלְּטָאָה וּלְקַטְרֵגָא עֲלוֹי, וְסָלִיק וְאִתְעֲבָד סַנֵּיגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל, קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
הֵיכָלָא תְּלִיתָאָה. הֵיכָלָא דָּא דְּקַיְּימָא לְאַכְלְלָא, וּלְיַחֲדָא בֵּיהּ הַהוּא הֵיכָלָא תִּנְיָינָא, וְהַהוּא רוּחָא, וְכָל אִינּוּן חֵיוָון דְּבֵיהּ, כֻּלְּהוּ כְּלִילָן וְאִתְיַיחֲדָן דָּא בְּדָא. וְאִינּוּן חַד רוּחָא דְּכָלִיל דָּא בְּדָא, הָכִי נָמֵי אִית לֵיהּ תְּמַנְיָא סַמְכִין, לְאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן יְתֵדוֹת הַמִּשְׁכָּן. תְּרֵין סַמְכִין דְּלִסְטַר דָּרוֹם, אִינּוּן שַׁכְנִיאֵ''ל, עֲזוּזְיָ''ה. (ס''א ואינון ממנן על תריסר אלפי ממנן אחרנין כל חד כאינון אחרנין) תְּרֵין סַמְכִין דְּלִסְטַר מִזְרָח, יְהוֹדִיָ''ה עַזְרִיאֵ''ל. וְאִלֵּין קַיְימֵי כָּל חַד וְחַד, עַל י''ב אַלְפֵי מְמָנָן אַחֲרָנִין, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן יְתֵדוֹת הַמִּשְׁכָּן.
וְאִלֵּין אִתְמָנוּן עַל הַהוּא הֲבָל דְּתִינוֹקוֹת דְּלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא, לְקַיְּימָא עָלְמָא. וְאִלֵּין נַטְלֵי הַהוּא הֲבָל, וְסַלְקֵי לֵיהּ לְעֵילָּא. וְכָל הֲבָל וַהֲבָל דְּאִינּוּן תִּינוֹקוֹת דְּלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא לְקַיְּימָא עָלְמָא, אִתְעָבִיד מִנֵּיהּ רוּחָא חֲדָא, וְסַלְּקָא הַהוּא רוּחָא לְעֵילָּא, וְאִתְעַטָּר בְּעַטָרָא קַדִישָׁא, וְאִתְמָנָא נְטוּרָא דְּעָלְמָא, וְכֵן כֻּלְּהוּ.
תְּרֵין סַמְכִין דְּאִינּוּן לִסְטַר צָפוֹן, עַזְפִּיאֵ''ל (ס''א קטצירהא''ל), קְטָטָרִיהָאֵ''ל. וְאִינּוּן מְמָנָן
- [...] Lorsqu'il arrive parfois qu'un des plateaux de la balance penche d'un côté, ils font en sorte de le remettre en équilibre. Les anges appuyés contre les deux piliers du Nord sont « Pathiël » et « Atriel ». Eux aussi sont à la tête de douze mille autres chefs. Les anges appuyés contre les deux piliers de l'Ouest sont « Padathiel » et « Thoumihaël ». Tous ces anges versent des larmes amères lorsqu'un homme divorce d'avec sa première épouse, parce que le divorce provoque la séparation des sept bénédictions d'en haut. Au moment où les anges pleurent, une voix céleste fait entendre ces paroles242: « Où est l’acte de divorce par lequel j'ai renvoyé votre mère ? » Le deuxième palais a également des piliers comme le premier. Les anges préposés à l'abondance sont appuyés contre ces piliers. Les deux anges placés à l'Est sont appelés « Iabadniel » et « Gezouriah. » Les deux anges placés au Sud sont appelés « Ahariel » et « Bariel ». Chacun d'eux commande à douze mille chefs et ils sont chargés de veiller sur les femmes en couches. Ceux du Nord s'appellent « Halhiel » et «Qraspihaël », ceux de l'Ouest « Sougadia » et « Guedariah ». Chacun d'eux commande aussi à douze mille chefs. Ils sont également chargés de la garde du sang de l'Alliance (circoncision).
Quand la Rigueur sévit dans le monde, Dieu apaise sa colère lorsquil jette un regard sur ce sang. Le troisième palais a également huit piliers contre lesquels sont appuyés des anges. Ceux du côté sud sont appelés « Schacniel » et « Azouziâ », ceux du côté est « Jehodia » et « Ezriël », ceux du côté nord « Azpiel » et « Qatatriaël », [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[256a]
עַל תְּרֵיסָר אַלְפֵי מְמָנָן אַחֲרָנִין כָּל חַד וְחַד כִּדְקַאמְרָן. תְּרֵין סַמְכִין דְּלִסְטַר מַעֲרָב, אִינּוּן עֲסִסְנִיָּ''הּ, אַדִירִירִיָּ''ה (נ''א אדירי''ה). וְאִלֵּין מְמָנָן עַל תְּרֵיסָר אַלְפִין מְמָנָן אַחֲרָנִין, כָּל חַד וְחַד כִּדְקַאמְרָן.
אִלֵּין אִתְמָנוּן לְאַכְרְזָא בְּכָל רְקִיעִין, לְכָל אִינּוּן דִּמְעַבְרִין בְּנַיְיהוּ מֵאוֹרַיְיתָא, וְסַלְּקִין לוֹן דְּלָא יִלְעוּן בָּהּ, כְּדֵין נַפְקֵי כָּל הָנֵי מְמָנָן וּמַכְרִזֵי וְאַמְרֵי, וַוי לִפְלָנַיָא דְּאַעְבָּר בְּרֵיהּ מֵאוֹרַיְיתָא, וַוי לֵיהּ דְּקָא אִתְאַבִיד מֵעָלְמָא דֵּין, וּמֵעָלְמָא דְּאָתֵי.
הֵיכָלָא רְבִיעָאָה. הֵיכָלָא דָּא הֵיכָלָא דְּקַיְּימָא בִּנְהִירוּ יַתִיר. הֵיכָלָא דָּא, סָחֲרִין לֵיהּ תְּלָתִין וּתְרֵין יְתֵדוֹת עִלָּאִין, וְחָמֵשׁ מֵאָה אֶלֶף אַחֲרָנִין דִּמְמָנָן תְּחוֹת אִלֵּין. וְאַרְבַּע אַחֲרָנִין, עִלָּאִין עַל כֻּלְּהוּ, וְכֻלְּהוּ יְתֵדוֹת דְּהֵיכָלָא דָּא. אִלֵּין אַרְבַּע אִינּוּן: חַסְדִיהָאֵ''ל. קָסִירִיָּ''הּ (נ''א קסדי''ה). קְדוּמְיָּ''הּ. דַּהֲרִיאֵ''ל. אִלֵּין אַרְבַּע מְמָנָן עַל כֻּלְּהוּ, וְכֻלְּהוּ אַחֲרָנִין, כֻּלְּהוּ מְמָנָן תְּחוֹתַיְיהוּ.
וְעַל יְדָא דְּאִלֵּין, אִתְיְדַע דִּינָא לְמֶעְבַּד בְּעָלְמָא, וְעַל אִלֵּין כְּתִיב (דניאל ד׳:י״ד) וּמֵאַמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָּא. לְהָנִי אַרְבַּע, אַתְיָין כָּל אִינּוּן חַיָּילִין, דִּי מְמָנָן עַל דִּינָא, לְשָׁאֲלָא הֵיךְ אִתְגְזַר דִּינָא בְּעָלְמָא. כָּל אִינּוּן דִּינִין דְּלָא אִתְיְיהִיבוּ בְּפִתְקִין, לְקִיּוּמָא דְּעָלְמָא, וְעַל דָּא כֻּלְּהוּ אַתְיָין לְשָׁאֲלָא. וּבְגִין כַּךְ כֻּלְּהוּ מְמָנָן עַל דָּא.
אִינּוּן תְּלָתִין וּתְרֵין אַחֲרָנִין, אִינּוּן מְמָנָן עַל כָּל אִינּוּן דְּלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא תָּדִיר, וְלָא פַּסְקֵי בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא, וְאִלֵּין אַחֲרָנִין כֻּלְּהוּ דִּתְחוֹתַיְיהוּ, אִינּוּן מְמָנָן עַל כָּל אִינּוּן דְּקַבְעִין זִמְנִין יְדִיעָאן לְאוֹרַיְיתָא. וְעַל דָּא אִינּוּן מְמָנָן כֻּלְּהוּ, וּלְאַעְנְשָׁא כֻּלְּהוּ, לְכָל אִינּוּן דְּיַכְלֵי לְאִשְׁתַּדְלָא בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא מִשְׁתַּדְלֵי.
הֵיכָלָא חֲמִישָׁאָה. הֵיכָלָא דָּא, קַיְימִין בֵּיהּ תְּלַת מֵאָה וְשִׁתִּין וְחָמֵשׁ מְמָנָן, כְּחוּשְׁבָן יְמֵי שַׁתָּא. וְעֵילָּא מִנַּיְיהוּ אַרְבַּע סַמְכִין עִלָּאִין עַל כֻּלְּהוּ. וְאִלֵּין אִינּוּן: קְרָשִׁיהָאֵ''ל. סַרְטִיהָאֵ''ל. עֲסִירִיָּ''ה. קַדְמִיאֵ''ל. וְאִלֵּין אִקְרוּן יְתֵדוֹת דְּהֵיכָלָא דָּא.
אִלֵּין אִתְמְנוּן לְבַדְחָא עָלְמָא (אלין). כַּד נִשְׁמְתָא אִתוֹסְפָת מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. וְאִיהִי נַפְקַת, כַּד אִיהִי נַפְקַת, נָפְקִין אִלֵּין עִמָּהּ, וּמְעַבְרֵי מִיִשְׂרָאֵל כָּל עֲצִיבוּ, וְכָל יְגִיעָא, וְכָל מְרִירוּ דְּנַפְשָׁא, וְכָל רוּגְזָא דְּעָלְמָא, וְאִלֵּין אִינּוּן בְּדִיחֵי עָלְמָא.
כָּל אִינּוּן דִּלְתַתָּא מֵאִלֵּין אַרְבָּעָה, כֻּלְּהוּ אִתְמָנוּן לְאַעְבְּרָא דִּינָא, מֵאִינּוּן מָארֵי דְּדִינָא, וּמֵאִינּוּן דְּטַרְדֵי לוֹן בְּגֵיהִנָּם, דִּיסַלְקוּן דִּינָא מִנַּיְיהוּ. וְעַל דָּא, כָּל אִלֵּין יְתֵדוֹת כֻּלְּהוּ קַיְימֵי בְּחֶדְוָה, וּמֵחֶדְוָה נַפְקֵי, וְכֻלְּהוּ הֵיכָלִין קַיְימֵי לְאִתְעַטְרָא לְעֵילָּא. כְּמָה דְּאִתְּמַר.
הֵיכָלָא שְׁתִיתָאָה. הֵיכָלָא דָּא, הֵיכָלָא דְּקַיְּימָא עַל כָּל הֵיכָלִין תַּתָאִין. בְּהַאי, מֵאָה אַחֲרָנִין דְּקַיְּימָאן לְבַר, דְּאִקְרוּן יְתֵדוֹת כְּאִינּוּן אַחֲרָנִין. וְאִינּוּן מֵאָה לִסְטַר יְמִינָא, וּמֵאָה אַחֲרָנִין לִסְטַר שְׂמָאלָא.
תְּרֵין מְמָנָן עִלָּאִין לִסְטַר יְמִינָא, וּתְרֵין מְמָנָן אַחֲרָנִין עִלָּאִין לִסְטַר שְׂמָאלָא. אִלֵּין דִּימִינָא אִינּוּן: מַלְכִּיאֵ''ל. שְׁמַעְיָהאֵ''ל. וְאִלֵּין דִּשְׂמָאלָא, אִקְרוּן מִסַרְסָנִיָּ''הּ. צַפְצָפִיָּ''הּ. אִלֵּין אִינּוּן יְתֵדוֹת עִלָּאִין, מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא.
וְאִלֵּין אִינּוּן קַיְימֵי וּזְמִינִין בְּעָלְמָא. בְּהַהוּא זִמְנָא, דְּצַדִּיקָא מָטָא זִמְנֵיהּ לְאִסְתַּלְּקָא מֵעָלְמָא, וְאִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְסִטְרָא אַחֲרָא. אִלֵּין אַרְבַּע קַיְימֵי לְאִתְעַתְדָא תַּמָּן, בְּגִין דְּתִפוּק נִשְׁמָתֵיהּ בִּנְשִׁיקָה, וְלָא תִּצְטַעֵר בְּשׁוּלְטָנוּ דְּסִטְרָא אַחֲרָא. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִיקַיָּיא בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. דְּמָארֵיהוֹן אַקְדִים עָלַיְיהוּ שׁוּלְטָנֵיהוֹן, לְמֶהֱוִי נְטִירָן בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
מֵהֵיכָלָא דָּא, שָׁרָאן כָּל רָזִין, וְכָל דַּרְגִין עִלָּאִין וְתַתָאִין, לְאִתְחַבְּרָא. בְּגִין דְּיִשְׁתְּכַח כֹּלָּא עֵילָּא וְתַתָא בִּשְׁלִימוּ, לְמֶהוֵי כֹּלָּא חַד, וְחִבּוּרָא חַד, לְאִתְיַיחֲדָא שְׁמָא קַדִישָׁא כְּדְקָא יֵאוֹת, וּלְאִשְׁתַּלְמָא, לְאַנְהָרָא נְגִידוּ עִלָּאָה בְּתַתָאָה, (נ''א לנגדא נהירי עלאה לתתא) וּנְהִירוּ דְּבוּצִינִין כְּחָד, (נ''א ונהרי בוצינין כולהו כחדא) דְּלָא תַּעְדֵי דָּא מִן דָּא. וּכְדֵין נָגִיד וְאִתְמְשַׁךְ מַאן דְּאִתְמְשָׁךְ, דְּלָא אִתְיְדַע וְלָא אִתְגַלְיָיא, בְּגִין דְּיִתְקָרֵב (נ''א דיתקדש)
- [...] enfin ceux du côté sud « Asasniâ » et « Adiririâ ». Chacun d'eux commande à douze mille chefs. Ils sont chargés de veiller sur ceux qui transgressent les commandements de la Loi et en négligent l'étude. Le quatrième palais a plus de lumière; il a trente-deux piliers et cinq cent mille anges conduits par les quatre chefs « Hasdiel », « Qasiriâ », « Qadoumiâ » et « Dahariel ». Ils sont chargés de veiller sur ceux qui se consacrent jour et nuit à l'étude de la Loi. Dans le cinquième palais, se trouvent trois cent soixante-cinq chefs correspondant aux jours de l'an. Ils sont conduits par les quatre chefs « Qarschihaël », « Tarsihaël », « Assiriâ », « Qadmiel ». Ils ont pour mission de répandre la gaieté dans le monde et de verser du baume dans les cœurs brisés et les âmes attristées. Ils arrivent dans ce monde en même temps que les âmes supplémentaires qui descendent à chaque veille de Sabbat. Le sixième palais est supérieur à tous les autres; le nombre des piliers y est de cent du côté droit et de cent autres du côté gauche. Les chefs du côté droit sont « Malachiel » et « Schamaiël », et ceux du côté gauche sont « Massarsaniâ », « Zaphzaphiâ ». [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[256b]
וְיִתְיַיחֵד דָּא עִם דָּא, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא בְּיִחוּדָא שְׁלִים כְּדְקָא יֵאוֹת.
זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּיָדַע בְּרָזִין דְּמָארֵיהּ, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא לֵיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת. דְּהָא אִינּוּן אַכְלִין חוּלָקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. עַל דָּא כְּתִיב (ישעיהו ס״ה:י״ג) הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִיקַיָּיא דְּמִשְׁתַּדְלֵי בְּאוֹרַיְיתָא יְמָמָא וְלֵילֵי. בְּגִין דְּאִינּוּן יַדְעֵי אוֹרְחוֹי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְיַדְעֵי לְיַחֲדָא יִחוּדָא קַדִּישָׁא כְּדְקָא יֵאוֹת, דְּכָל דְּיָדַע לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא בִּשְׁלִימוּ כַּדְקָא חֲזֵי, זַכָּאָה אִיהוּ בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
קִשּׁוּרָא דְּכָל הָנֵי הֵיכָלִין, הָכָא מִתְקַשְּׁרָן. (יעקב קשירו דכל מהימנותא רוח דקיימא לקבלא רוח דאיהו לתתא והאי רוחא דאיהו לעילא קיימא לקבלא רוח עילאה דכל רוחין קיימין ביה דא איהו יעקב דאיהו רוח אמצעיתא דכל רוחין ואיהו נטיל האי היכלא שתיתאה באינון נשיקין לאתדבקא רוחא ברוחא כמה דאת אמר (שיר השירים א׳:ב׳) ישקני מנשיקות פיהו, וכל נשיקה איהו (ס''א הכא קשירו דכל מהימנותא יעקב דאיהו רוח אמצעיתא דכל רוחין איהו נטיל האי היכלא שתיתאה באינון נשיקין)) לְאִתְדַּבְּקָא רוּחָא בְּרוּחָא, תַּתָאָה בְּעִלָּאָה. וּבְאִלֵּין נְשִׁיקִין אִסְתָּלַּק רוּחָא דִּלְתַתָא לְאִתְדַּבְּקָא בְּרוּחָא דִּלְעֵילָּא. וְכַד מִתְדַּבְּקָן רוּחָא בְּרוּחָא, כְּדֵין רוּחָא עִלָּאָה סְתִימָאָה שָׁאֲרִי עַל הַאי רוּחָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וְעַד לָא אַתְעַר לְאִתְדַּבְּקָא רוּחָא בְּרוּחָא, רוּחָא עִלָּאָה. לָא שַׁרְיָא עַל (ההיא) רוּחָא דְּאֶמְצָעִיתָא.
וְרָזָא דָּא, כַּד אִתְאֲחִיד רוּחָא בְּרוּחָא, כְּדֵין שָׁרָאן נְשִׁיקִין לְאִתְחַבְּרָא וּמִתְעָרִין שְׁאַר שַׁיְיפִין בְּתִיאוּבְתָא, וְרוּחָא דָּא מִתְדַּבְּקָא בְּדָא. וּכְדֵין, שַׁיְיפִין כֻּלְּהוּ מִתְעָרֵי אִלֵּין בְּאִלֵּין, לְאִתְקַשְּׁרָא שַׁיְיפָא בְּשַׁיְיפֵיהּ.
וְאִי תֵּימָא, מַאן אַתְעַר שַׁיְיפֵי תַּתָאֵי, אוֹ שַׁיְיפֵי עִלָּאֵי. שַׁיְיפֵי תַּתָאֵי מִתְעָרֵי תָּדִיר לְגַבֵּי עִלָּאֵי, מַאן דְּאִיהוּ בַּחֲשׁוֹכָא, תָּאִיב תָּדִיר לְמֶהֱוֵי בִּנְהוֹרָא. שַׁלְהוֹבָא אוּכָמָא דִּלְתַתָא, אַתְעַר תָּדִיר לְגַבֵּי (בראשית נ''א ע''א) שַׁלְהוֹבָא חִוָּורָא דִּלְעֵילָּא, בְּגִין לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ, וּלְמִשְׁרֵי תְּחוֹתֵיהּ, וְרָזָא דָּא, (תהלים פג א) אֱלהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחרַשׁ וְאַל תִּשְׁקוֹט אֵל.
כַּד נָטִיל יַעֲקֹב הַאי הֵיכָלָא שְׁתִיתָאָה, כְּדֵין אִקְרֵי (רי''ג ע''א) בִּשְׁמָא קַדִישָׁא עִלָּאָה שְׁלֵימָא, וַיְיָ'. וְאִי תֵּימָא שְׁלֵימָא דְּכֹלָּא. לָאו הָכִי, אֶלָּא כַּד אִשְׁתְּלִימוּ כֻּלְּהוּ הֵיכָלִין אִלֵּין בְּאִלֵּין, כְּדֵין אִקְרֵי כֹּלָּא בִּשְׁמָא שְׁלִים, יְדוָֹ''ד אֱלהִים. וְדָא הוּא (רנ''ח ע''ב, בראשית ע''ח ע''א) שְׁמָא שְׁלִים מִכֹּלָּא. וְעַד לָא אִתְחַבְּרוּ דָּא עִם דָּא, הֵיכָלִין בְּהֵיכָלִין, לָא אִקְרֵי בִּשְׁמָא שְׁלֵימָא דָּא. וְכַד מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא אִלֵּין בְּאִלֵּין, כְּדֵין אִשְׁתְּלִים כֹּלָּא מֵעֵילָּא וְתַתָא. וּנְהִירוּ דְּעֵילָּא לְעֵילָּא, נַחְתָּא וְשַׁרְיָא עַל כֹּלָּא, וְאִתְקָשַׁר כֹּלָּא כַּחֲדָא, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד.
וְרָזָא דְּמִלָּה, יַעֲקֹב נָטִיל אַרְבַּע נָשִׁין, וְכָלִיל לוֹן בְּגַוֵיהּ. וְאַף עַל גַּב דְּאוֹקִימְנָא לְהַאי מִלָּה בְּרָזָא אַחֲרָא, דְּאִיהוּ קַיְּימָא בֵּין (ויצא קנ''ג ע''ב) תְּרֵין עָלְמִין. וְרָזָא דְּכֹלָּא, כַּד יַעֲקֹב נָטִיל הַאי הֵיכָלָא, דְּאִיהוּ שְׁתִיתָאָה, נָטִיל וְכָלִיל בְּגַוֵּיהּ כָּל אִינּוּן אַרְבַּע נָשִׁין, אַרְבַּע מַלְאָכִין, וְכֻלְּהוּ דַּבְקֵי בְּהֵיכָלָא דָּא. אִלֵּין אִינּוּן (רנ''ד ע''א) אַרְבַּע רֵישֵׁי נַהֲרִין, דִּכְתִּיב, (בראשית ב׳:י׳) וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. אִלֵּין אַרְבַּע רֵישִׁין, אִינּוּן אַרְבַּע נָשִׁין נָטִיל לוֹן יַעֲקֹב, (כדקאמרן וליה אצטריך ואיהו) נָטִיל הֵיכָלָא דָּא.
וּכְדֵין אִקְרֵי הַאי הֵיכָלָא וַיְיָ', כַּד אִיהוּ לְטָב כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמות י״ג:כ״א) וַיְיָ הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם. (בראשית י״ח:י״ז) וַיְיָ' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם. וְכַד אִתְחֲבָּר יִצְחָק, בְּהֵיכָלָא דְּבֵי דִּינָא, דְּאִקְרֵי זְכוּתָ''א, כְּדֵין אִקְרֵי כֹּלָּא וַיְיָ', לְאַעְנְשָׁא לְחַיָּיבַיָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית י״ט:כ״ד) וַיְיָ' הִמְטִיר עַל סְדוֹם וְגוֹ', וְכֹלָּא בְּרָזָא חֲדָא כְּדְקָא יֵאוֹת.
וְכַד יַעֲקֹב נָטִיל הֵיכָלָא דָּא, כְּדֵין אִקְרֵי כֹּלָּא רָצוֹן שָׁלוֹם. (וסימניך (אסתר ב׳:ט״ו) ובהגיע תור אסתר) וְדָא הוּא עֵת רָצוֹן. וּמִכָּאן וּלְהָלְאָה, שָׁרָאן הֵיכָלִין לְאִתְחַבְּרָא וּלְאִתְקַשְּׁרָא אִלֵּין בְּאִלֵּין. וְאַף עַל גַּב דְּתָנֵינָן (ויקרא ק''כ ע''א) דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. וְכֹלָּא אִיהוּ כַּחֲדָא, הָכָא אִיהוּ רוּחָא בְּרוּחָא, דְּבֵקוּתָא חֲדָא.
מִכָּאן שָׁרֵי אַבְרָהָם, דְּאִיהוּ יְמִינָא, דְּאִקְרֵי אַהֲבָה (רבה דקאמרן. ואיהו נטיל היכלא דאקרי אהב''ה). כְּדֵין, (יחזקאל ט״ז:ז׳) שָׁדַיִם נָכוֹנוּ, וְאִתְמַלְּיָין מִכָל טוּב, לְסַפָּקָא וּלְאַתְזְנָא כֹּלָּא מֵהָכָא. וְכַד אִלֵּין (פקודי רנ''ג ע''א) שָׁדַיִם נָכוֹנוּ וְאִתְמַלְּיָין מִגוֹ רְחִימוּ עִלָּאָה, כְּדֵין אִקְרֵי הֵיכָלָא דָּא אֵל שַׁדַּ''י כִּדְקַאמְרָן. וּבְהַאי אִסְתַּפָּק כָּל
- [...] Heureux le sort de celui qui connaît les mystères de son Maître ! Car il en jouit en ce monde et dans le monde futur. Le palais mentionné sert d'intermédiaire entre le monde d’en bas et celui d'en haut. Jacob en était l’image. Pour unir l'esprit d'en bas à l'esprit d'en haut, il faut faire intervenir un esprit intermédiaire qui embrasse l'un et l'autre, ce qui équivaut à l'union des deux esprits extrêmes. Cet esprit intermédiaire procède des deux autres esprits; car le désir ardent qu'éprouve l'esprit d'en bas d'approcher de l'esprit en haut donne naissance à un troisième esprit. Celui qui est dans les ténèbres désire toujours approcher de la lumière; de même, la flamme noire d'en bas désire toujours approcher de la flamme blanche en haut.
C'est ce mystère qui est exprimé dans les paroles de l'Écriture243: « O Élohim, ne garde pas le silence, ne te tais pas et ne reste pas immobile. » Lorsque Jacob pénétra dans ce sixième palais, il invoqua le Nom sacré d'en haut par le terme Jéhovah. Cependant ce terme ne désigne pas la totalité; le Nom complet, c'est « Jéhovah Elohim »; tant que ces deux ne sont pas unis, les palais d'en haut ne sont pas unis non plus et ne portent pas le Nom complet. Quand Jéhovah et Élohim sont unis, la lumière la plus élevée descend et se répand sur tout pour opérer l'union en toute chose. Les quatre épouses de Jacob étaient l'image des quatre chefs célestes placés dans le sixième palais. C'est donc ce palais qui présente les mamelles du monde céleste, et c'est pour cette raison qu’il porte le nom de « Schadaï »244. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[257a]
עָלְמָא כַּד אִתְבְּרֵי.
דְּהָא כַּד אִתְבְּרֵי עָלְמָא, לָא יָכִיל לְמֵיקָם בְּקִיּוּמָא, וְלָא הֲוָה קָאִים, עַד דְּאִתְגְּלֵי הֵיכָלָא דָּא דְּנָטִיל אַבְרָהָם, וְכַד אִתְגְּלֵי אַבְרָהָם בְּהַאי הֵיכָלָא, (נ''א כדי לעלמא דיהא ספוקא וכו') כְּדֵין אָמַר לְעָלְמָא דַּי, הָא סִפּוּקָא לְאַתְזְנָא מִנֵּיהּ עָלְמָא וּלְאִתְקַיְּימָא. וּבְגִין כָּךְ, אֵל שַׁדַּי אִקְרֵי, אֵ''ל שַׁדַּ''י לְכֹלָּא בֵּיהּ. (נ''א ולאתזנה מניה תא חזי היכלא דא זמין וכו').
וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַלְיָּא לֵיהּ, (נ''א ביה) וּלְאַתְקְנָא לֵיהּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי דִּכְתִיב (ישעיהו ס״ו:י״א) לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשֹּׂד תַּנְחֻמֶיהָ לְמַעַן תָּמוֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ. שֹׁד תַּנְחֻמֶיהָ וְזִיז כְּבוֹדָהּ, כֹּלָּא אִיהוּ בְּהַאי הֵיכָלָא. וּכְדֵין בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב, (בראשית כ״א:ז׳) מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵנִיקָה בָנִים שָׂרָה, דְּהָא יְנִיקָא תַּלְיָא בֵּיהּ בְּאַבְרָהָם.
יִצְחָק דְּאִיהוּ שְׂמָאלָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲתָר דְּמִנֵּיהּ מִתְעֲרִין כָּל דִּינִין דְּעָלְמָא, וְאִיהוּ דְּרוֹעָא דִּשְׂמָאלָא, שֵׁירוּתָא דְּכָל דִּינִין, וְכָל דִּינִין מִתְעָרֵי מִתַמָּן, הַאי אִיהוּ נָטִיל וְאָחִיד הַהוּא הֵיכָלָא דְּאִקְרֵי זְכוּתָא, לְאִתְחַבְּרָא דִּינָא בְּדִינָא, וּלְמֶהֱוֵי כֹּלָּא קִשּׁוּרָא חֲדָא, בְּגִין דְּהַאי אִיהוּ דִּינָא דִּלְעֵילָּא, וּרְשִׁימִין דְּדִינִין קַיְימִין בֵּיהּ.
וְהָכָא אִתְרְשִׁים שְׁמָא קַדִישָׁא, דְּאִקְרֵי אֱלהִים. בְּגִין דְּאִית אֱלהִים חַיִּים, דְּאִיהוּ לְעֵילָּא לְעֵילָּא, סָתִים מִכֹּלָּא. וְאִית אֱלהִים, דְּאִיהוּ בֵּי דִּינָא דִּלְעֵילָּא. וֵאלֹהִים, דְּאִיהוּ בֵּי דִּינָא דִּלְתַתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים נ״ח:י״ב) אַךְ יֶשׁ אֱלהִים שׁוֹפְטִים בָּאָרֶץ. אֱלהִים עִלָּאָה, רָזָא דֶּאֱלֹהִים חַיִּים, כָּלִיל לְאִלֵּין דִּלְתַתָא, וְכֹלָּא אִיהוּ חַד.
בְּהַאי הֵיכָלָא, אַתְעַר יִצְחָק, וְכֻלְּהוּ שִׁבְעִין וּתְרֵין נְהוֹרִין דִּכְלִילָן בֵּיהּ, דְּמִנַּיְיהוּ אִתְגְּזָרוּ כָּל דִּינִין (ס''א דעלמא דלתתא) דִּלְתַתָא דְּעָלְמָא, דִּכְתִּיב, (דניאל ד׳:י״ד) בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמָא. וַאֲמַאי אִקְרוּן עִירִין. אֶלָּא בְּגִין דְּכֻלְּהוּ קַיְימִין בְּהַאי עִיר. (תהילים מ״ח:ט׳) עִיר יְיָ' צְבָאוֹת. עִיר אֱלהֵינוּ. כָּל אִינּוּן הֵיכָלִין לְעֵילָּא, כָּל חַד וְחַד אִקְרֵי עִיר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דניאל ד׳:י׳) עִיר וְקַדִּישׁ. וְאִלֵּין אִינּוּן עִירִין, דְּקַיְימִין לְגוֹ בְּגוֹ דְּהֵיכָלָא, דְּקַיְימִן בְּעִיר, בְּגִין כָּךְ אִקְרוּן עִירִי''ן.
הַאי הֵיכָלָא, אִתְכְּלִיל בְּיִצְחָק, וְכֹלָּא אִיהוּ בְּהֵיכָלָא דְּאַבְרָהָם, בְּגִין דִּימִינָא אַכְלִיל לִשְׂמָאלָא. וְתָא חֲזֵי, כָּל חַד וְחַד כָּלִיל לְחַבְרֵיהּ. וְהָא אוֹקִימְנָא, דְּבְּגִין דָּא אַבְרָהָם עָקַד לְיִצְחָק, בְּגִין לְאַכְלְלָא בֵּיהּ דִּינָא, (נ''א בימינא) וּלְאִשְׁתַּכְחָא שְׂמָאלָא כָּלִיל בִּימִינָא (ס''א ולאשתכחא ימינא על שמאלא ולאשלטא וכו') וּלְאַשְׁלְטָא יְמִינָא עַל שְׂמָאלָא.
וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּקִיד לֵיהּ לְאַבְרָהָם, לְקָרְבָא בְּרֵיהּ לְדִינָא, וּלְאַתְקָפָא עֲלוֹי, וְלָא פָּקִיד לְיִצְחָק, אֶלָּא לְאַבְרָהָם. וְעַל דָּא אִשְׁתְּכַח, דָּא בְּדִינָא, וְדָא בְּחֶסֶד, וְכֹלָּא חַד, וְאִתְכְּלִיל דָּא בְּדָא. וְהָכִי, אִתְכְּלִילוּ הֵיכָלִין תַּתָאִין בְּעִלָּאִין.
כַּד נָטִיל יִצְחָק הֵיכָלָא דָּא, כְּדֵין כֹּלָּא אִיהוּ לְטָב. דִּינָא בִּזְכוּתָא. וְעַל דָּא, בָּעֵי בַּר נָשׁ דְּדָאִין דִּינָא, לְמֵידָן דִּינָא בִּזְכוּתָא. בְּגִין דְּאִיהוּ רָזָא עִלָּאָה, שְׁלִימוּ דְּדִינָא. בְּגִין דְּלֵית שְׁלִימוּ דְּדִינָא, אֶלָּא בִּזְכוּתָא, דָּא בְּלָא דָּא לָאו אִיהוּ שְׁלִימוּ. דִּינָא בִּזְכוּתָא, דָּא אִיהוּ שְׁלִימוּ דִּמְהֵימְנוּתָא, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא.
בְּיוֹמָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כַּד דִּינָא אַתְעַר בְּעָלְמָא, בָּעָאן יִשְׂרָאֵל לְתַתָא, לְאַתְעֲרָא רַחֲמֵי מִגּוֹ שׁוֹפָר, כְּגַוְונָא דְּרָזָא עִלָּאָה. וְהָא אוֹקִימְנָא. וּבָעֵינָא לְחַבְּרָא דִּינָא לָקֳבֵל זְכוּתָא, בְּגִין דְּכַד קַיְּימָא דִּינָא בִּזְכוּתָא, כֹּלָּא אִיהוּ בְּחִבּוּרָא חֲדָא. וְעֵילָּא וְתַתָא בִּשְׁלִימוּ. וּכְדֵין, (איוב ה׳:ט״ז) וְעוֹלָתָה קָפְצָה פִּיהָ, דְּלֵית לָהּ רְשׁוּ לְאַסְטָאָה וּלְקַטְרְגָא בְּעָלְמָא. וּכְדֵין כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא כְּדְקָא יֵאוֹת. וְדִינָא בְּלָא זְכוּ לָאו אִיהוּ דִּינָא.
