VA-YAQHEL
> VA-YAQHEL  >
53 Verses | Page 2 / 2
(Version Jean de Pauly)


Afficher / Cacher
(Ⅰ)


[219b]  
[...] de Moïse! Le veau offert par Aaron servait à expier le péché d'Israël à l'occasion du veau d'or. L'offrande des parfums provoqua l'union du Daleth avec le Hé, de celui-ci avec le Vav et de celui-ci avec le Yod. Tout le monde est plongé dans la joie et il obtient toutes les lumières et toutes les bénédictions. Rabbi Siméon et son fils, Rabbi Éléazar, ayant passé une nuit à étudier la Loi, Rabbi Éléazar dit à son père: J'ai appris que les paroles suivantes cachent un mystère concernant le monde d'en haut138: « Et il dit à la femme: Je t’affligerai de plusieurs maux pendant ta grossesse, tu enfanteras dans la douleur, tu éprouveras du désir pour ton mari, et il te dominera. » Quel est ce mystère?
Rabbi Siméon commença à parler ainsi139: « Comme le cerf soupire après les eaux, de même mon cœur soupire vers toi, ô Dieu. » Il y a une bête au monde qui domine sur mille clefs; c'est une femelle qui soupire après les eaux. Cependant l'Écriture parle d'un cerf mâle ? Le mâle et la femelle sont unis ensemble et ne peuvent jamais se séparer. Quand arrive le moment d'enfanter, la femelle ne peut y parvenir. Dieu envoie alors un grand et puissant serpent qui mord la femelle à l'orifice de la matrice, ce qui accélère l'enfantement140. C'est à cette bête que font allusion les paroles de l'Écriture: « Tu enfanteras dans la douleur » par la morsure du serpent. Le terme: « Tu éprouveras du désir pour ton mari » désigne également cette bête qui est asservie par le côté saint. Pourquoi at-on besoin d'un serpent pour provoquer l'enfantement? C'est l'image des âmes qui descendent ici-bas et qu'on doit souffler d'en haut; car, autrement, elles ne veulent pas pénétrer dans le corps d'un homme. Le serpent est indispensable à la descente des âmes en ce bas monde; c'est par la morsure du serpent que l'enfantement est provoqué. Car il y a aussi un serpent [...]
- דְּמֹשֶׁה.

כְּגַוְונָא דָּא (ויקרא ט׳:ב׳) קַח לְךָ עֵגֶל בֵּן בָּקָר, דְּאִתְּמַר לְאַהֲרֹן. לְכַפָּרָא עַל חוֹבֵיהּ, עַל הַהוּא עֵגֶל דְּאִיהוּ גָּרִים לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא כְּתִיב בְּמֹשֶׁה, קַח לְךָ, לַהֲנָאָתָךְ, וּלְתוֹעַלְתָּךְ. (ס''א לכך אוקמוה בפסל לך, מההוא פסולת דלוח אבנא נתעשר משה אוף הכי לך להנאתך ולטובתך)

קְטֹרֶת קָשִׁיר קְשִׁירוּ, נָהִיר נְהִירוּ וְאַעְבַּר זוּהֲמָא. וְד' אִתְחַבָּר בה' (ד''א ד' אתעביד ה'), ה' אִתְחַבָּר בְּו'. ו' סָלִיק וְאִתְעַטָּר בְּה'. ה' אִתְנְהִיר בְּי'. וְכֹלָּא סָלִיק רְעוּתָא לְאֵין סוֹף. וַהֲוֵי כֹּלָּא קְשִׁירוּ חַד, וְאִתְעָבִיד חַד קְשִׁירוּ, בְּרָזָא חֲדָא דְּאִיהוּ קִשְׁרָא עִלָּאָה דְּכֹלָּא.