וְדָא אִיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִית לוֹן דִּינָא בִּזְכוּתָא. אֲבָל שְׁאַר עַמִּין, לָא אִית לוֹן דִּינָא בִּזְכוּתָא, וְעַל דָּא אָסִיר לָן, לְסַדְּרָא דִּינִין דִּילָן בְּעַרְכָּאֵי דְּעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּהָא לֵית לוֹן חוּלָקָא בִּסְטָר מְהֵימְנוּתָא דִּילָן. דִּכְתִיב, (תהילים קמ״ז:כ׳) לָא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם. וּמִסִּטְרָא דְּיִשְׂרָאֵל כָּל מַאן דְּדָאִין דִּינָא, וְלָא אַכְלִיל בֵּיהּ זְכוּת, דָּא אִיהוּ חָטֵי, דְּקָא גָּרַע רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְאַסְטֵי גַּרְמֵיהּ לְהַהוּא סִטְרָא, דְּאִית בֵּיהּ דִּינָא בְּלָא זְכוּת.
וְתָּא חֲזֵי, כַּד קַיְימֵי סַנְהֶדְרִין לְתַתָא, לְמֵידָן דִּינֵי נְפָשׁוֹת, אִצְטְרִיכוּ לְמִפְתַח בִּזְכוּתָא. בְּגִין לְאַכְלְלָא זְכוּתָא בְּדִינָא. וְתוּ, דְּהָא אִקְרוּן מִבֵּי (רנ''א ע''א) זְכוּתָא. וְעַל דָּא, אִשְׁתַּדְּלוּתָא דִּילְהוֹן, לְמִפְתַּח בִּזְכוּתָא, וְשָׁרָאן בִּזְכוּתָא מִזְּעֵירָא, וּלְבָתַר אִשְׁתְּלִים דִּינָא מֵעִלָּאָה. לְמֶהֱוֵי זְכוּתָא כָּלִיל בְּדִינָא. דָּא לְעֵילָּא, וְדָא לְתַתָא. דִּינָא בִּזְכוּתָא, שְׁלִימוּ דְּדִינָא. דָּא בְּלָא דָּא, לָאו אִיהוּ שְׁלִימוּ. וּבְגִין כַּךְ, יִצְחָק
- [...] Le monde ne fut pas affermi jusqu'à ce qu'Abraham pénétrât dans ce palais. C'est pourquoi Dieu a dit245: « Je me suis révélé à Abraham sous le nom de Schadaï. » C'est dans ce palais qu'est gravé le Nom sacré Élohim. Car il y a trois Élohim: l'Élohim vivant en haut, caché et mystérieux, l'Élohim qui juge en haut et l'Elohim qui juge ici-bas, ainsi qu'il est écrit: « Il y a Élohim qui juge sur la terre. » L'Élohim vivant d'en haut embrasse les deux Elobim inférieurs et tous trois ne font qu'Un. Isaac pénétra également dans ce palais. Les soixante-douze rayons qui en sortent brisent toutes les rigueurs du monde ici-bas. C'est dans ce palais que sont exposées les sentences prononcées par les tribunaux d'Israël. C'est pour cette raison qu'il est défendu aux Israélites de porter leurs causes et leurs litiges devant les tribunaux païens; car les sentences de ceux-ci ne sont pas exposées dans le palais céleste. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[257b]
וְרִבְקָה כַּחֲדָא אִינּוּן, דָּא דִּינָא, וְדָא זְכוּתָא, לְמֶהֱוֵי שְׁלִימוּ כַּחֲדָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב לוֹן אוֹרַיְיתָא שְׁלֵימָתָא, לְמֵיהַךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא.
תָּא חֲזֵי, דְּאִינּוּן לָא דַּיְינִין דִּינָא, אֶלָּא בִּזְכוּ, וּלְעַיְינָא זְכוּתָא בְּקַדְמִיתָא, לְמֶהוֵי כָּלִיל דָּא בְּדָא. וְסַנְהֶדְרִין קָא מְהַפְּכֵי בִּזְכוּתָא בְּדִינָא, לְאַכְלְלָא כֹּלָּא כַּחֲדָא, בְּגִין דְּלָא יִשְׁלוֹט סִטְרָא אַחֲרָא. דְּהָא כַּד זְכוּתָא לָא אִשְׁתְּכַח, סִטְרָא אַחֲרָא אִשְׁתְּכַח, דְּאִקְרֵי חוֹבָה, וְאִתְחֲבְּרַת בְּדִינָא, וְאִתַתְקְפַת וְדָא הוּא דִּינָא בְּחוֹבָה.
וְעַל דָּא, בְּיוֹמָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בָּעֵינָא לְחַבְּרָא זְכוּתָא בְּדִינָא, וְלָא יִתְגַּבָּר חוֹבָה. וּבְגִין כַּךְ, בָּעֵינָא זְכוּתָא וְדִינָא לְמֶהֱוֵי כַּחֲדָא, בְּגִין דְּאִיהוּ שְׁלִים. דְּכַד סִטְרָא אַחֲרָא שַׁלְטָא, לָאו אִיהוּ שְׁלִים, אֶלָּא קִטְרוּגָא, כְּמָה דְּאִיהוּ קִטְרוּגָא, וְאִינּוּן אַרְבַּע מִיתוֹת, וְכַד סִטְרָא דְּאִיהוּ זְכוּת שַׁלְטָא, כֹּלָּא אִיהוּ שְׁלִים, (מלכים ב כ׳:י״ט) שָׁלוֹם וְאֱמֶת (תהלים קג) חֶסֶד וְרַחֲמִים.
וְכַד אִתְחַבְּרַת סִטְרָא אַחֲרָא בְּדִינָא, שַׁלְטָא בְּקִטְרוּגָא, בְּאִינּוּן אַרְבַּע מִיתוֹת בַיִת דִּין: סְקִילָה, שְׂרֵיפָה, הֶרֶג, וְחֶנְק. כֻּלְּהוּ שׁוּלְטָנוּתָא דְּקִטְרוּגָא בִּישָׁא. סְקִילָה, בְּגִין דְּאִיהוּ (ישעיהו ח׳:י״ד) אֶבֶן נֶגֶף. שְׂרֵיפָה, בְּגִין דְּאִיהוּ (ישעיה ח) צוּר מִכְשׁוֹל, אֶשָּׁא תַּקִיפָא. הֶרְג, דָּא (דברים ל״ב:מ״ב) חֶרֶב תֹּאכַל בָּשָׂר. תֹּאכַל בָּשָׂר וַדָאי, דְּשַׁלְטָא (שלח ק''ע ע''א) בְּבִשְׂרָא, וְדָא הוּא (בראשית ו׳:י״ג) קֵץ כָּל בָּשָׂר. חֶנֶק, בְּגִין דְּאִיהוּ (דברים כ״א:כ״ג) קִלְּלַת אֱלֹהִי''ם, הַהוּא דְּשַׁלְטָא עַל חֶנֶק, עַל צְלִיבוּ. וְאוֹקִימְנָא, בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּאַר אֶלָּא בִּשְׂרָא בִּלְחוֹדוֹי, וְהַהוּא קִלְּלַת אֱלֹהִים, שַׁלְטָא בְּבִשְׂרָא, מָרָה חֲשׁוֹכָא. וּבְגִין כַּךְ, דָּא לְטָב וְדָא לְבִישׁ.
וְאִצְטְרִיכוּ יִשְׂרָאֵל דְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא בְּהוּ, לְאִסְתַּמְרָא, בְּגִין דְּיִשְׁלוֹט סִטְרָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְלָא יַהֲבוּן דּוּכְתָּא לְסִטְרָא אַחֲרָא לְשַׁלְּטָאָה זַכָּאִין אִינּוּן בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, עָלַיְיהוּ כְּתִיב (ישעיהו ס׳:כ״א) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים וְגוֹ'.
נְבִיאִין, דְּאִינּוּן סִטְרִין עִלָּאִין, תְּרֵין יַרְכִין דְּסַמְכִין לְאוֹרַיְיתָא קַדִישָׁא, אִינּוּן נַטְלִין לְהֵיכָלָא דִּתְרֵין רוּחִין בֵּיהּ, דְּאִינּוּן נֹגַהּ וְזֹהַר. וְאִינּוּן תְּרֵין יַרְכִין לְתַתָא, לְסַמְכָא לְאִינּוּן הֵיכָלִין דִּלְעֵילָּא, דְּאִקְרוּן תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. כְּמָה דְּאִית סַמְכִין לְאוֹרַיְיתָא דְּאִיהִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כַּךְ אִית סַמְכִין קַיְימִין לְאוֹרַיְיתָא דְּאִיהִי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְאִתְכְלִילוּ דָּא בְּדָא. כְּדֵין אִלֵּין תְּרֵין סַמְכִין דִּלְתַתָּא, כַּד מִתְחַבְּרָן בְּאִלֵּין עִלָּאִין, אִתְרְשִׁים בְּהוּ סִטְרָא דִּנְבוּאָה, וּמַאן אִיהוּ. (רמז) מַרְאֶה, דְּאִיהוּ כְּגַוְונָא דִּנְבוּאָה.
וְכָל אִינּוּן מָארֵיהוֹן דְּמַרְאֶה, מֵהָכָא יַנְקִין. לְעֵילָּא נְבוּאָה, הָכָא מַרְאֶה. וְעַל דָּא, אִיהוּ דָּא כְּגַוְונָא דָּא, וְדָא כְּגַוְונָא דָּא. וְכַד מִתְחַבְּרָן דָּא בְּדָא, כְּדֵין שַׁלִּיט עַל הַאי אֲתָר, (אתרשים) שְׁמָא קַדִישָׁא, דְּאִקְרֵי צְבָאוֹת. בְּגִין דְּכָל אִינּוּן חַיָּילִין קַדִישִׁין, כֻּלְּהוּ קַיְימֵי הָכָא, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן מִסִּטְרָא דִּנְבוּאָה, מַרְאֶה וְחֶלְמָא מִסִּטְרָא דִּנְבוּאָה הֲווֹ.
וְאַף עַל גַּב דְּקָא אַמְרֵינָן, דִּי בְּגוֹ הַהוּא אוֹת קַיָּימָא קַדִּישָׁא, שַׁרְיָא שְׁמָא דָּא. בְּגִין דְּכֻּלְּהוּ חַיָּילִין נַפְקֵי מֵהַאי אוֹת. עִם כָּל דָּא, יַרְכִין דְּאִינּוּן קַיְימִין לְבַר, קָרֵינָן עַל שְׁמָא דָּא, וְאִלֵּין אִינּוּן דְּאִקְרוּן בָּרַיְיתֵי, דְּהָא בָּרַיְיתָא לְבַר מִמִּשְׁנָה. מַתְנִיתִין קַיְּימָא לְגוֹ בָּרַיְיתֵי, וְאִקְרוּן יַרְכִין בָּתֵּי בָּרָאי, כְּגַוְונָא דִּי לְעֵילָּא.
מַתְנִיתִין אִיהוּ רָזָא דְּקַיְּימָא לְגוֹ, דְּאוֹלְפֵי תַּמָּן עִקָּרָא דְּכֹלָּא, וְעַל תָנָאֵי, וְרָזָא (דא) דְּהַךְ, (שיר השירים ח׳:ב׳) אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי. אֶל בֵּית אִמִּי: דָּא קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. תְּלַמְּדֵנִי: דָּא הוּא רָזָא דְּמַתְנִיתִין. דְּכַד עָאל דָּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, בְּהַהוּא בֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, כְּתִיב תְּלַמְּדֵנִי. וְדָא הוּא רָזָא, דְּאִקְרֵי מִשְׁנָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים י״ז:י״ח) אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
כַּד אִתְמַשְּׁכָא לְבַר, אִקְרֵי בָּרַיְיתָא. תְּרֵין יַרְכִין אִינּוּן בָּרַיְיתֵי, רָזָא דְּרָזִין דְּלָא אִתְיְיהִיב לְאִתְגַּלָּאָה. בְּגִין דְּלָא אִתְמְסַר רָזָא בַּר לְחַכִּימֵי עֶלְיוֹנִין. וַוי אִי אִתְגְּלֵי, וַוי אִי לָא אִתְגְּלֵי, בְּגִין דְּאִיהוּ רָזָא מֵרָזִין עִלָּאִין דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַנְהִיג בֵּיהּ עָלְמָא.
בַּיִת רִאשׁוֹן קַיְּימָא בִּימֵי שְׁלֹמֹה, לָקֳבֵל עָלְמָא עִלָּאָה, וְאִיהוּ אִקְרֵי בַּיִת רִאשׁוֹן, וְאִשְׁתָּמַשׁ כֹּלָּא בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, אֲתָר דְּאִשְׁתַּמֵּשׁ בֵּיהּ שִׁמְשָׁא
- [...] Heureux le sort d'Israël à qui Dieu donna la Loi pour le faire marcher dans la voie de la vérité! Remarquez que le juge doit toujours pencher du côté de la défense en cherchant des circonstances atténuantes en faveur du coupable; c'est ainsi que procédait le Sanhedrin. Car le démon s'empare de tout jugement qui n’est pas mitigé de circonstances atténuantes. C'est pourquoi, le premier jour de l’an, on ajoute la défense au réquisitoire. Les quatre genres de mort infligés par le Sanhedrin étaient la lapidation. le supplice du feu, la décapitation et la strangulation. Le démon s'empare de tous ces jugements de condamnation à mort. Le démon qui s'empare du cadavre fixé sur la c roix est appelé « imprécation d’Élohim ».
Les prophètes qui constituent les deux cuisses du monde d'en haut, en ce sens qu'ils portent la Loi sacrée, puisent leur lumière dans le palais où se trouvent les deux esprits « Lueur » et « Lumière éclatante ». De même que la loi écrite, la loi orale a ses cuisses; ce sont ceux qui se consacrent à l'étude de la Mischna et de la Baraïtha. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[258a]
בְּסִיהֲרָא. וְרָזִין עִלָּאִין כֻּלְּהוּ בִּשְׁלִימוּ, וְקַיְּימָא עָלְמָא בְּאַשְׁלְמוּתָא. וּלְבָתַר גָּרְמוּ חוֹבִין, וְאִתְמְשָׁכוּ רָזִין, וְאִתְדַּחְיָין מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים לְבַר. כַּד אִתְדָּחוּ לְיַרְכִין, כְּדֵין קַיְימוּ לְבַר, דְּאִקְרוּן בָּתֵּי בָּרָאי, וְאִצְטְרִיכוּ לְבָרַיְיתֵי.
בַּיִת שֵׁנִי קַיְימוּ בְּבָתֵּי בָּרָאי בְּיַרְכִּין, וּמִנַּיְיהוּ אָהַדְרוּ וְשָׁאֲרוּ (האי) בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְאִיהוּ בַּיִת שֵׁנִי. וְאִינּוּן אַחֲרָנִין אִשְׁתָּאֲרוּ בְּבָרַיְיתָא לְבַר, בֵּינֵי יַרְכִין. (ס''א והני עקרא דלהון מתניתין דאיהו בית שני וברייתא אינון דשרו בבי ירכין והוו וכו') וַהֲווּ אוֹלְפִין מִמַּתְנִיתִין, וְאִתְנְהִיגוּ מִינָּהּ, וְהַיְינוּ רָזָא דִּכְתִּיב, (ישעיהו ב׳:ג׳) כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה.
וּלְבָתַר כַּד גָּרְמוּ חוֹבִין, אִתְעָדֵי שׁוּלְטָנוּתָא דְּהַאי בַּיִת שֵׁנִי, (ואף על גב) דְּשׁוּלְטָנָא דִּילֵיהּ לָא הֲוָה כְּבַיִת רִאשׁוֹן, דְּהֲוָה בֵּיהּ שְׁלָמָא תָּדִיר, בְּגִין דְּמַלְכָּא דִּשְׁלָמָא דִּילֵיהּ תָּדִיר הֲוָה בְּגַוֵּויהּ, וְעַל דָּא הֲוָה בִּשְׁלָם. בַּיִת שֵׁנִי לָא הֲוָה בֵּיהּ שְׁלָם הָכִי, בְּגִין דְּעָרְלָה קִטְרוּגָא בֵּיהּ תָּדִיר, וְעַל דָּא הֲווֹ כַּהֲנֵי זְמִינִין בְּגַוֵּיהּ, לְקַטְרְגָא בְּהַאי עָרְלָה, וּלְהוּ אִצְטְרִיךְ מִלָּה, לְקַטְרְגָא בַּהֲדָהּ, וּלְאַגָּנָא עַל בַּיִת שֵׁנִי. וְכֹלָּא בְּרָזָא כַּדְקָא חֲזֵי.
לְבָתַר גָּרְמוּ חוֹבִין, וְשַׁלְטָא הַהִיא עָרְלָה, וְאִתְדַּחְיָין מִבַּיִת שֵׁנִי לְבַר, וְנַחְתּוּ מִתַּמָּן לְחַמּוּקֵי יַרְכִין, לְתַתָּא, (נ''א ולבתר נחתי מתמן ואתדחו מאינון חמוקי דלתתא) עַד דִּי שָׁרוּן לְתַתָּא בְּרַגְלִין. וְכַד יִתְבוּן בְּרַגְלִין, כְּדֵין, (זכריה י״ד:ד׳) וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיוֹם הַהוּא, וְעָלְמָא בְּכֹלָּא יִתְנְהִיג בְּרָזָא עִלָּאָה כַּדְקָא חֲזֵי. וְאַף עַל גַּב דְּאִתְדַּחוּ וְלָא אִשְׁתְּבָקוּ מִנֵּיהּ, וּלְעָלְמִין אִתְאֲחִידוּ בֵּיהּ.
וּמַאן דְּיָדַע וּמָדִיד בְּשִׁיעוּרָא (רל''ג ע''א) דְּקַו הַמִּדָּה, אַרְכָּא דִּמְשִׁיכוּ דְּיַרְכִּין עַד רַגְלִין, יָכִיל לְמִנְדַּע (ויקרא ר''ס ע''א) מְשִׁיחָא דְּגָלוּתָא דְּאִתְמְשָׁךְ. וְרָזָא אִיהוּ בֵּין מְחַצְּדֵי חַקְלָא, וְכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה. וּבְגִין דָּא, כֻּלְּהוּ בָּרַיְיתֵי, וְכֻלְּהוּ תָּנָאֵי, וְכֻלְּהוּ אֱמוֹרָאֵי, קַיְימֵי בְּדוּכְתַּיְיהוּ כַּדְקָא חֲזֵי, אִלֵּין לְגוֹ, וְאִלֵּין לְבַר, בְּאִינּוּן חַמּוּקֵי יַרְכִין (ואלין לבר) וּלְתַתָּא מְבָרְכִין. וּבְכֻלְּהוּ אִקְרֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וּבְכֻלְּהוּ נַחְתֵּי יִשְׂרָאֵל וְאִתְגָּלוּ.
וּכְדֵין כַּד יִסְתַּיֵים גָּלוּתָא, בִּמְשִׁיכוּ דְּרַגְלִין, כְּדֵין וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיוֹם הַהוּא, וְיִתְעֲבָר הַהוּא רוּחָא מְסַאֲבָא עָרְלָה מִן עָלְמָא, וְיִתְהַדְרוּן יִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ לְשַׁלְּטָאָה כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּגִין דְּהַהוּא עָרְלָה, נָחִית לוֹן לְתַתָּא, עַד הַשְׁתָּא. וּמִכָּאן וּלְהָלְאָה, דְּהַאי עָרְלָה אִתְקְצָץ וְאִתְעֲבָר מִגּוֹ עָלְמָא, כְּדֵין (דברים ל״ג:כ״ח) וַיִשְׁכּוֹן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב. בְּהַהוּא עֵין יַעֲקֹב, וְלָא אִשְׁתְּכַח מְקַטְרְגָא עָלַיְיהוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.
יוֹסֵף הַצַּדִיק, עַמּוּדָא דְּעָלְמָא, אִיהוּ נָטִיל בִּרְשׁוּתָא הֵיכָלָא טָמִיר וְגָנִיז, וּבִרְשׁוּתֵיהּ קַיְּימָא הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה. וְאַף עַל גַּב דְּקָא אַמָרָן דְּהֵיכָלָא (רמ''ו ע''א, רס''ו ע''א, בראשית מ''ה ע''א) דְּלִבְנַת הַסַּפִּיר בִּרְשׁוּתֵיהּ קַיְּימָא, הָכִי הוּא דְּבֵיהּ מְתַקֵּן. אֲבָל תָּא חֲזֵי, נְבִיאִים דְּקָא אַמָרָן. כַּד מִתְחַבְּרֵי לְתַתָּא, תְּרֵין דַּרְגִּין מִתְפָּרְשִׁין מִנַּיְיהוּ, מַרְאֶה וַחֲלוֹם, וְקַיְימֵי בְּיַרְכִין. בְּאִינּוּן חַמּוּקִין קַיְימֵי מַרְאֶה, וְהַהוּא דְּאִקְרֵי נְבוּאָה קְטַנָּה. מְיַרְכִין וּלְתַתָּא (ס''א לתתא) (רס''ב ע''א רמ''ז ע''ב) קָאִים חֲלוֹם, עַד דְּמָאטוּ רַגְלִין בְּרַגְלִין. וְתַמָּן קָאִים הֵיכָלָא תַּתָּאָה וְאִקְרֵי לִבְנַת הַסַּפִּיר.
כֹּלָּא יַרְכִין בְּיַרְכִין, לְאִשְׁתַּלְּמָא חַד בְּחַד, וְכֻלְּהוּ דַּרְגִּין דִּנְבוּאָה, דְּהָא מִתַּמָּן נַפְקֵי וְשָׁרָאן, וְאִתְעָבִידוּ מִנַּיְיהוּ מַרְאֶה, וְשָׁרָאן עַל הַאי אֲתָר, וְאִתְעָבִיד מִנַּיְיהוּ חֲלוֹם. יוֹסֵף הַצַּדִיק, אִיהוּ שְׁלֵימָא דְּכֹלָּא, אִיהוּ נָטִיל כֹּלָּא. בְּגִין דְּכֹלָּא אִתְקַּן בְּגִינֵיהּ, כֹּלָּא תָּאִיב בְּתִיאוּבְתָּא בְּגִינִיהּ.
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּיוֹסֵף הַצַּדִיק קַיְּימָא לְאַתְקְנָא כֹּלָּא, כְּדֵין אִיהוּ נָטִיל כֹּלָּא. וְכַד אִתְחַבָּר בְּהֵיכָלֵיהּ, כְּדֵין מִתְעָרֵי כֻּלְּהוּ, לְנַטְלָא תִּיאוּבְתָּא וּרְעוּתָא, עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וְכֹלָּא אִינּוּן בִּרְעוּתָא חֲדָא וּשְׁלִימוּ חַד, לְמֶחְדֵּי (למהוי) עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, רְעוּתָא חֲדָא כְּדְקָא יֵאוֹת. וְכֻלְּהוּ תַּתָּאֵי קַיְימֵי בְּקִיּוּמָא בְּגִינֵיהּ, וְעַל דָּא כְּתִיב, (משלי י׳:כ״ה) וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. וְעַל הַאי יְסוֹדָא קָאִים הַאי עָלְמָא.
הַאי לִבְנַ''ת הַסַּפִּי''ר, לָא קָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ, עַד דְּהַאי יוֹסֵף הַצַּדִיק. אִתְתָּקַּן. וְכַד אִיהוּ אִתְתָּקַּן, כֹּלָּא מִתְתַּקְנִי דָּא הוּא יְסוֹדָא דְּכֻּלְּהוּ בִּנְיָינָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, (בראשית ב׳:כ״ב) וַיִּבֶן יְיָ' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע, וְלָא כְּתִיב וַיִּיצֶר, וְלָא כְּתִיב וַיִּבְרָא. בְּגִין דְּהַאי קַיְּימָא עַל יְסוֹדָא, וּלְבָתַר דִּיְסוֹדָא אִתְקַּן, כֹּלָּא אִתְבְּנֵי
- [...] En raison des péchés d'Israël, l'éclat du deuxième temple n'égalait pas celui du premier. Et lorsqu'Israël poussa son iniquité jusqu'au comble, il fut également chassé du deuxième temple; et la Loi, qui était appuyée contre les piliers du palais d'en haut, disparut d'ici-bas; ce n'était plus les cuisses qui portaient la Loi, mais les pieds. L'initié, qui sait pénétrer les grands mystères, peut y découvrir la durée de l'exil présent; c`est pour cette raison que tous les auteurs de Baraïthoth, tous les Thanaïm et tous es Amoraïm, sont classés d'après leur mérite, bien que leurs sentences soient toutes comprises sous le nom de « loi orale ». Joseph le Juste s'est attaché à la Colonne du milieu qui soutient le monde. Cette Colonne est placée dans le palais appelé « Saphir blanc ». C'est pourquoi l'Écriture246 dit: « Et le Juste est le fondement du monde. » Car tout ce qui existe dans le monde est basé sur lui. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[258b]
עָלֵיהּ. וּבְגִין דָּא, כֻּלְּהוּ קַיְימִין בְּהַאי, וְהָא אוֹקִימְנָא.
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (בראשית ב׳:כ״ב) וַיִּבֶן יְיָ' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע, דַּהֲוַת מִסִּטְרָא דְּאֲחוֹרָא, וְאַתְקִין לָהּ לְאָהַדְּרָא אַנְפִּין בְּאַנְפִּין. הָכִי אוֹקִימְנָא. אֲבָל וַיִּבֶן, אִסְתָּכַּל לְסַלְּקָא לָהּ בְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּעָלְמָא עִלָּאָה שַׁרְיָא בֵּיהּ, לְמֶהוֵי דָּא כְּגַוְונָא דְּדָא.
תּוּ וַיִּבֶן, אִסְתָּכַּל בְּסִטְרוֹי, וְאַתְקִין וְכַוִּין כָּל רוּחוֹתֶיהָ, לְמִזְרַע וּלְאַשְׁקָאָה וּלְאוֹלָדָא, לְמֶעְבַּד לָהּ כָּל צָרְכוֹי, כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ. וּלְבָתַר וַיְבִיאֶהָ, בְּמָה. בְּהַאי צַדִּיק. דִּכְתִּיב, (רס''א ע''א) (אסתר ב׳:י״ג) וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ, דְּהַאי אַמְשִׁיךְ לְכֹלָּא, לְסַלְּקָא לְאִתְעַטְּרָא בִּשְׁלִימוּ. הָכָא מְנִיעוּ דְּכָל חוֹבִין, הָכָא מְנִיעוּ דְּכָל תִּיאוּבְתִּין בִּישִׁין.
מַה דְּלָא אִיהוּ בְּהַהוּא הֵיכָלָא שְׁתִיתָאָה, בְּסִטְרָא אַחֲרָא, דְּתַמָּן כָּל עִנּוּגִין בִּישִׁין, וְכָל סִטְרִין דְּתִיאוּבְתִּין דְּעִנּוּגָא דְּהַאי עָלְמָא, וְכַד הַאי עָלְמָא אִתְנְהִיג בְּהוּ, בְּנִי נָשָׁא כַּשְׁלֵי בְּהוּ (נ''א ובגין דבני נשא טעיין בהו כשלין בהו) לְהַהוּא עָלְמָא. דְּחָמָאן כַּמָה עִנּוּגִין וְתִיאוּבְתִּין, דְּגוּפָא אִתְהֲנִי וְאִתְעַנִיג מִנַּיְיהוּ, וְטַעְיָין אֲבַתְרַיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ג׳:ו׳) וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְגוֹ'. דְּהָא כָּל תִּיאוּבְתִּין וְכָל עִנּוּגִין דְּעָלְמָא בֵּיהּ תַּלְיָין.
וְעַל דָּא, כְּגַוְונָא דָּא, אִית מִלִּין דְּגוּפָא אִתְהֲנֵי בְּהוּ, וְעַיְילֵי לְגוּפָא, וְלָא לְנִשְׁמְתָא. וְאִית מִלִּין דְּנִשְׁמְתָא אִתְהֲנֵי מִנַּיְיהוּ, וְלָא גּוּפָא. וְעַל דָּא, דַּרְגִּין פְּרִישִׁין דָּא מִן דָּא. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּנַטְלֵי אוֹרַח מֵישָׁר, וּמַנְעֵי גַּרְמַיְיהוּ מֵהַהוּא סִטְרָא, וּמִתְדַּבְּקָן בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָׁה.
בְּהֵיכָלָא דָּא, כְּלִילָן כָּל שְׁאַר שְׁמָהָן, דְּכָל אִלֵּין הֵיכָלִין (נ''א וחיילין) דִּלְתַתָּא. תְּרֵי שְׁמָהָן אִינּוּן דִּכְלִילוּ שְׁאַר שְׁמָהָן אַחֲרָנִין. חַד דְּכַד אִתְחַבָּר עֵילָּא בְּתַתָּא, וְיַעֲקֹב נָטִיל הֵיכָלֵיהּ, בְּאִינּוּן נְשִׁיקִין, בְּרָזָא עִלָּאָה. כְּדֵין כָּלִיל כָּל שְׁאַר שְׁמָהָן, וְאִקְרֵי יְהוָֹ''ה אֱלהִי''ם, וְדָא אִקְרֵי שֵׁם מָלֵּא, כְּמָה (בראשית מ''ח ע''ב, רמ''ו ע''ב) דְּאוֹקִימְנָא. וְחַד, כַּד אִתְחַבָּר יְסוֹדָא דְּעָלְמָא בְּהֵיכָלֵיהּ, וְכֻלְּהוּ מִתְעָרֵי בַּחֲבִיבוּתָא וּבְתִּיאוּבְתָּא לְגַבֵּיהּ, וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן בֵּיהּ, כְּדֵין כָּלִיל שְׁאַר שְׁמָהָן, וְאִקְרֵי יְהוָֹ''ה צְבָאוֹת. וְדָא אִקְרֵי שְׁמָא קַדִּישָׁא שְׁלִים, וְלָאו אִיהוּ שְׁלִים כְּהַאי אַחֲרָא.
מַה בֵּין הַאי לְהַאי. דָּא שַׁלִּיט עִלָּאָה בְּתַתָּאָה, גּוּפָא בְּגוּפָא (ודא איהו שליט בכלא) כִּדְקַאמְרָן. וְדָא שַׁלִּיט מֵאֲתָר דְּסִיוּמָא דְּגוּפָא וּלְתַתָּא, בְּאִינּוּן הֵיכָלִין וּבְכֹלָּא דִּלְתַתָּא, וְרָזָא דָּא, בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי. וּבְגִין דָּא, הֵיכָלָא דָּא כָּלִיל כָּל שְׁאַר שְׁמָהָן דִּלְתַתָּא, (וכלהו שמהן כללינן בהאי שמא כולהו שמהן דלתתא) כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְעַל דָּא, שְׁמָהָן אִלֵּין, דָּא סַלְּקָא וְדָא נָחִית. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּיַדְעִין אָרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא.
יְסוֹדָא דָּא, אִתְתָּקַּן לִתְרֵין סִטְרִין. חַד, לְאַתְקְנָא כָּל שְׁאַר דִּלְתַתָּא. וְחַד, לְאַתְקְנָא הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה, וּלְאַתְקְנָא דָּא בְּדָא, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא רְעוּ חֲדָא כְּדְקָא יֵאוֹת. עַד הָכָא יִחוּדָא דִּתְרֵין סִטְרִין, דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, לְאִתְיַיחֲדָא כַּחֲדָא בִּשְׁלִימוּ, לְמֵיהַךְ בְּאֹרַח מֵישָׁר.
זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּיָדַע לְיַחֲדָא יִחוּדָא, וּלְסָדּוּרֵי סִדּוּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא, לְמֵיהַךְ בְּאֹרַח מֵישָׁר. זַכָּאָה אִיהוּ בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהלים פה) חֶסֶד וְאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ. וּכְדֵין (תהלים פה) אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף. גַּם יְיָ' יִתֵּן הַטּוֹב וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ.
היכל קודש הקדשים דזעיר דבריאה
הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה. הֵיכָלָא דָּא, הֵיכָלָא פְּנִימָאָה מִכָּל הָנִי הֵיכָלִין. הַאי הֵיכָלָא אִיהוּ סְתִימוּ, דְּלָאו בֵּיהּ דִּיּוּקְנָא מַמָּשׁ, וְלֵית גּוּפָא כְּלַל. הָכָא סְתִימוּ דְּגוֹ רָזָא דְּרָזִין, הַאי אִיהוּ רָזָא, דְּאִיהוּ אֲתָר, לְאַעֲלָא תַּמָּן בְּגוֹ אִינּוּן צִנּוֹרִין דִּלְעֵילָּא. רוּחָא דְּכָל רוּחִין, רַעֲוָון דְּכָל רַעֲוִוין, לְאִתְחַבְּרָא כֹּלָּא כַּחֲדָא. רוּחָא דְּחַיֵּי (דהא) בְּהַאי, לְמֶהוֵי כֹּלָּא תִּקּוּנָא חֲדָא.
הֵיכָלָא דָּא, אִקְרֵי (רנ''ה ע''ב) בֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. אֲתָר לָקֳבְלָא הַאי (ס''א נשמתא עלאה) נִשְׁמָתִין עִילָּאִין, דְּאִקְרֵי הָכִי, לְאַתְעֲרָא עָלְמָא דְּאָתֵי לְגַבֵּיהּ.
הַאי עָלְמָא עוֹלָם אִקְרֵי. עוֹלָם: סְלִיקָא, דְּסָלִיק עָלְמָא תַּתָּאָה לְגַבֵּי עָלְמָא עִלָּאָה, וְאִסְתַּתָּר בְּגַוֵוהּ, וְאִתְעַלָם בֵּיהּ, אִתְגַּלְיָיא בִּסְתִּירָה. עוֹלָם: דְּסָלִיק אִיהוּ, בְּכָל אִינּוּן
- [...] Remarquez que l'Écriture247 dit: « Et Jéhovah Elohim forma la côte. » Dieu plaça devant l'homme ce qui primitivement était derrière lui. En formant la femme, et en la mettant face à face avec l'homme, Dieu avait en vue le Juste; il voulait que l'union entre le mâle et la femelle s'opérât de la même façon que l'union de Jéhovah avec Élohim, sans aucune sensation charnelle et impure, afin que le démon ne pût y avoir aucune prise. Mais Eve pénétra dans le sixième palais du démon, séjour de tous les vices et de tous les plaisirs de la chair; elle en goûta et elle fut séduite, ainsi qu'il est écrit248: « Et la femme vit que les fruits de l'arbre étaient agréables à manger, etc. »
Car il y a des plaisirs du corps qui ne réjouissent point l'âme, et des plaisirs de l'âme qui ne délectent point le corps. L'union de Jacob avec ses femmes était semblable à l'union de Jéhovah avec Élohim; c'était le plaisir de l'âme, et non pas celui du corps. C'était également le mystère des deux temples: le premier constituait le plaisir de l'âme, et le second celui de la chair. Le septième palais est au centre des autres. Il est le plus mystérieux de tous; car il n'a ni forme, ni image. C'est de là que sortent les canaux célestes qui répandent la lumière dans toutes les directions. C`est le Saint des saints, c'est le but final des âmes. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[259a]
דְּקַרְבִין בֵּיהּ, וְאִסְתַּתְּרָן גּוֹ סְתִירוּ עִלָּאָה. עוֹלָם עִלָּאָה: סָלִיק וְאִסְתַּתָּר בִּרְעוּתָא עִלָּאָה, גּוֹ טְמִירוּ דְּכָל טְמִירִין דְּלָא אִתְיְידַע כְּלַל (כלל), וְלָא אִתְגְּלֵי, וְלֵית מַאן דְּיָדַע לֵיהּ.