מִכָּאן וּלְהָלְאָה, כֵּיוָן דְּכֹלָּא אִתְקַשְּׁרָא בְּהַאי קִשְׁרָא, אִתְעֲטָּר כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאֵין סוֹף. וְרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְנְהִיר, וְאִתְעַטָּר בְּכָל סִטְרִין, וְעָלְמִין כֻּלְּהוּ בְּחֶדְוָה. וְאִתְנְהִירוּ בּוּצִינִין וּמְזוֹנִין וּבִרְכָּאן אִשְׁתְּכָחוּ בְּכָל עָלְמִין, וְכֹלָּא בְּרָזָא דִּקְטֹרֶת. וְאִי זוּהֲמָא לָא אִתְעַבָּר, כֹּלָּא לָא אִתְעָבִיד. דְּכֹלָּא בְּהַאי תַּלְיָיא.

תָּא חֲזֵי, קְטֹרֶת אִיהוּ קַדְמָאָה תָּדִיר, קֳדָם לְכֹלָּא. וּבְּגִין כָּךְ עוֹבָדָא דִּקְטֹרֶת אִצְטְרִיךְ לְאַקְדְּמָא לִצְלוֹתָא, לְשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן. בְּגִין דְּכָל דָּא לָא סַלְּקָא, וְלָא אִתְתָּקַּן, וְלָא אִתְקָשָּׁר, עַד דְּאִתְעֲבָר זוּהֲמָא, מַה כְּתִיב (ויקרא ט״ז:ט״ז) וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ' בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם. וְעַל דָּא בָּעֵינָן לְכַפְּרָא עַל קוּדְשָׁא, וּלְאַעְבְּרָא זוּהֲמָא, וּלְאִתְדַכְּאָה קֻדְשָׁא. וּלְבָתַר שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָאן וּצְלוֹתִין, כֹּלָּא כִּדְקָאָמְרָן.

זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּהָא אִינּוּן יַדְעִין לְתַקְּנָא תִּקּוּנָא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, כִּדְבָעֵינָן לְתַקְּנָא תִּקּוּנָא מִתַּתָּא לְעֵילָּא עַד דְּאִתְקָשָּׁר כֹּלָּא כַּחֲדָא, בְּקִשּׁוּרָא חַד, בְּהַהוּא קִטוּרָא (ס''א קשורא) עִלָּאָה כַּד בָּעֵינָן לְתַקְּנָא (תקונין לתתא בעינן לתקנא) בְּתִקּוּנָא דְּאַתְוָון רְשִׁימִין, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְקְרֵי בְּהוֹן.

רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, הָווֹ יַתְבֵי לֵילְיָא חַד, וְלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוֹי. הָא כְּתִיב (בראשית ג׳:ט״ז) וְאֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנִךְ וְהֵרוֹנִךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְגוֹ'. וְאוֹלִיפְנָא דְּדָא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. תִּינָח לְתַתָּא, אֲבָל אִיהוּ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר.

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (תהילים מ״ב:ב׳) כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם וְגוֹ'. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל חַיָּה חֲדָא אִית בְּעָלְמָא, וְאִיהִי שַׁלְטָא בְּשֻׁלְטָנָא עַל אֶלֶף מַפְתְּחָן בְּכָל יוֹמָא. וְאִיהִי נוּקְבָּא וְתִיאוּבְתָּא דִּילָהּ תָּדִיר עַל אֲפִיקֵי מַיִם לְמִשְׁתֵּי וּלְאִתְרַוָואָה מִצַחוּתָא, דִּכְתִּיב כְּאַיָּל תַּעֲרוֹג עַל אֲפִיקֵי מַיִם.

הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא. בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב כְּאַיָּל, וְלָא כְּתִיב כָּאַיֶּלֶת, וּלְבָתַר תַּעֲרוֹג, וְלָא כְּתִיב יַעֲרוֹג. אֲבָל רָזָא דָּא, דְּכַר וְנוּקְבָּא תַּרְוַויְיהוּ כַּחֲדָא דְּלָא לְאַפְרָשָׁא לוֹן, וְחַד אִיהוּ, דְּלָא אִצְטְרִיךְ לְסַלְּקָא דָּא מִן דָּא, אֶלָּא תַּרְוַויְיהוּ כַּחֲדָא. וְהַאי נוּקְבָּא, תַּעֲרוֹג עַל אֲפִיקֵי מַיִם, וְאִיהִי מִתְעַבְּרָא מִן דְּכוּרָא, וְקָשֵׁי עָלָהּ דְּהָא עַל דִּינָא קַיְּימָא.

וְכַד אוֹלִידַת קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין לָהּ חַד חִוְיָא עִלָּאָה רַבְרְבָא, וְאָתֵי וְנָשִׁיךְ לְגַבֵּי הַהוּא אֲתָר, וְאוֹלִידַת. וְרָזָא דָּא הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרוֹנֵךְ, בְּגִין דְּאִיהִי מִתְחַלְחְלָא בְּכָל יוֹמָא, וּבְעַצִּיבוּ עַל עוֹבָדִין דְּעָלְמָא. בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים. בְּעֶצֶב, דָּא רָזָא דְּחִוְיָיא, דְּעָצִיב אַנְפֵּיהוֹן דְּעָלְמָא.

וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר תַּעֲרוֹג עַל אֲפִיקֵי מַיִם. וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ, הָא אוֹקִימְנָא רָזָא, דְּאִיהוּ שַׁלִּיט עָלָהּ. וְכָל דָּא לָמָּה. בְּגִין דְּאָמְרָה סִיהֲרָא, כְּמָה דְּתָנֵינָן. וּבְּגִין כָּךְ אַזְעִירַת נְהוֹרָאָה, וְאַזְעִירַת שׁוּלְטָנָהָא, וְלֵית לָהּ רְשׁוּ מִגַּרְמָהּ, בַּר כַּד יָהֲבִין לָהּ חֵילָא.

בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָּנִים, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְאִי תֵּימָא אֲמַאי אִצְטְרִיךְ חִוְיָא לְדָא. אֶלָּא דָּא פָּתַח אוֹרְחָא לְנַחְתָּא כָּל (ס''א בכל) אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּעָלְמָא. דְּאִלְמָלֵא לָא פָּתַח אוֹרְחִין לְנַחְתָּא לְתַתָּא, לָא יִשְׁרֵי בְּגַוֵיהּ דְּבַר נָשׁ, מַה כְּתִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ. מַאי לַפֶּתַח. לְהַהוּא פֶּתַח דְּאִתְעַתְּדָא לְאוֹלָדָא, לְאַפָּקָא נִשְׁמָתִין לְעָלְמָא, אִיהוּ קָאִים לְגַבֵּי הַהוּא פֶּתַח.