פָּרוֹכְתָּא דְּפַרְסָא פְּרִיסָא, חַפְיָּא גּוֹ טְמִירוּ סָתִים. כַּפּוֹרְתָא פְּרִיסָא גּוֹ טְמִירִין עִלָּאִין, לְאַסְתְּמָא סְתִימִין דְּהָא טְמִירִין וּסְתִימִין. (נ''א פרוכתא פריסא גו טהירין עילאין דסתמא סתימא דהאי טמיר וסתים) לְגוֹ מִן כַּפּוֹרְתָא, אִית אֲתָר סָתִים וְטָמִיר וְגָנִיז, לְאַכְנָשָׁא לֵיהּ בְּגַוֵיהּ. מְשַׁח רְבוּת עִלָּאָה, רוּחָא דְּחַיֵּי, עַל יְדָא דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, וְהַהוּא נָהָר אִקְרֵי מַבּוּעָא דְּבֵירָא, דְּלָא פַּסְקִין מֵימוֹי לְעָלְמִין. וְכַד הַאי עָיֵיל וְנָגִיד כָּל הַהוּא רְבוּת קוּדְשָׁא מִלְּעֵילָּא, מֵאֲתָר דְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. נְהִירוּ נְגִידוּ נָחִית וְאָתֵי, גּוֹ אִינּוּן צִנּוֹרִין. הַאי אִתְמַלְּיָיא מִתַּמָּן, כְּנוּקְבָּא דְּמִתְעַבְּרָא וְאִתְמַלְּיָא מִן דְּכוּרָא.
אוּף הָכִי נָמֵי הַאי הֵיכָלָא, מִתְתַקְנָא תָּדִיר לְקַבְּלָא, כְּנוּקְבָּא דִּמְקַבְּלָא מִן דְּכוּרָא. קַבִּילוּ דְּקַבִּילוּ, כָּל אִינּוּן רוּחִין וְנִשְׁמָתִין קַדִישִׁין דְּנַחְתִין לְעָלְמָא, וְאִתְעַבְּרוּ (ס''א ואתעכבו) תַּמָּן. כָּל הַהוּא זִמְנָא דְּאִצְטְרִיךְ.
יִתְעַכְּבוּן עַד דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, וְיִסְתַּפְּקוּן כָּל אִינּוּן נִשְׁמָתִין, וְיֵיתוּן וְיַחְדֵי עָלְמָא כְּמִלְּקַדְּמִין. וּכְדֵין, יַחְדֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּמִלְּקַדְּמִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים קד) יִשְׂמַח יְיָ' בְּמַעֲשָׂיו.
בְּהַאי הֵיכָלָא, קַיְימִין עִנּוּגִין וְתַפְנוּקִין דְּרוּחֵי, וְאִשְׁתַּעְשְׁעוּתָא דְּאִשְׁתַּעֲשָׁע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִנְתָא דְּעֵדֶן. הָכָא אִיהוּ תִּיאוּבְתָא דְּכֹלָּא, וְעִנּוּגָא דְּכֹלָּא, לְאִתְחַבְּרָא כֹּלָּא כַּחֲדָא, וּלְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד, קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא הָכָא קַיְּימָא.
דְּכַד שַׁיְיפֵי כֻּלְּהוּ מִתְחַבְּרָאן בְּשַׁיְיפִין עִלָּאִין, כָּל חַד וְחַד כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ, לֵית לוֹן תִּיאוּבְתָא, וְלֵית לוֹן עִנּוּגָא, בַּר בְּיִחוּדָא דְּהַאי הֵיכָלָא, כֹּלָּא הָכָא תַּלְיָא. כַּד אִתְחַבְּרוּתָא דְּהָכָא אִתְיָיחָד בְּיִחוּדָא חֲדָא, כְּדֵין כָּל נְהִירוּ דְּשַׁיְיפִין, וְכָל נְהִירוּ דְּאַנְפִּין, וְכָל חֶדְוָון, כֻּלְּהוּ נְהִירִין וְחַדָאן.
זַ כָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּיָדַע לְסַדְּרָא סִדּוּרִין, וּלְאַתְקְנָא תִּקּוּנִי אִשְׁתַּלְמוּתָא כְּדְקָא יֵאוֹת, רְחִימוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. וּכְדֵין, כָּל דִּינִין, וְכָל גִּזְרִין בִּישִׁין, מִתְעַבְּרִין וּמִתְבַטְּלִין מֵעָלְמָא.
הֵיכָלָא דָּא, הֵיכָלָא דְּתִיאוּבְתָא, הֵיכָלָא דְּעִנּוּגָא, הֵיכָלָא לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עֵילָּא וְתַתָא כַּחֲדָא. וּמְקַבְּלָא כֹּלָּא נְהִירוּ דְּבוּצִינָא עִלָּאָה דְּנָהִיר לְכֹלָּא, וּלְאִתְיַיחֲדָא כֹּלָּא כְּדְקָא יֵאוֹת. בְּיִחוּדָא שְׁלִים. וְעַל דָּא, הֵיכָלָא דָּא קָאִים בִּטְמִירוּ דְּכֹלָּא, גָּנִיז מִכֹּלָּא. אַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ טְמִירִין. דָּא טָמִיר וְגָנִיז יַתִיר. לְמֶהֱוֵי בְּרִית קַיָּימָא כֹּלָּא כַּחֲדָא, דְּכַר וְנוּקְבָּא לְמֶהֱוִי שְׁלִים.
הֵיכָל דָּא אִקְרֵי אֲרוֹן הַבְּרִית, דְּאִיהוּ אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. בְּגִין דְּהַאי אִיהוּ אֲתָר, דְּנַפְקוּ מִנֵּיהּ כָּל נִשְׁמָתִין דְּעָלְמָא, לְיַחֲדָא יִחוּדָא לְתַתָּא, וּלְאַמְשָׁכָא יִחוּדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, לְיָהֲבָא לַצַּדִיק, בְּגִין דְּנַפְקוּ (ויצא קנ''ה ע''ב) מִצַדִּיק, וְעַיְילֵי בְּצַּדִּיק. וּלְבָתַר נַפְקֵי מִצַדִיק, וְעַיְילֵי בַּאֲתָר דְּנַפְקֵי מִתַמָּן.
הַאי אֲרוֹן הַבְּרִית, נָקִיט כֹּלָּא מִצַּדִּיק. וּלְבָתַר, נַפְקֵי מִנֵּיהּ, וְעַיְילֵי בְּצַּדִּיק לְתַתָּא. לְבָתַר נַפְקֵי מִצַּדִּיק דִּלְתַתָּא, וְעַיְילֵי בְּהַאי אֲרוֹן הַבְּרִית. לְמֶהֱוֵי כָּל נִשְׁמָתִין כְּלִילָן מֵעֵילָּא וּמִתַתָּא. לְמֶהֱוֵי שְׁלִים מִכָּל סִטְרִין. וְהַאי אֲרוֹן הַבְּרִית, נָקִיט מִצַּדִּיק אִינּוּן נִשְׁמָתִין, מִתְּרֵין סִטְרִין.
תָּא חֲזֵי, מַבּוּעָא דְּבֵירָא לָא מִתְפָּרְשָׁא מִבֵּירָא לְעָלְמִין, וְעַל דָּא, הַאי אֲתָר, שִׁכְלוּלָא דְּכֹלָּא, קִיוּמָא דְּכָל גּוּפָא, לְמֶהֱוֵי שְׁלִים בְּכֹלָּא כְּדְקָא יֵאוֹת. הָכָא, הוּא יִחוּדָא וְקִשּׁוּרָא כַּחֲדָא, לְמֶהֱוֵי עֵילָּא וְתַתָּא חַד, בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא, דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן כָּל שַׁיְיפִין דָּא מִן דָּא, וּלְאִשְׁתַּכְחָא כֹּלָּא אַנְפִּין בְּאַנְפִּין.
וְעַל דָּא תָּנֵינָן, מַאן דְּשַׁמִישׁ עַרְסֵיהּ מֵאַחוֹרָא, אַכְחִישׁ תִּקּוּנָא דְּאִסְתַּכְּלוּתָא אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, לְאַנְהָרָא כֹּלָּא כַּחֲדָא, וּלְאִשְׁתַּכְחָא כֹּלָּא אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, בִּדְבֵקוּתָא כַּדְקָא יֵאוֹת, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (בראשית ב׳:כ״ד) וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, בְּאִשְׁתּוֹ דַּיְיקָא, וְלָא אֲחוֹרֵי אִשְׁתּוֹ.
תְּרֵין אִינּוּן, יַעֲקֹב אִיהוּ לְעֵילָּא, יוֹסֵף לְתַתָּא. תְּרֵין תִּיאוּבְתִין אִינּוּן. חַד הֵיכָלָא שְׁתִיתָאָה. וְחַד הַאי הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה. תִּיאוּבְתָא לְעֵילָּא, בְּאִינּוּן נְשִׁיקִין דְּנָטִיל יַעֲקֹב. תִּיאוּבְתָא לְתַתָּא, בְּהַאי שִׁמּוּשָׁא דְּנָטִיל יוֹסֵף. מִתְּרֵין סִטְרִין אִלֵּין, נָטִיל (האי)
- [...] Un rideau sépare ce palais; et, derrière le rideau, il y a un endroit secret et caché qui contient le semen suprême, l'esprit de vie qui est communiqué aux mondes inférieurs au moyen du fleuve qui en sort et dont les eaux ne cessent jamais de couler. Quand le semen sacré sort du Saint des saints, le fleuve le descend et le jette dans les canaux qui en sont fécondés, comme la femelle est fécondée par le mâle. Toutes les âmes saintes et tous les esprits descendus en ce monde sont arrêtés à leur retour dans ces canaux. Ils y resteront jusqu'à l'avènement du Roi Messie, alors ils retourneront à leur place primitive pour délecter le Saint, béni soit-il ainsi qu'il est écrit249: « Le Seigneur se délectera avec ses œuvres. » Ce palais est le séjour des joies célestes où a lieu l'union du monde d'en bas avec celui d'en haut, où a lieu l'union du mâle et de la femelle. Ce palais porte le nom d' « Arche de l'Alliance », car c'est d'ici que sont sorties toutes les âmes. Deux ont connu [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[259b]
אֲרוֹן הַבְּרִית רוּחָא דְּחַיֵּי. מִסִּטְרָא דְּיַעֲקֹב, נָטִיל רוּחָא דְּחַיֵּי דִּלְעֵילָּא, דְּאִתְדָּבַק בֵּיהּ בְּאִינּוּן נְשִׁיקִין, וְאָעִיל (באינון נשיקין) (נ''א ועייל) רוּחָא דְּחַיֵּי דִּלְעֵילָּא בֵּיהּ, לְאִתְזְנָא מִנִּיהּ. מִסִּטְרָא דְּיוֹסֵף, דְּאִיהוּ לְתַתָּא, בְּסִיוּמָא דְּגוּפָא, בְּהַאי הֵיכָלָא. נָטִיל רוּחִין וְנִשְׁמָתִין לְאַרְקָא לְתַתָּא, לְהַאי עָלְמָא.
אִלֵּין תְּרֵין סִטְרִין, מִתְפָּרְשָׁן לִתְרֵין סִטְרִין. סִטְרָא דְּיַעֲקֹב, אִתְפָּשַׁט וְיָהִיב תּוּקְפָּא, לְנַבְעָא בְּאִינּוּן שָׁדַיִם, דְּאִתְמַלְּיָין מֵהַהוּא רוּחָא דְּחַיֵּי, וְיָנִיק בְּהוּ לְאִינּוּן מַלְאֲכִין קַדִישִׁין, דְּאִינּוּן חַיִּין וְקַיְימִין לְעָלְמִין, וְקַיְימִין בְּקִיּוּמָא בֵּיהּ, סִטְרָא דְּיוֹסֵף, עָיִיִל בְּתִיאוּבְתָּא וְיָהַב תּוּקְפָּא לְגוֹ, וְעָבִיד נִשְׁמָתִין וְרוּחִין, לְנַחְתָא לְתַתָּא, וּלְאַתְזְנָא בְּהוּ בְּנֵי עָלְמָא.
וְעַל דָּא, קַיְימִין תְּרֵין סִטְרִין אִלֵּין, דָּא לְעֵילָּא, וְדָא לְתַתָּא. דָּא לְאַתְזְנָא לְעֵילָּא, וְדָא לְמֵיזָן לְתַתָּא. כָּל חַד וְחַד כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ, (ועל דא) וְכֹלָּא אִיהוּ חַד, וְחַד רָזָא אִיהוּ. וְעִם כָּל דָּא, יוֹסֵף זָן לְכָל גּוּפָא, וְאַשְׁקֵי לֵיהּ. דְּמֵהַאי רוּחָא דְּחַיֵּי דְּאִתְדַּבְּקוּתָא דְּיַעֲקֹב, נָחִית לְתַתָּא, וּבֵיהּ אִתְדָּבַק הַאי אֲרוֹן הַבְּרִית, בִּרְעוּתָא לְעֵילָּא, וְנָחִית הַהוּא רוּחָא דְּחַיֵּי לְתַתָּא, בְּהַהוּא אִתְדַּבְּקוּתָא דְּיוֹסֵף, וְכַד אִתְחֲבָּר כֹּלָּא כַּחֲדָא, אִתְמַלְּיָין אִינּוּן שָׁדַיִם לְיָנְקָא לְכֹלָּא, וּבְגִין כַּךְ כֹּלָּא אִיהִי חַד, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּיָדַע לְקַשְּׁרָא קִשְׁרִין, וּלְיַחֲדָא יִחוּדָא בִּצְלוֹתֵיה בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּגִין לְדַבְּקָא שַׁיְיפָא בְּשַׁיְיפָא, רוּחָא בְּרוּחָא, כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד כַּדְקָא חֲזֵי.
תָּא חֲזֵי, הַאי הֵיכָלָא, כַּד אִלֵּין רוּחִין קַדִישִׁין, וְכָל אִינּוּן הֵיכָלִין וּרְתִיכִין, כֻּלְּהוּ מִתְיַיחֲדֵי כַּחֲדָא, וְאִשְׁתְּכָחוּ בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא, כְּדֵין הַאי רוּחָא עִלָּאָה דְּכֻלְּהוּ, דְּאִיהוּ נְקוּדָה חֲדָא, אַסְתִּים בְּהוּ, וְלָא אִתְגַּלְיָיא, וְאִתְעָבִיד רוּחָא סָתִים כְּגַוְונָא עִלָּאָה. וְסִימָנִיךְ אֱגוֹזָא, יִחוּדָא בְּקִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא כִּדְקַאמְרָן, לְאִתְקַשְּׁרָא דָּא בְּדָא, לְמֶהוֵי כֹּלָּא שְׁלִים, בִּשְׁלִימוּ (דכר ונוקבא) כַּחֲדָא.
וְהָא אוֹקִימְנָא כְּגַוְונָא דָּא, קָרְבְּנָא סַלְּקָא לְיַחֲדָא (נ''א יחודא) קָרְבְּנָא וּלְיַחֲדָא (ד''א ולאסתפקא) כָּל חַד וְחַד כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ מֵהַהוּא תְּנָנָא דְּסָלִיק, כַּהֲנָא דְּאִיהוּ יְמִינָא, בְּקִשּׁוּרָא דְּיִחוּדָא בִּרְעוּתָא, וְלֵיוָאֵי בְּשִׁירָתָא. כָּלִיל דָּא בְּדָא. הֵיכָלָא בְּהֵיכָלָא, רוּחָא בְּרוּחָא, עַד דְּמִתְחַבְּרָן בְּאַתְרַיְיהוּ, שַׁיְיפָא בְּשַׁיְיפָא, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא כָּלִיל כַּחֲדָא כְּדְקָא יֵאוֹת.
וְהָא אוֹקִימְנָא דְּכַד אִשְׁתְּלִים כֹּלָּא כַּחֲדָא, שַׁיְיפִין עִלָּאִין בְּתַתָּאִין, כְּדֵין, נִשְׁמְתָא עִלָּאָה דְּכֹלָּא, אִתְעֲרַת, וְעָאלַת בְּכֻלְּהוּ, וְנָהִיר לְכֹלָּא, וְכֻלְּהוּ מִתְבָּרְכָאן עִלָּאִין וְתַתָאִין. וְהַהוּא דְּלָא אִתְיְידָע, וְלָא עָאל בְּחוּשְׁבָנָא, רְעוּתָא דְּלָא אִתְפַס לְעָלְמִין, כְּדֵין כֹּלָּא סָלִיק עַד אֵין סוֹף, וְאִתְקָשַּׁר כֹּלָּא בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא, וּבָסִים, הַהוּא רְעוּתָא לְגוֹ בְּגוֹ בִּסְתִּימוּ.
נְהִירוּ דְּנִשְׁמְתָא עִלָּאָה, סַלְּקָא לְגוֹ בְּגוֹ, וְנָהִיר לְכֹלָּא. בְּגוֹ דְּהַאי נְהִירוּ, אָעִיל סְתִימוּ דְּמַחֲשָׁבָה, דְּאִיהוּ כָּלִיל כֹּלָּא, וּבְגוֹ לְגוֹ, בְּהַהוּא רְעוּ דְּמַחֲשָׁבָה, אַנְהִיר וְאִתְבָּסָם וְתָפִיס וְלָא תָּפִיס, וְסַלְּקָא (ס''א האי רעו) מִּגוֹ רְעוּ דְּמַחֲשָׁבָה לְתָפְשָׂא בֵּיהּ, וְכַד הַאי סָלִיק, נְהִירוּ דִּלְתַתָּא תָּפִיס בֵּיהּ.
וְכֵן כֹּלָּא, לְאִתְקַשְּׁרָא וּלְאִתְמַלְּיָא וּלְאִתְבָּרְכָא כֹּלָּא כַּחֲדָא, כְּדְקָא יֵאוֹת. וּכְדֵין אִתְקָשַּׁר דָּא בְּדָא כַּדְקָא אַמָרָן, הֵיכָלִין בְּהֵיכָלִין, תַּתָּאִין בְּעִלָּאִין, רָזָא דְּכַר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא, נְהִירוּ עִלָּאָה, בִּנְהִירוּ דְּסָתִים וְגָנִיז יַתִיר בֵּיהּ. וְהַהוּא דְּגָנִיז, כָּלִיל בְּמָה דְּגָנִיז יַתִיר, עַד דְּאִשְׁתְּכַח כֹּלָּא כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּיִחוּדָא חֲדָא.
וְעַל דָּא, מֹשֶׁה הֲוָה יָדַע לְסַדְּרָא סִדּוּרָא דְּמָארֵיהּ מִכָּל בְּנֵי עָלְמָא, כַּד אִצְטְרִיךְ לְאַרְכָא, אָרִיךְ. לְקַצְּרָא, קָצָר. כְּמָה (רמ''ד ע''ב) דְּאוֹקִימְנָא, (במדבר י״ב:י״ג) אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ. תָּנֵינָן, מַאן דְּאֹרִיךְ בִּצְלוֹתֵיהּ וְיִסְתָּכַּל בֵּיהּ, לְסוֹף אָתָא לִידֵי כְּאֵב לֵב. וְתָנֵינָן, מַאן דְּאוֹרִיךְ בִּצְלוֹתֵיהּ, יוֹרְכוּן יוֹמוֹי.
וְרָזָא דְּמִלָּה, מַאן דְּאָרִיךְ בַּאֲתָר דְּבָעֵי לְקַצְּרָא, אָתֵי לִידֵי כְּאֵב לֵב, מַאן לֵב. דָּא הוּא דִּכְתִיב, (משלי ט״ו:ט״ו) וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד. בְּגִין דְּאִיהוּ אֲתָר דְּבָעֵי לְקַצְּרָא, וְלָא לְאַרְכָא בֵּיהּ, דְּהָא כֹּלָּא קָאִים לְעֵילָּא, וּבָעֵי דְּלָא לְאַמְשָׁכָא לֵיהּ, לְקַשְּׁרָא לֵיהּ בְּקִשּׁוּרָא דִּלְעֵילָּא, בְּלָא אֲרִיכוּ לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא
- [...] l'Arche de l'Alliance: Jacob et Joseph. C'est en opérant l'union céleste dans ce palais que Jacob remplit les mamelles célestes d'où coule l'esprit de vie en ce bas monde.
Remarquez que, quand tous les esprits sacrés, tous les palais et tous les chars s'unissent ensemble au point de ne former qu'une unité, ce corps unique est animé par l'Esprit suprême qui est le Point caché. La noix est l'image des palais unis. Quand la fumée s'éleva au-dessus de l'autel, l’union des palais célestes s'opéra. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[260a]
חַד בְּיִחוּדָא חַד. וְכֵיוָן דְּאִתְקָשָׁר כַּחֲדָא, כְּדֵין לָא בָּעֵי לְאַרְכָא בְּאָרִיכוּ, וּלְאִתְחַנְנָא בְּתַחֲנוּנֵי. וְכַד אָרִיךְ בַּאֲרִיכוּ, בַּאֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַבִּיל צְלוֹתֵיהּ, וְדָא הוּא יְקָרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין דְּיִחוּדָא דִּצְלוֹתָא קָא מְקַשֵּׁר קִשְׁרִין, וְאַסְגֵי בִּרְכָאן לְעֵילָּא וְתַתָּא.
גּוֹ הֵיכָלָא דָּא, קַיְּימָא נְקוּדָה חֲדָא טְמִירְתָא, וְהַאי נְקוּדָה אִיהִי רוּחָא, לָקֳבְלָא רוּחָא אַחֲרָא עִלָּאָה. וְכַד שַׁרְיָא רוּחָא בְּרוּחָא, כְּדֵין עָאל דָּא בְּדָא וְאִיהוּ חַד, וּדְבֵקוּתָא חֲדָא. וְאִתְרְכִיב דָּא בְּדָא לְמֶהֱוֵי חַד, כְּהַאי אִילָנָא דְּאַרְכִּיב דָּא בְּדָא וְאִיהוּ חַד, זִּינָא בְּזִינֵיהּ. וַוי מַאן דְּאַרְכִּיב זִינָא בְּלָא זִינֵיהּ, כְּאִינּוּן בְּנֵי אַהֲרֹן, דְּבָעוּ לְאַרְכָּבָא אִילָנָא בְּאַחֲרָא דְּלָאו אִיהוּ זִינֵיהּ.
וּמַאן דְּאַרְכִּיב זִינָא בְּזִינֵיהּ, וְיָדַע לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא בְּקִשְׁרֵיהּ, הֵיכָלָא בְּהֵיכָלֵיהּ, דַּרְגָא בְּדַרְגֵיהּ, דָּא אִית לֵיהּ חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְעַל דָּא, הַאי אִיהוּ שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. וְכַד אִשְׁתְּלִים דָּא בְּדָא, וְאִיהוּ כֹּלָּא חַד עוֹבָדָא זִינָא בְּזִינֵיהּ דְּנָפִיק מֵהַאי שְׁלִימוּ הַהוּא אִקְרֵי מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה.
וְרָזָא דָּא (בראשית ב׳:ז׳) וַיִּיצֶר יְיָ' אֱלהִים אֶת הָאָדָם, (בראשית מ''ח ע''ב) שֵׁם מָלֵּא. וְאָדָם אִיהוּ עוֹבָדָא דְּהַאי מֶרְכָּבָה, דְּאַרְכִּיב דָּא בְּדָא, עוֹבָדָא דִּשְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, וְכַד אִשְׁתְּלִים דָּא בְּדָא, כְּדֵין יְיָ' אֱלֹהִים, שֵׁם מָלֵּא. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּיָדַע לְקַשְּׁרָא קִשְׁרֵי מְהֵימְנוּתָא. וּלְיַחֲדָא יִחוּדָא כַּדְקָא חֲזֵי.
תָּא חֲזֵי, כְּמָה דְּאִיתְנְהוּ שְׁמָהָן קַדִישִׁין עִלָּאִין, מִתְחַבְּרִין אִלֵּין בְּאִלֵּין, הָכִי אִיהוּ שְׁמָא קַדִישָׁא. אִתְפְּרַשׁ לְעֵילָּא, וְאִתְפְּרַשׁ לְתַתָּא. שְׁמָא דָּא אִיהוּ לְעֵילָּא, שְׁמָא דָּא אִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא, שְׁמָא דָּא אִיהוּ לְתַתָּא. יְהוָֹ''ה דְּאִיהוּ רָזָא דִּשְׁמָא קַדִישָׁא, אִיהוּ חַד. רָזָא דְּכֹלָּא. עָלְמָא עִלָּאָה, בִּסְתִימוּ דִּסְתִּימוּתָא דְּעָלֵיהּ, דְּאִשְׁתַּתֵּף בַּהֲדֵיהּ, וְאִיהוּ חַד. עָלְמָא תַּתָּאָה, בִּסְתִימוּ דְּאֶמְצָעִיתָא, רָזָא רְתִיכָא קַדִישָׁא עִלָּאָה דְּעָלֵיהּ, וְאוֹקִימְנָא. (ס''א תא חזי רזא דשמא קדישא דא יי אלהים שמא דא איהו לעילא שמא דא איהו באמצעיתא שמא דא איהו לתתא. לעילא רזא דעלמא דאתי בסתימו דסתימותא דעליה ואיהו חד. לתתא רזא דעלמא תתאה ועלמא עילאה דעליה אשתתף בהדיה ואיהו חד. באמצעיתא ברזא דרתיכא קדישא עילאה ואוקימנא)
מֵהַאי גִּיסָא, ד' רְתִיכִין נָפְקִין, וּמֵהַאי גִּיסָא אַרְבַּע רְתִיכִין נָפְקִין, בְּגִין דְּכָל חַד וְחַד מִתְפְּרַשׁ לְאַרְבַּע, כָּל רְתִיכָא אַרְבַּע אִינּוּן, כַּד מִסְתַּכְּלִין דַּרְגִין. וְכֵן כֻּלְּהוּ אַרְבַּע בְּאַרְבַּע, (עד דנחתין דרגא לתתא בההוא אתר דאקרי) בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִישָׁא דְּאִיהוּ אֲדֹנָ''י, בְּאִינּוּן רְתִיכִין דְּקַיְימֵי וְנַטְלֵי בִּשְׁמָא דָּא, וְאִינּוּן אִקְרוּן (זכריה ו׳:א׳) הָרֵי נְחֹשֶׁת, בְּגִין דְּאִית הָרִים וְאִית הָרִים. אִית הָרִים עִלָּאִין, (קל''ט ע''א) וְהָרִים תַּתָּאִין. וְאִינּוּן בִּתְלַת סִטְרִין קַיְימֵי, וְנַפְקֵי מִגּוֹ זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת.
נְחֹשֶׁת לְתַתָּא, בְּגִין דְּאִינּוּן רְתִיכִין דְּנַפְקֵי מִגוֹ אָלֶ''ף דָּלֶ''ת נוּ''ן יוֹ''ד דִּי בְּגוֹ הֵיכָלָא קַדְמָאָה, דְּאִינּוּן אַרְבַּע רְתִיכִין דְּנָפְקִין מִגוֹ אִינּוּן תְּרֵין רוּחִין יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, מִגּוֹ לִבְנַת הַסַּפִיר, (רמ''ו ע''א) כִּדְקַאמְרָן. אִלֵּין תְּרֵין רוּחִין דְּקָאָמְרֵינָן הָתָם, אִינּוּן אִקְרוּן תְּרֵי טוּרִים, וְאִינּוּן (רל''ג ע''א) הָרֵי נְחֹשֶׁת.
מֵאִינּוּן תְּרֵי רוּחִין דְּאִקְרוּן הָרֵי נְחֹשֶׁת, נַפְקֵי אִינּוּן ד' רְתִיכִין, דְּמִשְׁתַּמְּשֵׁי בְּהַהוּא שְׁמָא (רמ''ו ע''ב) דְּאָלֶ''ף דָּלֶ''ת, דְּאִשְׁתְּקַע בְּסַנְדַּלְפוֹ''ן, מָארֵיהּ דְּאֲפַּיָא. וְכֻלְּהוּ שְׁלִיחָן עַל אִלֵּין בְּעָלְמָא, בְּרָזָא דְּסוּסְוָון וּרְתִיכִין, בְּגִין דְּאִית רְתִיכָא עַל סוּסְוָון, דְּנַטְלֵי לָהּ.
וְדָא שְׁמָא קַדִישָׁא, אִתְכְּלִיל בְּיוֹ''ד הֵ''א, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דְּאִתְכְּלִיל אָלֶ''ף דָּלֶ''ת בְּיוֹ''ד הֵ''א, וְאִיהוּ יְאֲהַדוֹנָהִ''י. (רמ''ו ע''ב) וְהָא אִתְּמַר, אֱלהִים לָא אִתְכְּלִיל בִּשְׁמָא אַחֲרָא, בְּגִין דְּאִית אֱלֹהִים חַיִּים, וּמֵהַאי, אִתְפָּשַׁט לְכַמָּה סִטְרִין, וְלָא אִתְכְּנִישׁ, אֶלָּא אִתְפָּשַׁט.
שְׁמָא דְּכָלִיל כָּל שְׁמָהָן, יוֹ''ד הֵ''א וָא''ו הֵ''א, בְּרָזָא דְּאַתְוָון צֵרוּפָא דִּשְׁמָא קַדִישָׁא, דְּבֵיהּ הֲוָה יָדַע כַּהֲנָא, לְצָרְפָא בְּכָל סִטְרוֹי, עַד דְּסַלְקֵי שְׁמָהָן בְּכַמָּה סִטְרִין, (בראשית ט' ע''א) בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין גַּוְונִין, בְּאִשְׁתְּטָחוּ דְּבוּצִינָא דְּקַרְדִינוּתָא, דְּהַאי אִיהוּ כָּלִיל כָּל שְׁמָהָן.
וּשְׁמָא דָּא, כָּלִיל כָּל שְׁמָהָן. אאלדהניי''ם סִימָן. בְּאִלֵּין אַתְוָון כְּלִילָן אַחֲרָנִין מִתְחַבְּרָן. וְנַפְקֵי אִלֵּין, וְעַיְילֵי אִלֵּין. לְבָתַר כַּד אִתְנְטֵי וְאִתְפָשַּׁט בּוּצִינָא דְּקַרְדִינוּתָא, מִצְטָרְפֵי אַתְוָון בְּגַוָּוהּ, וְאַעֲלֵי אַתְוָון, וְנַפְקֵי אַתְוָון, בְּרָזָא דְּאִלֵּין תֵּשַׁע אַתְוָון. וְאִלֵּין אִתְמְסָרוּ לְקַדִישֵׁי עֶלְיוֹנִין,
- [...] C'est au moment de l’union qu'il convient d'adresser sa prière au ciel. Ce palais est animé par un esprit; c'est un point caché. Mais ce point est animé d'un autre esprit supérieur formant également un Point. Et quand un esprit anime l'autre esprit, l'union céleste est parfaite, semblable à la greffe des arbres. Malheur à celui qui greffe une branche sur un arbre étranger !
C'est pourquoi l'Écriture250 dit: « Et Jéhovah Élohim forma l'homme. » C'est le Principe mâle uni au Principe femelle. « Jéhovah Élohim homme », voilà le nom complet. « Homme » est l'œuvre du Char; il est greffé sur Elohim, et Elohim est greffé sur Jéhovah. Le monde ici-bas est formé sur le modèle du Char d'en haut. Le Char est entouré de quatre Hayoth, et le monde ici-bas est entouré des quatre lettres formant le nom « Adonaï ». Le Nom sacré de quarante-deux lettres prononcé par le grand-prêtre dans le Saint des saints n'est que l'explication du nom de neuf lettres (Jéhovah et Élohim réunis). Ce mystère est connu des grands saints [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[260b]
לְמֵהַךְ בְּאוֹרְחָא דְּרָזָא דְּאַתְוָון. לְצָרְפָא יִחוּדָא דִּשְׁמָהָן דְּאַתְוָון, כְּמָה דְּהֲוָה יָדַע כַּהֲנָא לְצָרְפָא שְׁמָהָן, בְּאַתְוָון רְשִׁימָן. (יחזקאל א) וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם. כֻּלְּהוּ יְדֵי אָדָם, הָא אוֹקִימְנָא, דְּאִינּוּן (נ''א שרפים) רוּחִין וְחֵיוָון וְאוֹפַנִּים. (כרובים וחיות ואופנים) כֻּלְּהוּ בְּגַדְפִּין, וִידִין תְּחוֹת גַּדְפַּיְיהוּ, לְקַבְּלָא צְלוֹתִין, וּלְקַבְּלָא מָארֵי דְּתִיוּבְתָא. יְדֵי אָדָם אַתְרִין וְדוּכְתִין, לְקַבְּלָא בְּנֵי נָשָׁא, בִּצְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן, וּלְאַפְתְּחָא פִּתְחִין לְקַבְּלָא לוֹן, לְיַחֲדָא וּלְקַשְּׁרָא קִשְׁרִין, וּלְמֶעְבַד רְעוּתֵהוֹן.
וְאִלֵּין אַתְרִין וְדוּכְתִין דְּאִקְרוּן יְדֵי אָדָם, דְּקַיְימֵי לִבְנִי נָשָׁא, אִלֵּין אִינּוּן שְׁמָהָן קַדִישִׁין, דְּשָׁלִיטִין בְּכָל דַּרְגָא וְדַרְגָא, (בגין) דִּבְהוֹן עָאלִין בְּנֵי נָשָׁא, בִּצְלוֹתֵהוֹן וּבָעוּתְהוֹן, בְּכָל תַּרְעִין עִלָּאִין. וּבְדָא שַׁלְטִין תַּתָּאִין לְעֵילָּא. וְרָזָא דָּא, (תהלים קיט) יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי, וְאִלֵּין שְׁמָהָן קַדִישִׁין. (שמות ט) וַיֹּאמֶר יְיָ' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם. וְכִי הֵיךְ יָכִיל לְאָרָמָא יְדֵיהּ עַל שְׁמַיָּא. אֶלָּא נְטֵה: אַרְכִין. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים יח) וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד, מְשִׁיכוּ מִלְּעֵילָּא לְתַתָא. יָדְךָ: אַתְרָךְ. אַתְרָא דְּדַרְגָּא דִּילָךְ, דְּאַתְּ שָׁאֲרִי בְּגַוֵיהּ, וְדָא בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִישָׁא. וְכֹלָּא עִלָּאֵי וְתַתָאֵי, בְּרָזָא דִּשְׁמָהָן נַטְלֵי וְקַיְימֵי. וּבְהוּ עָאלִין בְּנֵי נָשָׁא לְהֵיכָלִין עִלָּאִין, וְלֵית מַאן דְּיִמְחֵי בִּידַיְיהוּ. זַכָּאִין אִינּוּן דְּיַדְעִין לְסַדְרָא יִחוּדָא דְּמָארֵיהוֹן כְּדְקָא יֵאוֹת, וּלְמֵיהַךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט, בְּגִין דְּלָא יִטְעוּן בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא.