וְכָל אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּאִצְטְרִיכוּ לְנַחְתָּא בְּגוּפִין קַדִּישִׁין, לָא קָאִים אִיהוּ לְהַהוּא פֶּתַח, וְלֵית לֵיהּ רְשׁוּ בְּהַהִיא נִשְׁמְתָא. וְאִי לָאו, הָא חִוְיָא נָשִׁיךְ, וְאִסְתְּאַב הַהוּא נָהָר (ס''א אתר), וְלָאו אִיהִי נִשְׁמְתָא דְּאִתְדַּכְיָיא וְהָכָא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה, בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים. רָזָא דָּא, דָּא נָחָשׁ, דְּהָא
(Ⅰ)
[220a]  
[...] pour les âmes comme il y en a un pour les corps. Avant l'enfantement que fera un jour le serpent même, il enfante d'autres corps. La grossesse du serpent est de la durée de sept ans; et comme il enfante maintenant au bout d'une grossesse de six ans, il s'ensuit que ses descendants sont mort-nés. Rabbi Siméon dit: A l'heure de la résurrection, les morts s'assembleront par légions en Terre Sainte sur la terre de Galilée; car c'est là que le Roi Messie se révèlera, parce que ce territoire se trouve dans le domaine de Joseph. C'est de cette ville qu'Israël a été exilé la première fois, et c'est encore de cette ville que partira le signal de l'exil d'Israël de toutes les villes où il réside et de sa dispersion parmi les peuples. Pourquoi la résurrection aura-t-elle lieu sur le domaine de Joseph? Parce que Joseph a été mis dans un cercueil; or, il n'a été mis dans un cercueil que pour avoir été chaste.
Et comme la résurrection aura lieu par le mérite de la chasteté, il convient qu'elle ait lieu sur le domaine du patriarche qui était le modèle de cette vertu. Dieu revêtira chaque mort ressuscité d'un habit précieux, et tous chanteront les louanges de leur Maître à Jérusalem qui s'étendra et deviendra plus grande qu'elle ne l'était au commencement de l'exil. Le Saint, béni soit-il, se réjouira avec les morts ressuscités, ainsi qu'il est écrit141: “Et ils viendront, et ils chanteront sur les hauteurs de Sion. » La résurrection d'Israël aura lieu sur les domaines des tribus respectives auxquelles chacun appartient. La terre hébergera les corps d'Israël jusqu'au jour où il se sera emparé de la grande ville de Rome où il enseignera la Loi, ainsi que cela a été dit, et ainsi qu'il est écrit142: “Réveillez-vous et chantez, vous qui dormez sous la terre.” [...]
- עִמֵּיהּ אוֹלִידַת נִשְׁמָתִין, בְּגִין (שלח ק''ע ע''א) דְּדָא אִיהוּ עַל גּוּפָא, וְדָא עַל נִשְׁמְתָא, וְתַרְוַויְיהוּ דָּא בְּדָא. דָּא נָקִיט נִשְׁמְתָא, וְדָא נָקִיט גּוּפָא.

וּזְמִינָא דָּא חִוְיָא, לְאוֹלָדָא כָּל אִינּוּן גּוּפִין, עַד לָא יֵיתֵי זִמְנָא דִּילֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיה סו) בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה. זִמְנָא דְּחִוְיָא לְאוֹלָדָא בְּשֶׁבַע שְׁנִין, וְהָכָא בְּשִׁית, מַה דְּלָאו אִיהוּ זִמְנֵיהּ. וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּאוֹלִיד לוֹן, מֵהַהוּא לֵידָה יָמוּת. דִּכְתִּיב, (ישעיה כה) בִּלַע הַמָּוֶת לָנֶצַח. וּכְתִיב (ישעיה כו) יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּהַהוּא זִמְנָא דְּיִתְעָרוּן מֵתֵי עָלְמָא, וְיִתְעַתְּדוּן בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, יְקוּמוּן חַיָּילִין חַיָּילִין, כֻּלְּהוּ עַל אַרְעָא דְּגָלִיל, בְּגִין דְּתַמָּן זַמִּין מַלְכָּא מְשִׁיחָא לְאִתְגַּלָּאָה, בְּגִין דְּאִיהוּ חוּלָקֵיהּ דְּיוֹסֵף, וְתַמָּן אִתְּבָּרוּ (אתחרב) בְּקַדְמִיתָא. וּמִתַּמָּן שָׁארוּ לְאַגְלָאָה מִכָּל אַתְרַיְיהוּ, וּלְאִתְבַּדְּרָא בֵּינֵי עֲמָמַיָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (עמוס ו) וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֶׁבֶר יוֹסֵף.

וַאֲמַאי יְקוּמוּן תַּמָּן, בְּגִין דְּאִיהוּ חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא דְּאִשְׁתַּוֵי בַּאֲרוֹנָא, דִּכְתִּיב, (בראשית נ) וַיִּישֶם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם, וּלְבָתַר אִתְקְבַר בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, דִּכְתִּיב, (יהושע כד) וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנִי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם. וְדָא אִיהוּ דְּקָאִים בְּקִיּוּמָא דִּבְרִית, יַתִּיר מִכֹּלָּא.

וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּיִתְעָרוּן כֻּלְּהוּ חַיָּילִין חַיָּילִין, כֻּלְּהוּ יָהֲכוּן, דָּא לְחוּלָק אֲבָהַתְהוֹן, וְדָא לְחוּלָק אֲבָהַתְהוֹן, דִּכְתִּיב (ויקרא כה) וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחוּזָּתוֹ. וְיִשְׁתְּמּוֹדְעוּן דָּא לְדָא. וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַלְבָּשָׁא לוֹן לְכָל חַד וְחַד לְבוּשֵׁי מְרְקָּמָן, וְיֵיתוּן כֻּלְּהוּ וִישַׁבְּחוּן לְמָארֵיהוֹן בִּיְרוּשָׁלַ ם, וְיִתְחַבְּרוּן תַּמָּן אוּכְלוֹסִין אוּכְלוֹסִין, וִיְרוּשָׁלַ ם יִתְמְשַׁךְ לְכָל סִטְרִין, יַתִּיר מִמַּה דְּאִתְמְשָׁךְ כַּד אִתְחַבָּרוּ תַּמָּן מִגָּלוּתָא.

כֵּיוָן דְּיִתְחַבְּרוּן וִישַׁבְּחוּן לְמָארִיהוֹן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יֶחְדֵּי עִמְּהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ירמיה לא) וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְּרוֹם צִיּוֹן, וּלְבָתַר וְנָהֲרוּ אֶל טוּב יְיָ' וְגוֹ', כָּל חַד וְחַד לְחוּלָקֵיהּ, וְחוּלָק אֲבָהֲתוֹי. וְאַחֲסָנְתְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל תְּהֵא, עַד (נ''א רמתא דרומא), דְּמָתָא דְּרוֹמָאֵי, וְתַמָּן יֵלְּפוּן אוֹרַיְיתָא, והָא אוּקְמוּהָ, וּכְתִיב (ישעיה כו) הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר וגוֹ'.

בָּרוּךָ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
(Ⅰ)
  
[...] Notes [...]

*32 Exode, XXXV, 1.

*33 I Rois, XV, 6.

*34 Ibid., XV, 2.

*35 Le Z. prête au mot Krq (qu’il fait dériver de yrq, pollution) le sens de « souillé ». C’est pourquoi il cite le rqy employé chez Balaam et qui forme l’anagramme de yrq.

*36 Deutér., XXXI, 12.

*37 Exode, XXXII, 17.

*38 Lisez herb (beraa, dans le mal), au lieu de herb (berei, dans le tumulte).

*39 Ps., CXXXVII, 1.

*40 Isaïe, XXXIII, 7.

*41 Jérémie, XXV, 30.

*42 Ps., XXIV, 9.

*43 Nombres, X, 9.

*44 Gen., VII, 1.

*45 Juges, VI, 37 à 40.

*46 Ézéchiel, XXII, 24.

*47 Exode, XXXV, 1.

*48 Prov., XXX, 4.

*49 Exode, IV, 22.

*50 Id., XXIV, 2.

*51 IV Rois, II, 11.

*52 Ps., XLV, 15. « Prenez53 de vous-mêmes les prémices au Seigneur. »

*53 Exode, XXXV, 5.

*54 Isaïe, LVIII, 7.

*55 III. Rois, VIII, 16.

*56 Ps., CXLV1, 5.

*57 wrbs dérive de rbs (briser).

*58 Id. XLIV, 23.

*59 Id., LXIX, 8.

*60 Exode, III, 13.

*61 Le mot wms se trouve en effet placé entre les deux hm; et, au lieu de rapporter le second hm à Mhyla rma, le Z. le rapporte à wms.

*62 Jonas, II, 11.

*63 Josué, X, 13.

*64 I Rois, XVII.

*65 Lévit., XXV.

*66 Malachie, II, 3.

*67 V. :Z., Tome III, p. 380, 390.

*68 Isaïe, XXVI, 19.

*69 PS., CIII, 1.

*70 Jérémie, XXXIII, 25.

*71 Malachie, III, 16.

*72 Ce sont des paroles très profondes qui permettent de se faire une faible idée de ce que le Z. entend par « attribut d'attribut ». Chaque attribut est « chose » pour l'attribut inférieur, ou, pour parler plus exactement, extérieur, et simple dénomination pour l'attribut supérieur ou intérieur.

*73 La liturgie byuw tma est récitée entre le Schema et l'Amida, ou les dix-huit bénédictions.

*74 V. Cantique. II. 6.

*75 Exode, XXXV, 10.

*76 Deutér., I,13.

*77 Isaïe, XLIX, 3.

*78 Ps., XXVII, 1 (Vulg.).

*79 Isaïe, XLIX, 3.

*80 Exode, XXXV, 1.

*81 Ezéchiel, I, 4.

*82 Nombres, X, 3

*83 Elle est aussi l'emblème des trois degrés (Séphiroth) supérieurs. 4.

*84 Ainsi que nous l'avons déjà vu maintes fois, « Fille » est synonyme de « Communauté d'Israël ». Israël est également le « Fils » de Jéhovah. Ces noms sont aussi donnés à la Schekhina (Premier et deuxième h). V. Tome III, p. 92,111, 351, 478, etc.

*85 Exode, XXXI, 16.

*86 Prov., XXXI, 15.

*87 Dans les temps primitifs, les sections de l'Ecriture Sainte récitées pendant les jours de fête et de Sabbat étaient, immédiatement après lecture, traduites en langue chaldaïque.

*88 Exode, XX, 1.

*89 Id., XIX, 17.

*90 Exode, XVI, 30.

*91 Ezéchiel, III, 6.

*92 Exode, III, 5.

*93 Id., XXXIII, 21.

*94 Ps., LXVIII, 38.

*95 Gen., II, 1.

*96 Cf. Z., I, section Vayhi, fol. 249 b.

*97 Exode, XXXIII, 23.

*98 Gen., XXVII, 27.

*99 Ps., CXV, 16.

*100 Id., CIV, 2.

*101 Isaïe, XI, 26.

*102 Cant., IV, 14.

*103 V. Z., I, fol: 3 b.

*104 Gen., II, 10.

*105 Isaïe, LXIV, 4.

*106 Symbolisés par le Vav (w). V. Z., I, fol. 24a, 26a.

*107 Id., IV, 5.

*108 Isaïe, LXIV, 4.

*109 Ezéchiel, I, 22.

*110 Exode, XXXIII, 23.

*111 Deutér., IV, 32.

*112 Isaïe, LXII, 6.

*113 Isaïe, LIII, 5.

*114 Cf. T., tr. B. Metzia, 85a.

*115 lsaïe, XI, 3.

*116 Lament., III, 23.

*117 Exode, XXXVII, 1.

*118 Ier Paralip., XXI, 15.

*119 Gen., L, 26.

*120 Prov., IV, 18.

*121 Deutér., XXXIV, 9.

*122 Vav (w) hérite de Hé (h). Vav est aussi appelé « Fille » quand il procède de y et h.

*123 Lévit,. XIX. 26.

*124 « Le magicien. »

*125 Deutér., X, 20.

*126 Lévit., XIX, 14.

*127 Id., VI, 4.

*128 Osée, XI, 1.

*129 Zacharie, XIV, 9.

*130 Lévit., XXI, 7.

*131 Malachie, III, 16.

*132 Exode, XXXIX, 30.

*133 Ruth, II, 9.

*134 Ruth, II, 2.

*135 Id., III, 7.

*136 Exode, XXXVII, 25.

*137 Id., XXX, 24.

*138 Gen., III, 16.

*139 Ps., XLII, 2.

*140 Cf. T., tr.B.Bathra, 16 a.

*141 Jérémie, XXXI, 11.

*142 Isaïe, XXVI, 19.


Page: << 2