תָּא חֲזֵי, בְּהֵיכָלִין אִלֵּין, אִית רָזָא עִלָּאָה גּוֹ מְהֵימְנוּתָא. וְכֻלְּהוּ חֵיוָון רְתִיכִין, כֻּלְּהוּ מְשַׁנְיָין דָּא מִן דָּא, לְאִתְכַּלְּלָא אִלֵּין בְּאִלֵּין לְטָב, לְאִתָקְּנָא. וְסִימָנִיךְ (אסתר ב) וַיְשַׁנְּהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְטוֹב. בְּשִׁבְעָה הֵיכָלִין אִלֵּין, שְׁלִימוּ דְּעֵילָּא. כַּד אִשְׁתְּלִים דָּא בְּדָא, וְעָאלוּ צְלוֹתִין וּבָעוּתִין. דְּמַאן דְּיָדַע לְסַדְּרָא לוֹן, לְאַתְקְנָא לוֹן לְעֵילָּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (אסתר ב) וְאֵת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאוּיּוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ.
הֵיכָלָא קַדְמָאָה. (ישעיה מה) יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ. נְהִירוּ דְּאֶבֶן טָבָא סְפִירוּ, דְּאֶבֶן טָבָא נָצִיץ לִתְרֵין סִטְרִין, כְּמָה (ר''נ ע''א) דְּאוֹקִימְנָא לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, אוֹר וְחֹשֶׁךְ. (תהלים קד) מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, כֻּלְּהוּ אוֹפַנִּים וְגַלְגַלִּים, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶיךָ וְגוֹ'. הַמֶּלֶךְ הַמְרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז שְׁמָא קַדִּישָׁא יְאַהֲדוֹנָהִ''י, כְּלָלָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, שְׁלִים בִּתְרֵי שְׁמָהָן, וְדָא הוּא סָלִיק בַּאֲוִירָא, וּמִתְנַשֵּׂא מִימוֹת עוֹלָם.
הֵיכָלָא תִּנְיָינָא, אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל דֵּעָה, אוֹרְפָנִיאֵ''ל, (נ''א רזא אתוון זעירין) דְּכָלִיל רָזִין דְּאַתְוָון זְעִירִין דְּאַלְפָא בֵּיתָא. הָכָא אִינּוּן דְּקַאמְרֵי קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ. וְהָכָא אִיהוּ קְדוּשָּׁה, וּבָרוּךְ כְּבוֹד יְיָ'. הֵיכָלָא תְּלִיתָאָה, לָאֵל בָּרוּךְ (מ''ו ע''ב) נְעִימוֹת יִתֵּנוּ.
הֵיכָלָא רְבִיעָאָה הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. בְּגִין דְּהָכָא מִתְגַּלְגְּלִין נְהוֹרִין, וְדִינִין דְּעָלְמָא. מַאן דְּאִיהוּ לְחַיִּים, מִתְחַדֵּשׁ כְּמִלְּקַדְּמִין, לְאִתְקַיְּימָא בְּעָלְמָא, בִּנְהוֹרָא דִּימִינָא, דְּאִקְרֵי אֵל כִּדְקַאמְרָן.
הֵיכָלָא חֲמִישָׁאָה. הֵיכָלָא דָּא אִקְרֵי אַהֲבַת עוֹלָם. וְדָא אִיהוּ מְשִׁיכוּ דִּרְחִימוּתָא דְּהֵיכָלָא דְּאִקְרֵי אַהֲבָה, וְדָא הִיא אַהֲבַת עוֹלָם אַהֲבְתָּנוּ יְיָ' אֱלֹהֵינוּ, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ' הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, בְּרָזָא דְּאֵ''ל שַׁדַּ''י.
הֵיכָלָא שְׁתִיתָאָה, אֱמֶת וְיַצִיב וְנָכוֹן וְקַיָּים. וּבָעֵינָן דְּלָא לְאַפְסְקָא בֵּין הֵיכָלִין אִלֵּין. (לאלין) דְּהָא בִּמְשִׁיכוּ דִּצְלוֹתָא וּרְעוּתָא מִתְחַבְּרָאן כַּחֲדָא, וְאִתְקַשְּׁרָאן אִלֵּין בְּאִלֵּין, בְּרָזָא דִּשְׁמָהָן קַדִישִׁין דְּשָׁלִיטִין בְּכָל חַד וְחַד.
הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה, אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, רָזָא דְּרָזִין בִּלְחִישׁוּ, וְלָא אִשְׁתְּמַע קָלָא. הָכָא אִיהוּ רְעוּתָא דְּלִבָּא, לְאִתְכַּוְונָא וּלְסַלְּקָא רְעוּתָא מִתַתָּא לְעֵילָּא, עַד אֵין סוֹף, וּלְקַשְּׁרָא שְׁבִיעָאָה בִּשְׁבִיעָאָה, (וכלא חד בחד) דָּא בְּדָא (נ''א מתתא לעילא) וּלְבָתַר, מֵעֵילָּא לְתַתָּא, לְאַמְשָׁכָא בִּרְכָאן בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, מִמְּקוֹרָא דְּחַיֵּי, (נ''א דאיהו שביעאה לעלאה) דְּאִיהוּ הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה עִלָּאָה (ודא שכינתא) בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא, וּבִסְתִימוּ דְּעַיְינִין, דְּרָזָא דְּאַתְוָון דְּשֶׁבַע שְׁמָהָן עִלָּאִין קַדִישִׁין.
- [...] qui savent combiner les lettres du Nom divin à l'exemple du grand-prêtre. Telle est la signification de la vision d'Ézéchiel où des mains d'hommes apparaissent Au-dessous des ailes des Hayoth. Les « mains d'homme » désignent la région où monte la prière des hommes et où sont faites les révélations des noms sacrés qui régissent tous les degrés. Dans la liturgie récitée tous les matins avant la prière des dix-huit bénédictions, on fait allusion à ces sept palais. Les mots: « ...Qui crée la lumière et les ténèbres » désignent le premier palais. Les mots: « Le Dieu béni et de grand savoir… » désignent le deuxième palais. Les mots: « ... Chanter des louanges au Dieu béni » désignent le troisième palais. Les mots: « ... Qui dans sa bonté renouvelle chaque jour l'œuvre de la création » désignent le quatrième palais. L' « Amour éternel » désigne le cinquième palais. Les mots: « ... Véridique et équitable » désignent le sixième palais. Les mots: « Seigneur, ouvre mes lèvres... » désignent le septième palais. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[261a]
הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה עִלָּאָה דָּא, דְּאִיהוּ (רכ''ה ע''א) מְקוֹרָא דְּחַיֵּי, דָּא אִיהוּ בִּרְכָתָא קָמַיְיתָא. וְדָא אִיהוּ הֵיכָלָא קַדְמָאָה, שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, וּלְנַטְלָא שְׁבִיעָאָה מִתַּתָּא, לְאִתְחַבְּרָא דָּא בְּדָא, שְׁבִיעָאָה בִּשְׁבִיעָאָה. דְּהָא מֵהַאי דִּלְתַתָּא, עָיֵיל מַאן דְּעָיִיל, לְהֵיכָלָא עִלָּאָה.
וְדָא הוּא רָזָא, (בראשית מ''ה ע''א) בָּרוּךְ, רִבוּיָא דְּכֻלְּהוּ תַּתָּאֵי, כְּלִילָא בְּחֵיוָון וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים, וְכֻלְּהוּ הֵיכָלִין רִבוּיָא דְּרָזָא דְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, דְּשַׁרְיָא בְּגַוֵיהּ בִּגְנִיזוּ, וּכְדֵין אִקְרֵי בָּרוּ''ךְ, בְּכָל אִלֵּין רִבוּיָין וּבִרְכָאן, וְרָזִין דְּאִשְׁתְּלִימוּ בָּה.
אַתָּ''ה, עִטּוּרָא דִּסְתִימוּ דְּאַתְוָון, כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ כ''ב אַתְוָון. וְדָא הוּא אָ''ת. ה' דְּכָלִיל לוֹן מֵעֵילָּא, בְּהַאי ה', וְכָנִישׁ לוֹן בְּגַוִיהּ, וְדָא אִיהוּ אָ''ת ה'. וְכַד אִיהִי בִּשְׁלִימוּ בְּהַהוּא (רל''ו ע''ב) נָהָר דְּאָחִיד בָּה, סַלְּקָא לְאִתְעַטְרָא לְעֵילָּא, וְדָא אִיהוּ רָזָא דִּכְתִיב, (אסתר ב׳:י״ג) (רכ''ה ע''ב) וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ, וּכְדֵין אֵת כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֶן לָהּ. וְדָא אִיהוּ רָזָא בָּרוּךְ אַתָּה, וּבָעֵי לְאִתְכַוְונָא בְּהַאי רָזָא, וּלְקַשְּׁרָא רְעוּתָא בְּהַאי רָזָא. יְיָ' אֱלהֵינוּ: דָּא אִיהוּ קִשּׁוּרָא וְיִחוּדָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה לְעֵילָּא, בְּהַאי, כַּד הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֶן לָהּ.
וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ: דָּא רָזָא דַּאֲבָהָן, לְבָרְכָא לָהּ. וְדָא אִיהוּ רָזָא, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. כְּמָה דְּהַאי נַעֲרָה לָא אִשְׁתְּבָקַת מִתַּתָּאֵי, הָכִי נָמֵי לָא אִשְׁתְבָקַת מֵאֲבָהָן לְעָלְמִין. אִיהוּ אֲחִידַת בְּהוֹן (נ''א לנטרא לון ולעטרא לה) לְעַטְרָא לָהּ.
וּבְגִין דְּאִתְבָּרְכָא מִכָּל חַד מִנְּהוֹן, בָּעֵי לְאַדְכְּרָא לָהּ עַל כָּל חַד וְחַד. וּלְבָתַר יִתְכַּנְּשׁוּן כֻּלְּהוּ בְּחִבּוּרָא חֲדָא, (ס''א לגו מער דאמא) וּמִתְעַטְּרֵי בַּהֲדָהּ, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, הָא כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, לְסַלְּקָא לְעֵילָּא בְּקַדְמִיתָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא וְהַשְׁתָּא מִתַּתָּא לְעֵילָּא. לְאַכְלְלָא לוֹן בַּהֲדֵיהּ דְּכֵיוָן דְּאָמַר הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא כֻּלְּהוּ כְּלִילָן בָּהּ. וּכְדֵין, אֵל עֶלְיוֹן גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים קוֹנֵה הַכֹּל. וְדָא כְּלָלָא דְּכֹלָּא.
וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, דְּאִשְׁתָּהוּ בַּהֲדָהּ (דאשתכחן כחדא) וְעָאלוּ בִּמְעָהָא, וְאִתְבָּרְכוּן תַּמָּן. וּלְבָתַר שָׁאֲרִי לוֹן וְאַפִיק לוֹן כַּד אִינּוּן אִתְבָּרְכָאן מִגַוָּוה. וּבְהַהִיא הִשְׁתַּחֲוָאָה דְּאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ' מָגֵן אַבְרָהָם, הָכָא נַפְקֵי כֻּלְּהוּ בִּכְלָלָא, דְּהָא בִּימִינָא כֻּלְּהוּ מִתְבָּרְכָאן כַּדְקָא חֲזֵי.
תָּא חֲזֵי, הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה דָּא, רָזָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, וּמִתְעַטְּרָן בֵּיהּ אֲבָהָן כִּדְקַאמְרָן, וְאִתְכְּלִילוּ בֵּיהּ. וְעַד הַשְׁתָּא אִתְכְּלִילוּ, וּבָעֵי לְאַפָקָא לוֹן, אִיהוּ הֵיכָלָא דָּא, וְכַד אַפִיק לוֹן מְבָרְכָאן, (נ''א מתברכאן) בְּגִין הַאי נַעֲרָה, כְּדֵין אִיהִי אֲחִידַת בְּהוּ, בְּכָל אִינּוּן בִּרְכָאן. וְאַף עַל גַּב דְּהָא אִתְכְּלִילוּ הֵיכָלִין בְּהֵיכָלִין, הַשְׁתָּא אִתְאֲחִידוּ בְּאִינּוּן בִּרְכָאן כַּחֲדָא, וְכַד אָמַר מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן, כְּדֵין אַפִיק לוֹן מְבָרְכָאן.
וְהַאי, אִיהוּ חַד הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה, בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִישָׁא עִלָּאָה, בּוּכ''וּ. 'בְּרָכָה 'וָחֶסֶד 'כֹּחַ 'וּמִשְׁפָט, כְּלָלָא רָזָא (נ''א דרזא) (כלא) וְרָזָא דָּא, הוּא רָזָא (ס''א דאיהי) דְּאֶהְיֶ''ה כְּלָלָא דְּכֹלָּא. בְּגִין דְּאִלֵּין אַתְוָון כְּלָלָא דְּכֹלָּא. בְּגִין דְּאִלֵּין אַתְוָון, אַפִיקוּ אִלֵּין (ס''א לון) דְּנַפְקוּ מִנַּיְיהוּ, כְּלָלָא דַּאֲבָהָן, וְדָא אִיהוּ דְּמִתְחַבְּרָא בַּהֲדַיְיהוּ, דְּאִקְרֵי בְּרָכָה.
כֵּיוָן דְּאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ' מָגֵן אַבְרָהָם, הָא אֲחִידַת בִּרְכָאן מִנַּיְיהוּ, בְּרָזָא דְּהֵיכָלָא חֲמִישָׁאָה אַהֲבָה, דְּאִיהוּ יְמִינָא, וְאִיהוּ חֲמִישָׁאָה, לְאִתְקַשְּׁרָא בִּרְחִימוּ דְּבִרְכָאן דִּימִינָא. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ, מֵעֵילָּא לְתַתָא לְאִתְבָּרְכָא. בְּקַדְמִיתָא אִתְכְּלָלוּ הֵיכָלָא בְּהֵיכָלָא כִּדְקַאמְרָן, וְהַשְׁתָּא נַטְלֵי בִּרְכָאן לְאִשְׁתַכְּחָא אִלֵּין מִקַּדְמַת אִלֵּין. וְאַף עַל גַּב דְּאִית דְּנָטִיל (ס''א דאתנטיף) בְּקַדְמִיתָא. כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּכָחוּ מִסִּטְרָא דִּימִינָא בִּרְכָאן, בְּהֵיכָלָא חֲמִישָׁאָה שָׁארֵי לְאַחֲדָא.
וּלְבָתַר בִּסְטָר שְׂמָאלָא, בְּרָזָא דָּא אַתָּה גִּבּוֹר. וְהַאי אִיהוּ חִבּוּרָא אַתָּה וְגִבּוֹר, תְּרֵין דִּינִין. וְכֵיוָן דְּאִתְמַשְׁכָאן בִּרְכָאן, אִתְכְּלִיל בְּרַחֲמֵי, וְאִשְׁתְּכַח בְּהַהוּא סִטְרָא כֹּלָּא כַּחֲדָא, וְדָא הוּא מְחַיֵּה מֵתִים סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וְכוּ'.
וְדָא אִיהוּ בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִישָׁא דְּאִקְרֵי אֲכַדְטַ''ם, רָזָא אִיהוּ בְּאַתְוָון דִּשְׁמָא דְּאִקְרֵי אֱלֹהִי''ם. בְּגִין דְּאִלֵּין אַתְוָון סַלְּקִין לְאִתְעַטְּרָא לְעֵילָּא, וְאַפִיקוּ לְהוּ אִלֵּין לְאִתְקְרֵי בְּהוֹן, וְסַלְּקִין לְאִתְעַטְּרָא לְעֵילָּא אֱלהִים חַיִּים, וְגָרַע בְּאַתְוָון, לְאַחֲדָא בִּגְרִיעוּ. וּמֵהָכָא
- [...] Le septième palais est supérieur à tous, parce qu'il renferme la source de vie d'où émane la bénédiction. Tous les Hayoth, tous les Seraphim et toutes les roues ne peuvent arriver que jusqu’au sixième palais. Ils ne connaissent pas les lumières du septième; ils n'en voient que le reflet visible dans le sixième. Le mot “athâ”désigne la lumière qui sert de trait d'union entre le septième palais et les palais inférieurs. C'est cette lumière à laquelle font allusion les paroles de l'Écriture251: « C’est avec cela (Zeh) que la jeune fille allait trouver le roi; on lui donne tout ce qu'elle demande.” La jeune fille désigne “Athah”252, à qui le Roi Suprême ne refuse rien. C'est dans le septième palais que le Roi se pare des couronnes que lui ont tressées les patriarches. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[261b]
אִתְפְּשָּׁט לְתַתָּא, לְנַטְלָא מִגּוֹ אִלֵּין אַתְוָון אַחֲרָנִין, וּלְסַלְּקָא מֵאִלֵּין אַתְוָון, לִשְׁמָא דֶּאֱלהִים.
כֵּיוָן דְּאִתְמַשְׁכָאן אַתְוָון בְּחַמִישָׁאָה וּרְבִיעָאָה מֵעֵילָּא כִּדְקַאמְרָן, שָׁאֲרִי וְאָחִיד בִּרְכָאן מֵאֶמְצָעִיתָא דְּכֹלָא, מֵהֵיכָלָא שְׁתִיתָאָה, וְאָחִיד בִּרְכָאן בְּהַאי וּבְהַאי. וּבְגִין כָּךְ (בכלא אתה קדוש ואתכליל) אַתָּה קָדוֹשׁ, אִתְכְּלִיל אַתָּה בְּקָדוֹשׁ.
וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, כֵּיוָן דְּאָמַר אַתָּה קָדוֹשׁ, אֲמַאי וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, הַיְינוּ שֵׁם, הַיְינוּ אַתָּה. אֶלָּא הָא תָּנֵינָן, בְּכָל אֲתָר דְּאִשְׁתְּכַח יִחוּדָא וְקִשּׁוּרָא, בָּעֵינָן (קל''ג ע''א) קְדוּשָּׁה, וְתוֹסֶפֶת קְדוּשָּׁה, וְהַהוּא תּוֹסֶפֶת עִקָּרָא הוּא יַתִיר מִכֹּלָּא. וּבְגִין כָּךְ, בְּכֻלְּהוּ כְּתִיב אַתָּה, וְלָא יַתִיר, וְהָכָא בְּהַאי אֲתָר, אָמַר קְדוּשָּׁה, וְתוֹסֶפֶת קְדוּשָּׁה. אַתָּה קָדוֹשׁ קְדוּשָּׁה, וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ תּוֹסֵפֶת קְדוּשָּׁה. וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם: אֵלּוּ שְׁאַר קְדוֹשִׁין עִלָּאִין, דִּי בְּכָל הֵיכָלָא וְהֵיכָלָא, דְּמִתְקַדְּשֵׁי מֵהַאי תּוֹסֶפֶת. בְּגִין דִּקְדוּשָּׁה קָמַיְיתָא אִיהִי לָהּ, וְתוֹסֶפֶת קְדוּשָּׁה, לְאִתְקַדְשָׁא כָּל אִינּוּן שְׁאַר דְּקַאמְרָן.
וּלְבָתַר אִתְקַדְשָׁא כֹּלָּא מֵעֵילָּא, וּמִכֻלְּהוּ אֲבָהָן, אִתְקְשָׁר בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא, וְהַיְינוּ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ' הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. הָכָא כֹּלָּא קִשׁוּרָא חֲדָא, בְּגִין דְּאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ' הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. וְעַל דָּא אִקְרֵי צְרוֹרָא וְקִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא בְּיִחוּדָא חַד. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּיָדַע לְסַדְּרָא שְׁבָחֵי דְּמָארֵיהּ בַּאֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ. עַד הָכָא, דְּבֵקוּתָא וּבִרְכָּאן וּקְדוּשָּׁה כַּחֲדָא בַּאֲבָהָן.
מִכָּאן וּלְהָלְאָה, קַיְימִין שְׁאֶלְתִּין וּבָעוּתִין. שֵׁירוּתָא דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמִשְׁאַל, לְמִנְדַּע בְּמִלִּין דְּמָארֵיהּ, בְּגִין לְמֵחזֵי תִּיאוּבְתֵיהּ לְגַבֵּיהּ, וְלָא אִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ. בְּגִין דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאִשְׁתַּתְּפָא בִּקְדוּשָּׁה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, לְאִתְעַטְּרָא בֵּיהּ, וְאִיהוּ שְׁמָא דְּבִרְכָּאָן וְקִדּוּשִׁין, כּוּז''וּ. רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא יְדוָֹ''ד דְּאִיהוּ קַדִּישׁ בִּקְדוּשָּׁה. וְאִלֵּין אַתְוָון (אחרנין) אַפִּיקוּ מִנֵּיהּ הָנֵי אַתְוָון אַחֲרָנִין, חִבּוּרָא דְּהָנֵי, כְּחִבּוּרָא דִּדְכַר בְּנוּקְבָּא. וְהָנֵי קַדִּישִׁין עִלָּאִין, רָזָא דִּקְדוּשָּׁה.
אִלֵּין אַתְוָון אַחֲרָנִין אִקְרוּן טַ''ל. טַל הַשָּׁמַיִם. רָזָא דְּחוּשְׁבָּנָא דְּאַתְוָון דִּילֵיהּ, בְּגִין דְּהָכָא לְתַתָּא, קַיְימָן כָּל מִלִּין בְּחוּשְׁבָּנָא, וְלָא (ט''ו ע''ב) חוּשְׁבָּנָא, אֶלָּא לְסִיהֲרָא. וּבְגִין כָּךְ בָּעֵי לְאִתְקַשְּׁרָא בִּקְדוּשָּׁה דְּמָארֵיהּ, וְלָא יִתְפְּרַשׁ בַּר נָשׁ מִנֵּיהּ. וְכַד שָׁאִיל, שֵׁירוּתָא דִּשְׁאֶלְתִּין לְמִנְדַּע לְמָארֵיהּ, לְאַחֲזָאָה דְּתִיאוּבְתֵּיה לְגַבֵּיהּ. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, יִתְפְּרַשׁ זְעֵיר זְעֵיר, וַיִשְׁאַל שְׁאֶלְתּוֹי מַה דְּאִצְטְרִיךְ לְשָׁאֲלָא.
וְכָל שְׁאֶלְתּוֹי יֵהוֹן, לְבָתַר דִּיסַדֵּר סִדּוּרָא דָּא דְּקַאמְרָן. כְּגַוְונָא דָּא, כָּל שְׁאֶלְתּוֹי יֵהוֹן בְּתַחֲנוּנִים וּבָעוּתִין לְקַמֵּי מָארֵיהּ, וְלָא יַצְדִיק (ס''א ירחיק) גַּרְמֵיהּ מִנֵּיהּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּיָדַע לְסַדְּרָא סִדּוּרָא דָּא, לְמֵהַךְ בְּאֹרַח מֵישָׁר, כַּדְקָא חֲזֵי.
כְּגַוְונָא דְּאִתְאַחֲדָא אֶשָּׁא בְּמַיָּא, וּמַיָא בְּאֶשָּׁא. דָּרוֹם בְּצָּפוֹן, וְצָפוֹן בְּדָרוֹם. מִזְרָח בְּמַּעֲרָב, וּמַעֲרָב בְּמִזְרָח. הָכִי נָמֵי אִתְקָשַׁר כֹּלָּא כַּחֲדָא, וְיִחוּדָא אִשְׁתְּלִים דָּא בְּדָא.
וְכָל אִינּוּן דְּיַדְעִין לְסַדְּרָא צְלוֹתְהוֹן כְּדְקָא יֵאוֹת, לְאִתְכַּלְּלָא הָנִּי הֵיכָלִין אִלֵּין בְּאִלֵּין, וּלְאִתְקָשְּׁרָא דָּא בְּדָא. הַאי בַּר נָשׁ אִתְקָשַׁר בְּהוּ, וְקָרִיב לֵיהּ לְאִתְכַּלְּלָא בְּהוּ. שְׁאֶלְתָּא שָׁאִיל וְיָהִיב לֵיהּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
בָּתַר דְּסִיֵּים שְׁאֶלְתִּין וְגוּפָא שְׁלִים בְּכָל סִטְרִין בְּחֶדְוָה דְּלִבָּא וְאִיהוּ שָׁאִיל וְסִיֵּים שְׁאֶלְתִּין. יֶהְדָּר לְאַמְשָׁכָא בִּרְכָאן וְחֶדְוָואָן לְתַתָּא, בְּרָזָא דְּהֵיכָלָא תְּלִיתָאָה, לְאַמְשָׁכָא לְתַתָּא, וְדָא הוּא רְצֵה יְיָ' אֱלהֵינוּ בְּעַמְּ''ךָ יִשְׂרָאֵ''ל. הַאי אִיהוּ (נ''א בגין) דְּמַעֲמָדוֹת אִינּוּן סַמְכִין דְּגוּפָא. שֵׁירוּתָא לְתַתָּא מִן גּוּפָא תְּרֵין יַרְכִין, עַד דְּמָטֵי לְבִרְכִּין.
וְאִלֵּין אִינּוּן רָזָא דְּמַעֲמָדוֹת, דְּקַיְימֵי עַל קָרְבְּנָא. וְהָכָא אִיהוּ רָזָא שֵׁירוּתָא דִּתְרֵין יַרְכִין מִלְּעֵילָּא, עַד בִּרְכִין, חִבּוּרָא דִּנְבִיאִים. וּמַרְאוֹת, בְּרָזָא דְּאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִישָׁא, דְּאִקְרֵי (צבאו''ת בא''ת ב''ש) הַשְׁתָּפָ''א. דְּאִיהוּ רָזָא דִּשְׁמָא דְּאִקְרֵי צְבָאוֹת. דָּא סָלִיק, וְדָא נָחִית. דָּא נְבִיאִים, וְדָא מַרְאוֹת.
וְהָכָא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה דִּבְרַיְיתֵי דְּקַאמְרָן, וְכַד מָטֵי אִינִישׁ לְבִּרְכִּין, יִכְרַע בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ' הַמַחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן, וְהָא הָכָא אָהַדְרוּ בְּרַיְיתֵי (רנ''ז ע''ב) לְמַתְנִיתִין וְאִתְבָּרְכָאן כַּחֲדָא.
הֵיכָלָא
- [...] C'est en raison de ce caractère d' « Athah » que le nom Élohim est modifié en celui d’ « Acdatam » et que le nom de Jéhovah se transforme en celui de « Couzou ». C'est à cette modification des noms sacrés que font allusion les bénédictions « Bouclier d'Abraham » « qui réveilles les morts », « Dieu saint », etc. Heureux l'homme qui connaît la signification de la prière! car tous ses vœux seront exaucés. L’homme doit savoir que, quelqu'invraisemblable que cela paraisse, le monde ici-bas est uni au monde d'en haut, de même que le feu est uni à l`eau et inversement, le Sud au Nord et inversement, l'Est à l'Ouest et inversement. C'est en faisant la prière de manière convenable que l’homme est jugé digne du don de la prophétie ou des visions [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[262a]
תִּנְיָינָא לְתַתָּא, דְּאִתְפְּקָדוּ בֵּיהּ נִשְׁמָתִין לְסַלְּקָא, לְאִתְחֲזָאָה בְּחֵיזוּ (רנ''ח) דְּחֶלְמָא. מוֹדִים, לְאַכְרְעָה בִּרְכִין, לְאוֹדָאָה עַל נִשְׁמָתִין, כִּדְקַאמְרָן עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת, (כיון דאשתאיל ממאריה) (ס''א היכלא תניינא לאמשכא ברכאן לתתא מודים אנחנו לך והאי היכלא איהו דאתפקדו ביה נשמתין לסלקא לאתחזאה בחיזו דחלמא. הכא בעי בר נש לאכרעא ברכין לאודעא על נשמתין ודא הוא על נשמותינו הפקודות) עַד דְּמָטֵי לְהַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת.
וְדָא הוּא גּוֹ רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּאִקְרֵי בָּ''ם בְּמוּכָ''ן. דָּא אִקְרֵי אֵל אֱלֹהִים, דְּאִיהוּ בְּרָזָא עִלָּאָה. (יהושע כ״ב:כ״ב) אֵ''ל אֱלֹהִי''ם יְהוָֹ''ה הוּא יוֹדֵעַ. כְּלָלָא דְּאִלֵּין אַתְוָון אַחֲרָנִין דְּנַפְקֵי מִנַּיְיהוּ, (ד''א והכא איהו רזא חדא דכולהו ירכין מברכין) וּלְתַתָּא, רָזָא דְּחֶלְמָא. רָזָא לְהַהוּא אֲתָר לְאַעֲלָא בְּהוּ נִשְׁמָתִין. וּבָעֵינָן לְאַמְשָׁכָא בְּהָנֵי בִּרְכָאן, בְּגִין לְאַשְׁכְּחָא נַיְיחָא בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
הֵיכָלָא תַּתָּאָה לְתַתָּא, שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה. הָכָא אִיהוּ כְּלָלָא דְּשָׁלוֹם. שָׁלוֹם לְעֵילָּא, שָׁלוֹם לְתַתָּא, שָׁלוֹם לְכָל סִטְרִין, שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא דִּלְעֵילָּא, שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא דִּלְתַתָּא, וְהֵיכָלָא דָּא אִיהוּ פָּמַלְיָא דִּלְתַתָּא. (ס''א דאיהו היכלא דלתתא ודא בחבורא וכו') בְּחִבּוּרָא חֲדָא בְּפָמַלְיָא (נ''א בהיכלה) דִּלְעֵילָּא. וּמֵהָכָא נָגִיד לְכָל אִינּוּן תַּתָּאֵי דִּלְבַר.
וְהָכָא אִתְכְּלִיל וְאִשְׁתְּלִים כֹּלָּא כַּחֲדָא, עֵילָּא וְתַתָּא, בִּנְהִירוּ חֲדָא, לְאִשְׁתַּלְּמָא שֵׁם מָלֵא, יְיָ' אֱלֹהִים. שֵׁם דָּא דְּאִיהוּ שָׁלֵם, בְּכָל אִינּוּן הֵיכָלִין, בְּכָל אִינּוּן נְהוֹרִין עִלָּאִין, לְמֶהֱוֵי כֻּלְּהוּ חַד. (שים שלום טובה וברכה)
הַאי בַּר נָשׁ, כַּד אִשְׁתְּאִיל מֵהֵיכָלָא דָּא לְנָפְקָא לְבַר. יְשַׁוֵּי גַּרְמֵיהּ, כְּמַאן דְּנָפִיק מֵחַבְרוּתָא דְּמַלְכָּא, וּמִגּוֹ הֵיכָלֵיהּ, וְיַמְאִיךְ גַּרְמֵיהּ קָמֵיהּ. אֲבָל יֶחֱדֵי גַּרְמֵיהּ, דְּהָא קַדְמָאָה אִיהוּ, לְנַטְלָא עִטְרָא דִּמְשִׁיכוּ דְּבִרְכָּאָן דְּנַגְדִּין מִיִחוּדָא דְּמָארֵיהּ. דָּא אִיהוּ בַּר, דְּאִיהוּ מֵהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא. דְּהָא בְּהַאי שַׁעֲתָא דְּקָא נָפִיק מִקַּמֵּי מַלְכָּא, וְכֹלָּא קָשִׁיר בְּכָל הָנֵי סִטְרִין, בְּקִשּׁוּרָא (קט''ז ע''א) דְּיִחוּדָא, וּבִרְכָּאן, וּקְדוּשָּׁה, וְתוֹסֶפֶת קְדוּשָׁה. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרֵי לְפָמַלְיָא דִּלְעֵילָּא, וְאָמַר לוֹן, כְּתוֹבוּ לְהַאי בַּר נָשׁ פְּלַנְיָא, מֵאִינּוּן דְּאִקְרוּן חוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.
מַאן חוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. אִינּוּן דִּמְחַשְּׁבֵי וּמְכַוְונִין בְּרָזָא דִּשְׁמֵיהּ, לְיַחֲדָא הֵיכָלִין בְּהֵיכָלִין, לְקַשְּׁרָא קִשְׁרִין, וּלְיַחֲדָא כֻּלְּהוּ בְּיִחוּדָא חֲדָא. וְאִלֵּין אִינּוּן חוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלאכי ג׳:ט״ז) וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. כְּדֵין אַכְתִּיבוּ לֵיהּ, וְאִתְרְשִׁים וְאִשְׁתְּמוֹדַע לְעֵילָּא, (ואתרשים) וְאִשְׁתְּלִים אִיהוּ לְעֵילָּא וְתַתָּא.
וּמַאן דְּקָרִיב קָמֵי מָארֵיהּ, וְצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ, וְלָא אַשְׁלִים יִחוּדָא, וְלָא חָיִישׁ עַל יְקָרָא דְּמָארֵיהּ, לְקַשְּׁרָא קִשְׁרִין כִּדְקַאמְרָן, טַב לֵיהּ דְּלָא אִבְרֵי. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר (ירמיהו כ״ב:ל׳) כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לָא יִצְלַח בְּיָמָיו. וְדָא אִיהוּ (משלי כ״ח:כ״ד) גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ.
הָכָא אִשְׁתְּלִים כֹּלָּא לְעֵילָּא וְתַתָּא, רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא שַׁלִּיטָא לְעֵילָּא. מַצְפֵ''ץ מַצְפֵ''ץ. (שמות לה) יְיָ' יְיָ' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. הָכָא אִיהוּ רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דָּא, לְאִתְקַדְּשָׁא בְּאַתְווֹי בְּבֵי עֲשָׂרָה, וְאַתְוָון אַחֲרָנִין בִּקְדוּשָּׁה דִּיחִידָאי בִּצְלוֹתָא. בָּתַר דְּסִיֵּים, קָאִים עַל רַגְלוֹי, (נ''א לכפרא) לְאוֹדָאָה (ק''כ ע''ב) עַל חוֹבוֹי, בְּגִין דְּלָא יְהֵא פִּטְרָא דְּפוּמָא לְסִטְרָא אַחֲרָא, לְאַסְטָאָה לֵיהּ, וְאִתְכַּפְיָא קָמֵיהּ. וְיֵקוּם בְּקִיּוּמֵיהּ לְאִתְבָּרְכָא מִבֵּי מַלְכָּא.
וְזַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאִתְקַדָּשׁ בְּהַאי גַּוְונָא בִּצְלוֹתָא כִּדְקַאמְרָן, וְקָשַׁר קִשְׁרִין, וְיִיחֵד יִחוּדִין, וְיִתְכְּוַון בְּכֹלָּא כְּדְקָא יֵאוֹת, וְלָא יִסְטֵי לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. צְלוֹתֵיהּ לָא אַהְדָּר בְּרֵיקָנַיָּא. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּזִיר וְאִיהוּ מְבַטֵל. עַל דָּא כְּתִיב (משלי כ״ג:כ״ה) יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ. אִית לֵיהּ חוּלָקָא בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. ((אסתר ב׳:י״ד) בערב היא באה היינו)
כְּתִיב (משלי ל״א:ט״ו) וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְגוֹ' מֵהַהוּא רִבּוּיָא דְּבִרְכָּאָן, וּקְדוּשָּׁה, וְתוֹסֶפֶת קְדוּשָּׁה דְּקָא נַטְלָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית מ״ט:כ״ז) וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, דִּפְלִיגַת חוּלָקָא לְכֹלָּא, וַאֲפִילּוּ לְסִטְרָא אַחֲרָא חוּלָקָא בִּלְחוֹדָהָא.
וְרָזָא דָּא, רָזָא לִבְנֵי מְהֵימְנוּתָא. חוּלָקָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִסְאֲבָא, כָּל אִינּוּן חוֹבִין, וְכָל אִינּוּן חֲטָאִין, דְּהַהוּא בַּר נָשׁ דְּקָשַׁר קִשְׁרִין דְּיִחוּדָא, דְּאִתְוָדָּה עָלַיְיהוּ, כֻּלְּהוּ שַׁרְיָין עָלֵיהּ דְסִטְרָא אַחֲרָא. וְאִינּוּן חוּלָקָא וְאַחֲסַנְתָּא דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִסְאֲבָא.
- [...] révélées par des anges dans la nuit. La liturgie « Nous avouons » est une allusion aux révélations des anges, puisqu'on y parle de visions. Les noms sacrés « E1 », « Élohim » se transforment également en « Bam », « Bemoucan ». Tous les noms sacrés dérivent des trois noms « E1 », « Élohim », « Jéhovah », trois qui ne font qu’Un. Il aurait mieux valu à l’homme de ne pas naître que de réciter des prières sans en comprendre la signification. Après la prière l'homme doit confesser ses péchés, afin que l’ « autre côté » n’ait plus de prise sur lui. Par la confession, on fait monter sa prière au ciel et on révoque les peines décrétées par Dieu. La confession, c'est la part donnée au démon impur. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[262b]
וְאִי לָא אוֹדֵי עָלֵיהּ, אִשְׁתְּכַח מְקַטְרְגָא וְיָכִיל לֵיהּ.
וְאִי אוֹדֵי עַל כָּל חוֹבוֹי, בְּהַהִיא צְלוֹתָא, דְּקָשִׁיר קִשְׁרִין דְּיִחוּדָא, וְאִתְבָּרְכָאן עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. וּמֵהַהוּא חוּלָקָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, כָּל אִינּוּן חוֹבִין וְחַטָּאִין דְּאוֹדֵי עָלַיְיהוּ, נַטְלָא לוֹן לְחוּלָקֵיהּ. וְרָזָא דָּא שָׂעִיר. דִּכְתִּיב, (ויקרא ט״ז:כ״א) וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת וְגוֹ', וּכְתִיב וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר וְגוֹ', דָּא הוּא חוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ וְאַחֲסָנְתֵּיהּ.
וְאִי הַהוּא בַּר נָשׁ תָּב לְסָרְחֲנֵי דְּחוֹבוֹי, וַוי לֵיהּ, דְּכֻלְּהוּ נָטִיל לוֹן מֵהַהוּא סִטְרָא, בְּעַל כָּרְחֵיהּ דְּהַהוּא סִטְרָא. וּמִגּוֹ דְּנָטִיל לוֹן מֵהַאי סִטְרָא בְּעַל כָּרְחֵיהּ דְּהַהוּא סִטְרָא, כְּדֵין אַבְאִישׁ לֵיהּ, וְאִתְהַפֵּךְ עָלֵיהּ מְקַטְרְגָא, וְקַטְרִיג לֵיהּ. וְכַד אוֹדֵי עֲלוֹי, נָטִיל לוֹן הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, וְאִיהוּ עַדְבֵיהּ וְחוּלָקֵיהּ.
וְרָזָא דָּא, הָכִי נָמֵי קָרְבְּנָא, דְּבָעֵי לְאוֹדָאָה עַל הַהוּא קָרְבְּנָא, כָּל חוֹבוֹי וְחֶטְאוֹי, לְמֵיהַב חוּלָקָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ. קָרְבְּנָא כֹּלָּא לְסִטְרָא דָּא חוּלָקָא דְּקוּדְשָׁא, וְרֵעוּתָא דְּקוּדְשָׁא. וּלְסִטְרָא דָּא, הַהוּא חוּלָקָא דְּאִינּוּן חוֹבִין, וְחַטָּאִין דְּאִתְיְיהִיבוּ בְּהוֹדָאָה עַל הַהוּא בִּשְׂרָא דְּקָרְבְּנָא. כְּמָה דִּכְתִּיב, (משלי כ״ה:כ״ב) אִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לֶחֶם וְגוֹ'. כִּי גֶחָלִים אַתָּה חוֹתֶה וְגוֹ', וְסִימָנִיךְ (אסתר ה׳:ה׳) יָבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּיָדַע אָרְחֵיהּ לְמֵהַךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט.
וְכָל מַאן דְּלָא יָדַע לְסַדְּרָא שְׁבָחָא דְּמָארֵיהּ, טַב לֵיהּ דְּלָא אִבְרֵי. בְּגִין דְּאִצְטְרִיךְ צְלוֹתָא דְּאִיהוּ שְׁלָמָא לְעֵילָּא. (בגין דאצטריך צלותא) מִגּוֹ מַחֲשָׁבָה, וּרְעוּתָא דְּלִבָּא, וְקָלָא, וּמִלָּה דְּשִׂפְוָון. לְמֶעְבַּד שְׁלִימוּ וְקִשּׁוּרָא וְיִחוּדָא לְעֵילָּא, כְּגַוְונָא דְּאִיהוּ לְעֵילָּא. כְּגַוְונָא דְּנָפְקָא שְׁלִימוּ מֵעֵילָּא לְתַתָּא, הָכִי אִצְטְרִיךְ מִתַּתָּא לְעֵילָּא, לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא כַּדְקָא יֵאוֹת.
רָזָא לְחַבְרַיָּיא דְּיֵהַכוּן בְּאֹרַח מֵישַׁר, מַחֲשָׁבָה. וְרֵעוּתָא. וְקָלָא. וּמִלָּה. אִלֵּין אַרְבַּע מְקַשְׁרִין קִשְׁרִין. לְבָתַר קְשִׁירוּ קִשְׁרִין כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, אִתְעָבִידוּ כֻּלְּהוּ רְתִיכָא חֲדָא, לְאַשְׁרָאָה עָלַיְיהוּ שְׁכִינְתָּא, וְאִתְעָבִידוּ כֻּלְּהוּ לְבָתַר אַרְבָּעָה סַמְכִין לְאִתְעַטְּרָא בְּהוּ, וּשְׁכִינְתָּא אִסְתְּמִיךְ עָלַיְיהוּ, בְּכָל אִינּוּן קִשְׁרִין עִלָּאִין.
מַחֲשָׁבָה אַפִּיק רְעוּתָא, (רעותא אפיק כלא) רְעוּתָא דְּנָפִיק מִגּוֹ מַחֲשָׁבָה, אַפִּיק קָלָא דְּאִשְׁתְּמַע, וְהַהוּא קָלָא דְּאִשְׁתְּמַע, סָלִיק לְקַשְּׁרָא קִשְׁרִין מִתַּתָּא לְעֵילָּא, הֵיכָלִין תַּתָּאִין בְּעִלָּאִין. קָלָא דְּאִיהוּ קָשִׁיר קִשְׁרִין וּמָשִׁיךְ בִּרְכָאן מֵעֵילָּא לְתַתָּא בִּלְחִישׁוּ, סָמִיךְ אִלֵּין אַרְבָּעָה סַמְכִין: מַחֲשָׁבָה. וּרְעוּתָא. קָלָא. וּמִלָּה. סְמִיכוּ בְּסִיוּמָא דְּקִשּׁוּרָא, אֲתָר דְּכֹלָּא אִתְקָשַׁר בֵּיהּ כַּחֲדָא, וְאִתְעָבִידוּ כֻּלְּהוּ חַד.
זַכָּאָה אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּקָשַׁר קִשְׁרִין דְּמָארֵיהּ, וְסָמִיךְ סְמִיכִין כְּדְקָא יֵאוֹת, וְאִתְכַּוָון בְּכָל הָנֵי מִלִּין דְּקַאמְרָן. זַכָּאָה אִיהוּ בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. עַד הָכָא אִשְׁתָּכְלָלוּ הֵיכָלִין בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה.
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (הושע ו׳:ז׳) וְהֵמָה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית שָׁם בָּגְדוּ בִי. מַאן יְגַלֶה עָפָר מֵעֵינֶיךָ אָדָם קַדְמָאָה, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּקִיד לָּךְ פִּקּוּדָא חֲדָא, וְלָא יָכִילַת לְקַיְּימָא בָּה. בְּגִין דְּאִתְפַּתִּית עַל מִלִּין בִּישִׁין, דְּאַסְטֵי לָּךְ הַהוּא חִוְיָא בִּישָׁא, דִּכְתִּיב, (בראשית ג׳:א׳) וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם. וּבְגִין כָּךְ, אִתְפַּתִּית אֲבַתְרֵיהּ, וְגַרְמַת מִיתָה לְגַרְמָךְ, וּלְכָל אִינּוּן תּוֹלָדִין דְּנַפְקוּ מִינָךְ. תָּא חֲזֵי, דְּכָל מַאן דְּאִתְפַּתָּא אֲבַתְרֵיהּ וְנָחִית לְגַבֵּיהּ בְּרִגְעָא חֲדָא, יִתְאֲבִיד לְגַבֵּיהּ.
תָּא חֲזֵי, דָּוִד הֲוָה קִיוּמָא נָעִיץ בִּמְקוֹרָא דְּמַיִין נַבְעִין, וְכַד אִתְדַּחְיָא לְאַרְעָא אַחֲרָא, וְצַעְרִין לֵיהּ, וּלְפוּם צַעְרֵיהּ אִתְדַּחְיָא מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא. אַף עַל גַּב דְּנָחִית מִדַּרְגּוֹי לְדַרְגָּא תַּתָּאָה, קָם בְּקִיּוּמֵיהּ, וְלָא עָאל לְסִטְרָא אַחֲרָא, וְאִסְתְּמַר מִנֵּיהּ. מַה כְּתִיב (שמואל א כ׳:ג׳) וְאוּלָם חַי יְיָ' וְחֵי נַפְשֶׁךָ כִּי כְּפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת. דְּהָא נָחִית בְּדַרְגּוֹי, עַד דְּהֲוָה בֵּיהּ הַאי שִׁעוּרָא. וְזַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּאִסְתְּמַר מֵהַהוּא סִטְרָא בִּישָׁא, וּמִכָּל דַּרְגִּין דְּהַהוּא סִטְרָא, דְּמִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא.
דְּכַמָּה סִטְרִין וְדַרְגִּין אִית לְיֵצֶר הָרָע: נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן. שָׂטָן. מַלְאַךְ
- [...] Si l’homme ne se confesse pas, le démon s'empare des péchés qui lui donnent un ascendant sur l'homme. Mais si, dans la prière qui provoque l'union d'en haut et qui attire les bénédictions en haut et en bas, on confesse tous ses péchés, le démon prend ces péchés comme sa part. C'est le mystère du bouc émissaire sur lequel le prêtre devait confesser tous les péchés d'Israël. Mais malheur à l'homme qui, après la confession, retombe dans le vice ! Car il semble alors vouloir arracher au démon la part qu'il lui avait accordée, puisqu'il lui a donné ses péchés pour sa part. Tel est également le mystère des sacrifices offerts. A côté de la part offerte à Dieu, on offrait aussi sa part au démon. Tel est le sens des paroles de l'Écriture253: « Si ton ennemi est affamé, fais-lui manger du pain. »
Les paroles suivantes de l'Écriture peuvent servir de mnémonique à cette sentence254: « Que le Roi vienne avec Aman au festin. » La prière doit unir la pensée, la volonté du cœur et la voix ou la parole, pour représenter ainsi l'union d'en haut. Rabbi Siméon commença à parler ainsi: Il est dit255: « lls ont rompu, comme Adam, l'Alliance; et dans ce lieu ils ont violé mes ordres. » O Adam ! Qui ôtera la terre de tes yeux pour t’éclairer ?' Dieu t’a donné un seul commandement, et tu n'as pas pu l'observer, parce que tu étais déjà dégénéré à cause des séductions du mauvais serpent dont l'Ecriture témoigne qu'il était fin et rusé ! Tu t'es laissé entraîner par lui et tu as causé ta mort et celle de toutes les générations issues de toi.
Remarquez qu'il suffit de se laisser entraîner par le démon pendant une seule seconde pour être perdu.
Remarquez en outre que David était toujours près de la source des eaux vivantes; et bien que, à la suite de l'exil, son cœur fût plein d'amertume, il ne s'est pas laissé séduire par le démon jusqu'au dernier degré, ainsi qu’il est écrit256: « Car je te jure par le Seigneur et je te jure par ta vie qu'il n'y a qu'un péché entre ma vie et ma mort. » Heureux le sort de celui qui sait se mettre à l'abri du « mauvais côté » et de tous les degrés qui en découlent! Car l'esprit tentateur a plusieurs degrés: serpent tortueux, Satan, ange [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[263a]
הַמָּוֶת. יֵצֶר הָרָע. וְהָא אוּקְמוּהָ. דְאַף עַל גַּב דְּבִשְׁמָהָן אִלֵּין אִקְרֵי, שֶׁבַע שְׁמָהָן אִינּוּן לֵיהּ: שָׂטָן. טָמֵא. שׂוֹנֵא. אֶבֶן מִכְשׁוֹל. עָרֵל. רָע. צְפוֹנִי. אִלֵּין אִינּוּן שֶׁבַע שְׁמָהָן, לָקֳבֵל שֶׁבַע דַּרְגִּין דְּהֵיכָלִין דִּילֵיהּ, דְּכֻלְּהוּ מִסִּטְרָא מִסְאֲבָא כִּדְקַאמְרָן. לָקֳבֵל אִלֵּין שִׁבְעָה שְׁמָהָן, אִינּוּן דְּאִקְרֵי בְּהוּ גֵּיהִנָּם, אֲתָר דְּאִתְּדָנוּ בֵּיהּ חַיָּיבַיָּא דְּעָלְמָא. וְאִלֵּין אִינּוּן: בּוֹר. שָׁחַת. דּוּמָה. טִיט הַיָּוֵן. שְׁאוֹל. צַלְמָוֶת. אֶרֶץ תַּחְתִּית. כָּל אִלֵּין שִׁבְעָה מָדוֹרִין דְּגֵיהִנָּם, לָקֳבֵל אִלֵּין שֶׁבַע שְׁמָהָן, דְּאִית לֵיהּ לְיֵצֶר הָרָע.
וְהָא אוֹקִימְנָא, דִּכְמָּה דְּאִית דַּרְגִּין וְהֵיכָלִין לִסְטַר קְדוּשָּׁה, הָכִי נָמֵי לִסְטַר מִסְאֲבָא. וְכֻלְּהוּ מִשְׁתַּכְּחֵי וְשַׁלְטֵי בְּעָלְמָא, בִּסְטָר (ס''א שמאלא) מִסְאֲבָא. שִׁבְעָה הֵיכָלִין אִינּוּן, דְּאִינּוּן לָקֳבֵל שִׁבְעָה שְׁמָהָן, דְּאִקְרֵי בְּהוּ גֵּיהִנָּם (יצר הרע). וְכֻלְּהוּ (לאסטאה בישא) קַיְימֵי לְדַיְּינָא, וּלְסַאָבָא, לְאִינּוּן חַיָּיבֵי עָלְמָא דְּדַבְּקֵי בְּהוּ, וְלָא אִסְתַּמְּרָן אָרְחַיְיהוּ מִנֵּיהּ, כַּד אִינּוּן בְּהַאי עָלְמָא.
דְּהָא מַאן דְּאָתֵי לְאִתְדַכְּאָה בְּהַאי עָלְמָא, בְּסִטְרָא דְּדַכְיָא, מְדַכְּאִין לֵיהּ, בְּהַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא. דְּכַמָּה דַּרְגִּין אִינּוּן, וְכַמָּה מְמָנָן, דְּכֻלְּהוּ קַיְימִן לְקָרְבָא לִבְנֵי נָשָׁא לְפוּלְחָנֵיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְדַכְּאָה לֵיהּ. וּמַאן דְּאָתֵי לְאִסְתַּאֲבָא, מְסָאֲבִין לֵיהּ בְּהַאי סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִיהוּ מִסְאֲבָא. דְּהָא כַּמָה דַּרְגִּין, וְכַמָּה מְמָנָן, כֻּלְּהוּ קַיְימֵי לְסָאֲבָא לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא.
מַאן דְּיִקְרַב בְּהוּ, וְאָתֵי לְאִתְמַשְּׁכָא בָּתַר הַהוּא סִטְרָא בִּישָׁא, עָלֵיהּ כְּתִיב, (תהלים פט) מִי גֶּבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוְת יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ וְגוֹ'. מַאן אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּאִתְבְּרֵי בְּעָלְמָא דְּלָא יֶחמֵי מוֹתָא, הַהוּא דְּכָל עָלְמָא אִתְמַשְּׁכָאן אֲבַתְרֵיהּ. דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאָתֵי בַּר נָשׁ לְמֵיהַב חוּשְׁבָּנָא קָמֵי מָארֵיהּ, עַד לָא יִפּוּק מֵהַאי עָלְמָא, חָמֵי לֵיהּ, וְהָא אוֹקִימְנָא.
וְאִלֵּין שִׁבְעָה הֵיכָלִין, דְּאִינּוּן שִׁבְעָה מָדוֹרִין לַגֵּיהִנָם. תְּרֵיסָר יַרְחִין אִקְרוּן, בְּגִין דְּהָא כְּמָה דְּאִית לִסְטַר מְהֵימְנוּתָא תְּרֵיסָר יַרְחִין, דַּרְגִּין קַדִּישִׁין, הָכִי נָמֵי אִית לְסִטְרָא אַחֲרָא דָּא תְּרֵיסָר יַרְחִין, דְּחַיָּיבַיָּא אִתְדָּנוּ בְּהוּ, וְנִשְׁמְתָא דִּלְהוֹן אִתְּדָנָת בְּהוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּאִתְמָנְעָן רַגְלַיְיהוּ מִנַּיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא, וְלָא מִתְקָרְבֵי לְתַרְעַיְיהוּ, בְּגִין לְאִשְׁתְּזָבָא מִנַּיְיהוּ בְּהַהוּא עָלְמָא.
הֵיכָלָא קַדְמָאָה. שֵׁירוּתָא דְּסִטְרָא דיֵצֶר הָרָע. הַאי הֵיכָלָא קַדְמָאָה, אִקְרֵי בּוֹר רֵיקָא מִכֹּלָּא. מַאן דְּאָתֵי לְאַעֲלָא בֵּיהּ, לֵית מַאן דְּאָחִיד בֵּיהּ. כֻּלְּהוּ דַּחְיָין לֵיהּ לְמִנְפַּל דְּלָא יֵקוּם, לֵית בֵּיהּ סְמָךְ לְטָב.
בְּהַאי הֵיכָלָא, קַיְּימָא חַד מְמָנָא, וְדוּמָה שְׁמֵיהּ. וְהַאי אִיהוּ קַיְּימָא לְעֵילָּא וְתַתָּא. דָּא אִיהוּ אָחִיד בְּנִשְׁמְתָא, כַּד אִתְדַּחְיָא מֵהֵיכָלָא קַדִּישָׁא, עַל יְדָא דְּהַהוּא מְמָנָא טָהֲרִיאֵ''ל, וְהַאי אִיהוּ קָאִים לְגַבֵּי הַהוּא תַּרְעָא דְּהַהוּא סִטְרָא קַדִּישָׁא, וּבְגִין כַּךְ קַיְּימָא הַאי דּוּמָה, לְאַחֲדָא לָהּ לְנִשְׁמְתָא, וְכַמָּה גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין בַּהֲדֵיהּ.
וּתְחוֹת הַאי מְמָנָא, קַיְּימָא חַד מְמָנָא אַחֲרָא, דִּי אֶלֶף וְרִבְּבָן תְּחוֹתֵיהּ. וְהַאי מְמָנָא אִקְרֵי פִּתּוּ''ת. דָּא הוּא דְּאִיהוּ קַיְּימָא לְפַתָּאָה בְּנֵי נָשָׁא. וְהַאי אִיהוּ דְּשָׁרֵי לְגַבֵּיהּ, וְאַסְטֵי לֵיהּ, לְאִסְתַּכְּלָא וּלְעַיְינָא בְּמָה דְּלָא אִצְטְרִיךְ בְּכַמָּה זְנוּנִין וּבְכַמָּה נִאוּפִין. וְכָל אִינּוּן דְּעִמֵּיהּ, כֻּלְּהוּ קַיְימָן לְגַבֵּיהּ, וְאָזְלִין קַמֵּיהּ, וְאַכְרִיחָן לֵיהּ לְאַסְטָאָה עֵינוֹי, לְאִסְתַּכְּלָא בְּמָה דְּלָא אִצְטְרִיךְ.
וְהַאי אִיהוּ סִרְסוּרָא בִּישָׁא, לְכָל אִינּוּן בִּישִׁין, הַאי קָאִים עַל קִבְרָא בְּזִמְנָא דְּאִתְדָּן הַהוּא גּוּפָא, וְתָבַר לֵיהּ עֵינוֹי. בְּגִין דְּאִיהוּ רָוַוח לוֹן, כַּד אִיהוּ בְּהַאי עָלְמָא, וְדִילֵיהּ אִינּוּן.
וּבְהַאי אֲתָר אִתְּדָנָת נִשְׁמְתָא, עַד דְּעָאלָת לְהַאי אֲתָר דְּאִקְרֵי בּוֹר, וְכַמָּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים אִית בֵּיהּ, דְּכֻלְּהוּ עַקְצֵי לָהּ לְהַאי
- [...] exterminateur, esprit tentateur. Il a aussi sept noms! Satan, impur,: ennemi, pierre qui fait trébucher, incirconcis, méchant. rusé. Ces sept noms correspondent aux sept palais du côté impur. Il y a également sept compartiments dans l'enfer, lieu de châtiment des coupables: puits, précipice, abîme, fosse bourbeuse, schéol, ombre de mort, terre inférieure. Nous avons déjà dit que, de même que le côté saint, le côté impur a ses sept palais. L'Écriture257 dit :` »Qui est l'homme qui pourra vivre sans voir la mort ? qui retirera son âme de la puissance de l'enfer? » Certes, tout homme qui vit en ce monde voit la mort à l'heure où il doit aller rendre compte de sa vie.
Mais l'Ecriture parle des sept palais du démon qui constituent les sept compartiments de l'enfer où les âmes des coupables reçoivent leur châtiment durant douze mois. Heureux le sort des justes qui évitent l'accointance avec le démon en ce monde pour éviter l'enfer dans l’autre monde ! Le premier palais de l'empire du démon est situé sur la limite où commence cet empire. Il porte le nom de « puits », car les parois de ce puits sont lisses, ne présentent aucune aspérité à laquelle l'homme jeté dedans puisse s’accrocher. Dans ce palais, il y a un chef appelé « Doumâ » qui fait le service en haut et en bas. Il saisit l'âme au moment où elle est repoussée du palais saint par le chef « Tahariël ». Au-dessous de Doumâ, il y a un autre chef qui marche à la tête de millions d'esprits; il porte le nom de « Pathouth », car il est chargé de la mission de séduire les hommes par la vue des choses que l'on ne doit pas regarder, vue qui mène l'homme à la débauche, car ce sont les yeux qui servent d'entremetteurs à l'incontinence. Lorsque le corps subit sa peine dans la tombe, le chef mentionné lui crève les yeux qui ont servi au vice durant la vie. L'âme reçoit son châtiment dans ce palais appelé « puits », où se trouvent de nombreux serpents et scorpions qui mordent [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[263b]
נִשְׁמְתָא, וְאַחְדֵּי בָּהּ, וְדַיְינִין לָהּ.
לְגוֹ מִן דָּא, אִית חַד רוּחָא אַחֲרָא מִסְאֲבָא, דְּאִיהוּ עִלָּאָה עַל כֹּלָּא. וְדָא קַיְּימָא עַל כָּל הֵיכָלָא דָּא, וְכֻלְּהוּ נַטְלֵי בְּגִינֵיהּ, וְהַאי אִקְרֵי גַּמְגִימָ''א. הַאי הוּא (רמ''ו ע''א) סוּמָקָא כְּוַורְדָּא, אִיהוּ קָאִים לְאַבְאָשָׁא תָּדִיר, דְּהָא כַּד צְלוֹתָא דְּבַּר נָשׁ אִתְדַּחְיָא, וְלָא זָכֵי בָּהּ הַהוּא בַּר נָשׁ, הַאי רוּחָא קַיְּימָא, וְסַלְּקָא וְאִשְׁתָּתַּף בְּרוּחָא מִסְאֲבָא עִלָּאָה עַל כֹּלָּא, וְאַסְטֵי לְעֵילָּא, וְאַדְכִּיר חוֹבוֹי דְּבַר נָשׁ קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְסִימָנִיךְ (איוב א) וַיָּבֹא גַּ''ם הַשָּׂטָ''ן בְּתוֹכָם, וְלָא כְּתִיב וַיָּבֹא הַשָּׂטָן אֶלָּא גַּם.
וּמֵהַאי רוּחָא בִּישָׁא, תַּלְיָין כַּמָה גַּרְדִּינִין אַחֲרָנִין, דְּאִינּוּן מְמָנָן לְאַחֲדָא מִלָּה בִּישָׁא, אוֹ מִלָּה טִנּוּפָא דְּאַפִּיק בַּר נָשׁ מִפּוּמֵיהּ, וּלְבָתַר אַפִּיק מִלִּין קַדִּישִׁין. וַוי לוֹן, וַוי לְחַיֵּיהוֹן, אִלֵּין אִינּוּן בְּנֵי נָשָׁא דְּגַרְמֵי לְאִלֵּין גַּרְדִּינִין אַחֲרָנִין לְשַׁלְּטָאָה, לְמִפְגַּם אֲתָר קַדִּישָׁא. וַוי לוֹן בְּהַאי עָלְמָא, וַוי לוֹן לְעָלְמָא דְּאָתֵי. בְּגִין, דְּאִלֵּין רוּחִין מִסְאֲבִין, נַטְלִין הַאי מִלָּה מִסְאֲבָא, וְכַד אַפִּיק בַּר נָשׁ לְבָתַר מִלָּה קַדִּישָׁא, אַקְדִּימוּ אִלֵּין רוּחֵי מִסְאֲבֵי, וְנַטְלֵי הַהִיא מִלָּה מִסְאֲבָא, וּמְסָאֲבֵי לְהַהִיא מִלָּה קַדִּישָׁא, וְלָא זָכֵי בֵּיהּ בַּר נָשׁ, וְכַבְיָכוֹל תָּשַׁשׁ חֵילָא קַדִּישָׁא.
וְעֵילָּ א מֵאִלֵּין אִית חַד מְמָנָא סַפְסִירִיטָ''א שְׁמֵיהּ. וְכַמָּה גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין, וְהַאי מְמָנָא דְּעָלַיְיהוּ, נַטְלֵי אִינּוּן מִלִּין בִּישִׁין, וְהָכִי נָמֵי נַטְלֵי כָּל אִלֵּין מִלִּין דְּזָרִיק בַּר נָשׁ בִּידוֹי, כַּד רוּגְזָא שַׁרְיָא עֲלוֹי, דְּהָא כְּדֵין הַאי מְמָנָא סַפְסִירִיטָ''א נָקִיט הַאי מִלָּה, דְּזָרִיק בַּר נָשׁ בְּרוּגְזֵיהּ, וְסָלִיק וְאָמַר, דָּא הוּא קָרְבְּנָא דִּפְלַנְיָא, דְּקָרִיב לְסִטְרָא דִּילָן.
בְּגִין דְּכָל סִטְרָא דְּנַיְיחָא, אִיהוּ מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וּמִסִּטְרָא דִּמְהֵימְנוּתָא. וְכָל סִטְרָא דְּרוּגְזָא, אִיהוּ מִסִּטְרָא אַחֲרָא בִּישָׁא, סִטְרָא מִסְאֲבָא. וְעַל דָּא מַאן דְּאַשְׁדֵי מִן יְדוֹי מִדִי בְּרוּגְזָא, כָּל אִלֵּין נַטְלִין לָהּ לְהַאי מִלָּה דְּאִזְדְרִיק, וְסַלְקֵי לָהּ לְעֵילָּא, וְאִתְקְרִיב לְהַהוּא סִטְרָא, וְאָמְרֵי דָּא (ס''א פולחנא דקרבנא) קָרְבְּנָא דִּפְלַנְיָא.
וְכָרוֹזָא קָארֵי בְּכָל אִינּוּן רְקִיעִין וְאָמְרֵי, וַוי לִפְלָנְיָּא דְּאַסְטֵי בָּתַר אֵל זָר, וּפָלַח לְאֵל אַחֵר. וְכָרוֹזָא קָארֵי זִמְנָא תִּנְיָנָא וְאָמַר, (הושע ז) אוֹי לָהֶם כִּי נָדְדוּ מִמֶּנִּי וְגוֹ'. זַכָּאָה אִיהוּ בַּר נָשׁ, דְּאִסְתְּמַר מֵאָרְחוֹי, וְלָא יִסְטֵי לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. וְלָא יִנְפּוֹל בְּגוֹ בֵּירָא עֲמִיקָא, דְּלָא יָכִיל לְסַלְּקָא מִנֵּיהּ.
הֵיכָלָא תִּנְיָינָא, הֵיכָלָא דָּא, אִיהוּ חָשׁוּךְ יַתִּיר עַל הֵיכָלָא קַדְמָאָה, הַאי אִקְרֵי שָׁחַת, לָקֳבֵל שְׁמָא דְּאִקְרֵי טָמֵא. בְּגִין דְּהֵיכָלָא קַדְמָאָה אִקְרֵי בּוֹר, לָקֳבֵל שְׁמָא דְּאִקְרֵי שָׂטָן. וְהַאי אִקְרֵי שָׁחַת, לָקֳבֵל שְׁמָא דְּאִקְרֵי טָמֵא. בְּהֵיכָלָא דָּא קַיְימִין תְּלַת פִּתְחִין, לִתְלַת סִטְרִין.
פִּתְחָא קַדְמָאָה. בֵּיהּ קַיְּימָא חַד מְמָנָא, עַסְטִירִיָּ''א שְׁמֵיהּ. וְכַמָּה אֶלֶף וְרִבְּבָן מְמָנָן תְּחוֹתֵיהּ, וְהַאי אִיהוּ קַיְּימָא עַל כָּל אִינּוּן דִּמְחַבְּלֵי אָרְחַיְיהוּ, לְאוֹשָׁדָא זַרְעָא עַל אַרְעָא. אוֹ דְּמַפְקֵי זַרְעָא, דְּלָא כְּאָרְחָא. אוֹ לְכָל אִינּוּן דִּמְזָנוּ בִּידַיְיהוּ. אִלֵּין אִינּוּן דְּלָא חָמָאן אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא כְּלַל. אֶלָּא הַאי מְמָנָא דְּבִסְטַר מִסְאֲבָא דְּקַאמְרָן, נָפִיק בְּהַהוּא זִמְנָא, וְכַמָּה אִינּוּן אֶלֶף וְרִבְּבָן, כֻּלְּהוּ מִתְכַּנְּפֵי עַל הַהוּא בַּר נָשׁ, וּמְסָאֲבֵי לֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא. וּלְבָתַר כַּד נָפַק נִשְׁמָתֵיהּ מִנֵּיה מֵהַאי עָלְמָא, הַאי מְמָנָא וְכָל אִינּוּן דְּעִמֵּיהּ, מְסָאֲבִין לֵיהּ לְנִשְׁמָתֵיהּ, וְאַחֲדִין בָּהּ, (ואסתאבת בהו) וְאָעִילוּ לָהּ לְאִתְּדָּנָא בְּהוּ.
וְאִלֵּין אִקְרוּן שִׁכְבַת זֶרַע רוֹתַחַת. דְּכֻלְּהוּ רוּגְזִין מִסְאֲבִין קַיְימִין כֻּלְּהוּ עַל דָּא, בְּגִין דְּכֻלְּהוּ קַיְימִין וְשָׁרָאן עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ, בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאַרְתַּח גַּרְמֵיהּ, וְחָמִים לֵיהּ לְתִיאוּבְתָּא דָּא. וּכְדֵין נַטְלִין לֵיהּ לְהַהוּא תִּיאוּבְתָּא. וְהַהוּא זַרְעָא דְּאִתּוֹשָׁד בְּאַרְעָא. וְאִתְתָּקָפוּ בֵּיהּ, וְנַטְלֵי לֵיהּ. וְסַלְקֵי לֵיהּ לְעֵילָּא, וְגָרְמוּ דִּבְרִית דָּא דְּיִשְׁתַּעְבֵּד בִּסְטָר מִסְאֲבָא.
- [...] l'âme et la font souffrir. Dans l'intérieur du palais, il y a un esprit impur qui est le chef de tous les autres; il s'appelle « Gamghima ». Il est rouge comme une rose et a pour mission de faire le réquisitoire de l'homme dont la prière est repoussée du ciel. C'est pourquoi l'Ecriture258 dit: « Et Satan vint aussi parmi eux. » Le mot « aussi » signifie: outre le grand chef précité. Au-dessus de ce mauvais esprit, sont les gardiens qui saisissent chaque parole inconvenante ou ordurière qui sort de la bouche de l'homme immédiatement avant la prononciation des paroles saintes. Malheur aux hommes qui agissent ainsi au détriment de la région sainte ! Les esprits impurs saisissent la parole ordurière et la mêlent à la parole sainte prononcée ensuite, pour souiller celle-ci également. Dans ce même palais, il y a un autre chef appelé « Saphasirita » qui est à la tête de nombreux gardiens. Il a pour mission de saisir tous les objets que l'homme, dans un mouvement de colère, jette par terre. Il porte ces objets au chef suprême de l'empire de Satan et lui dit:
Voici l'offrande que nous apporte un tel. Une voix retentit alors dans tous les cieux criant: Malheur à un tel qui vient de se souiller en suivant le « dieu étranger » ! Le deuxième palais renferme plus de ténèbres que le premier et porte le nom de « précipice »; il correspond au nom « impur » du démon, comme le premier palais appelé « puits » correspond au nom de Satan. Ce palais a trois portes donnant sur trois directions. A la première porte, se tient un chef appelé «Astiriâ », ayant sous ses ordres plusieurs millions d'esprits. Il est chargé de châtier les coupables qui ont pratiqué l'onanisme. Ces coupables ne verront jamais le visage de la Schekhina. Ces mauvais esprits mêmes qui ont excité le coupable à commettre ce crime, en saisissant l'âme après la mort, la souillent et la châtient ensuite. Les mauvais esprits chargés de cette mission portent le nom de « sperme bouillant ». [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[264a]
פִּתְחָא תִּנְיָינָא, בֵּיהּ קַיְּימָא מְמָנָא אַחֲרָא, טַסְקִיפָ''ה שְׁמֵיהּ, וְהַאי אִיהוּ מְמָנָא, עַל כָּל אִינּוּן דִּמְחַבְּלֵי אָרְחַיְיהוּ, דְּלָא אוֹשְׁדֵי זַרְעָא עַל אַרְעָא, אֶלָּא דְּאוֹשְׁדֵי זַרְעָא בִּבְעִירֵי, אוֹ בְּאִיסוּרִין חֲמוּרִין דְּאוֹרַיְיתָא, בְּאִינּוּן עֲרָיוֹת, הַאי מְמָנָא וְכַמָּה אֶלֶף וְרִבְּבָן דְּעִמֵּיהּ, כֻּלְּהוּ קַיְימֵי עָלֵיהּ, (ס''א לסאבא ליה ולמידן ליה) לְאִתְּדָּנָא לֵיהּ כְּמַה דְּאִתְּמַר בְּאִינּוּן אַחֲרָנִין.
תָּא חֲזֵי, הַאי מְמָנָא בִּידֵיהּ כַּסָא חֲדָא, וְאִקְרֵי (ישעיהו נ״א:י״ז) כּוֹס הַתַּרְעֵלָה כּוֹס חֲמָתוֹ, וְכָל אִינּוּן קְטוּלֵי בֵּית דִּין, דְּאִתְקְטָלוּ, אוֹ אִתְעֲנָשׁוּ עַל חוֹבִין אִלֵּין, כֻּלְּהוּ אִתְעֲקָרוּ מֵאִלֵּין סִטְרִין מִסְאֲבִין, וְלָא אִית לוֹן חוּלָקָא בְּהוֹן, וּבְהַאי כַּסָּא דְּאִקְרֵי כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, בְּגִין כַּסָּא אַחֲרָא דְּשָׁתוּ בְּקַדְמִיתָא. וְכָל אִינּוּן דְּלָא שָׁתוּ הַהוּא כַּסָּא דְבֵּית דִּין, לְאִתְעַקְּרָא מֵהַאי כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, לְבָתַר כַּד נָפִיק נִשְׁמָתֵיהּ מֵהַאי עָלְמָא, הַאי מְמָנָא וְכָל אִינּוּן דְּעִמֵּיהּ, אֲחִידָן בֵּיהּ וְדָא הוּא (עמוס ח) יוֹם הַמָּר, וְרַוֵּי לָהּ לְהַאי נִשְׁמְתָא, מִכַּמָּה דִּינִין מְשַׁנְיָין אִלֵּין מֵאִלֵּין.
בְּהֵיכָלָא דָּא, קַיְּימָא חַד רוּחָא, דְּאִלֵּין מְמָנָן תְּחוֹתֵיהּ, וְדָא הוּא נִיאֲצִירִיאֵ''ל. מֵהַאי רוּחָא תַּקִּיפָא, נַפְקֵי תְּלַת טִיפִּין, מְרִירָן, דְּנַפְלֵי בְּהַאי (רמ''ו ע''ב) כּוֹס הַתַּרְעֵלָה. חַד אִקְרֵי חָצָ''ץ. וְחַד, אִקְרֵי מַר הַמָוֶת וְחַד אִקְרֵי קוּבַּעַ''ת, (ד''א וכלהו מתכנשי להאי כוס לבתר) וְאִלֵּין תְּלַת טִיפִּין נָפְלוּ לְבָתַר מֵהַאי כּוֹס, (נפקו תלתטיפין) (ס''א בההיא) דְּהַהִיא חַרְבָּא דְּקָטְלָא בְּנֵי נָשָׁא, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ.
פִּתְחָא תְּלִיתָאָה, בֵּיהּ קַיְּימָא מְמָנָא חַד סַנְגַּדִּיאֵ''ל שְׁמֵיהּ, וְהַאי אִיהוּ מְמָנָא, עַל כָּל אִינּוּן דְּעַיְילֵי הַאי בְּרִית קַדִּישָׁא, בְּאִינְתּוּ אַחֲרָא, דְּאִיהוּ מֵהַהוּא סִטְרָא דְּאֵל נֵכָר. וְכָל אִינּוּן דִּמְחַבְּלֵי אָרְחַיְיהוּ בְּדָא, וּמְשַׁקְרֵי בְּאָת קַיָּימָא קַדִּישָׁא, הַאי מְמָנָא, וְכָל אִינּוּן מְמָנָן דְּעִמֵּיהּ, כֻּלְּהוּ מְצַיְּירֵי בְּגַוַויְיהוּ, צִיּוּרִין דְּאִינּוּן נָשִׁין מִסְאֲבִין, דְּאִסְתְּאָב בְּהוּ הַהוּא קַיְּימָא קַדִּישָׁא, וְכֻלְּהוּ אִתְרְשִׁימוּ קַמֵּיהּ, כַּד נָפִיק בַּר נָשׁ מֵהַאי עָלְמָא, וּמְסָאֲבֵי לֵיהּ לְבָתַר לְהַהוּא רוּחָא.
וְהֵיכָלָא דָּא, תַּלְיָין כָּל רָזֵי דְּחָרָשִׁין, לְקָטְלָא בְּנֵי נָשָׁא עַד לָא יִמְטֵי זִמְנַיְיהוּ, וְכֻלְּהוּ חַרְשִׁין דְּאִצְטְרִיכוּ בְּנֵי נָשָׁא. אִינּוּן דְּחָרְשֵׁי חַרְשַׁיְיהוּ לְאִסְתַּאֲבָא בְּהוּ, כְּגוֹן דְּהֲוָה בִּלְעָם, חָרָשׁ בְּחַרְשׁוֹי, וְאִסְתְּאַב בְּקַדְמִיתָא בִּמְסָאֲבוּ דְּזַרְעָא רוֹתַחַת דְּאַשְׁדֵי בִּבְעִירֵי, וּבְגִין דָּא, בֵּיהּ אִתְּדָּן, בְּהַהוּא שִׁכְבַת זֶרַע רוֹתַחַת דְּקַאמְרָן. וְעַל דָּא, הַאי הֵיכָלָא אִקְרֵי, שָׁחַת טָמֵא.
וּבְהַאי הֵיכָלָא, אִית רוּחָא אַחֲרָא, דִּי מְמָנָא תְּחוֹת הַהוּא רוּחָא דִּלְעֵילָּא, וְהַאי אִקְרֵי סַרְטַיָ''א, וְכַמָּה אֶלֶף וְרִבְּבָן תְּחוֹתֵיהּ. (ק''ל ע''א) וְכֻלְּהוּ קַיְימֵי עַל הַהִיא מִלָּה, דְּנָפִיק בַּהֲדֵי רוּחָא דְּבַּר נָשׁ בְּחֶלְמָא, מִגּוֹ סִטְרָא קַדִּישָׁא. הַאי רוּחָא מִסְאֲבָא, וְכָל אִינּוּן גַּרְדִּינִין דְּעִמֵּיהּ, כֻּלְּהוּ נַפְקֵי וּמִתְחַבְּרָאן בְּהַהִיא מִלָּה, וְנַחְתֵּי בָּהּ, וּמִתְעָרְבֵי בַּהֲדָהּ, בְּגִין לְאַכְחֲשָׁא לָהּ מִנֵּיהּ, וְאוֹדְעִין לֵיהּ לְבַּר נָשׁ מִלִּין אַחֲרָנִין, מִילִין כְּדִיבִין, בְּמִלָּה דִּקְשׁוֹט.
דְּכַךָ אָרְחוֹי דִּכְדִיבָא, דְּאִלְמָלֵא לָא נָטִיל מִלָּה דִּקְשׁוֹט, לָא יָכִיל לְתַקְּנָא כְּדִיבוֹי. אוּף הָכָא אִלֵּין, כֵּיוָן דְּמִתְעָרֵי בְּמִלֵּי קְשׁוֹט, וּמַכְחִישֵׁי לוֹן מִנֵּיהּ, מוֹדָעֵי לֵיהּ מִלָּה דִּקְשׁוֹט, בְּגִין לְקַיְּימָא כְּדִיבוֹי. לְבָתַר (מתפשטי כל אינון) (ס''א מתפשטא ההיא מלה, באינון) תַּתָּאֵי לְתַתָּא, דְּלֵית לוֹן קִיוּמָא. וְלָא מִתְקַיְּימֵי, וְאוֹדְעֵי מִילִין בְּעָלְמָא, לְכַמָּה סִטְרִין (ד''א וכל הני אינון לתתא בדרגין דמתפרשאן לבר בכמה סטרין) לְכַמָּה זַיְינִין.
מֵהֵיכָלָא דָּא, נָפְקִין תְּרֵין רוּחִין, דְּמִתְהַפְּכָאן, לְזִמְנִין גּוּבְרִין, לְזִמְנִין נָשִׁין, וְאִלֵּין אָזְלִין וְשָׁטָאן בְּעָלְמָא בַּאֲוִירָא, וְחַיְיכָאן בִּבְנֵי נָשָׁא בְּגוֹ חֶלְמָא, וְאִתְחָזוּן לוֹן לְגוּבְרִין, כְּנָשִׁין שְׁפִירָן בְּחֵיזוּ דְּחֶלְמָא, וְנַטְלֵי תִּיאוּבְתָּא דְּבַר נָשׁ. אוּף הָכִי לְנָשִׁין, אִתְחָזוּן כְּגוּבְרִין, וְאִלֵּין אִקְרוּן רָעָה וְנְגַע, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים צ״א:י׳) לא תְאוּנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ.
וְאִלֵּין אִקְרוּן רוּחֵי תַּתָּאֵי לְתַתָּא. דְּנַפְקֵי מִגּוֹ שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא. דְּכַד נַטְלִין אִלֵּין רוּחִין דִּלְעֵילָּא, דִּי בְּגוֹ הֵיכָלָא דָּא, נַפְקוּ תְּרֵי שַׁלְהוֹבֵי דְּאֶשָּׁא, וְאִלֵּין טָסָאן בְּעָלְמָא, וְאִתְעָבִידוּ אִלֵּין תְּרֵין רוּחִין כַּדְקָא אַמָרָן, וְכֹלָּא בְּסִטְרָא דָּא מִסְאֲבָא. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא דְּאִתְמָנְעָן מִסִּטְרִין אִלֵּין וְאִסְתְּמָרוּ מִנַּיְיהוּ. וְעַל
- [...] A la seconde porte se tient un chef appelé «Tasqiphâ ». Il est charge de châtier les coupables qui ont commis des crimes de fornication ou d'inceste, soit par leur commerce avec des animaux, soit avec de proches parents. Ce chef a sous ses ordres des millions d'autres chefs. Il tient entre ses mains une coupe amère qu'il fait boire aux coupables. Cependant, les coupables de ce crime qui ont déjà expié sur la terre par une condamnation à mort à cause du même crime, ne boivent plus de cette coupe, puisqu'ils ont déjà expié par leur mort. Dans ce palais se trouve un esprit appelé « Niatziriël » qui laisse tomber trois gouttes dans Ia « coupe amère ».. Ces trois gouttes sont appelées « Hatzatz », « amertume de la mort » et « Qobaath ». Elles sont suspendues à l'épée qui tue les hommes. A la troisième porte, se tient un chef appelé « Syngadiël » ; il est chargé de châtier les coupables qui ont commis l’adultère. Tous les esprits sous les ordres de ce chef prennent la forme des femmes avec lesquelles le coupable commit l'adultère. Dans ce palais, sont également châtiés les magiciens qui, par leurs actes, causent la mort prématurée des hommes, tel que Balaam qui avait coutume de commettre la fornication avec des animaux avant de procéder à ses pratiques magiciennes. C'est pour cette raison que Balaam subit sa peine dans du sperme bouillant. Dans ce même palais se trouvent deux autres esprits qui se déguisent tantôt en hommes, tantôt en femmes, et parcourent le monde durant la nuit en apparaissant aux hommes sous la forme de belles femmes, et aux femmes sous l`aspect de beaux hommes. Ils portent le nom de « fléaux ». Heureux les justes qui sont à l'abri de ces esprits auxquels font allusion les paroles de l'Écriture259: « ... Afin qu'elle nous défende de la femme étrangère, etc. » [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[264b]
דָּא כְּתִיב, (משלי ז׳:ה׳) לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה וְגוֹ'.
הֵיכָלָא תְּלִיתָאָה. הֵיכָלָא דָּא, אִיהוּ הֵיכָלָא דְּאָפִיל וְחָשִׁיךְ, וְלֵית בֵּיהּ נְהוֹרָא כְּלַל, וְאִיהוּ אָפִיל יַתִּיר מִן קַדְמָאֵי. וְהַאי אִיהוּ דְּאִקְרֵי דּוּמָ''ה, לָקֳבֵל שְׁמָא דְּאִקְרֵי שׂוֹנֵ''א. בְּהֵיכָלָא דָּא קַיְימֵי אַרְבַּע פִּתְחִין, חַד קַיְּימָא לְסִטְרָא דָּא, וְחַד לְסִטְרָא דָּא, וְכֵן לְאַרְבַּע סִטְרִין.
חַד מְמָנָא קַיְּימָא עַל הַאי פִּתְחָא קַדְמָאָה, וְהַאי מְמָנָא קַיְּימָא בְּהַהוּא תַּקִיפוּ דְּרוּגְזָא דְּעָלְמָא. כַּד דִּינָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא, הַאי מְמָנָא דְּשָׁרֵי בְּהַאי פִּתְחָא, נָטִיל זַיְינִין, וְאָנַח לוֹן לְאִינּוּן תַּרְעִין דְּבֵי כְּנִישְׁתָּא (דבני נשא), וְהַאי אִקְרֵי סָקָפוֹרְטַיָּ''א וְדָא הוּא כִּשְׁלוֹנָא דְּעָלְמָא, וְעַל דָּא כְּתִיב (משלי ד׳:י״ט) דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ, (האי ממנא קיימא על פרשת ארחין למחמי) בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאִיהוּ שַׁלִּיט, וְשַׁרְיָא דִּינָא בְּעָלְמָא, אִיהוּ קַיְּימָא לְמֵחמֵי בְּמַאן דְּאָזִיל יְחִידָאי בְּשׁוּקָא, וְאִי הוּא אִעְרַע בַּהֲדֵיהּ, יָכִיל לְנַזְקָא לֵיהּ, וּלְאַתְרַע מַזָּלֵיהּ.
פִּתְחָא תִּנְיָינָא, בֵּיהּ קַיְּימָא חַד מְמָנָא אַחֲרִינָא, וְדָא אִיהוּ קַיְּימָא לְנַטְלָא פִּתְקִין דְּדִינָא, וְדָא אִיהוּ סַנְגַּדִיאֵ''ל. וּתְחוֹת יְדֵיהּ, כַּמָה גַּרְדִּינֵי נִמוּסִין, דְּשַׁלְטָאן, דְּקַיְימִין לְקַבְּלָא אִינּוּן פִּתְקִין דְּדִינָא, וְהַאי קַיְּימָא עַל פִּתְחָא דָּא.
וְכַד נָטִיל פִּתְקָא דְּדִינָא, הַאי קַיְּימָא עַל פִּתְחָא דָּא, וְנָחִית לְתַתָּא, לְאִינּוּן פִּתְחִין חֲשׁוֹכָאן דִּלְתַתָּא. חַד לְהַהוּא דְּאִקְרֵי שָׁחַת. וְחַד לְהַהוּא דְּאִקְרֵי בּוֹר, דְּאִינּוּן לְתַתָּא. וְתַמָּן, כַּמָה אֶלֶף, וְכַמָּה רִבְּבָן, מְמָנָן דְּשַׁלְטֵי בְּעָלְמָא לְמֶעְבַּד דִּינָא, וְאִשְׁתְּלִים דִּינָא בְּהַהוּא פִּתְקָא.
פִּתְחָא תְּלִיתָאָה. בְּהַאי פִּתְחָא, אִית מְמָנָא אַחֲרָא, אַנְגְּרַיוֹ''ן שְׁמֵיהּ וְדָא אִיהוּ קַיְּימָא, עַל כָּל אִינּוּן מַרְעִין וּמַכְאוֹבִין, וְחִלְחוּלִין וְאֶשָּׁא דְּגַרְמֵי. דְּהָא מִנֵּיהּ נַפְקֵי כַּמָה וְכַמָּה אֶלֶף וְרִבְּבָן דִּמְמָנָן עִמֵּיהּ, עַל כָּל אִינּוּן מַרְעִין וּמַכְאוֹבִין כְּמָה דְּאִתְּמַר.
פִּתְחָא רְבִיעָאָה, הָכָא אִיהוּ חַד רוּחָא, דְּאִתְבְּרֵי (רס''ו ע''ב) בִּפְגִימוּ דְּסִיהֲרָא, וְאִקְרֵי אַסְכָּרָ''א. וְהַאי קַיְּימָא עַל קְטוּלֵי דְּרַבְיֵי, וְדָא אִתְחָזֵי לוֹן, וְחַיִיךְ בְּהוֹן, עַד דְּקָטִיל לוֹן, וְאִדְמֵי לוֹן כְּאִתְּתָא אִמֵּיהּ דְּרַבְיֵא, וּמְנִיקָא לוֹן, וְחַיְיכָא בְּהוּ, וַאֲחִידַת לוֹן, וְקַטְלַת לוֹן.
בְּאֶמְצָעִיתָא דְּהַאי הֵיכָלָא, קַיְּימָא חַד רוּחָא, דְּאִקְרֵי אָגִירִיסוֹ''ן. הַאי אִתְמַנָא, עַל כָּל אִינּוּן דְּמֵתִין מִבַּר תְּלֵיסַר שְׁנִין, עַד עֶשְׂרִין שְׁנִין. הַאי אִיהוּ קְטּוֹלָא דִּלְהוֹן, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, וְדָא אִיהוּ בְּחַבְרוּתָא (ד''א בחכמתא) דְּהַהוּא נָחָשׁ (רמ''ח ע''ב) כִּדְקַאמְרָן וְקַיְּימָא בַּהֲדֵיהּ, וְאָזִיל אֲבַתְרֵיהּ. וְעַל דָּא אִקְרֵי מַלְאָךְ הַמָּוֶת טוֹב מְאֹד, דִּכְתִּיב, (בראשית א׳:ל״א) וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וְאוֹקִימְנָא.
מֵהָכָא מִתְפַּשְּׁטִין וְנָפְקִין תְּרֵין רוּחִין, אַ''ף וְחֵמָ''ה. וְאִלֵּין אִתְמְנוּן, עַל כָּל אִינּוּן דְּשַׁמְעֵי נְזִיפָא מִמָּאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְאִתְרַחְצָן בֵּיהּ, וְלָא חַיְישֵׁי עָלֵיהּ. וְכֵן עַל כָּל אִינּוּן דְּחַיְיכָאן מִמִּלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, אוֹ מִמִּלֵּי דְּרַבָּנָן.
מֵאַף וְחֵמָּה אִלֵּין, נָפְקִין כַּמָה אֶלֶף, וְכַמָּה רִבְבָן, וְכֻלְּהוּ נַפְקֵי וְשָׁארָן עָלַיְיהוּ דִּבְנֵי נָשָׁא, אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא, אוֹ דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּמִלֵּי דְּמִצְוָה, וְאָזְלֵי בְּאָרְחָא דְּמִצְוָה. בְּגִין דְּיִתְעַצְּבוּן, וְלָא יֶחדוּן בָּהּ. וּמִתְּרֵין אִלֵּין דָּחִיל מֹשֶׁה, כַּד חָאבוּ יִשְׂרָאֵל, וְנָחִית מִן טוּרָא דִּכְתִּיב, (דברים ט׳:י״ט) כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה.
תְּחוֹת אִלֵּין, אִית רוּחָא חֲדָא, דְּקַיְּימָא עַל כָּל אִינּוּן מָארֵי דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, דְּכַד מִתְעָרֵי בְּנֵי נָשָׁא בְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, אוֹ הַהוּא בַּר נָשׁ דְּאִתְעֲרִי בְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, כְּדֵין אִתְעַר הַאי רוּחָא בִּישָׁא מִסְאֲבָא דִּלְעֵילָּא, דְּאִקְרֵי סַכְסִיכָ''א. וְאִיהוּ שָׁאֲרִי עַל הַהוּא אִתְעֲרוּתָא דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, דְּשָׁאֲרִי בֵּיהּ בְּנֵי נָשָׁא, וְאִיהוּ עָאל לְעֵילָּא, וְגָרִים בְּהַהוּא אִתְעֲרוּ דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, מוֹתָא וְחַרְבָּא וְקָטוֹלָא בְּעָלְמָא.
- [...] Le troisième palais est celui où les ténèbres règnent avec la plus grande intensité. Il porte le nom de « Doumâ », correspondant au nom « ennemi » que porte Satan. Ce palais a quatre portes donnant sur les quatre directions. A la première porte se tient un chef appelé « Saqaphortia »; il est chargé, lorsque la rigueur sévit dans le monde, d’attaquer les promeneurs isolés dans la rue. A la deuxième porte, se tient un chef appelé « Sanagdiël » qui a sous ses ordres de nombreux gardiens. Il a pour mission d'y apporter les actes où sont décrétés les châtiments des coupables. A la troisième porte se tient un chef appelé « Onghariou »; il est chargé d'apporter dans le monde toutes sortes de maladies et de douleurs. Il est à la tête de plusieurs millions d'autres chefs. A la quatrième porte se tient un esprit tombé lors de la diminution de la lumière de la lune. Il porte le nom d' « Ascara » et est chargé de tuer les petits enfants. Il commence par sourire aux petits enfants, telle une mère caressant son enfant lorsqu'elle l'allaite; et ensuite il les tue. Au milieu de ce palais, il y a un autre esprit appelé « Aghirison » chargé de tuer les enfants à partir de treize ans jusqu'à l'âge de vingt ans, ainsi que cela a été déjà dit précédemment. Dans ce palais sont également châtiés ceux qui se rient des paroles de l'Ecriture ou des paroles des Maîtres de la Loi. Au-dessus des chefs mentionnés, il y a un esprit appelé « Sacasica » et chargé de châtier les hommes de mauvaise langue, vice qui cause la mort, qui provoque les guerres et qui donne lieu à tant de meurtres dans le monde. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[265a]
וַוי לְאִינּוּן דְּמִתְעָרֵי לְהַאי סִטְרָא בִּישָׁא, וְלָא נַטְרֵי פּוּמַיְיהוּ וְלִישָׁנֵהוֹן, וְלָא חַשְׁשֵׁי עַל דָּא, וְלָא יַדְעֵי דְּהָא בְּאִתְעֲרוּ דִּלְתַתָּא, תַּלְיָא אִתְעֲרוּ דִּלְעֵילָּא, בֵּין לְטָב בֵּין לְבִישׁ.
תָּא חֲזֵי, כַּד הַאי אִתְעֲרוּ דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא אִתְעַר לְתַתָא, כְּדֵין הַאי נָחָשׁ עֲקָלָּתוֹן, סָלִיק קַשְׂקְשׂוֹי, וְאוֹקִים לוֹן בִּסְלִיקוּ, וְאִתְעַר מֵרִישָׁא עַד רַגְלוֹי. וְכַד קַשְׂקְשׂוֹי סְלִיקוּ וּמִתְעָרֵי, כְּדֵין כָּל גּוּפָא אִתְעַר. קַשְׂקְשׂוֹי, אִלֵּין אִינּוּן כָּל גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין דִּלְבַר.
וְכֻלְּהוּ מִתְעָרֵי וְאַחֲדִין בְּהַהוּא מִלָּה בִּישָׁא, וּמִתְעָרֵי לְגַבֵי הַהוּא (ישעיהו כ״ז:א׳) נָחָשׁ בָּרִיחַ, כְּדֵין כָּל גּוּפָא בִּישָׁא, אִתְעַר מֵרֵישֵׁיהּ וְעַד רַגְלוֹי, בְּכָל הָנֵי הֵיכָלִין דְּקַאמְרָן. וְכָל אִינּוּן קַשְׂקְשִׂין בְּהַהוּא גִּלְדָּא, נַחְתִּין לְתַתָּא, וְהַהוּא גִּלְדָא אִתְפְּשַּׁט מִנֵּיהּ וְנָחִית לְתַתָּא. וְגוּפָא סָלִיק, וְאִתְעַר לְמֶהֱוִי דַּלְטּוֹרָא לְעֵילָּא.
תָּא חֲזֵי, אַף עַל גַּב דְּזִמְנָא קְבִיעָא אִיהוּ, לְכָל חִוְיָין דְּעָלְמָא, לְאִתְפַּשְּׁטָא מִשְׁכָא דִּלְהוֹן, לָא מִתְפַּשְּׁטֵי, אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּמִתְעָרֵי בְּלִישָׁנָא בִּישָׁא לְתַתָּא, וּכְדֵין אִתְעַר הַהוּא רוּחָא (נ''א חויא) בִּישָׁא לְעֵילָּא, וּפָשַׁט מַשְׁכֵּיהּ וְקַשְׂקְשׂוֹי מִנֵּיהּ. דָּא סָלִיק, וְדָא נָחִית, וְקַשְׁיָא עָלֵיהּ הַהוּא אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּקַשְׂקְשׂוֹי בְּמִשְׁכֵּיהּ מִכֹּלָּא. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּאִתְפְּרַשׁ מִזִוּוּגֵיהּ. דְּאִלְמָלֵא הֲוָה כֹּלָּא בְּחִבּוּרָא חֲדָא, לָא יַכְלִין עָלְמִין לְמִסְבַּל לוֹן, וְכֹלָּא בְּגִין אִתְעֲרוּתָא דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא דִּלְתַתָּא.
וְכַד חִוְיָין דִּלְתַתָּא מִתְפַּשְּׁטֵי מֵהַהוּא מִשְׁכָא, כְּדֵין כָּל חַד וְחַד יָהִיב קָלָא, וְאַתְעַר לְכַמָּה חִוְיָין דְּקַיְימֵי בְּהַהוּא אֲתָר, דְּאִקְרֵי בּוֹר, דְּתַמָּן כַּמָה נְחָשִׁין קַיְימִין. וְכֻלְּהוּ דַּלְטוֹרִין, לְאַתְעֲרָא לְהַאי חִוְיָא רַבָּא, לְמֶהֱוֵי דַּלְטּוֹרָא עַל עָלְמָא. וְכֹלָּא בְּגִין הַאי אִתְעֲרוּ דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, כַּד קַיְּימָא אִתְעֲרוּתָא דִּילֵיהּ לְתַתָּא.
כְּגַוְונָא דָּא, מַאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, כַּמָה אִינּוּן דְּאִקְרוּן לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, דְּמִתְחַבְּרָן וְאַתְעֲרֵי אַתְעֲרוּתָא, לְהַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי לָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. לָשׁוֹן מֵהַהוּא קֹדֶשׁ דִּלְעֵילָּא. וְכַמָּה קְדוּשׁוֹת וְקִדּוּשִׁין מִתְעֲרִין מִכָל סִטְרִין. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, אִינּוּן דְּגַרְמֵי לְאַתְעֲרָא קִדּוּשִׁין לְעֵילָּא וּלְתַתָּא, קְדוּשָׁה דִּלְעֵילָּא וּקְדוּשָּׁה דִּלְתַתָּא.
וְעַל דָּא כְּתִיב, (ויקרא י״א:מ״ד) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים. וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם: אֵלּוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים. וְאִינּוּן אִתְקְרוּן מַיִין עִלָּאִין. וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים: אִלֵּין מַיִין תַּתָּאִין, וְאִקְרוּן מַיִם אַחֲרוֹנִים. וּמָזוֹן בְּאֶמְצַע, בֵּין מַיִם רִאשׁוֹנִים לְמַיִם אַחֲרוֹנִים. וְעַל דָּא מָזוֹן, לָאו אִיהוּ בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים, אֶלָּא בְּמַיִם רִאשׁוֹנִים. מַיִם רִאשׁוֹנִים מֵעֵילָּא דִּמְזוֹנָא תַּלְיָא בֵּיהּ. וְלָא בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים. וְרָזָא לְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין אִתְיְיהִיב. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
הֵיכָלָא רְבִיעָאָה. הֵיכָלָא דָּא, אִיהוּ דְּאִקְרֵי (ז' ע''א) חוֹבָ''ה. וְדָא אִיהוּ (תהילים מ׳:ג׳) טִיט הַיּוִן, לָקֳבֵל שְׁמָא אַחֲרָא דְּאִקְרֵי אֶבֶן מִכְשׁוֹל, וְכֹלָּא חַד. אִיהוּ חוֹבָ''ה, בְּגִין דְּתַמָּן קַיְימֵי כָּל חוֹבֵי דְּעָלְמָא, אַכְרָעוּתָא דְּחוֹבִין.
בְּגִין דְּכַד חָבָאן בְּנִי נָשָׁא, כָּל אִינּוּן גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין, נַטְלִין אִינּוּן חוֹבִין, וּמַנְחֵי לוֹן בְּהַאי הֵיכָלָא דְּאִקְרֵי חוֹבָה. וְכָל זַכְיָין דְּעָלְמָא, כֻּלְּהוּ מַלְאֲכִין קַדִישִׁין דִּמְמָנָן עַל זַכְוָון דְּעָלְמָא, כֻּלְּהוּ נַטְלֵי לְאִינּוּן זַכְוָון, וְאוֹקְמֵי לוֹן בְּהֵיכָלָא רְבִיעָאָה דְּאִקְרֵי זְכוּת, וְתַמָּן קַיְימֵי זַכְוָון דִּבְנִי נָשָׁא. וְחוֹבִין קַיְימֵי בְּהֵיכָלָא אַחֲרָא, דְּאִקְרֵי חוֹבָה. וְאַתְקָלוּ כַּחֲדָא בְּיוֹמָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כִּי (קהלת ז׳:י״ד) גַם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלהִים. וּלְבָתַר דְּאַכְרָעוּ זַכְיָין, אוֹ חוֹבִין, לְסִטְרָא דָּא, אוֹ לְסִטְרָא דָּא, הָכִי נָצַח.
וְעַל דָּא, בְּיוֹמָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כַּד מִתְעָרִין אִלֵּין תְּרֵין סִטְרִין, זְכוּת וְחוֹבָה. וּבְהוּ תַּלְיָין חַיִּים וּמָוֶת. אִי זַכְיָין אַכְרָעוּ, לְסִטְרָא דָּא דְּאִקְרֵי זְכוּת, אִכְתּוּב בַּר נָשׁ בְּהַהוּא סִטְרָא דְּאִקְרֵי חַיִּים.
- [...] Malheur à ceux qui, par leur médisance, mettent en mouvement des mauvais esprits ! Remarquez que, dès qu'un homme médit ici-bas, le serpent tortueux couvre son corps d'écailles; et, à partir de ce moment, lui et toutes ses légions se meuvent dans les palais cités. L'habit d'écailles, dont le serpent tortueux se couvre à l'occasion des grandes solennités, est composé de médisances; chaque médisance se transforme en une écaille. Bien que les serpents ici-bas aient une époque déterminée où ils changent de peau, ceci n’a généralement lieu que toutes les fois que la médisance est si répandue dans le monde que Satan s'en confectionne un nouvel habit.
Le quatrième palais porte le nom de « culpabilité » et correspond au nom de « pierre qui fait trébucher », que porte Satan. C'est dans ce palais que sont cueillies toutes les mauvaises actions de l'homme, à l'opposé du quatrième palais de l'empire saint où sont cueillies les bonnes actions. Au premier jour de l'an, l'homme est inscrit dans le livre de vie, si ses actions sont déposées dans le quatrième palais de l'empire saint, ou [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[265b]
בְּגִין, דְּהָנֵי תְּרֵין סִטְרִין קַיְימֵי בְּהַהוּא יוֹמָא, דָּא בְּסִטְרָא דָּא, וְדָא בְּסִטְרָא דָּא. אִי זָכֵי הַהוּא בַּר נָשׁ, וְנַצְחִין אִינּוּן זַכְיָין, הָא אִכְתּוּב הַהוּא בַּר נָשׁ לְחַיִים. בְּגִין דְּאָחִיד בֵּיהּ הַאי סִטְרָא קַדִישָׁא, דְּאִקְרֵי זְכוּת, וְחַיִּים אָחִיד בֵּיהּ, וְאָמַר דָּא דִּילִי הוּא, וְדִידִי הֲוָה, וּכְדֵין אִכְתּוּב הַהוּא בַּר נָשׁ לְחַיִים. (ס''א ואכתוב עד איהו דיליה)
וְאִי נַצְחָן חוֹבִין, הַאי סִטְרָא אַחֲרָא מִסְאֲבָא, דְּאִקְרֵי חוֹבָה וּמָוְת, אָחִיד בֵּיהּ, אָמַר הַאי דִּידִי הוּא, וְדִידִי הֲוִי, וּכְדֵין אִכְתּוּב דְּאִיהוּ דִּילֵיהּ. וְדָא הוּא דְּתָנֵינָן, דְּהָא בְּיוֹמָא דָּא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִכְתּוּב בַּר נָשׁ, אוֹ לְחַיִים אוֹ לְמִיתָה. אִי אִכְתּוּב בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָׁה, אִכְתּוּב לְחַיִים, וְאִתְקָיָּים תַּמָּן, וְאִתְדְבַק בֵּיהּ. וְאִי אִכְתּוּב בְּסִטְרָא אַחֲרָא, אִתְקְיָּים בְּסִטְרָא דִּמְסָאֲבוּתָא, וְדָבִיק בֵּיהּ, וְדָא הוּא הֵן לְחַיִים הֵן לַמָוְת. וְאִתְמְשַׁךְ בְּהַאי סִטְרָא אוֹ בְּהַאי סִטְרָא.
כָּל זִמְנָא דְּאִיהוּ קַיְּימָא בְּסִטְרָא דָּא דִּקְדוּשָׁה, כָּל קִדּוּשִׁין וְכָל דַּכְיָין מִתְדַּבְּקִין בֵּיהּ. יִקְרָא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָתִיב וְיִּשְׁמַע לֵיהּ, עָלֵיהּ כְּתִיב (תהילים צ״א:ט״ו-ט״ז) יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ אוֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי. וְכָל זִמְנָא דְּאִיהוּ קַיְּימָא בְּסִטְרָא אַחֲרָא דִּמְסָאֲבָא, כָּל מִסְאֲבוּ, וְכָל חוֹבָה, וְכָל בִּישִׁין מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ. יִקְרָא, וְלֵית מַאן דְּיִשְׁמַע לֵיהּ. מְרָחַקָא אִיהוּ מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עָלֵיהּ כְּתִיב (תהילים קי״ט:קנ״ה) רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה וּכְתִיב (ישעיהו א׳:ט״ו) גַּם כִּי תַרְבּוּ תְּפִלָּה אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ.
הֵיכָלָא דָּא, אִיהוּ אֲתָר דְּכָל אִינּוּן דְּאִקְרוּן אֱלֹהִים אֲחֵרִים, בְּגִין דְּאִתְגַּלְּיָין הָכָא. וְכָל אִינּוּן דִּמְפַתּוּ לְהוּ לִבְנֵי נָשָׁא בְּעִנּוּגִין דְּהַאי עָלְמָא, לְאַזְנָאָה לְאִתְעַנְּגָא בְּעִנּוּגֵי נִאוּפִין דְּעָלְמָא, וּמַשְׁכֵי לְהוּ בָּתַר עִנּוּגִין וְנִאוּפִין דְּהַאי עָלְמָא, כִּדְקַאמְרָן.
בְּהַאי הֵיכָלָא, אִתְחָזֵי חַד רוּחָא שַׁלִּיט תַּקִּיפָא, דְּאִיהוּ עַל כֻּלְּהוּ, וְדָא אִקְרֵי אוּף הָכִי אֵל, כְּגַוְונָא דְּאַחֲרָא (רנ''ח ע''א) דְּבִסְטַר קְדוּשָּׁה. הַאי אִיהוּ (דברים לכ) אֵ''ל נֵכָ''ר. וְדָא אִיהוּ דִּמְפַתֵּי לְבַר נָשׁ דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, אוֹ דְּקָאִים בְּבֵי מִדְרָשָׁא. הַאי רוּחָא תַּקִּיפָא מְפַתֵּי לֵיהּ, וְחָשִׁיב כַּמָה הִרְהוּרִין, וְאָמַר מַה אַתְּ קָאִים הָכָא, טַב לָךְ לְמֵיהַךְ בְּחַבּוּרַת אִינּוּן דְּגָאוּ עַל בְּנֵי נָשָׁא, וְאִינּוּן דְּאָזְלִין בָּתַר נָשִׁין שְׁפִירָאן, וּמִתְעַנְּגֵי בְּעִנּוּגֵי עָלְמָא. כֵּיוָן דְּבַּר נָשׁ אִתְפַּתֵּי אֲבַתְרֵיהּ, כְּדֵין כֻּלְּהוּ שַׁטְיָין וְאָזְלֵי וְאִתְמַשְּׁכָאָן אֲבַתְרֵיהּ.
וְכַמָּה אִינּוּן אַחֲרָנִין דְּקַיְימִין תְּחוֹתֵיהּ, וְכֻלְּהוּ מְסָאֲבֵי לֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא, וּמְסָאֲבֵי לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא. (ק''ן ע''ב) וְאִינּוּן אִקְרוּן צוֹאָה רוֹתַחַת דִּכְתִּיב, (ישעיהו ל׳:כ״ב) צֵא תֹּאמַר לוֹ. אִינּוּן דַּרְגִּין דְּקַיְימִין לְסָאֲבָא תָּדִיר, וְהָא אִתְּמַר.
בְּאֶמְצָעִיתָא דְּהַאי הֵיכָלָא, אִית רוּחָא אַחֲרָא, דְּאִקְרֵי נֶגַע. וּמֵהַאי נָפְקָא רוּחָא אַחֲרָא דְּאִקְרֵי נֶגַע צָרַעַת. וְאִיהוּ קַיְּימָא תָּדִיר, לְסָאֲבָא לְכָל אִינּוּן מָארֵיהוֹן דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, יַתִיר עַל כָּל מַה דִּמְסָאַבִין לֵיהּ. וְהַאי נֶגַע עִלָּאָה, אִיהוּ מְמָנָא עַל כָּל אִינּוּן פָּתוֹרֵי דְּשַׁבְּתָא, דְּכַד עָיֵיל שַׁבְּתָא, וְלָא אִתְסְדָרוּ בְּעִנּוּגָא דְּשַׁבְּתָא כְּדְקָא יֵאוֹת, וְאִינּוּן קָא מְבַזֵּי עִנּוּגָא דְּשַׁבְּתָא, הַאי נֶגַע נָטִיל לְאִינּוּן פָּתוֹרֵי דְּלָאו אִינּוּן בְּעִנּוּגָא דְּשַׁבְּתָא (רנ''ב ע''ב) כִּדְקַאמְרָן.
וְכַד הַאי נָטִיל לְאִינּוּן פָּתוֹרֵי, כָּל אִינּוּן גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין דְּקַיְימֵי בֵּיהּ, כֻּלְּהוּ פָּתְחֵי וְאָמְרֵי, (תהילים ק״ט:י״ז-י״ח) וַיֶאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ. וְיִּלְבַּשׁ קְלָלָה כְּמַדּוֹ וְגוֹ'. יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְגוֹ'. אַל יְהִי לוֹ מוֹשֵׁךְ חָסֶד וְגוֹ'.
וְהָא אוֹקִימְנָא, בְּהַהוּא לֵילְיָא דְּשַׁבְּתָא, כַּד פָּתוֹרֵי אִתְיְיהִיבוּ לְהַהוּא סִטְרָא בִּישָׁא, כְּדֵין אִתְתָקַּף הַהוּא סִטְרָא בִּישָׁא, מִסְאֲבָא, וְהַהוּא בַּר נָשׁ אִתְמְסַר לְהַהוּא סִטְרָא. וַוי לֵיהּ דְּאִתְגְּרַע מֵהַהוּא סִטְרָא קַדִישָׁא, סִטְרָא דִּמְהֵימְנוּתָא. וְאִתְפְּקַּד בְּסִטְרָא אַחֲרָא מִסְאֲבָא. כְּגַוְונָא דָּא בְּכָל אִינּוּן סְעוּדָתֵי דְיוֹם טוֹב.
הָכָא בְּהַאי הֵיכָלָא,
- [...] il est inscrit dans le livre de mort, si ses actions sont cueillies dans le quatrième palais de l'empire du démon. C'est en vain qu'un tel homme adresse des prières au ciel; elles ne seront pas exaucées. C'est également dans ce palais que résident les esprits ayant pour mission d'entraîner les hommes aux plaisirs et de les exciter à courir derrière les belles femmes. Ces esprits souillent l'homme dans ce monde et en souillent l'âme dans l'autre monde. Ils portent le nom d’ « immondices chauffées ». Dans ce palais, il y a aussi un esprit appelé « fléau ». Il est chargé de châtier ceux qui méprisent le Sabbat et ne l'honorent pas par des repas exceptionnels. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[266a]
בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי בְּהִפּוּכָא אִיהוּ. וּבְהַהוּא הֵיכָלָא אַחֲרָא קַדִישָׁא, לָא קַיְימֵי תְּלַת אִלֵּין, וְתַלְיָין לְעֵילָּא, (עיין ו' ע''א) וְהָכָא קַיְימִין לְבִישׁ. דְּכַד (ס''א מטו בנוי דבר נש) מָטֵי בַּר נָשׁ לְהַאי הֵיכָלָא, הָא תַּמָּן קַיְימִין חֵיוָון לְשֵׁיצָאָה לוֹן. וְהָא תַּמָּן בְּנִין כַּד אִינּוּן זְעִירִין, מֵהָכָא נָפְקָא, בְּגִין לְאִתְמַנָאָה קַטֵיגוֹרָא עָלַיְיהוּ. וְהָא תַּמָּן קַיְימִין מְזוֹנֵי, לְאַעְבְּרָא לוֹן מִנִּיהּ. וְכֹלָּא תַּלְיָא בְּחוֹבָה. וְעַל דָּא אִקְרֵי הַאי הֵיכָלָא חוֹבָה. כְּמָה דְּאִתְּמַר.
וּמֵהָכָא נָפְקָא חַד רוּחָא מִסְאֲבָא, דְּאִקְרֵי אֲרִירִיָ''א. וְכַמָּה אֶלֶף וְרִבְבָן עִמֵּיהּ, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן אוֹרְרֵי יוֹם, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (איוב ג׳:ח׳) יִקְּבוּהוּ אוֹרְרֵי יוֹם. וְהַאי רוּחָא וְכָל אִינּוּן דְּעִמֵּיהּ, כֻּלְּהוּ קַיְימֵי לְנַטְלָא הַהִיא מִלָּה דְּלָיִיט בַּר נָשׁ גַּרְמֵיהּ בְּרוּגְזֵיהּ, וְאִלֵּין מִתְעָרֵי לְהַאי חִוְיָא, דְּאִקְרֵי (ישעיהו כ״ז:א׳) לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָתוֹן, בְּגִין לְאַיְיתָאָה וּלְאַתְעֲרָא לְוָוטִין עַל עָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב יִקְּבוּהוּ אוֹרְרֵי יוֹם וְגוֹ'.
וְאִלֵּין אוֹרְרֵי יוֹם, שַׁלְטִין עַל רִגְעֵי וְשַׁעְתֵי דְּיוֹמָא, וְנַטְלֵי אִינּוּן מִילִין דְּלָיִיט בַּר נָשׁ גַּרְמֵיהּ, בֵּין בְּרוּגְזָא, בֵּין בְּאוֹמָאָה, וּבְהַהִיא מִלָּה, מִתְעָרֵי לְהַאי נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, דְּאִקְרֵי לִוְיָתָן, בְּגִין לְקַיְּימָא לֵיהּ לְחַבְּלָא לְעָלְמָא. וְעַל דָּא לָיִיט אִיּוֹב יוֹמֵיהּ בְּצַעֲרֵיהּ, וְלָא גּוּפֵיהּ. דִּכְתִיב (איוב ג׳:א׳) וַיְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ בַּתְחִלָּה, וּלְבָתַר יִקְּבוּהוּ אוֹרְרֵי יוֹם. רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן מִסִּטְרָא בִּישָׁא, וּמִתוּקְפוֹי. וּמִכָּל מִלָּה בִּישָׁא.
הֵיכָלָא חֲמִישָׁאָה. הֵיכָלָא דָּא, אִיהוּ הֵיכָלָא דְּאִקְרֵי (מצורע נ''ד ע''א) שְׁאוֹ''ל, לָקֳבֵל הַהוּא שְׁמָא דְּאִקְרֵי עָרֵל, וְהָא אוֹקִימְנָא דְּדָא אִיהוּ רָזָא דְּעָרְלָה. בְּהַאי הֵיכָלָא, אִית חַד פִּתְחָא, וְחַד מְמָנָא עָלֵיהּ. וְדָא אִיהוּ מְמָנָא לְאַתְעֲרָא תָּדִיר קִטְרוּגָא עַל עָלְמָא, וְהַאי רוּחָא אִקְרֵי אֵיבָ''ה, בְּגִין דִּשְׁמָא דְּהַאי פִּתְחָא אֵיבָ''ה שְׁמֵיהּ, וְסִימָנִיךְ (בראשית ג׳:ט״ו) וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וְגוֹ'.
בְּהַאי הֵיכָלָא קַיְּימָא חַד רוּחָא דְּשַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, וְהַאי אִקְרֵי שׁוֹדֵ''ד. וְאִיהוּ (שוד) (ישעיהו נ״ט:ז׳) שׁוֹד וָשֶׁבֶר. וְדָא הוּא שׁוֹדֵד בְּטוּרֵי רָמָּאֵי, גּוֹ טִנָרִין וְטוּרִין. מֵהֵיכָלָא דָּא יַנְקֵי כָּל אִינּוּן מְשַׁדְדֵי וּמְשַׁצֵי בְּחָרְבְּנִין. וּמֵהָכָא נָפְקִין, כָּל אִינּוּן דְּקַטְלֵי בְּסַיְיפִין וְרוּמְחִין, וְאַזְלִין בָּתַר לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לְשֵׁיצָאָה כֹּלָּא.
מֵהַאי נָפִיק רוּחָא אַחֲרָא, וְאִקְרֵי שׁוֹד. וְכַד שַׁלִּיט כַּפְנָא עַל עָלְמָא, הַאי רוּחָא דְּאִקְרֵי שׁוֹ''ד, אִיהוּ אִשְׁתְּכַח. וְרוּחָא אַחֲרָא אִשְׁתָּתַּף עִמֵּיהּ, דְּאִקְרֵי כָּפָ''ן. וְאִלֵּין אַזְלֵי בְּעָלְמָא, וּמִשְׁתַּכְחֵי לָקֳבֵל בְּנֵי נָשָׁא, וְהַיְינוּ דִּכְתִיב, (איוב ה׳:כ״ב) לְשֹׁד וּלְכָפָן תִּשְׂחָק. וְאִלֵּין עַבְדִין קִטְרוּגָא לִבְנֵי נָשָׁא, וּמְשַׁדְדֵי לְכֹלָּא. חַד דְּאִקְרֵי שׁוֹד, דְּבָתַר דְּאָזִיל בְּגוֹ טוּרִין רָמָאִין, וְשָׁדִיד וְחָרִיב וְשֵׁצֵי כֹּלָּא. כְּדֵין תָּב וְשָׁדַד לִבְנֵי נָשָׁא, וּמֵתִין בְּחוּלְשָׁא דִּילֵיהּ. וְכַד אַכְלֵי בְּנֵי נָשָׁא, לָא שַׂבְעִין, בְּגִין דְּאִיהוּ שַׁלְטָא בְּעָלְמָא.
וּבְהַהוּא זִמְנָא, מַאן דְּעָבִיד חֶסֶד עִם בְּנֵי נָשָׁא, וְיָהִיב לוֹן לְמֵיכַל וּלְמִשְׁתֵּי, כְּדַאי אִיהוּ לְדַחְיָיא לוֹן לְאִלֵּין תְּרֵין רוּחִין לְבַר, דְּלָא שַׁלְטֵי בְּעָלְמָא. וְכַד יִשְׂרָאֵל לָא עַבְדֵּי חֶסֶד עִם בְּנֵי נָשָׁא, וּשְׁאַר עַמִּין עַבְדֵּי חֶסֶד בְּעָלְמָא. כְּדֵין אִלֵּין תְּרֵין רוּחִין מִתְבַסְּמִין (ס''א לשאר עמין ומתקפי וכו') מִלַּיְיהוּ, וּמִתְקְפֵי עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל. בְּגִין דְּהָא כְּדֵין אִתְקַף הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, וְיִשְׂרָאֵל אִתְכַפְּיָין.
וְכַד יִשְׂרָאֵל עַבְדֵּי חֶסֶד, אִתְכַּפְיָא הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא וְאִתְחַלָּשׁ, וְסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה אִתְקַף. וְכַד יִשְׂרָאֵל לָא מִתְעָרֵי בְּחֶסֶד, אִינּוּן תְּרִין רוּחִין (ד''א מתבסמי, חד אתבסם להו לשאר עמין) וּמִתְהַפְּכֵי לְאַכְפְּיָיא לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וּכְדֵין אִינּוּן בִּרְכָאָן דְּנַחְתֵּי מִלְּעֵילָּא, מִסְּטָר יְמִינָא, יַנְקֵי לוֹן שְׁאַר עַמִּין. (ד''א וקיימא לההוא סטרא) וְהֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים א׳:ו׳) שָׂמוּנִי נוֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, אִלֵּין שְׁאַר עַמִּין. כַּרְמִי שֶׁלִּי לא נָטַרְתִּי, אִלֵּין יִשְׂרָאֵל. בְּגִין דִּשְׁאַר עַמִּין מַשְׁכֵי לֵיהּ בְּגַוַויְיהוּ, בְּאִינּוּן חֲסָדִים דְּעַבְדִּין עִם בְּנֵי נָשָׁא. וְיִשְׂרָאֵל מְרַחֲקָן לֵיהּ מִגַוַויְיהוּ, בְּגִין דְּלָא מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאִינּוּן חֲסָדִים כִּשְׁאַר עַמִּין.
וּתְחוֹת אִלֵּין רוּחִין, קַיְימִין כָּל אִינּוּן דְּאִקְרוּן עָרְלָה. זְמוֹרֵי
- [...] Il y a un autre esprit impur appelé « Ariria » qui est à la tête de plusieurs millions d'esprits, lesquels portent le nom de « ceux qui maudissent le jour ». Ils sont chargés de châtier l'homme qui, dans un moment de colère, profère des formules d'imprécation contre lui-même. Ils châtient également ceux qui, en guise de serment, prononcent des imprécations contre leur propre personne. Un tel agissement réveille le serpent tortueux, appelé «Léviathan », et l'incite à détruire le monde. C'est pour cette raison que Job n'a pas proféré d'imprécations contre lui-même, mais contre le jour qui l'a vu naître. Que Dieu nous préserve de cela ! Le cinquième palais porte le nom de « Schéol » et correspond au nom « incirconcis » de Satan. A la porte de ce palais, se tient un esprit appelé « haine ». Ce palais est le séjour de tous les esprits impurs qui tuent les hommes par l'épée et les poignards. Ces esprits apportent également la famine dans le monde. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[266b]
עָרְלָה, עַנְפֵי עָרְלָה. וְעֵילָּא מִנְּהוֹן חַד מְמָנָא, דְּאִקְרֵי גְּזַר דִּינַיָּ''א. וְהַאי אִיהוּ קַיְּימָא עַל כָּל אִינּוּן דְּלָא נַטְרֵי שְׁנֵי עָרְלָה דְּאִילָנָא. וְעַל כָּל אִינּוּן, דִּמְעַכְּבֵי אֶת קַיָּימָא לִבְרַיְיהוּ. וְעַל דָּא, בָּעָא חִוְיָא לְקָטְלָא לִבְרֵיהּ דְּמֹשֶׁה. עַד דְּגַזְרַת לֵיהּ צִפוֹרָה, דִּכְתִּיב, (שמות ד׳:כ״ה) וַתִּקַּח צִפוֹרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וְגוֹ'.
וְהַאי רוּחָא, מְמָנָא עַל בְּנִי נָשָׁא דִּמְחַבְּלֵי אָרְחַיְיהוּ, וְלָא חַיְישֵׁי לִיקָרָא דְּמָארִיהוֹן, לְמֵיטַר אָת קַיָּימָא קַדִישָׁא. וְהַאי אָעִיל לוֹן לַגֵיהִנָּם, לְהַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי שְׁאוֹל וַאֲבַדוֹן, וְאִתְדָּן תַּמָּן, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא הָכָא.
בְּהַאי הֵיכָלָא לְגוֹ בְּאֶמְצָעִיתָא, קַיְּימָא חַד רוּחָא, דְּאִיהוּ קַיְּימָא וְכָמִין עַל אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין, לְמֵחמֵי לְכָל אִינּוּן דְּעַבְרִין עַל פִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא. כְּדֵי לְמֵיעַל דְּבָבוּ, בֵּין תַּתָּא לְעֵילָּא. בְּגִין דְּכָל הַאי הֵיכָלָא אֵיבָה אִיהוּ.
הַאי וְכָל אִינּוּן אַחֲרָנִין, כֻּלְּהוּ קַיְימִין לְאַחֲזָאָה אַנְפִּין נְהִירִין לִבְנֵי נָשָׁא, וּלְמִפְתֵּי לְהוּ, בְּגִין דְּיִסְטוּן מֵאֹרַח קְשׁוֹט, וּלְאַמְשָׁכָא לוֹן אֲבַתְרַיְיהוּ, וּלְבָתַר אִינּוּן קַטְלֵי לוֹן, וִימוּתוּן בִּתְרֵין עָלְמִין. דִּכְתִיב, (משלי ה׳:ד׳) וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת.
הַאי רוּחָא, אִיהוּ אִקְרֵי אַפְרִירָ''א. עַפְרָא דְּקִיטְמָא. דְּלָא עָבִיד תּוֹלָדִין וְאֵיבִין לְעָלְמִין, בְּגִין דְּהַאי אִיהוּ עַפְרָא דְּקִיטְמָא. וְאַף עַל גַּב דְּאִקְרֵי עָפָר, לָאו אִיהוּ עַפְרָא קַדִישָׁא, דְּעָבִיד אֵיבִין, וְאִקְרֵי (איוב כח) עַפְרוֹת זָהָב. אֶלָּא כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (במדבר י״ט:י״ז) מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת. וְדָא הוּא עֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת, וְסִימָנָא דָּא אַתְיָא בִּתְרֵין סִטְרִין. חַד, בְּגִין דְּאִיהוּ כָּלִיל בְּהַאי חַטָּאת, רָזָא דְּהַהוּא חִוְיָא תַּקִּיפָא. וְחַד, דְּכַד בַּר נָשׁ עָבִיד חַטָּאת, אִיהוּ אַתְקִיף לְהַאי עָפָר, וְשַׁלְטָא בְּעָלְמָא.
וְהַאי אִיהוּ כָּלִיל (במדבר ה׳:י״ח) בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרַרִים, וְעַל דָּא, אִצְטְרִיךְ לְאִנְתּוּ דְּאַסְטִיאַת תְּחוֹת בַּעְלָהּ, וְעַבְדַת עוֹבָדָא דְּאֵשֶׁת זְנוּנִים, לְאַשְׁקָאָה לָהּ מַיָּא כְּלִילָן בְּעַפְרָא, דְּאִיהוּ מִקַּרְקַע הַמִּשְׁכָּן. וְהַאי עָפָר אִיהוּ מֵהַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי קַרְקַע וְהַהוּא אִקְרֵי קַרְקַע דְּהַהוּא מִשְׁכָּן. וְהַאי עָפָר מֵהַהוּא קַרְקַע אִיהוּ. וּבְגִין כָּךְ, אִצְטְרִיךְ כַּהֲנָא לְאַשְׁקָאָה לְהַאי אִתְּתָא, כְּגַוְונָא דָּא. וְכֹלָּא אִיהוּ בִּרְמִיזָא עִלָּאָה.
זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַדְכֵּי לוֹן בְּמַיִין דַּכְיָין עִלָּאִין דִּכְתִיב (יחזקאל ל״ו:כ״ה) וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם. מַיִם טְהוֹרִים הָא אַמָרָן, בֵּין מַיִם רִאשׁוֹנִים לְמַיִם אַחֲרוֹנִים. וְאַף עַל גַּב דְּהָא אוֹקִימְנָא, מַיִם רִאשׁוֹנִים מִצְוָה, הָכִי אִתְקְרוּן. וּמַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה הָכִי נָמֵי אִתְקְרוּן, וְהָא אוֹקִימְנָא עַל תְּרֵין סִטְרִין אִלֵּין, דָּא סִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה אִתְקְרֵי מִצְוָה. וְדָא סִטְרָא אַחֲרָא, אִתְקְרֵי חוֹבָה. וּבְגִין כָּךְ חוּלָקֵיהּ נָטַל בְּהַהוּא מַיָּא, וְעַל דָּא כְּתִיב, וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם.
הֵיכָלָא שְׁתִיתָאָה. הֵיכָלָא דָּא, קַיְּימָא עִלָּאָה, עַל כָּל אִינּוּן שְׁאַר הֵיכָלִין תַּתָּאִין. אַרְבַּע פִּתְחִין, אִית לְהֵיכָלָא דָּא. חַד, אִקְרֵי מָוֶת. וְחַד, אִקְרֵי רָע. וְחַד, אִקְרֵי צַלְמָוֶ''ת. וְחַד, אִקְרֵי אֹפֶ''ל. אִלֵּין אַרְבַּע פִּתְחִין, קַיְימִין תָּדִיר לְאַבְאָשָׁא. אִלֵּין אִינּוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא.
כְּמָה דְּאִית בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, אַרְבַּע פִּתְחִין לְאַרְבַּע סִטְרִין, דְּמִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא, וְכֻלְּהוּ קַדִישִׁין. הָכִי נָמֵי לְתַתָּא, הָכָא. וְכַד אִלֵּין מִתְקַשְּׁרָן וּמִתְחַבְּרָן דָּא עִם דָּא כַּחֲדָא, בְּהֵיכָלָא דָּא, כְּדֵין אִקְרֵי בֵּית חָבֶר. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (משלי כ״א:ט׳) מֵאֵשֶּׁת מִדְיָנִים וּבֵית חָבֵר. וְהַאי הֵיכָלָא, קַיְּימָא לְאַבְאָשָׁא תָּדִיר. עַל הַאי הֵיכָלָא כְּתִיב, (משלי כ״ז:ו׳) וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא, בְּגִין דְּהָכָא קַיְימָן, כָּל אִינּוּן נְשִׁיקִין בִּישִׁין, וְתִיאוּבְתִין בִּישִׁין, וְכָל עִדּוּנִין דְּגוּפָא דְּהַאי עָלְמָא, דִּי בְּאִינּוּן עִדּוּנִין אִתְתָּרַךְ בַּר נָשׁ מֵהַאי עָלְמָא, וּמֵעָלְמָא דְּאָתֵי. וְעַל הַאי הֵיכָלָא כְּתִיב, (משלי ה) כִּי נֹּפֶת
- [...] Au milieu de ce palais, se tient un esprit appelé « Aphrira ». Il est chargé d'arroser la terre d'amertume toutes les fois qu'un homme commet un péché. C'est pour cette raison qu'à la femme soupçonnée d'adultère on donnait à boire de l'eau dans laquelle on trempait de la terre. Cette eau portait le nom d' «eau amère », parce que, en cas de culpabilité, la femme goûtait l'amertume que le démon jeta au moment de l'adultère sur la terre. Le sixième palais est supérieur à tous les autres. Il y a quatre portes dont les noms sont: mort, mal, ombre de mort, ténèbres. Le plus grand mal sort de ce palais. C'est ici que sont châtiés les hommes qui se sont rendus coupables par des baisers et des plaisirs illicites. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[267a]
תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְגוֹ'.
בְּהַאי הֵיכָלָא, קַיְּימָא חַד רוּחָא, דְּאִיהוּ מְמָנָא עַל כָּל אִלֵּין דִּלְתַתָּא, וְאִיהוּ כְּלָלָא עַל כָּל שְׁאַר רוּחִין. הַאי הֵיכָלָא, מִתְקַשְּׁטָא בְּקִשׁוּטוֹי דִּשְׁפִירוּ, עַל כָּל אִינּוּן הֵיכָלִין. בְּהֵיכָלָא דָּא, מִתְלַכְּדֵי רַגְלַיְיהוּ דְּטִפְּשָׁאֵי. עַל הַאי הֵיכָלָא כְּתִיב, (משלי ו׳:כ״ה) אַל תַחְמוֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ וְאַל תִּקָּחֲךָ בְּעַפְעַפֶּיהָ.
בְּהַאי הֵיכָלָא, תַּלְיָין כָּל תִּיאוּבְתִין דְּעָלְמָא. וְכָל אִינּוּן עִנּוּגִין דְּטִפְּשָׁאֵי, חַסְרֵי לִבָּא, חַסְרֵי דַּעְתָּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי ז׳:ז׳-ח׳) וָאֵרֶא בַּפְּתָאיִם אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר. חֲסַר לֵב. עוֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָה וְגוֹ'. בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם וְגוֹ'. וּכְדֵין אִתְקְרִיבוּ רַגְלוֹי לְהַאי הֵיכָלָא, דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ תַּתָּאִין. כְּדֵין, (משלי ז׳:י׳) וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ שִׁית זוֹנָה וּנְצוּרַת לֵב. שִׁית, דָּא אִיהוּ הַאי הֵיכָלָא, דְּאִיהוּ שְׁתִיתָאֵי לְכָל שְׁאַר הֵיכָלִין. וְהָכָא קַיְּימָא זוֹנָה, לְאַפְתְּאָה לְטִפְּשָׁאִין.
בְּהַאי הֵיכָלָא קַיְּימָא וְלָא קַיְּימָא. נַחְתָּא וּמְפַתָּא, סַלְּקָא וְאַסְטִיאַת. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי ז׳:י״א-י״ב) בְּבֵיתָהּ לא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ. פַּעַם בַּחוּץ פַּעַם בָּרְחוֹבוֹת, כַּד סַלְּקָא לְעֵילָּא. (משלי ז׳:י״א-י״ב) וְאֵצֶל כָּל פִּנָּה תֶאֱרוֹב. כַּד נָטִיל נִשְׁמְתָא.
מַה כְּתִיב, (משלי ז׳:י״ג) וְהֶחזִיקָה בּוֹ וְנָשְׁקָה לוֹ. אִלֵּין אִינּוּן נְשִׁיקִין, לְסָאֲבָא, וּלְאַטְעָאָה בְּנֵי נָשָׁא אֲבַתְרָהּ. בְּגִין דְּהָכָא, אִיהוּ אֲתָר דְּכָל אִינּוּן נְשִׁיקִין בִּישִׁין, וּמִכָּל זְנוּנִים נוּכְרָאִין, דְּאִינּוּן מְתִיקִין לְפוּם שַׁעֲתָא. וַוי לְסוֹפַיְיהוּ, כְּמָה דִּכְתִיב (משלי ה׳:ג׳) וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ.
וּכְתִיב וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה. מַאי מָרָה כַלַּעֲנָה. אֶלָּא, כַּד בַּר נָשׁ אִתְפַּתָּא אֲבַתְרָהּ בְּהַאי עָלְמָא, וּמָטָא זִמְנֵיהּ לְאִסְתַּלְּקָא מֵהַאי עָלְמָא, אִיהִי קַיְּימָא עָלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, וְאִתְגְּלִימַת קַמֵּיהּ בִּגְלִימָא דְּגוּפָא דְּאֶשָּׁא וְחַרְבָּא שִׁינָנָא בְּיָדָהּ, וּתְלַת טִיפִּין בָּה.
וְאוּקְמוּהָ, וּבָה טִפָּה חֲדָא, מֵאִינּוּן טִיפִּין דְּאִיהִי מְרִירָא, וּבְשַׁעֲתָא דְּאָטִיל לָהּ לְפוּמֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, עָאל בְּמֵעוֹי. וּכְדֵין נִשְׁמְתָא אִתְבַּלְבְּלָא, וְהַהִיא טִיפָּה שַׁטְיָא וְאָזְלַת בְּגוֹ גּוּפָא, וְאַעְקָרַת לָהּ לְנִשְׁמְתָא מֵאַתְרָה, וְלָא שָׁבִיק לָהּ לְנִשְׁמְתָא אֲתָר לְמֵיתַב, וְאִיהִי מָרָה כַלַּעֲנָה, וְאַטְעִים לָהּ בַּר נָשׁ בִּמְרִירוּ, חֲלָף הַהוּא מְתִיקָא, דְּטָעֲמוּ בָּהּ בְּהַאי עָלְמָא, כַּד אִתְמְשָׁכוּ בַּתְרָהּ, לְבָתַר אַשְׁדֵּי טִפָּה אַחֲרָא, וְנִשְׁמְתָא נָפְקָאת, וּמִית בַּר נָשׁ. וּלְבָתַר אַשְׁדֵי טִיפָּה אַחֲרָא, וִירוֹקִין אַנְפּוֹי, וְאַבְאִישׁ. בְּגִין דְּנִשְׁמְתָא הִיא קַדִישָׁא, וְכַד שַׁלְטָא עָלָהּ דָּא סִטְרָא אַחֲרָא מִסְאֲבָא, עַקְרַת מִקַּמֵּיהּ, וְלָא אִתְיַשְׁבָא כַּחֲדָא.
בְּגִין כַּךְ, כְּמָה דְּאִתְדְבַק בְּאִינּוּן נְשִׁיקִין בִּישִׁין בְּהַאי עָלְמָא, אוּף הָכִי נָמֵי בְּהַאי שַׁעֲתָא. דְּאִי בַּר נָשׁ אִתְמְשַׁךְ אֲבַתְרָהּ בְּהַאי עָלְמָא, וְשָׁבַק סִטְרָא קַדִישָׁא, כְּדֵין נִשְׁמְתָא לָא אָהַדְרַת לְהַהוּא אֲתָר קַדִישָׁא. וּכְמָּה דְּאִתְמְשָׁךְ אֲבַתְרָהּ בְּהַאי עָלְמָא, הָכִי נָמֵי שַׁלְטָא עַל נִשְׁמָתֵיהּ, וּכְדֵין נִשְׁמָתֵיהּ נַפְקַת בְּפִטּוּרֵי, וְאוּקְמוּהָ. וְכָל דָּא, בְּגִין אִינּוּן נְשִׁיקִין דְּנַשְּׁקָא לֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא, דְּאִינּוּן מְתִיקִין. וּלְבָתַר, מְרִירָן לֵיהּ בְּהַאי שַׁעֲתָא. וְעַל דָּא, וְהֶחזִיקָה בּוֹ וְנָשְׁקָה לוֹ, בְּהַאי עָלְמָא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. (משלי ז׳:י״ג) הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ, בְּגִין דִּבְהַאי הֵיכָלָא קַיְימִין כָּל קַטֵיגוֹרִין, וְכָל שְׁלִיחָאן בִּישִׁין דְּמִשְׁתַּכְחֵי לְגַבֵּי דְּבַר נָשׁ, וְעַבְדֵי לֵיהּ דִּיתַקֵּן בְּתִקּוּנוֹי, וִיסַלְסֵל בְּשַׂעְרֵיהּ, וְיִתְסְחֵי, וְיִתְתָּקַן בְּגִין דְּיִסְתַּכְּלוּן בֵּיהּ. הָכָא קַיְּימָא רוּחָא חֲדָא, דְּאִקְרֵי סְקָטוּפָ''ה. וְדָא הוּא מְמָנָא עַל כָּל תִּקּוּנָא וְסִלְסוּלָא דִּבְנֵי נָשָׁא.
לְגוֹ דְּהַאי הֵיכָלָא, קַיְּימָא חַד מְמָנָא אַחֲרָא, דְּהַאי מְמָנָא אַחֲרָא, אִיהוּ אַתְעַר לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְבָתַר, לְאַתְעֲרָא לוֹן, דְּהָא אִיהוּ מְתַקֵּן גַּרְמֵיהּ, וּמְסַלְסֵל בְּשַׂעְרֵיהּ, דְּיִטּוֹל בִּידֵיהּ חַד מַרְאָה לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, וְשַׁוֵּי לֵיהּ בִּידֵיהּ, וְאִסְתָּכַּל בֵּיהּ, וְחָמֵי דִּיּוּקְנֵיהּ בְּהַהוּא חֵיזוּ. וּבְהַאי אַתְעַר לְהַהוּא רוּחָא חֵילָא אַחֲרָא. דְּאִקְרֵי עַסִירְטָ''א, וּמֵהָכָא (ק''ץ ע''ב רס''ד ע''א, ויקרא כ''ה ע''א, רל''ד ע''ב) נַפְקֵי, כָּל אִינּוּן דְּאַחְזִיוּ כְּדִיבִין לִבְנֵי נָשָׁא בְּחֶלְמַיְיהוּ. וְכָל אִינּוּן דְּאַחְזְיָין מִלִּין וְלָא מִתְקַיְּימֵי בְּהוּ, אֶלָּא לְעַרְבְּבָא לוֹן.
- [...] Dans ce palais il y a un chef qui commande à tous les autres. Ce palais est orné plus que tous les autres; et c'est à cette beauté chimérique et fallacieuse que se laissent prendre les insensés. Tous les plaisirs de la chair y sont exposés entourés d'ornements. C'est la prostituée dont parle l'Écriture, qui saisit l'homme, le séduit et le couvre de ses baisers. C'est dans ce palais que sont châtiés ceux qui ont donné et reçu les mauvais baisers, qui leur paraissaient doux pour un moment, mais qui sont payés chèrement ensuite. Lorsque l'homme, séduit par cette prostituée, appro¢he de sa fin, le démon lui apparaît sous la forme d'un corps de feu tenant entre ses mains une épée à laquelle sont suspendues trois gouttes amères. Lorsque la première goutte tombe dans la bouche de l'homme, elle descend dans les entrailles et s'étend dans tout le corps. L'âme se trouble et se met en mouvement. La deuxième goutte provoque la sortie de l'âme et la mort du corps. Enfin, la troisième goutte provoque la décomposition du corps. Dans ce même palais, il y a un autre esprit appelé « Saqatouphâ » chargé de châtier les infatués d'eux-mêmes qui se parent et se frisent les cheveux en se regardant dans la glace. Dès qu'un homme se regarde dans la glace pour se parer et se friser les cheveux, il réveille un autre esprit appelé« Assirata » qui donne naissance à tous les esprits qui induisent les hommes en erreur en leur faisant voir en songe des choses mensongères. [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[267b]
וּלְבָתַר, כַּד אִינּוּן בְּנֵי נָשָׁא אִתְמַשְּׁכָאן בְּהַהוּא חֵיזוּ, דְּאִקְרֵי מַרְאָה. כְּדֵין כֻּלְּהוּ בְּגָסוּתָא דְּרוּחָא דִּילְהוֹן, וְהַאי רוּחָא דְּאִקְרֵי עַסִירְטָ''א, אִיהוּ אַתְעַר לְחַד רוּחָא מְמָנָא דְּאִיהוּ תְּחוֹת יְדֵיהּ, וְעָאל בְּנוּקְבָּא דִּלְתַתָּא דְּכָל נוּקְבִין, וְסָלִיק מִתַּמָּן חַד רוּחָא אַחֲרָא, דְּאִיהוּ מְמָנָא עִם הַהוּא רוּחָא דְּאִקְרֵי אַסְכָּרָא כִּדְקַאמְרָן. וְדָא אִיהוּ לִילִית אִימָּא דְּשֵׁדִין.
וְכַד הַהוּא בַּר נָשׁ אַתְעַר לְהַאי רוּחָא אַחֲרָא דְּאִקְרֵי עַסִירְטָ''א, כְּדֵין אִתְחֲבָּר עִמֵּיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, וְאִתְקְשַׁר עִמֵּיהּ תָּדִיר. וּכְדֵין בְּכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא, אִתְעַר הַהוּא רוּחָא, דְּחֵיזוּ בִּישָׁא בַּהֲדָהּ דְּלִילִית, וּלְזִמְנִין דְּאִתְזַק מִנַּיְיהוּ הַהוּא בַּר נָשׁ, וַיִּפּוֹל לְאַרְעָא, וְלָא יָכִיל לְמֵיקָם, אוֹ יָמוּת. וְכָל דָּא גָּרִים, הַהוּא חֵיזוּ דְּמַרְאָה, דְּאִיהוּ מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. דְּהָא כְּמָה דְּאַחְזֵי גַּסוּתָא דְּרוּחָא בְּלִבֵּיהּ, הָכִי נָמֵי אַסְגֵי רוּחָא בִּישָׁא לְגַבֵּיהּ. וְעַל דָּא כֹּלָּא קַיְּימָא בְּהַהוּא אִתְעֲרוּ דִּלְתַתָּא. (משלי ז׳:י״ד) זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי. תָּא חֲזֵי, שְׁלָמִים לָא אַתְיָין עַל חוֹבָה, וְלָא עַל חַטָּאת, אֶלָּא עַל שָׁלוֹם. מַאי שְׁלָמִים. אֶלָּא שְׁלָמִים מִתְּרֵין סִטְרִין, דְּלָא אִשְׁתְּכַח מְקַטְרְגָא עָלֵיהּ, לָא לְעֵילָּא, וְלָא לְתַתָּא. מַאן אִיהוּ מְקַטְרְגָא. אֶלָּא הַהוּא סִטְרָא דִּשְׂמָאלָא דְּיֵצֶר הָרָע, דְּיִשְׁתְּכַח בִּשְׁלָמָא דִּימִינָא. וְעַל דָּא, זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי. (ד''א עלי דייקא, ההוא זבחי שלמים עלי איהו בגין דלא אשתכח מקטרגא על עלמא)
דָּבָר אַחֵר זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי. הָא אֲנָא בְּשַׁלְוָה לְגַבָּךְ, לְאַחֲזָאָה לָךְ שָׁלם. וּבְגִין כָּךְ, הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי, לְאַפְתְּאָה בְּנֵי עָלְמָא תָּדִיר. עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ וְגוֹ', דְּיָדַעְנָא דְּאַנְתְ חָסֵר לִבָּא, חָסֵר טוֹבָה. לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ, לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדָךְ בְּכָל בִּישִׁין דְּעָלְמָא. וְיֵאוֹת לָךְ לְאַהֲנָאָה, וּלְמִטְעֵי בָּתַר תִּיאוּבְתִין דְּהַאי עָלְמָא. וְדָחֵי לֵיהּ מִמִּלָּה לְמִלָּה, וּמִבִּישׁ לְבִישׁ. אַהֲדַרְנָא בְּאִינּוּן טִפְּשָׁאִין, וְשָׁחִירְנָא פָּנְיךָ, וָאֶמְצָאֶךָּ, כְּבַר אַשְׁכַּחְנָא לָךְ לְאִתְדַּבְּקָא בָךְ.
לְכָה נִרְוֶה דוֹדִים עַד הַבֹּקֶר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב כ״ד:ט״ו) וְעֵין נוֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף. דְּהָא כְּדֵין אִיהוּ זִמְנָא לְשַׁלְּטָאָה. לְכָה נִרְוֶה דוֹדִים, נְהַךְ כַּחֲדָא, הָא אֲנָא עִמָּךְ, דְּהָא עַד כְּעַן אַתְּ רַבְיָא אַנְּתְּ בְּחֵילָךְ, אִי הַשְׁתָּא לָא תִּתְעַנָּג גַּרְמָךְ, אֵימָתַי, כַּד תְּהֵא סִיב, הַשְׁתָּא הוּא זִמְנָא. מַאי טַעְמָא. כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ, דָּא יֵצֶר טוֹב, דְּלָא שַׁרְיָא הָכָא בְּגַוָּוךְ, וְלָאו אִיהוּ זִמְנָא, הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק, דְּלָא שַׁרְיָא בְּבַּר נָשׁ, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק, כַּד אִיהוּ מִתְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְהָלְאָה. וְלָאו בְּכָל בַּר נָשׁ, וַאֲנָא קָאִים עִמָּךְ מִיּוֹמָא דְּאִתְיְלִידַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ד׳:ז׳) לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ. וְהַשְׁתָּא דְּאַנְתְּ רַוָּוק, הַשְׁתָּא זִמְנָא לָךְ לְאִתְעַנְּגָא גַּרְמָךְ. (משלי ז׳:כ׳) צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ, לְסַלְּקָא לְעֵילָּא, וּלְאִתְעַכְּבָא תַּמָּן (ס''א ולאתענגא). לְיוֹם הַכֶּסֶא יָבוֹא בֵיתוֹ, אֵימַת יָבֹא לָקֳבְלֵיהּ, לְיוֹם הַכֶּסֶא דְּאִיהוּ יוֹמָא דְּדִינָא, לְאַשְׁגָחָא בְּדִינָא, דִּכְתִיב (תהלים פא) בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. בְּזִמְנָא דְּאִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְאִתְעַנְּגָא בְּעָלְמָא, וּלְאִתְהֲנִי בֵּיהּ, אִתְרַחֲקָא מִנֵּיהּ. וּבְזִמְנָא דְּשַׁרְיָא דִּינָא בְּעָלְמָא, כְּדֵין אָתֵי לְגַבֵּיהּ לְמֶעְבַד עַמֵּיהּ דִּינָא, וְעַל דָּא הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ וְגוֹ'. עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִיקַיָּיא, דְּיָדְעִין אָרְחִין קַדִישִׁין, לְמֵהַךְ בְּהוּ, וְלָא יִסְטוּן לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, זַכָּאִין אִינּוּן בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה. הֲדָא הוּא הֵיכָלָא דִּשְׁמָרֵי דְּחַמְרָא, לְאִתְרַוָּואָה בֵּיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית ט׳:כ״א) וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָר וַיִּתְגַּל. סְחִיטָא דְּכָל אִינּוּן עֲנָבִין, כֻּלְּהוּ עֲנָבִין בִּישִׁין, הָכָא אִיהוּ סְחִיטָא דִּלְהוֹן. וְדָא אִיהוּ (תהלים עה) יַיִן חָמַר. שְׁמָרִים דְּחָמָר דְּלֵית מַאן דְּשָׁתֵי מִנֵּיהּ, דְּלָא גָּרִים מוֹתָא לְגַרְמֵיהּ. מִיֵינָא דָּא, אַטְעִימַת חַוָּה לְבַעְלָהּ, וְעָאלַת לֵיהּ בְּהֵיכָלָא דָּא, דְּתָנֵינָן, סָחֲטָה עֲנָבִין, וְיָהִיבַת לֵיהּ, וְגָרִימַת מוֹתָא לֵיהּ, וּלְכָל עָלְמָא אֲבַתְרֵיהּ.
בְּהֵיכָלָא דָּא, קַיְימִן כָּל אִינּוּן נִשְׁמָתִין מִסְאֲבִין, דְּנַחְתֵּי לְכָל אִינּוּן דִּי בְּסִטְרָא דָּא מִתְדַּבְּקֵי, וְהַהוּא רוּחָא דְּנַחְתָּא לְכָל אִינּוּן דִּי מִסִּטְרָהָא, מֵהָכָא נַפְקֵי. כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן סָטוּ אָרְחַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא, וְאִשְׁתְּדָּלוּ בִּזְנוּתָא, בַּאֲתָר דְּלָא אִצְטְרִיךְ, לְאִתְרַחֲקָא מֵאֹרַח קְשׁוֹט. כְּדֵין, כְּמָה דְּאִיהוּ אִתְדְּבָּק
- [...] L'homme qui regarde souvent dans la glace réveille l'esprit mentionné, lequel lui amène « Lilith », la mère des démons. Comme le fait de se regarder dans la glace a l'orgueil pour mobile, « Lilith », qui aime les orgueilleux, exige de cet homme qu'il ait du commerce avec elle durant le sommeil, ou elle le tue. Le septième palais est le séjour du vin enivrant, ainsi qu'il est écrit260: « Et il but du vin, s'enivra et fut découvert. » Nul ne peut boire de ce vin sans s'attirer la mort. C'est du vin de ce palais qu'Ève fit goûter à son époux et elle lui attira la mort, ainsi qu'à toutes les générations futures. C'est dans ce palais que sont châtiés les coupables qui [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[268a]
בְּהַהוּא סִטְרָא דְּיֵצֶר הָרָע בִּזְנוּתָא, הָכִי נָמֵי נָפִיק מְהֵיכָלָא דָּא רוּחָא מִסְאֲבָא, לְסָאֲבָא לֵיהּ, וְלִבְרָא דְּנָפִיק מִתַּמָּן.
וְהַהוּא בְּרָא אִקְרֵי מַמְזֵר, דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְּאֵל זָר. כְּמָה דְּאִיהוּ אִשְׁתְּכַח בְּהַהוּא תִּיאוּבְתָא, וּבְהַהוּא זְנוּתָא בְּהַהוּא סִטְרָא דְּיֵצֶר הָרָע, הָכִי נָמֵי מָשִׁיךְ לְגַבֵּיהּ דְּהַהוּא בְּרָא רוּחָא אַחֲרָא מִסְאֲבָא, דְּסָאִיב, וְכֹלָּא סָהֲדִין עָלֵיהּ דְּאִיהוּ מַמְזֵר, וְהָכִי כָּל עוֹבָדוֹי וְסִטְרוֹי בְּהַהוּא גַּוְונָא מַמָּשׁ.
מְהֵיכָלָא דָּא נָפִיק חַד רוּחָא, דִּי מְמָנָא עַל אִינּוּן רוּחִין דְּאִקְרֵי צְפוֹנִי. וְסִמָנִיךְ, (משלי כ״ז:ט״ז) צֹפְנֶיהָ צָפַן רוּחַ. וְהַאי אִיהוּ מְמָנָא עַל דָּא. וְהַאי הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה, לָקֳבֵל הַהוּא שְׁמָא דְּאִקְרֵי (יחזקאל ל״א:י״ד) אֶרֶץ תַּחְתִּית. וְעַל דָּא כְּתִיב, (יואל ב׳:כ׳) וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם.
הָכָא אִיהוּ נְקוּדָה חֲדָא, דְּקַיְּימָא לְגוֹ בְּגוֹ, וּמֵהָכָא נַפְקֵי כָּל אִינּוּן רוּחִין אַחֲרָנִין דְּשָׁטָאן בְּעָלְמָא, וְשַׁלְטִין בְּהַאי עָלְמָא, בְּכָל אִינּוּן מִלִּין וְעוֹבָדִין, דְּאִתְמְסָרוּ בְּסִטְרָא דִּשְׂמָאלָא. וּמֵהָכָא נַפְקֵי כָּל אִינּוּן זִיקִין נְצִיצִין, דְּמִתְדַּעֲכֵי לְאַלְתָּר, לַהֲטֵי וּמִתְדַּעֲכֵי. וּמֵאִלֵּין נָפְקִין רוּחִין אַחֲרָנִין, דְּשַׁטְיָין בְּעָלְמָא, וּמִשְׁתַּתְּפֵי לְאִינּוּן דְּנַפְקוּ מִגּוֹ תְּהוֹמָא רַבָּא. וְאִיהוּ הַאי הֵיכָלָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים ל״ו:ז׳) מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה. וְאִינּוּן רוּחִין דְּלָא אִתְמְסָרוּ לְמִגְלָם בְּעָלְמִין, וְאִתְחָזוּן וְלָא אִתְחָזוּן אִתְחָזוּן כְּמָה דְּאִתְּמַר.
וּלְבָתַר אִינּוּן רוּחִין דְּשַׁטְיָין בְּעָלְמָא, וְאִלֵּין קַיְימֵי לְמֶרְחָשׁ נִסִּין לִבְנֵי נָשָׁא. בְּגִין דְּאִלֵּין לָא קַיְימִין בְּטִנּוּפָא דִּמְסָאֲבָא כָּל כַּךְ כְּאַחֲרָנִין. וְחַד רוּחָא מְמָנָא עָלַיְיהוּ, וְאִקְרֵי נְסִירָ''א, דְּאִיהוּ אִתְנְסַר מֵאִינּוּן סִטְרִין דִּמְסָאֲבוּ יַתִיר, (ויקרא כ''ה ע''א) וְאִלֵּין פַּרְחֵי בַּאֲוֵירָא, וְאַבְאִישׁוּ לְסִטְרָא דִּלְהוֹן, בְּגִין לְמֶעְבַד נִסִּין לְאִינּוּן דִּי בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה.
וּמֵרוּחָא דָּא דְּאִתְנְסַר, דְּאִקְרֵי נְסִירָ''א, מִנֵּיהּ נַפְקֵי כַּמָה סִטְרִין אַחֲרָנִין, מִתְפָרְשָׁן לְזִנַּיְיהוּ, וְכֻלְּהוּ קַיְּימָאן שְׁלִיחָאן בְּעָלְמָא, כָּל חַד כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ, עַד דְּאִתְמְנוּן לְתַתָא מַלְכִין וְסַרְכִין. וְלֵית לוֹן קִיּוּמָא תָּדִיר, כְּאִינּוּן אַחֲרָנִין דִּלְעֵילָּא.
בְּהֵיכָלָא דָּא אִתְדַבְקוּתָא דִּסְטָר מִסְאֲבָא, וְכָל תִּיאוּבְתִין מִסְאֲבִין, וּמְסָאֲבֵי לְעָלְמָא. הַאי אִיהוּ זַמִּין לְאַפָקָא בְּכָל רִגְעָא וְשַׁעֲתָא אֶשָּׁא, וְלֵית מַאן דְּקָאִים קָמֵיהּ. מֵהָכָא נָפִיק אֶשָּׁא דְּרוּחָא תַּקִּיפָא לְתַתָּא, לְאִתְדְּנָא בְּיָהּ חַיָּיבֵי עָלְמָא. וּמֵהָכָא נָפְקָא רוּחָא מְלָהֲטָא, דְּאִיהוּ אֶשָּׁא וְתַלְגָּא, דְּאִקְרֵי צַלְמוֹן. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (תהלים סח) תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן.
בְּהֵיכָלָא דָּא, קַיְּימָאן אַרְבָּעָה פִּתְחִין, דְּמִתְפָּרְשָׁן לְאַרְבַּע סִטְרִין לְבַר. וְאִלֵּין אַחֲדִין וְלָא אַחֲדִין בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה. לָא אִתְאֲחָד, אֶלָּא דְּאִתְחָזֵי בְּאִינּוּן פִּתְחִין נְהוֹרָא דְּנָהִיר, וְאִיהוּ אֲתָר דְּמִתְתְּקָן בְּכָל פִּתְחָא וּפִתְחָא, לְאִינּוּן חֲסִידֵי דִּשְׁאַר עַמִּין, אִינּוּן דְּלָא אַבְאִישׁוּ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְאִשְׁתָּדָּלוּ עִמְּהוֹן בִּקְשׁוֹט. אִלֵּין קַיְימֵי בְּאִלֵּין פִּתְחִין, וְנַיְיחֵי תַּמָּן. (נ''א מהאי סטרא ונייחי מהאי סטרא).
בְּפִתְחָא דְּהַאי הֵיכָלָא בְּאֶמְצָעִיתָא, לְבַר, שִׁית פִּתְחִין דְּמִתְאַחֲדֵי בְּהַאי הֵיכָלָא, וְכֻלְּהוּ אַחֲדִין בֵּיהּ. הָכָא אִית כַּוִּין פְּתִיחָן, לְסִטְרָא דִּנְהוֹרָא קַדִישָׁא, וְאִינּוּן דּוּכְתִין מִתְתָּקְנִי לְמַלְכֵי שְׁאַר עַמִּין, אִינּוּן דְּלָא עָאקוּ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְאַגִינוּ עָלַיְיהוּ תָּדִיר. אִלֵּין אִית לוֹן יְקָר בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִתְהֲנוּ בְּהַהוּא אֲפֵלָה דְּאִינּוּן יַתְבִין, מִגּוֹ נְהוֹרָא דְּנָהִיר מִסִּטְרָא דִּקְדוּשָּׁה. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (ישעיהו י״ד:י״ח) כָּל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד.
וְאִי עָבְדוּ עָאקוּ לְיִשְׂרָאֵל, אוֹ דְּחִיקוּ לוֹן. כַּמָה אִינּוּן דְּאַחְדִּין בְּהוּ, וְדַיְינִין לְהוּ לְתַתָּא תְּלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא, מִכַּמָּה דִּינִין מְשַׁנְיָין אִלֵּין מֵאִלֵּין, לְאִינּוּן מַלְכִין דְּעָאקוּ לְהוּ, דְּאִתְדָּנוּ בְּהַהוּא עָלְמָא בְּכַמָּה דִּינִין. וְכָל יוֹמָא וְיוֹמָא סָהֲדִין סַהֲדוּתָא עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְעַל מְהֵימְנוּתָא דִּלְהוֹן, וְנַחְתֵּי לְתַתָּא וְאִתְדָּנוּ תַּמָּן. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
עַד הָכָא שֶׁבַע הֵיכָלִין, מָדוֹרֵי דְּסִטְרָא מִסְאֲבָא, מִסִּטְרָא דְּנָחָשׁ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאִשְׁתְּזִיב מִנֵּיהּ, וּמִלְּחִישׁוּתֵיהּ, דְּלָא יִתְנְשִׁיךְ מִנִּיהּ, וְלָא יָטִיל בֵּיהּ אַרְסָא, דְּיֵּמוּת בֵּיהּ.
- [...] , entraînés par l'esprit tentateur, se sont adonnés à la débauche et ont donné naissance à des enfants bâtards. C'est de ce palais que sort un feu puissant destiné au châtiment des ¢coupables. Dans ce palais, il y a quatre portes par lesquelles pénètre faiblement la lumière de l'empire saint, destinée aux païens qui n'ont jamais fait de tort à Israël et qui l'ont traité ave¢ justice et loyauté. Ce sont ces païens qui sont placés à côté de ces portes. Il y a également dans ce palais des fenêtres qui ouvrent sur l'empire de la lumière sainte. Près de ces fenêtres, sont assis les rois des peuples païens qui n'ont jamais opprimé Israël et qui l'ont toujours protégé. C'est Israël qui leur vaut cette faveur de jouir d'un peu de lumière dans leur résidence couverte de ténèbres. Quant aux rois des peuples païens qui ont opprimé Israël, ils sont châtiés trois fois par jour, chacun selon la gravité de son cas. Tels sont les sept palais du côté impur, du côté du serpent. Heureux le sort de celui qui s'est toujours tenu à l'écart du serpent, afin d'en éviter la morsure et le venin mortel ! [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
[268b]
מִכָּל סִטְרִין אִית לְאִסְתַּמְּרָא מִינֵּיהּ, מֵעֵילָּא וּמִתַּתָּא. מַאן דְּיִשְׁתְּזִיב מֵרֵישָׁא, לָא יִשְׁתְּזִיב מִזַּנְבָא. כַּד אָכִיף רֵישָׁא, זָקִיף זַנְבָא, מָחֵי וְקָטִיל.
וְעִם כָּל דָּא, (קהלת י) אִם יִשּׁוֹךְ הַנָּחָשׁ בְּלֹא לָחַשׁ. כְּמָה דְּתָנֵינָן, נָטִיל רְשׁוּ וְאַפִיק נִשְׁמְתָא. בְּגִין כָּךְ אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְאִסְתַּמְּרָא, דְּלָא יְחוּב קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין דְּלָא יַלְחִישׁוּ לֵיהּ לְהַהוּא חִוְיָא דְּיִנְשׁוֹךְ וְיִקְטֹל. (ס''א זכאין אינון צדיקייא דידעין ארחין קדישין למיהך בהו דלא למיהך בתר ההוא חוייא בישא סטרא אחרא מסאבא ומתפרשי מניה ולא אתפתו אבתריה זכאין אינון בעלמא דין זכאין אינון בעלמא דאתי) (בראשית ב) וַיִּיצֶר יְיָ' אֱלהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה. עָפָר אִיהוּ, וְלָא חוֹמֶר. עָפָר אִיהוּ, וְיֵתוּב לְעַפְרָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית ג) כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב. (נ''א לבתר דחטא אתעביד מזונא לנחש ובגין כך וכו') לְבָתַר דְּחָטָא, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב בֵּיהּ בְּנָחָשׁ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. עָפָר דָּא הוּא אָדָם, דִּכְתִּיב כִּי עָפָר אַתָּה וְגוֹ'. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב עָפָר, וְלָא כְּתִיב אֲדָמָה, וְלָא חוֹמֶר, וּכְתִיב (ישעיה סה) וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ.
עַד דְּיִתְעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וִיבָעַר לְהַהוּא רוּחָא מִסְאֲבָא מֵעָלְמָא, דִּכְתִיב, (ישעיה כה) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וְגוֹ', וְיָקִים לְהַהוּא עָפָר, וְיִתְעַר לֵיהּ לְמֵחְדֵי בְּעָלְמָא, דִּכְתִיב (ישעיה כו) הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר וְגוֹ'.
כְּתִיב (בראשית ג׳:א׳) וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, וְהָא אוֹקִימְנָא. אֲבָל סִטְרָא דְּרָכִיב עָלֵיהּ, יָהִיב לֵיהּ חֵילָא לְשַׁלְּטָאָה, וּלְמִפְתֵּי, וּלְאַסְטָאָה. וְדָא הוּא רָזָא דִּדְכוּרָא, דְּהָא דְּכוּרָא שַׁלִּיט עַל נוּקְבָּא, וְיָהִיב בָּהּ חֵילָא. שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא מְשַׁמְּשִׁין כַּחֲדָא, וְלָא מִתְפָּרְשִׁין לְעָלְמִין, חֹשֶׁךְ וַאֲפֵילָה מְשַׁמְּשִׁין כַּחֲדָא. אִיהוּ חֹשֶׁךְ, וְאִיהִי אֲפֵילָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמות י׳:כ״ב) וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה. חֹשֶׁךְ וַעֲרָפֶל. בְּגִין דְּאִית חֹשֶׁךְ, וְאִית חֹשֶׁךְ.
תְּנָן, מַאן דְּחָמָא גָּמָל בְּחֶלְמֵיהּ, מִיתָה אִתְגְּזָרַת עָלֵיהּ, וְאִשְׁתְּזִיב מִינָּהּ. בְּגִין דְּאִיהוּ סִטְרָא מִסְאֲבָא, וְהַאי אִיהוּ (בראשית ו) קֵץ כָּל בָּשָׂר.
יוֹמָא חַד הֲוָה יָתִיב רִבִּי אֶלְעָזָר קָמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הַאי קֵץ כָּל בָּשָׂר אִתְהֲנֵי מֵאִינּוּן קָרְבְּנִין דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל מְקָרְבִין עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא, אוֹ לָא. אָמַר לֵיהּ, כֹּלָּא הֲווֹ מִסְתַּפְּקֵי כַּחֲדָא, לְעֵילָּא וּלְתַתָּא.
וְתָא חֲזֵי, כַּהֲנֵי וְלֵיוָאֵי וְיִשְׂרָאֵל, אִינּוּן אִקְרוּן אָדָם, בְּחִבּוּרָא דְּאִינּוּן רְעוּתִין קַדִּישִׁין, דְּסַלְּקָא מִגַּוַויְיהוּ. וְהַהוּא אִמְרָא, אוֹ כִּבְשָׂא, אוֹ הַהוּא בְּהֵמָה, הַאי דְּקָרְבִין, אִצְטְרִיךְ עַד לָא אִתְקְרִיב עַל מַדְבְּחָא, לְפָרְשָׁא עָלָה כָּל חֲטָאִין, וְכָל חוֹבִין, וְכָל הִרְהוּרִין בִּישִׁין דְּעֲבַד. וּכְדֵין הַהִיא, אִתְקְרֵי בְּהֵמָה בְּכֹלָּא, בְּגוֹ אִינּוּן חֲטָאִין וּבִישִׁין וְהִרְהוּרִין.
כְּגַוְונָא דְּקָרְבְּנָא דַּעֲזָאזֵל, דִּכְתִּיב, (ויקרא טז) וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', הָכִי נָמֵי הָכָא. וְכַד סַלְּקָא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא, מָטוּ לָהּ עַל חַד תְּרֵין. וּבְגִין כָּךְ, דָּא סַלְּקָא לְאַתְרֵיהּ, וְדָא סַלְּקָא לְאַתְרִיהּ, (רמ''ד ע''ב, רל''ט ע''א) דָּא בְּרָזָא דְּאָדָם, וְדָא בְּרָזָא דִּבְהֵמָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (תהלים לו) אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יְיָ'.
חֲבִיתִין וְכָל שְׁאַר מְנָחוֹת, לְאִתְּעָרָא רוּחָא דְּקוּדְשָׁא, בִּרְעוּתָא דְּכַהֲנָא, וְשִׁירָתָא דְּלֵיוָאֵי, וּצְלוֹתָא דְּיִשְׂרָאֵל. וּבְהַהוּא תְּנָנָא, וְשַׁמְנָא וְקִמְחָא דְּסָלִיק, מִתְרַוָון וּמִסְתַּפְּקֵי כָּל שְׁאַר מָארֵי דְּדִינִין, דְּלָא יַכְלֵי לְשַׁלְּטָאָה בְּהַהוּא דִּינָא דְּאִתְּמְסַר לוֹן, וְכֹלָּא בְּזִמְנָא חֲדָא. תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא אִתְעָבִיד בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, לְאִסְתַּפְּקָא דָּא בְּדָא, וּלְאִסְתַּלְּקָא לְעֵילָּא מַאן דְּאִצְטְרִיךְ, עַד אֵין סוֹף. (רכ''ו ע''א)
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֲרֵימִית יְדַי בִּצְלוֹתִין לְעֵילָּא, דְּכַד רְעוּתָא עִלָּאָה, לְעֵילָּא לְעֵילָּא, קַיְּימָא עַל הַהוּא רְעוּתָא דְּלָא אִתְיְידַיע, וְלָא אִתְפַּס לְעָלְמִין, רֵישָׁא דְּסָתִים יַתִּיר לְעֵילָּא, וְהַהוּא רֵישָׁא אַפִּיק מַה דְּאַפִּיק, וְלָא יְדִיעַ. וְנָהִיר מַה דְּנָהִיר, כֹּלָּא בִּסְתִּימוּ.
רְעוּ דְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה, לְמִרְדַּף אֲבַתְרֵיהּ, וּלְאִתְנַהֲרָא מִנֵּיהּ, חַד פְּרִיסוּ אִתְפְּרַס, וּמִגּוֹ הַהוּא פְּרִיסָא בִּרְדִּיפוּ דְּהַהִיא מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה, מָטֵי וְלָא מָטֵי, עַד הַהוּא פְּרִיסָא נָהִיר מַה דְּנָהִיר. וּכְדֵין הַהוּא מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה, נָהִיר בִּנְהִירוּ סָתִים דְּלָא יְדִיעַ. וְהַאי מַחֲשָׁבָה לָא יָדַע.
כְּדֵין בָּטַשׁ הַאי נְהִירוּ דְּמַחֲשָׁבָה דְּלָא אִתְיְידַע, בִּנְהִירוּ (נ''א דפרסא) דִּפְרִשָׁא, דְּקַיְּימָא דְּנָהִיר מִמָּה,
- [...] Pour se tenir sur ses gardes, il faut observer le serpent de tous les côtés; car, en observant sa tête, on n'est pas encore à l'abri de sa queue; il baisse parfois la tête, mais relève la queue et tue. Cependant, il ne peut rien faire tant que l'homme ne se rend pas coupable devant Dieu. Rabbi Éliézer étant un jour assis devant Rabbi Siméon demanda à celui-ci: Est-ce que le démon avait sa part dans les holocaustes qu'Israël offrait sur l'autel, ou non ? Rabbi Siméon lui répondit: Avant d'offrir le sacrifice, l'homme était tenu de confesser tous ses péchés, en actes ou en pensées; et ce sont ces péchés qui étaient la part d'Azazel. La fumée, la graisse et les entrailles des sacrifices étaient également la part du démon qu'Israël lui jetait, afin de n'en être point troublé. Rabbi Siméon dit: Je lève mes mains, en signe de prière, vers le ciel. Lorsque la Volonté suprême planait en haut, en haut, de manière inconnue et à jamais inconcevable, la Tête mystérieuse projeta une telle lumière qu'elle aussi était mystérieuse. C'était une « pensée de lumière ». Un rideau fut tiré, à travers lequel la lumière commença déjà à se dessiner,
[269 a] mais très faiblement. D'autres rideaux furent tirés ensuite, et ainsi furent formés les neuf palais célestes. Ces palais ne sont pas des lumières; ce ne sont pas des esprits; ce ne sont pas des âmes; ce ne sont pas des formes saisissables. Tous les palais sont la Pensée vue à travers différents rideaux. Otez la Pensée, et tous les palais s'écroulent. Tous les mystères de la Foi consistent dans cette doctrine, d'après laquelle tout ce qui existe en haut et en bas est la lumière de la Pensée; c'est l'Infini. Enlevez un rideau, et toute la matière apparaît immatérielle; enlevez encore un autre rideau, et le monde immatériel d'en haut apparaît encore plus spirituel et plus sublime, et ainsi de suite. Le sacrifice offert sur l'autel, la fumée qu'il produisait et tout ce qui servait à sa consumation n'était que Pensée vue à travers la matière. Heureux le sort des justes qui voient en tout la Pensée !
Heureux leur sort en ce monde et dans le monde futur ! Remarquez que, tous les premiers du mois, on accordait au démon, appelé « fin de toute chair », sa part des sacrifices, afin de l'occuper. Tel était le mystère du bouc émissaire, image du démon; car Esaü aussi était un homme velu semblable à un bouc. Le démon est appelé « fin de toute chair », parce qu'il n'aspire qu'à la chair. Lorsqu'il a asservi le corps, il ne s'empare que de celui-ci, tandis que l'âme retourne à sa place. Et261 la nuée couvrait le Tabernaele. » Quand la Schekhina résidait en Terre Sainte, l'esprit impur prit la fuite et alla se cacher dans l'abîme; et l’Esprit Saint se répandit dans le monde; c'était la nuée qui couvrait le Tabernacle. Les péchés des coupables l'attirèrent de nouveau dans le Monde. Mais, dans les temps futurs, Dieu le fera disparaitre du monde, ainsi qu'il est écrit262: « Il précipitera la mort pour jamais; et le Seigneur Dieu séchera les larmes de tous les yeux; et il effacera de dessus la terre l’opprobre de son peuple; car c'est le Seigneur qui a parlé. » Et ailleurs263 : « Et je ferai disparaître l'esprit impur de dessus la terre. » « Béni soit le Seigneur en toute éternité. » [...] (Ⅰ)
|
|
|
|
|
